
| כשאנו קוראים בספר בראשית בפרק הראשון את סיפור בריאת העולם, מתעוררות במה שאלות שקשה לענות עליהם בלי להתייחס לכתוב בספרי קבלה. שאלות כמו כיצד הבדילו בין יום ללילה, כשלפי הסיפור המקראי, המאורות נבראו רק ביום הרביעי? או למה הוצרך הכח החזק ביותר ביקום לששה ימים ואח"כ, כפי הנראה מ"רוב עייפות" לנוח ביום השביעי?!! התמיהה גדלה עם המשך הקריאה בפרק ב' של ספר בראשית. בפרק ב', החל מפסוק ז' ואילך מסופר סיפור בריאה הפוך לזה שאנחנו מכירים מפרק א'. "וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר. ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים נתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע." (בראשית ב' ז'-ט'). כלומר בפרק א' נברא האדם רק ביום הששי ואילו בפרק ב' קודם נברא האדם ואח"כ הגן בעדן ניטע והחל לצמוח. הפרוש הרווח בדרך כלל הוא "אין מוקדם ומאוחר בתורה". כלומר הסדר הכרונולוגי לא היה עקרוני למי שכתב את התורה – הבורא. אך מובן הוא שעם תשובה כזו קשה להתמודד מול עיון מדעי, מדוייק ממוחשב ומחושב עד אלפית השניה. ספר הזוהר שנכתב ע"י ר' שמעון בר יוחאי (רשב"י), נותן הסבר מדויק ופירוש שעמד במבחן הזמן ומספק כתשובה גם את דורנו. רשב"י הוא הראשון שמגלה לנו שפרק א' עוסק במה שקרה טרם בריאת העולמות, כאשר מאומה לא יצא עדיין אל הפועל. הכל היה בכח בפרק א' בבראשית, בלי זמן ומרחב. הימים המצוינים בסיפור הבריאה בפרק א', לא היו ימים בני 24 שעות. הימים היו מהויות רוחניות וענין הזמן הוא רק המחשה של סיבה ומסובב, גורם ונגרם. בפרק ב' קיימת כבר השתלשלות מסויימת של בריאה שיכולה להמשך גם הרבה מאד שנים. אף רש"י מלמד אותנו כך לגבי הפסוק "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה."(בר' ב' ה') רש"י לא הכיר את המילה פוטנציאל אך בפרושו לפסוק הוא אומר:- "טרם יהיה בארץ :-עדיין לא היה בארץ, כשנגמרה בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם, וכל עשב השדה עדיין לא צמח, ובג' (יום ג') שכתוב ותוצא הארץ, לא יצאו, אלא על פתח קרקע עמדו עד ו'…" (רש"י שם). אם כן, בפרק א' מאומה לא יצא אל הפעל ופרק א' עדיין בלי זמן ומרחב שכן אומר לנו האר"י דע כי טרם… היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות. ואיזו מציאות היתה זו? – מציאות שכולה אור. שוב עלי להזכיר שאין זמן ומרחב אבל הכל כבר היה שם בשלמות בכוח ומה שאנו מכנים בריאה יצירה ועשיה – "הכלים" היו כבר שם מלאים באור. לכן לא היה חוסר. האור והכלים היו במציאות של אין סוף להורות על אור אין סופי. מציאות רוחנית זאת קרויה בשפת הקבלה עולם אין סוף. וכאשר עלה ברצונו הפשוט… מחשבת הבריאה היתה להטיב לנבראים וזו כוונתו במילים ברצונו הפשוט. – רצון- אותיות צנור. לאור אין רצון כי הוא מלא ואין בו חוסר כלל וזאת עלינו לזכור. הוא מאציל על הכלים מאורו, והרצון נמצא רק בכלים. כאן המקום להסביר יותר בנושא. כדי ללמוד על העולם הרוחני, המקובלים משתמשים בשפה ובביטויים גשמיים. גם הידיעה על מה ש"נמצא" בעולם הרוחני נלמד מתוך הנראה ביוצא לפעל. לנו על כל פנים כבר ברור היום שהגשמי מושפע מהרוחני שכן הרוחני מאציל לו ולכן בכל מה שאנחנו פוגשים בגשמי טמון ברוחני, כמו כל מה שגדל להיות עץ תפוחים היה כבר פוטנציאלית בזרע ורק על ידי התבוננות ובחינה של הענפים אנו יודעים על הזרע. ועוד אנו יודעים שכל מה שמוחלט בזרע חייב לצאת לפעל בענפים. פרוש:- כאשר מתבצעת הכלאה בין זנים שונים בתוך אברי הרביה של הצמח כלומר אבקנים מזן אחד מפוזרים על צלקת מזן שני הרי שהיוצא לפועל יהיה קבוע מפעולה זו ואילך בלי כל צורך לחזור עליה.
כל הברכות וכל הישועות, מרדכי.
|
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על שנה טובה לכל חברי הקפה
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מיכל,
וזה כבר היה כלול במחשבה הראשונה בעולם אין סוף. אבל בעולם החומר הוא משנה צורה, למשל, מוצק לגז (נגוז)
ומשמש להתחדשות כלשהיא במבנה אחר.
לדוגמא: כאשר אני רוצה במחשבתי להתיישב בכסא מיוחד באוטובוס, דחיפת המפריעים לי כלולה כבר במחשבה זו וגם אם הם יפגעו פיזית כתוצאה מנפילה או מכה שקבלו ממני וגם הגלדת הפצע ממכתי כלולה במחשבה הראשונית שלי שהיא הבסיס לכל שהתרחש בפעל.
הקבלה, כמו הפיזיקה המודרנית יודעת שהכל נע במעגלים ומאומה לא הולך לאיבוד (חוק שימור החומר/האנרגיה)
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
מרדכי יקר
בעולם יש אכן אין סוף אבל החומר בא ומתכלה... החומר שממנו נוצרים כוכבים חדשים בשמיים
שריר וקיים, בעולם עצמו יש תמיד סוף והתחלה. ראה את כל הגלקסיות שמסביבנו, חלקן נוצרו חדשות לחלוטין
חלקן נעלמות עם הזמן... די אם נתבונן במטר המטאוריטים שירד לאחרונה ונראה בדרום הארץ ...
מדובר בחומר שריר וקיים מכוכבים ששבקו חיים...
שלך
מיכל עלמה
אכן כך מיכל יקרה
אלא שצריך לזכור שבעולם אין סוף, גם ה"חומר" היה עדיין בלי מידות גשמיות.
קשה לנו להבין זאת כי אנו חיים בעולם החומר ובעולם של הרגש תנועות.
תודה על תגובתך וחודש טוב,
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
תודה מרדכי על התוכן העמוק והמרתק.
אם אוכל להוסיף הרי שבכל תמצית הבריאה יש גם מזה וגם מזה
גם מהיש וגם מהאין, גם מהאינסוף וגם מהסוף,
גם מהאדמה וגם מהשמיים
גם מהרוח וגם מהחומר
גם מהגשמי וגם מהרוחני.
בברכה
מיכל עלמה
תודה לך אסתי יקרה,
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
תודה לך על כך שבקריאת הפוסט נתת לי אפשרות לתת לך חלק קטן ממה שאת נותנת לי בהיותך בקפה.
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
מעניין הפוסט שכתבת
יישר כוח
שבוע טוב
אסתי
דרך הצבע
אהבתי לקרוא את ההסבר.
תודה לך על דבר תורה מאיר*
תודה רבה לך, על תגובתך,
שבוע טוב גם לך ולמשפחתך,
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
תודה,
אני רק צנורלרצונו ית'.
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
יישר כח מרדכי
שבוע טוב ומלא בשורות טובות
בע"ה
יישר כוח מרדכי....
דברים יפים הבאת לכאן....
ברוך תהיה.*
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
************
ארמנד, ידידי היקר,
כל פעולה הנעשית היא תולדה של רעיון (וזה רק כדי לסבר את האוזן)
לרעיון או ל"הברקה" שכתוצאה ממנה יש תולדה, אין זמן והביטוי, שוב, רק כדי לסבר את האוזן הוא "כהרף עין".
לצורך ההבנה, הנה הדוגמא שלך על התינוק שהוא תולדה של "קליק" שנוצר בין שני אנשים שקודם היו זרים ועכשיו החל תהליך של התחברות לארוע שבני הזוג הזה היו בו כבר בעבר בעולם אין סוף בו הכל היה.
אבל זה כבר נושא לפוסט נוסף שבבא הזמן בלי נדר אעלהו בקפה.
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
שלום עליך מרדכי
את העניין עם השלב הראשוני הרוחני והשלב השני המעשי...
נדמה לי שהצלחתי "לתפוס" מקצתו...
בעניין ה"פוטנציאל"
הייתי שמח להבין האם קיים רגע בו התהליך כבר מתחיל "לזרום" מאליו (כמו שציינת)
או רגע שלפניו - כל התהליך הינו עדיין בגדר פוטנציאל - ויתכן שלא ימומש לעולם...
האם ניתן "לשים אצבע" - על ה"רגע מעבר" הזה מפוטנציאל רוחני להתגשמות ?
.
האם ניתן לומר שאפשר להשליך תפיסה זו על עובר בבטן אימו
ולכן גם עד שלב מסויים ניתן לבצע הפלה בתנאים מסויימים
ולאחריו - אין יותר שום אפשרות לבצע הפלה ?
(זו דגמא שעלתה לי תוך כדי מחשבה... התשובה הכללית העקרונית מעניינת אותי הרבה יותר מהתשובה הספציפית לדגמא)
.
תודה על הדברים שהבאת...
ותודה מראש על התשובה שתביא (באם תמצא לנכון)
כל הברכות לך
מרוה,
אכן את נותנת כח בתגובתך.
שווה לכתוב פוסטים לאנשים הנפלאים בקפה.
תודה לך,
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
דליה יקרה,
אני מאד שמח שפוסט זה הוסיף.
תודה על תגובתך החמה
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
"כאשר מתבצעת הכלאה בין זנים שונים בתוך אברי הרביה של הצמח כלומר אבקנים מזן אחד מפוזרים על צלקת מזן שני הרי שהיוצא לפועל יהיה קבוע מפעולה זו ואילך בלי כל צורך לחזור עליה."
תודה מרדכי! הסבר מעניין ביותר....לא שמעתי עליו לפני כן והוא כ"כ הגיוני! לגבי הקטע האחרון שלך: נתת לי תשובה לפוסט האחרון שלי, לגבי העץ עם "החבישות"! אני הרי קוראת את "עולם סימני הבריאה" דרך הטבע סביבי, ומלבד שידעתי שהרכבה של צמח היא הבטחה לגדל משהו "אחר", נוסף שלא היה יכול להתבצע "לבד" ,נתנה בי תשובה נפלאה!!!
שיהיה לכולנו יום, שבוע, ואין סופיות של טוב ושמחה!
באהבה רבה דליה*