blogbook
פוסטים פופולאריים
-
משק כנפיים חרישי
26/11/09 | 922 צפיות
-
אשתו של הנוסע בזמן
14/9/09 | 960 צפיות
-
מפץ הגלים
2/6/09 | 943 צפיות
-
צלו של הזמן
30/9/09 | 1476 צפיות
-
חוטית נודדת
22/6/09 | 663 צפיות
-
לחם ושעשועים
19/10/09 | 755 צפיות
פוסטים אחרונים
- וכשתעוף ציפור האבן 25/3/10
- משהו רקוב בממלכת דנמרק 2/2/10
- על 3 ימי הולדת ולוויה אחת 10/1/10
- משק כנפיים חרישי 26/11/09
- לחם ושעשועים 19/10/09
- צלו של הזמן 30/9/09
זכרון של דג זהב
| חזרתי לישון באלכסון. לא התכוונתי, אבל יותר ויותר בקרים מצאתי את עצמי מתעוררת עם הרגליים בצד אחד של המיטה והראש מונח על הכרית בצד השני, עד שלילה אחד מצאתי את עצמי גם נרדמת ככה. הופתעתי מההבחנה הזאת כי לאחרונה התחלתי להתגעגע לזוגיות. לאחרונה התחלתי גם להבחין. מדהים כמה אפשר ללמוד על עצמך כשאתה רק מבחין.
בעצם... הכל התחיל עוד קודם, כשנרשמתי לקורס גלישת גלים. בשיעור השלישי, כשחבריי לגלשן כבר הצליחו לעמוד בבטחה ואני עדיין העדפתי לגלוש בשכיבה, המדריך אמר לי "את ממוקמת בדיוק במקום הנכון, את רק צריכה לעזוב ידיים". "תבטחי בעצמך" הוא סיכם. מאוחר יותר, בבירה שאחריי, אמרתי לאיילת (בעודי מלטפת בגאווה שריטה חדשה בצד הברך) "אני אומרת לך, הגלישה הזאת יותר טובה מפסיכולוג". איילת צחקה ולקחה עוד לגימה מהגולדסטאר. מ.ש.ל.
בעצם... הכל התחיל עוד קודם, כשאיש המצולות שלח לי ציטוט ממגילת סן-מיקלה. הציטוט עסק בזה שדי לו לאדם בכוכבים ובשמש על מנת למלא את הנפש, ובכל זאת הוא ממשיך לרדוף אחר התהילה והממון, רוצה רק עוד ועוד. גאווה זאת, מסכם אכסל מונתה, היא שזאת שהובילה ומובילה לנפילתו של האדם. גם האגו שלי נרמס לאחרונה, אבל טוב שכך. הוא גם ככה היה מורכב בעיקר מרגשי נחיתות ואשמה, הגיע הזמן לאגו חדש. אם אכתוב 100 פעם על הלוח שאני נהדרת, גם אני אלמד את הלקח?
בעצם... הכל התחיל עוד קודם, כששכחתי שהחיים האלה הם שלי.
|
תגובות אחרונות
-
G'inges
בתגובה על
-
"האידיוט"
בתגובה על צלו של הזמן
-
behind blue eyes
בתגובה על וכשתעוף ציפור האבן
-
noontet
בתגובה על golden brown
-
פיקטישוס דליקטסנז
בתגובה על משהו רקוב בממלכת דנמרק
תגובות (55)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כי נראה לי שהקודמים היו רחבים כאלו, שכתובים כאילו הם פונים לכולם בדיוק כפי שפונים אליך.
זה דווקא הרגיש לי אחרת, יותר אישי, יותר מיועד ומתכוון לעצמך מאשר לאחרים.
אבל באמת יכול להיות שזה סתם נראה לי ככה.
כנראה האלטר אגו שלי כתב את הפוסט הזה
אגב, אני לא בטוחה שעליתי על השונה בכתיבה
אבל אם כבר הייתי מתייחסת לחמישה האחרונים
ואני ישר חשבתי,
איך הכתיבה פה שונה
ביחס לארבעת הפוסטים הקודמים.
צודקת :)
לצערי על החלק השני אני יכולה להסכים מניסיון, אבל אולי צריך לעבור את זה בשביל להגיע לחלק הראשון
נדמה לי שכל הדברים שאת עושה, גלישה, צלילה, דורשים כל כך הרבה אמון, ושחרור שליטה שאת דווקא במצב נפלא
ולגבי ההתעוררות, דווקא נראה לי להיפך: אם היית מתעוררת לבד אבל מצופפת את עצמך בשולי המיטה למרות זאת
זה היה דווקא פחות נכון.
תודה :)
<< ברשותך דילגתי על הקטע שאני עונה לך בשנינות
<< כאן נהוג לכתוב תובנה משעשעת/ מרחיבת אופקים
ברשותך אני מדלג ...
כתיבה נאה מאוד
תגובה נהדרת
תודה!!
את נהדרת!
אם הייתי חושבת שיש בזה משהו שיכול לעזור הייתי כותבת לך את זה בעצמי 1000000 פעם כתגובה.
בסוף תלמדי את הלקח, מכאן זה נראה שכבר למדת, עכשיו נשאר רק לבטוח בזה, להאמין.
האגו שהתרסק, תיכף תראי זה בדיוק כמו השריטה החדשה הזאת שבמקום לשרוף עושה לך להרגיש גאה.
כי ככה זה, היא מסמנת שניסית, שלמדת משהו חדש, שהתקדמת.
שההתחלה הזאת תביא לך רק טוב :~)
אהבתי את הדוגמא הקרירה בימים חמים אלה
בכל מקרה, אני ממש משתדלת לשמור על אזימוט ליעד. לפעמים קשה יותר, לפעמים קל - ממש כמו בים :)
טוב, אז אני מבינה שהספר הבא ברשימת ההשאלות זה מגילת סן-מיקלה :)
ומה קורה עם המהלך!?
(זה לא שאני ממש מחכה לראות שהלכה לי מלכה, אבל צריך להתקדם מתישהו..)
כנראה..
אני לא מוצאת שום הסבר אחר
תעשי עם המידע הזה מה שאת רוצה, אלה החיים שלך
ולגבי מה שהגבת לפונצ'ו -
"בא בקלות הולך בקלות, רק את הדברים שתצטרך לעבוד בשבילם אתה תעריך" וזה נשמע לנו הכי נכון בעולם!
את יודעת מה, זה לא נשמע לי נכון בכלל!
זה נשמע לי כמו עוד כלל חברתי שהפנמנו שלא לצורך
תאמיני לי, לא באמת צריכים לסבול על מנת להעריך את האושר
את יכולה להיות מודעת לקיומו, זה יספיק
ולגבי: זה לא עובד יחד - או זה , או זה.
זה נשמע לי כמו שיחה שכבר ניהלנו פעם מזמן בדרך לאנשהו.
החיים זה לא שחור או לבן ואת יודעת את זה...
וחזרנו למשפט הראשון :)
אלה החיים שלך, תבחרי ותעשי מה שמתאים לך
הגיע הזמן, לא?
תודה!!
אני חושבת שסיימתי להזדהות איתו, או אם להיות מדויקת יותר - אני בדרך לשם :)
ולאחל לי להרגיש טוב נשמע לי תמיד כמו ברכה חיובית, גם אני כבר מרגישה טוב
אין דבר כזה טוב מדי....
אהמ... מסכימה איתך לחלוטין, אבל האמת היא שהפוסט בכלל לא נכתב ממקום זוגי (נהפוכו אני חושבת)
איבוד הזהות שאני מדברת עליו הוא כוללני יותר
הכוונה הייתה שאלו החיים שלי! לא של ההורים שלי, לא של החברים שלי, לא של הבוס שלי, לא של הפרופסור שלי ובטח לא של הדודה של הסבתא של האח של השכן שפשוט יודעת מי אני, מה אני צריכה ומה טוב לי. הם שלי!! :)
(ומן הסתם זה מגיע עם זכויות וחובות, ר, תגובה ליוקה
)
נראה לי שהנאמר ב 6.4.09 מעיד על תחילת הדרך
אם כבר, אז עכשיו זה אמצע
אני מקווה בכל מקרה
תודה! בחום הזה אי אפשר משהו כבד...
תסכים איתי אבל שיש משהו מרגש בהליכה אל הנודע :)
בגזיבו, הרצליה.
thank u!!
(יש אולי כיף-כף?)
אני מסתכלת על הדברים החיוביים
אבל אני רואה גם את מה שלא טוב
אני לא מאמינה בעצימת עיניים
ואני מסכימה איתך, אני חושבת שהתחלתי לטפס בחזרה :)
תודה!
את נאמנה ליעוד שלך וזה לחבוק חוויה אדירה, שככל שיש לך יד מאומנת את עולה מדרגה גבוהה יותר.
להאמין בעצמך זו המשימה הכי קשה.תודה! :)
אני תמיד מתלבטת עם עניין המאבק הזה
את יודעת איך זה, יותר מדי מכות על הסיפון והסירה תתהפך בסוף...
צודק
אבל עדיף / על | |
:)
:) תודה
אני פשוט תופסת תנופה, זה עוזר להגיע רחוק יותר
אני רק אוסיף שאם זה שלי מהבית, אז זו לא רק זכותי אלא גם חובתי ואחריותי
את יודעת, בעלות מלאה לטוב ולרע (גם קונספט מוזר..)
אמן!
:)
גם אני :)
5 פעמים..???
אני לא רואה שום 5 פעמים
אני תמיד טענתי שהקיץ עושה טוב לנשמה :)
אבל בלי קשר, אם תשימי לב תראי שלעיתים קרובות יש הרבה פוסטים בנושאים דומים שמופיעים במקביל
זה כמו שההמצאות הגדולות התגלו במקביל במאזורים שונים בעולם באותה תקופה פחות או יותר
זו הכל שאלה של הצטברות נתונים
הי אופק,
מי זה בדיוק האנחנו שלך? בשם מי את מדברת? אולי הרוב כאלה אבל בטח לא כולם.
אני מתאר לעצמי שאת כבר יודעת שדבר אחד בא על חשבון אחר:
קריירה במקום משפחה.
חשבון עו"ש על חשבון שעות ים.
פקמ"ים במקום חברים.
קידום מקצועי במקום שקיעות.
וכו'.
אם את יודעת את זה, ואת קצת מודעת לעצמך את יכולה לבחור.
מה הערכים שלך? מה חשוב לך בחיים?
כמה מהמטרות שלך הן באמת שלך ולא מטרות שהסביבה שלך בחרה בשבילך?
איפה תבחרי להשקיע את הזמן שלך?
אני יכול להעיד על עצמי שבחרתי ממזמן, הנה כמה בחירות.
כבר עשר שנים אני לא מתקדם בקריירה אבל אני עובד כשמונה וחצי שעות ביום בממוצע, מה שמאפשר לי להגיע הביתה בסביבות ארבע (כן, אני קם מוקדם).
המעסיק שלי לא משלם לי את חשבון הפלאפון אבל כתוצאה מכך אני לא צריך להיות זמין אחרי שעות העבודה.
אני גר בדירת חדר קטנטונת, אבל היא ממוקמת במקום פסטורלי, שקט וירוק, מאה מטר מחוף ים מדהים, עם שקיעות נפלאות (ולטענת בעלת הטור גם מלא השראה).
אין לי טלוויזיה, אבל קראתי את "מגילת סן מיקלה", "החיוך האטרוסקי" מחכה על השולחן והבת שלי קוראת את עשרים אלף מיל מתחת למים ונהנית מכל רגע.
כבר כמה שנים לא נסעתי לעשות קניות בניו יורק, סקי באירופה או כל נסיעה דאווין אחרת אבל לא מזמן הצלחתי להגשים חלום ישן ולצלול במלדיביים.
אני לא מנסה להחזיק את החבל בשני צדדיו, ויתרתי על הצד המקובל בחברה שלנו. זה לא האנשים שמפתיעים אותי, התרגלתי כבר לחוסר היכולת לחשוב בצורה אינדיבידואלית שמאפיינת אחוזים כל כך גדולים מהאוכלוסיה.
מי שהפתיע אותי היה אקסל מונתה, שהצליח לנסח בכזאת בהירות תובנות כל כך נפלאות.
יש לו הרבה תובנות נוספות, על החיים, אנשים ובעלי חיים, מגילת סן מיקלה נכנס לרשימת הגדולים שלי.
בקרוב אצלך, פונצ'ו
מה, דמיינתי?לך:
אני נורא אוהבת איך שאת כותבת. הסוף קטל אותי.
לגבי האגו... הספר "ארץ חדשה" שאני קוראת אותו בכפית כל פעם כי הוא נורא קשה... טוען שהאגו זה הדבר היחידי שאנחנו לא צריכים, הוא דופק אותנו בכל פעם מחדש. וזה לא אומר שאנחנו לא צריכים הגדרה של העצמיות שלנו, או דברים יפים... אבל האגו, כאגו שגורם לנו לחשוב שאנחנו משהו שאנחנו לא (לטוב ולרע) הוא זה שבעוכרינו (תרתי) ... אני עוד לא יודעת מה לעשות עם המידע הזה.... אבל הוא נראה לי מתאים לפה :-)
ולפונצ'ו
שהביא כאן קטע מקסים....
האם זה מפתיע אותך שאנחנו מעריכים רק את הדברים שאנחנו צריכים לעבוד עבורם, כל השאר בא בקלות הולך בקלות....
האם זה לא כך בכמעט כל דבר בחיינו (ובהיותך גבר זה מכניס אותי לויכוח ארך זקן לגבי נשים/גברים ומשחקי ה"קלות", אבל זה כבר לפוסט אחר)
זה מצחיק לי שכשרוצים לדרבן אותנו להשיג דברים בחיים: מקצוע, מטרה, מישהו/מישהי, חלום כלשהו... אז המשפט הכי נכון הוא "בא בקלות הולך בקלות, רק את הדברים שתצטרך לעבוד בשבילם אתה תעריך" וזה נשמע לנו הכי נכון בעולם!
אבל כשרוצים לומר לנו שאנחנו רדודים, שלמדנו רק להשיג דברים שאנחנו לא מבינים שהשמיים הם חינם.. אז מזכירים לנו שהדברים הטובים בחיים הם דווקא אלה שלא צריך בכלל להתאמץ עבורם.
ואני אומרת ... אי אפשר להחזיק את החבל בשני הצדדים / אי אפשר לאכול עוגה ולהשאיר אותה שלמה או כל פתגם פולני שאי פעם אמרו לנו (כי בעצם אם החבל קצר אפשר להחזיק אותו בשני צדדים, ואם זו דילגית אז חייבים להחזיק אותה בשני צדדים ע"מ לקפוץ ועוגה אפשר לעשות שתיים וגם לראות אותה וגם לאכול (כמו שעשיתי ביומולדת של הנסיכה))
אבל באמת, אי אפשר לומר לנו - תהיו השגיים , הגשימו את חלומותיכם (וזה יכול להיות גם משהו בטבע כמו גלישת גלית (ח'ח' אחותי) וגם תואר בביולוגיה כימיקלית), תעבדו קשה כי אז תדעו שזה שווה את זה
ומצד שני לומר לנו - תעזבו הכל, שכבו על הדשא ותביטו בכוכבים --> כנוהל לחיים.
זה לא עובד יחד - או זה , או זה.
אין אגו ישן או חדש. יש הזדהות איתו או אי הזדהות,
הוא זה לא את, את זה את יודעת, הוא גם דואג
לטעת בנו אשלייה ולתת לנו ללכת לאיבוד כשהוא
חובר לאגו אחר, בנזוג נאמר.
כתבת יפה, לא נראה לי שיש לך קושי להבחין,
עשית את זה נפלא.
תרגישי טוב (אם הברכה לא רלוונטית, נא לדלג.)
בדיוק התכוונתי לכתוב אותו הדבר...
"בעצם... הכל התחיל עוד קודם, כששכחתי שהחיים האלה הם שלי."
מאוד קל לאבד את עצמך בתוך זוגיות, איפה שהוא הזהות "שלך" מתטשטשת והזהות "שלכם" פורצת את גבולות ה"עצמי".
חשוב להישאר "אני" גם בתוך ה"אנחנו".
כי ברגע שה"אני" מתפוגג - גם אין סיכוי ל"אנחנו" לשרוד...
בעצם........הכל מתחיל תמיד מעכשיו, כשמתחילים להתבונן ולראות את ה"אני"......
(תזכורת לנאמר ב - 26.4.09 אין דה Mידל אופ דה WAY )
אחד היפים והקלילים שלך *
אל תזנחי את האגו הנוכחי
הוא הביא אותך לכאן ולמיטב ידיעתי כאן די מוצלח
אין לדעת לאן אגו חדש יביא אותך :)
אולי צריך קצת טוויקינג לפעמים, אולי...
איפה את לומדת להתגלץ'?
i love u just the way u r
(רוצה פסק זמן ??.)
יפתי תסתכלי על הדברים החיובים
ועל הדברים הלא טובים פשוט תשאירי
מאחור קל להגיד קשה לעשות
אבל את יודעת מכל נפילה יש עלייה
ואת תעלי הכי גבוהה נשמה יפה *
תודה!
רק אחרי שהעלתי את הפוסט שמתי לב באמת כמה הוא נוטף התחלה
את יודעת מה, זה ממש כייף
(אלה החיים שלי! נראה לי עברו 3 שניות..)
השיוט לנמל הבית.
כל פעם מחדש.
צריך להאבק על המקום לסירה.
*
את כל כך צודקת.
זה פוסט יפייפה.
עדיף X על /
ואני אוהבת איך את הולכת כל פעם עוד צעד אחורה
כדי לשוב אחר כך קדימה
"בעצם... הכל התחיל עוד קודם, כששכחתי שהחיים האלה הם שלי."
פה תפסת אותי, מותק.
כשמשהו הוא שלך מהבית מותר לך לפי כל החוקים לעשות בו הכל.
זכות בחירה.
קונספט מוזר.
והרי התחזית להיום: הים יהיה גלי עד גבה גלי
תודה!נפלתי כבר כל כך הרבה פעמים מהגלשן (והקיאק לצורך העניין)
שקטן עליי ליפול גם איזו פעם מהמיטה :)
הציטוט המדויק ממגילת סן מיקלה
"
אחד הפייטנים הקדמונים אמר שהאלים מוכרים כל דבר במחיר הראוי לו.
היה לו להוסיף ולומר, שהם מוכרים את הקניינים המובחרים ביותר שלהם במחיר הזול ביותר
כל מה שמועיל באמת אתה יכול לקנות במעט מעות, רק המיותר עולה בדמים מרובים
כל מה שיפה יופי לאמיתו אינו נקנה בדמים, אלא ניתן לנו מתנת חינם מאת אלי אלמוות
רשאים אנו לראות את זריחת החמה ושקיעתה
את מסע העננים על פני הרקיע
את היערות ואת השדות ואת הים רב ההוד והתפארת בלי להוציא אף פרוטה אחת
הציפורים אומרות לנו שירה חינם אין כסף, והרשות בידינו לקטוף ככל אות נפשנו את פרחי הבר הדלים בצדי דרך הרבים
כשאתה נכנס אל היכל הלילה הזרוע כוכבים אינך משלם דמי כניסה
העני מתוקה שנתו משנת העשיר
מאכלים פשוטים ערבים בסופו של דבר מן המאכלים המתוקנים בבית הבישול של ריץ
הסתפקות ומנוחת הנפש מצויות בבקתה קטנה בכפר יותר משהן מצויות בארמון הפאר בעיר
ידידים מעטים, ספרים מעטים, מעטים מאוד, וכלב - זה כל מה שאתה צריך מסביבך כל זמן שאתה עצמך מצוי לעצמך
אבל עליך לשבת בכפר
את תוכנית העיר הראשונה תכן השטן
וזה הטעם מפני מה רצה אלוהים להכחיד את מגדל בבל
"
תשמעי, זה התחלת שבוע / התחלת חודש.
משהו שהוא התחלה, זה בטוח.
והיא תהיה טובה. בטוח.
העברת את העניינ מצוינ והכי משעשע שיכול להיות
כששמת את הפוסט חמש פעמימ :)
כאן ועכשיו
מעניין שגם אני כתבתי על האגו שלנו לפני כמה ימים.
אולי זה החום שמשתלט על כל המרחב, שלא משאיר מקום לאגו שלנו לתפוח
כתבת ממש יפה. יש יתרונות וחסרונות בזכרון של דג זהב.
נשמע שאת מתחילה דרך נקיה וטובה.
רק תזכרי כל פעם מחדש, כל שלוש שניות, שאלו החיים שלך!
פעם מישהו אמר לי שרק אחרי שאנחנו בטוחים בעצמנו
אנחנו יכולים להיות בטוחים באחרים...
גלישה נעימה... (-:
זה לא עוזר לכתוב 100 פעם.
גם להגיד לעצמך לא עוזר.
אין לי תשובה, מה כן עוזר.
אני גם מחפשת.
<יש לך כתובת של מקום שם משיגים אגו חדש? הישן ב'מת לא היה משו..>