כותרות TheMarker >
    ';

    ערפילית אוריון

    חוויות, הגיגים ושאר ירקות

    הירח והכוכבים בציור

    13 תגובות   יום ראשון, 2/8/09, 13:04

     

    בחודש יולי 2009, נקראתי להשתתף בפאנל מיוחד, בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "זרקור" לרגל ארבעים שנה לנחיתת האדם על הירח. את הפאנל הנחתה גל גבאי וההשתפו בו צבי ינאי, ד"ר יגאל פת-אל, טל ענבר ואני. חלקי בפאנל היה דיבור קצר (מעט מעל 3 דקות) אודות מופע הירח באמנות.

    לצורך כך עיינתי מעט במקורות שונים והרי סיכום הדברים:

    הירח משמש כדמות פופולארית יחסית בציור לאורך הדורות. בדרך כלל השימוש בירח נעשה מסיבות שימושיות היות והוא מצדיק ומאפשר תאורה בסצנות לילה. למרות כל זאת ישנן כמה תופעות מעניינות ביחס לדרך בה מציירים האמנים את הירח.

     

    The Weeders, by Jules Breton (1868). Oil on canvas. Metropolitan Museum of Art, Bequest of Collis P. Huntington, 1900. www.metmuseum.org

     

    הדרך המקובלת ביותר לתיאור הירח בציור היא כאשר הוא מלא. דרך מקובלת נוספת, אם כי פחות נפוצה, לציור הירח היא כאשר הוא נמצא בתחילת החודש או בסופו בצורת סהר. צורות אחרות המבטאות צורה שנמצאת למשל בין חצי ירח לירח מלא Gibbous נדירות ביותר.

    טרנר – וילה מדמה באור ירח, 1827

     

     

    אם תחפשו את הערך ירח באתר גלריית טייט המפורסמת שבלונדון, סביר להניח שתקבלו כ-300 ומעלה תוצאות. חלק גדול של העבודות, למרות ששם הירח מוזכר בכותרתן, לא מציגות את הירח בצורה מפורשת. מתוך התמונות בהן מוצג הירח בצורה ברורה, 59, מראות את הירח מלא, ו-18 מציגות את הירח כסהר. חלק ניכר מהציורים בהם מופיע הירח בצורה ברורה בגלריה טייט הן של טרנר J M W Turner, הירח מופיע בציוריו כפנס גדול מפיץ אור הדרוש לסצנה ללא פרטים מיוחדים. מתוך ציוריו של טרנר המתארים ירח כסהר, רק שניים מתארים סצנות של לפנות בוקר. ציור אחד בלבד מתאר את הירח בצורתו הגמלונית – בין חצי למלא. מעטים הציורים בהם ניראה ירח כשהוא חצי מלא. יש מי שיטען כי הדבר קשור בכך שסהר הירח וירח מלא מופיעים באופק (במערב בתחילת החודש העברי, לסהר, ובמזרח באמצע החודש העברי לירח המלא). חצי ירח מופיע בדרך כלל בסוף השבוע הראשון של חודש עברי ונמצא בדרך כלל בזניט (רום השמים) והכללתו בתמונה מצוירת (נאמנה לאמת) קשה יותר.

     

    ויליאם טרנר – ספינת קיטור וסהר הירח, 1845 לערך

     

    אמנים, כאשר הם מציירים מדמיונם, מבצעים לא מעט טעויות בציור הירח. לעיתים הדבר מבטא בזווית מופע שאיננה אפשרית במציאות. טרנר עצמו טועה כאשר הוא מצייר את סהר השמש והירח בשקיעה, כששניהם מופיעים ולו רק בהבדל בו הוא מצייר את השמש גדולה יותר מהירח. במציאות השמש גדולה מהיראה מאות אלפי מונים, אולם כפי שהדבר נראה לנו במה שקרוי גודל זוויתי, הרי שמבחינת גודל זוויתי השמש והירח קרובים מאוד לגודלם. גם הצייר ז'ול ברטון עושה את אותה טעות כאשר בציור הנקרא Moonrise (זריחת הירח) הוא מצייר את הסהר בשקיעה.

     

     

    טרנר, הכנה לציור, שמש שוקעת וסהר הירח. ניתן לראות שהסהר אינו מצוייר נכון, היות ואם הה כך השמש היתה צריכה להיות מעליו, ולא מתחתיו כפי שמצויירת.

     

    גם במאי סרטים אינם חפים מטעויות כשמדובר בירח. הבמאי סטיבן שפילברג, בסרט אי-טי ET מראה במשך מספר לילות את סהר הירח (השינוי אמור להיות יום יומי במיקום ובגודל) .

    לעומתם יש גם כאלה שמדייקים בציור. כמעט כל מי שישאל על ציור שבו נראים הירח והכוכבים יבחר כנראה בציורו של וינסנט ואן גוך – ליל כוכבים Starry Night. וינסנט עצמו צייר חמישה ציורים בהם נראים השמים זרועי כוכבים ובאופן מפתיע הציורים, למרות ששיכים לזרם האימפרסיוניסטי מדהימים בדיוקים במיוחד לאור מחקרים אחרונים בהם מעורבים פיזיקאים ואסטרונומים אשר הצליחו לתארך במדויק את זמן ומיקום ציורם.

     

    וינסנט ואן גוך – ליל כוכבים מעל נהר הרון

    נקודת מבט אסטרונומית

    תקופת ארל בחייו של ואן-גוך שנמשכה מפברואר 1888 ועד מאי 1889, נחשבת לאחת החשובות, אם לא החשובה ביותר בביוגרפיה של ואן-גוך. הכתוב להלן לא מתיימר לנתח את התקופה והשפעתה על חייו ועבודתו. נזכיר רק את הקשר של ואן-גוך עם פול גוגן שהגיע לשיא דרמטי עם השפעות לא קלות על המאסטר ההולנדי. בתקופה זו צייר כמה מהציורים האלמותיים שלו המתארים את הצבעוניות של דרום צרפת.

    נדון באחד מציורים אלה מנקודת ראות אסטרונומית.

    ליל כוכבים מעל הרון צויר בתקופה בה היה וינסנט אובססיבי למדי לציור בחוץ – מול הנוף הנשק ף לעיניו. הציור ממשיך את ציור "קפה טראס בלילה" שגם בו תופסים שמי הלילה מקום נכבד. למרות שעניינו העיקרי של ואן-גוך בציור בית הקפה היה נורות הגז, ואורן כפי שנופל על הסביבה, צייר גם את הכוכבים כפי שנראו לו. בעבודה הנדונה להלן, משחקים השמיים והכוכבים תפקיד מרכזי הרבה יותר.

     

    וינסנט ואן גוך – קפה טראס בלילה

    באפריל 1888, כותב וינסנט לחברו ברנארד:

     

    "ליל כוכבים לדוגמא, אתה רואה?, זה משהו שהייתי רוצה לנסות… האם לצייר בבית? מתוך הדמיון?"

     

    רק מאוחר יותר החלי לנסות ולצייר בחוץ את מה שעיניו רואות, על כל הקשיים המשתמעים מכך. הדברים מתוארים במכתב שכתב לתיאו, אחיו, בספטמבר 1888.

    אם נשווה את שני הציורים לציור הלילה הנודע ביותר של ואן-גוך "ליל כוכבים", שצויר בסן רמי ב-1889, נגלה שהם נותנים מבט יותר ריאליסטי על השמים וכוכביהם. בציור שלנו, נראית ה"דובה הגדולה" בבירור וניתן להניח כי הציור צויר באוויר הפתוח, ונותר נו לראות כיצדד פתר ואן גוך את הבעייתיות של הבאת הנצפה אל בד הציור. וינסנט היה מודע לכך שצייר את קבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה" כפי שניתן לקרוא במכתב לאחיו תיאו מיום 28 בספטמבר 1888. האמן נמשך אל הניגודיות הנגלית בין אורם העדין של הכוכבים לבין האור האלים משהו של נורות הגז המשתקף במימי הנהר. אולם כאן השמים משחקים את התפקיד הראשי, אולי משום שואן-גוך ידע והבין את מה הוא מצייר. וגם מתוך העניין הרב שגילה בציור השמיים והכוכבים כפי שמשתקף במכתבו לברנארד לעיל.

     

    וינסנט ואן גוך – ליל כוכבים מעל הרון

     

    מבחינה אסטרונומית ניתן להתייחס לגיאומטריה של מיקום הכוכבים וכן לתכונות הבהירות שלהם.

    בנסיון לתארך את זמן הציור נתייחס למכתב לתיאו מה-28 בספטמבר בו הוא מזכיר לראשונה ומתאר את הציור. אין לציור אזכורים אחרים המכתבים בהם למשל מוזכר ציור בית הקפה בלילה. ניתן אם כך להניח כי הציור צויר כנראה באחד הלילות שבין ה-20 ל-30 לספטמבר. וינסנט היה גאה מאוד ביכולת הציור שלו ובתפוקתו שהגיע בתקופה זו לכדי ציור ורישום אחד מדי יום! כנראה שציור זה נעשה ללא הכנות מוקדמות ישירות על בד הציור.

     

    רישום הציור כפי שצורף למכתבו של ואן-גוך לאחיו

     

    אם נניח שהציור נעשה ב-25 לספטמבר ונסתכל תוכנות סימולציה לאותו זמן, נגלה כי ה"דובה הגדולה" נראית בדומה לציור בסביבות השעה 10:30 בלילה. ברור לנו כי הציור לא נעשה תוך דקות. למעשה, שני הכוכבים האחוריים של "העגלה" מראים את הכיוון בו צוירו הכוכבים. קו הכוכבים Alkaid – Megrez אופקי כמעט, וקו הכוכבים Dubhe – Merak – מציג את התחתית הימנית. כיוון זה נמצא בניגוד לכיוון Alkaid – Dubhe הנמצא בהתאמה למיקום הכוכבים המזרחיים.

     

     

    הדמייה של קבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה" כפי שנראתה באזור ארל ב-25 לספטמבר 1888,

    תוכנת Stellarium,

    ביצוע ההדמייה – עדן אוריון

     

    ואן-גוך מצייר את כל שבעת הכוכבים הבהירים, אולם משנה מעט את מיקומם בשמים, במיוחד Alioth – שקרוב מדי למגרז וכתוצאה מכך לא מיושר עם קו Mizar (מיזהר) – Megrez. הכוכב Phecda נמצא ממש לא במקומו: החלק האחורי של העגלה צריך להיות כמעט מרובע, בעוד שבציור נראה טרפזי יותר. אחד ההסברים כך שהכוכב Merak – צויר כארבעים דקות מאוחר יותר מן האחרים ואחריו Phecda כאשר הזווית Dubhe – Merak _ Phecda נכונה.

    הזווית ההגבהה בה מציורים הכוכבים נכנה בהתייחס לקו הרוחב של ארל 43.66 מעלות צפון.

    גם ההתייחסות לבהירות הכוכבים מפתיעה. ההנחה היא שואן גוך השתמש בגישת "בהיר יותר = גדול יותר". הכוכב Alioth הוא הבהיר ביותר מבחינה תצפיתית. בציור דווקא Megrez מצויר כבהיר ביותר, למרות שבמציאות אורו הוא החלש מבין השבעה. ואן גוך מצייר גם את Mizar כדיסקה גדולה יחסית. האם ראה את המכלול Mizar-Alcor הכפול?

    הכוכב Dubhe שנחשב הבהיר ביותר (אלפא) בצורת Bayer מצויר כבהיר יותר מאשר האחרים, אולם רובם חולקים את אותו הצבע עם שליטה של גוון ירוק. למעשה כל שבעת הכוכבים חולקים את אותו הצבע, למרות ש-Dubhe נראה חמים יותר.

    מסביב ל"עגלה" – "דובה גדולה" מצוירים עוד כוכבים רבים. חלקם קשור כנראה לקבוצת הכוכבים וחלקם אולי פרי דמיונו של ואן-גוך.

    לסיכומו של עניין נראה כי הציור "ליל כוכבים מעל הרון" מהווה נקודת מבט מציאותית למדי של השמים וניתן להניח כי הצייר הגדול ממש ישב בחוץ מתחת לכיפת השמים בעת המעשה.

     

     

     

     

     

    זיהוי ה"כוכב" בציור האבוד של וינסנט ואן-גוך

    (תרגום חופשי למאמר מאת דונלד אולסון וראסל דושר)

     

    עד לסוף המאה העשרים היו ידועים ארבע ציורים של וינסנט ואן-גוך בהם השמיים מילאו תפקיד מרכזי. "קפה טראס בלילה", "ליל כוכבים מעל הרון", שני ציורים אלה מתארים את השמים מעל ארל, עיירה בפרובאנס בדרום צרפת. ציור "לילה הכוכבים" המפורסם ביותר צויר בסן-רמי הנמצאת ליד ארל. כמו גם ציור "דרך ברוש וכוכב"

    לפני מספר שנים, 1995, נתגלה ציור חמישי האחד ממרתפי מוזיאון ההרמיטאז' בסן-פטרבורג ברוסיה. בקטלוג התערוכה שחשפה את הציורים ה"אבודים" מספר אלברט קוסטנביץ' כי הציור הזה ואחרים נחשבו לכאלה שאבדו במהלך מלחמת העולם השנייה. אולם במהלך סקר שנערך במחסני המוזיאון במחצית השנייה של המאה העשרים נגלה כי נשמרו שם בסודיות מספר גדול של ציורים מהם כמה של ואן-גוך וביניהם הציור הנדון "בית לבן בלילה". הציור שצויר כשישה שבועות לפני מותו של ואן-גוך מתאר שמיים ליליים. התמונה לא היתה מוכרת גם למומחים בתולדות האמנות.

     

     

    וינסנט ואן-גוך – בית לבן בלילה, יוני 1890

     

    סיפורה של התמונה מחזיר אותנו לשנות העשרים המאוחרות של המאה העשרים. התמונה נגנזה אל האוסף הפרטי של התעשיין הגרמני אוטו קרבס. עם עליית הנאצים לשלטון בשנות השלושים, החליט קרבס להחביא אותו מפחד שמה ינודה על ידי השלטון כתומך באמנות שנחשבה "דגנראטית". כאשר הגיעו כוחות הצבא האדום לגרמניה בשנת 1945, הרבה מאוד תכולות מוזיאונים ואוספים פרטיים שהוחבאו בבונקרים נמצאו על ידי החיילים הרוסיים ומצאו את דרכם למזרח ושוכנו אחר כבוד במקומות ראויים מאחורי מסך הברזל של אז.

    הציור "בית לבן בלילה" הופיע במספר תערוכות במהלך שנות העשרים של המאה העשרים וקיימים אפילו מספר צילמי שחור-לבן שמתארים אותו (כך ניתן היה ליחס אותו לואן-גוך). יתר על כן, באחד ממכתביו לאחיו תיאו (מס' 642) שנכתב ב-16 ליוני 1890, מספר וינסנט על הציור:

     

    "בית לבן בנוף ירוק, כוכב בשמי הלילה ואור כתום בוקע מהחלון עם ורד נוגה"

     

    ואן-גוך שולח את המכתב הזה מהעיירה אובר-סור-אוּאז Auvers-sur-Oise, המרוחקת כ-32 ק"מ צפון מערבית מפאריס . שם בילה את 70 הימים האחרונים שלו וצייר שם למעלה מ-70 ציורים לפני מותו ב-29 ביולי 1890. קצב הציור הראוי לציון שלו – ציור ליום, מביא למסקנה הראשונית שהציור נעשה זמן קצר לפני ה-17 ביוני 1890.

    מי יכול להיות הכוכב המצויר – מועמדויות

    שימוש בתוכנות סימולציית שמיים (פלנטריום ממוחשב) שמדמות את לילות אמצע יוני 1890 מראות את גרמי השמיים הבהירים הבאים: הכוכבים הבהירים ביותר בתקופה זו של השנה הם וגה וארקטורוס. שניהם נמים די ברום השמיים. קפלה (מקבוצת עגלון) נמצא סמוך לאופק הצפון מזרחי, ממש לפני זריחת השמש. בלילה ה-17 ליוני 1890, היה מולד ירח, מה שמסביר את חסרון הירח בציור.

    שלוש פלנטות בולטות בשמי הערב של אותה תקופה: נגה שנראה ככוכב הערב בבהירות 3.9- ונראה באופק המערבי כשעתיים אחרי שקיעת השמש. מאדים, בבהירות 1.9- נמצא (באמצע יוני) סמוך לאופק הדרום מזרחי סמוך לשקיעה. מסלולו של מאדים האפיל על כוכב בהיר ואדום אחר – אנטארס שנמצא בקבוצת עקרב. צדק שזרח ב-23:00 שלט בבירות של 2.6- עד לזריחת השמש למחרת.

    כל עניין המועמדויות יכול היה להיות לא רלוונטי, אם נניח שהציור נעשה על פי דמיונו של האמן. כדי לענות על שאלה זו, היה צורך לבדוק האם ואן-גוך צייר בית אמיתי? ואם הבית אמיתי, הם עומד על תילו בימינו, על מנת שניתן יהיה למצוא את מיקום הציור ואת הכוןן בשמים אליו הסתכל המאסטר?

    google_protectAndRun("ads_core.google_render_ad", google_handleError, google_render_ad);
    החיפוש אחר הבית הלבן

    בחודש מאי 2000 יצאה משלחת של חוקרים וסטודנטים מאוניברסיטת דרום-מערב טקסס לסיור בעיירה אובר. באופן מפתיע, קרבות מלחמת העולם השנייה דלגו על העיירה השלווה ומרבית הבתים מסוף המאה ה-19 עדין עומדים על תילם. קבוצת החוקרים שהתקבלה בחום רב על ידי פרנסי העיירה ערכה סיורים מקיפים שתי-וערב על מנת לאתר בתים דומים לזה המצוייר תוך כדי השוואת החלונות, הארובות שערי בתים וקירות. במהלך הסיורים עברו הסוקרים על פני תריסרי מקומות מתועדים בהם צייר ואן-גוך בימיו האחרונים.

    בסופו של הסקר הוחלט על דעת כולם כי שנו בית אחד בלבד שמתאים לציור – וילה בצד הדרומי של הדרך הראשית. הבית שכתובתו כיום רחוב הגנרל דה-גול מס' 25 ו-27. בניין זה שוכן שני בלוקים בלבד מפונדק Auberge ravoux שבו שכן ואן-גוך ביוני 1890. הבניין עבר שיפוצים שונים במאה ועשר השנים שחלפו (נוספו מעונות על הגג בדומה לבתים רבים אחרים באזור).

     

     

    הבית הלבן – כפי שצולם בשנת 2000, בידי משלחתו של אולסון מאונ' טקסס ארה"ב

    בציור של ואן-גוך נראים שבעה חלונות בקומה השנייה. שישה מהם קיימים עד היום. החלון השביעי (המרכזי) נאטם בעקבות שיפוצים פנימיים בבניין.

    במהלך הסיורים נתקלו החוקרים בספרו של פול גשה – paul gachet שהיה בן 16 ב-1890 ופגש את ואן-גוך שקיבל טפול הומאופטי אצל אביו. גשה מסביר בספר (Les 70 jours de Van Gogh a Auvers, 1994) כי הבית השיה שייך לגברת בשם ויקטורין שהתפרנסה ממכירת תוצרת חקלאית כגבינות ביצים וחמאה.

    לכשנמצא הבניין, ניתן היה לברר את מיקומו של הצייר ולאמת את ההדמיות של תוכנות הפלנטריום בקשר לכוכבים המצוירים. החוקרים יכלו למצוא את הנקודה המדויקת בה העמיד ואן-גוך את כן הציור שלו. כמו כן ציינו כי בתצפיותיהם נצפו נגה ומעליהם הכוכבים הבהירים בקבוצת תאומים – פולוקס וקסטור.

    החישובים מראים כי נגה נמצא כ 15 מעלות לגובה בצפון מערב, מעט ימינה ממה שמצויר בפועל. אולם אין מועמד אחר להחליפו בבהירות דומה. אם כן, הכוכב הבהיר המצויר בשמי הדמדומים הוא כנראה נגה.

    מספר ספרי תיירות מקומיים מציינים דווקא את בית מס' 44 ברחוב שארל דה-גול , כבית שבציור, אולם השוואה פשוטה בין הבית המצויר לבין בית מס' 44 מוציאה אותו מכלל חשבון. גם השוואות עם צירוים ושרטוטים של בתי העיירה בשלוש מאות השנים האחרונות שהועמדו לרשות החוקרים באדיבות העירייה המקומית מוכיחים זאת מעל לכל ספק.

     

    שיקולי מזג אוויר

    השרות המטאורולוגי הצרפתי Meteo France מחזיק רישומי נתוני מזג-אוויר ממקומות רבים בצרפת לאורך שנים רבות. המדידות נערכו שש פעמים ביום ותועדו בכתב יד בספרים עבי כרס הנמצאים בארכיוני השרות.

    בספרים מצויין כי בשבוע של ה-7 עד ל14 ביוני שרר מזג אוויר גשום למדי מלווה בסופות רעמים. השמים החלו להתבהר ב-15 ביוני. ניתן להניח כי ואן-גוך צייר את הציור ב-16 ליוני עת שהשמיים היו בהירים לחלוטין ונקיים מעננים (כמתואר בספרי החזאים) . וינסט עצמו מתאר את הציור במכתב שנכתב ב-17 ליוני. בתאריך זה, מזג האוויר חזר להיות גשום והספרים מציינים 100% עננות.

    וינסנט ואן גוך ונגה

    בהשך למתואר לעיל, החוקים מניחים כי גרם השמים המצויר בציור הוא נגה. זהו הציור השלישי של ואן-גוך בו מצוירת הפלנטה! הראשון מבין השלושה הוא ליל כוכבים בסן-רני, המתוארך לאמצע יוני 1889. היסטוריונים של אמנות ואסטרונומים ידועים זיהו את נגה מצויר שם בבירור ליד האופק המזרחי. נגה הגיע לבהירות מכסימלית בשבוע הראשון של יוני 1889 ובמכתב (מס' 593) משבוע זה מוכיח זאת בבירור:

    " הבוקר צפיתי בנוף הכפרי מן החלון, זמן רב לפני שזרחה השמש, וחוץ מכוכב הבוקר שנראה גדול ביותר לא נראה דבר."

    בהיותו בסן-רמי נראה כי וינסנט צפה גם בהתקבצות של נגה, חמה (מרקורי) וסהר הירח ב-20 באפריל 1890. ע"פ אנליזות ומחקרים מאוחרים יותר, נראה שעשה שימוש במראה המיוחד בציור "דרך, ברוש וכוכב" שצויר בסוף אפריל או תחילת מאי. מספר שבועות לאחר מכן הכין טיוטא למכתב (מס' 643) ובו סקיצה של הציור וקרא לו "כוכב עם בהירות יוצאת דופן". מכתב מס' 643 לעיל מתוארך, ל-16 ביוני 1890, היום בו צייר ואן-גוך את הבית הלבן ושמי הלילה. מכאן שניתן להניח ששני הציורים הללו מתארים את רצונות לצייר את השמים כפי שהם.

     

    תיארוך ציורו "זריחת הירח" של וינסנט ואן גוך

     

    תרגום חופשי ובלתי מחייב של מאמרם של דונלד אולסון, ראסל דושר ומרילין אולסון .

    הסטוריונים של תולדות האמנות מסכימים כיום כי תמונת "ליל כוכבים" starry night המפורסמת צוירה בלילות שבין ה-16 ל-18 ביוני 1889, בעיירה סן-רמי במחוז פרובאנס שבדרום צרפת. החוקרים מגיעים למסקנות הללו מקריאת חליפצת המכתבים בין וינסנוט לאחיו וקרובים אחרים. לעיתים, ניתן למצוא בציורים עצמם רמזים שיוכלו לתארך את הציור מבחינה אסטרונומית.

    במאמר קודם זוהתה פלנטת נגה כמעטרת את הציור "בית לבן בלילה" שצויר בצפון צרפת. בהמשך למחקרים על גרמי השמים בציוריו של ואן-גוך, נקלו החוקרים בציור המסומן בקוד f735. הציור מראה ערמות חיטה קצורה בשדה, כשמאחוריהן קיר אבנים ובדמדומי השמים מאחוריו עולה דסקה כתומה מוסתרת בחלקה על ידי ההרים.

     

    וינסנט ואן-גוך – זריחת הירח, יולי 1889

     

     

    ואן-גוך בסן-רמי

    לאחר שסבל מכמה משברים רפואיים בעת שהותו בארל, העתיק ואן-גוך ב- 8 במאי 1889 את מקום מושבו לבית החולים ששכן במנזר סנט-פול בעיירה סן-רמי. מתאריך זה ועד לשחרורו ב-16 למאי 1890 צייר כ-150 ציורים וכ-140 רישומים המשקפים את התעניינותו באור טבעי של דרום צרפת. יותר מתריסר מהציורים מראים את אותו שדה חיטה עם בתים הנראים מאחורי הקיר והרי האלפים מימין.

    לעיתים קרובות צפה וינסנט בשמים מחלון חדרו בקומה השנייה בצד המזרחי של המנזר. כפי שהוא כותב לאחיו תיאו, השוהה בפאריס, בסוף מאי 1889 (מכתב מס' 592) :

    "דרך סורגי הברזל שבחלון אני רואה את שדה החיטה … מעל אני רואה את השמש זורחת בהדר הבוקר ."

    במכתב אחר (מס' 593) מהשבוע הראשון של יוני 1889, מתאר ואן-גוך את התצפית בנגה:

    " הבוקר צפיתי בנוף הכפרי מן החלון, זמן רב לפני שזרחה השמש, וחוץ מכוכב הבוקר שנראה גדול ביותר לא נראה דבר."

    המראה מהשדה המתואר מכוון לכוון מזרח ומכאן שניתן להבין שבתמונה הנדונה מס' 735 רואים גרם שמים זורח.

    שמש? ירח? על איזה חודש מדובר?

    בדומה לאסטרונומים המודרניים המקטלגים את גרמי השמיים כגון קטלוג מסייה, גם ציוריו של ואן גוך מקוטלגים וממוספרים ע"פ עבודתו של ג'ייקוב בארט דה-לה פיילה Jacob Baart de la Faille. עבודת הקיטלוג שנשלמה בשנת 1928. בעבודת הקיטלוג נתגלו מספר שגיאות ברבות השנים. הציור הנדון, מספר 735 ברשימה הוא דוגמה טובה לכך. המקטלג מתאר את הציור כ"שקיעת השמש" ומתאר את כדור המש הכתום 'וקע מאחורי ההרים הכחולים . קטלוג אחר משנת 1937, מתאר את הציור כ-"זריחת הירח" ומתארך את הציור בין אוגוסט לספטמבר 1889. קטלוג מעודכן יותר של דה-לה פיילה, משנת 1939, הופך את הכותרת ל"זריחת הירח" ומתארך את הציור ל-ספטמבר 1889. קטלוגים מאוחרים יותר מתארים את זריחת הירח ומתארכים את הציור ל-6 ביולי 1889.

    כל המקטלגים הלו השתמשו במכתביו של וינסט ע"מ לתארך את הציור. חליפות המכתבים מאשרות שאכן מדובר בזריחת הירח. במהלך קיץ 1889, שלח ואן-גוך מעטפה שהכילה שני מכתבים: הראשון לאחיו תיאו (מס' 603) והשני (שאבד) לפול גוגן. המכתבים מלווים ברישום של אדם קוצר בשדה החיטה . וינסנט מתאר בכתב את הציור ומוסיף:

    " יש לי אחד בתהליך שמתאר את זריחת הירח מעל אותו השדה, אולם עם ערימות חיטה שמחליפות את החיטה. זהו צהוב – אוקר – סגול, בכל מקרה תוכל לראותו בקרוב"

    במהלך קיץ 1889, חלה הידרדרות בבריאותו של ואן-גוך ובמשך כשישה שבועות כמעט ולא צייר. האם המכתב והציור נוצרו לפני ההתקף? לצערנו, המכתב אינו נושא תארי, תאריך משלו או חותמת דואר. מספור המכתבים נעשה בידי רעייתו של תיאו, לאחר מותו של האחרון. בידיה היו כ-670 מכתבים שכתב וינסנט לאחיו. מחקרים מאוחרים יותר לגבי המכתבים מתארכים את זמן הציור וכתיבת המכתב בהתאם לדיווחים על התקפי האלימות של ואן-גוך במוסד, ל-8 עד 16 ביולי 1889.

    האם האסטרונומיה יכולה לסייע לתיארוך הציור?

    השערות יסוד:

    הציור הממוספר F735 ונקרא זריחת הירח צוייר בוודאות בין ה-8 למאי, תאריך הגעתו של וינסנט למוסד בסן-רמי לבין חודש ספטמבר 1889, אז נשלח בד הציור יחד עם עוד תשעה אחרים שכלו אגב גם את ליל כוכבים המפורסם לתיאו.

    העצם הכתום הבהיר בציור יכול להיות או ירח מלא זורח הזורח מייד לאחר השקיעה או זריחה של ירח מלא זמן מה אחרי השקיעה.

    סימולציות אסטרונומיות מציעות את האפשרויות הבאות: 15-17 במאי, 13-15 ביוני, 12-14 ביולי, 11-13 באוגוסט ו-9-11 לספטמבר.

    תכונה בולטת של הציור היא הסתרת חלק מדיסקת הירח על ידי צוק ההרים. ואן גוך עוד הוסיף למרגלותיהם בית כפול. ישנן סיכוי כי הבתים אמיתיים משום שהצוק והבתים מופיעים ברישומים וציורים רבים מסן-רמי.

    האם הבתים אמיתיים? האם ניתן יהיה לאתר את הכוון אליו הסתכל הצייר בעת עשיית הציור? והאם ניתן יהיה לתארך את מועד הציור בדיוק?

    ביוני 2002, נסעה קבוצת חוקרים בראשותו של דונלד אולסון לפרובאנס שבצרפת. תוך דקות מרגע הגעתם לסן-רמי זיהו חברי הקבוצה את הצוק המצויר. מציאת כוון הציור לא התה פשוטה כלל ועיקר. ראשית משום שהמוסד הוא מוסד פעיל גם בימינו. החדר המדובר "מחוץ לתחום" לכולם. גם עצי האורן שבסביב צמחו וגדלו ומסתירים את הנוף. בנסיעה בדרכי עפר לכוון הצוק, נתגלו גם הבתים (הבית הכפול) המצויירים בציור המדובר. הבתים מצויים כ-640 מטר דרום מזרחית למנזר. אולם לאור המכשולים הקיימים כיום לא ניתם לראותם בימינו מן המנזר.

    קבוצת מקומיים מארל, עזרה לקבוצת החוקרים למצוא נקודת תצפית הממוקמת בשדה פתוח הצמוד צפונית מערבית למנזר סנט-פול. התצפיות בשמש, בירח ובכוכבים נמשכו במשך שישה ימים.

    חישובים טריגונומטריים מורכבים למדי, שדימו את נקודת הראות של ואן-גוך מן המנזר מצמצמות את אפשרויות הצפייה שלו בירח המלא הזורך לשני תאריכים בלבד: 16 במאי או-13 ביולי.

    נתוני מזג האוויר שנרשמו בתאריכים הסמוכים לתאריכים המוצעים לעיל מצביעים על כך שהראות בלילת הללו היתה סבירה. יומיים לפני ה-16 במאי ירדו ממטרים כבדים אולם ב-16 התבהרו השמיים ואילו ביולי, השבועים הראשונים היו בהירים למדי ומעוננים (30-50%) ב-13 ביולי.

    על מנת לצמצם את אחת האפשרויות, התייחסו החוקרים לתיאור השדה כפי שמופיע במכתביו של ואן-גוך. בחודש עם הגעתו למקום וציוריו הראשונים של השדה הוא מתאר את השטח כולו כ"אפוף כולו שדות חיטה ירוקים" בעוד שבמכתבים מהקיץ הוא מתאר את ההצהבה של החיטה, "השיבולים נצרבו על ידי השמש וצבעם דומה לשכבה החיצונית של לחם אפוי", "הכל צהוב" . ציור "זריחת הירח" מתאר ערמות חיטה זהובות קצורות ולכן אינו יכול להתרחש במאי.

    לאור כל זאת ניתן לחשב ולומר כי הזריחה של הירח המתוארת בציור אירעה ב- 13 ביולי 1889, בשעה 21:08 (זמן מקומי).

     

     

    סימולציה של זריחת הירח – ליד פאריס, צרפת, 13 יולי 1889, תוכנת Stellarium, ביצוע סימולציה – עדן אוריון

    מכאן שמכתב מס' 603, בו הוא מתאר את הציור נכתב כנראה ב-14 ביולי, כל זאת בהנחה שבאותו זמן צייר וינסנט ציור חדש בכל יום.

    ניתוח התצפיות והדמיות המחשב מאשש את ההנחה כי וינסנט צייר את מה שראה ולא מתוך דמיון או זיכרון. במכתב מוקדם יותר לחברו אמיל ברנרד, מ-1888, כותב ואן-גוך:

     

    " לעולם איני עובד מתוך זיכרון… איני יכול לעבוד ללא מודל… אני מפחד לברוח מהמציאות ומן האמת… תשומת ליבי מרוכזת במה שאפשרי וקיים באמת… אני מגזים, לעיתים משנה את המוטיב, אולם איני ממציא את התמונה כולה: אני מוצא את הכל מוכן מן הטבע…"

     

     

     

     

     

    מקורות

    Identifying the 'star' in a long-lost van Gogh.(astrological research).Donald Olson and Russell Doescher. Sky & Telescope 101.4 (April 2001): p34(6).

    Dating van Gogh's Moonrise. Olson, Donald W.; Doescher, Russell L.; Olson, Marilyn S , Sky & Telescope, July 2003 v106 i1 p54(5)

    Van Gogh's Starry Night over the Rhone (Arles, 1888). Some astronomical considerations., Gianluca Masi and Antonella Basso

    מכתבים לתיאו, וינסנט ואן גוך (מבחר), הוצאת שוקן, 1992

    חליפות המכתבים המלאות של וינסנט ואן-גוך בצרפתית ובאנגלית:

    http://www.webexhibits.org/vangogh/letter/21/643.htm?qp=psychology.agoraphobia

    http://www.popastro.com/moonwatch/moon_guide/art3.php

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/9/09 15:36:

      שב"י,

      במקרה הזה הנושא נחקר על ידי חבר'ה שמבינים דבר או שניים באסטרונומיה והסטוריה של אמנות.

      הבאתי את תקציר הדברים, אולם מקריאה מעמיקה במאמרים עצמם - נראה שדווקא נעשתה עבודה יסודית למדי.

      לא הייתי מסיק לגבי צבעוניות כזו או אחרת מתמונה באינטרנט, שהרי ידוע שצבעים נוטים להשתנות בתמונות רשת.

      לא היתה לחוקרים כוונה למפות את צרפת ע"פ הציורים ובוודאי לא לקבוע נ"צ כזה או אחר.

      הרעיון היה לבדוק מה ראה ואן גוך ומהיכן, שכן לפי דבריו נהג לצייר את מה שהוא רואה ואינו מסוגל/רוצה לצייר מתוך הדמיון.

      במאמרים מתוארת בצורה מפורטת גם המוגבלות של מחקר שכזה ולמרות כל זאת ניתן היה להגיע למסקנות המתוארות לעיל. שכן הצלבת המידע מכמה מקורות מביאה לנקודת אמת אחת.

       

       

       

        2/9/09 12:20:

      אגב - ניתקלתי בטיויות כאלו לא מעט, 

      אני רגיש לעינין בתור אחד שהיה צריך לתכנן צילומי לילה עם תכנון שעות זריחת ירח וכמות אור שלו ,

      אצל טולקין למשל (שר הטבעות - שובו של המלך)

      יש צזנוןלקוי מאוד של זריחת ירח ,

      הוא מדבר על זריחת ירח מלא באזור מישור - שעתיים אחרי שקיעת השמש , - דבר שלא יתכן,

      או על הבדלי מופע ירח לא הגיוניים,

      יש בנושא המון חוסר ידע למי שלא עוסק בזה ,

      המדהים זה לא חוסר הידע - אלא חוסר ההבחנה של אנשים וערנות לחוקיות של נושא שהם רואים לילה-לילה בשמים במשך שנים,

      כמובן שאצל טולקין ואחרים זה חופש היצירה ,

      מצידי שיהיה ירח סגול - אני אמשיך לאהוב אותו 

        2/9/09 12:09:

      עדן , 

      הניסיון לנתח את התמונה של ון-גוך מבחינה אסטרונומית נדון לכשלון מראש ,

      כמו השאלה של מה הפוך לאדום - ציאן או ירוק,

      זה כמו לנסות לבנות כסא לפי הציור של ון-גוך,

      אם תתבונן שנית בציור שלו - זוית הצל של האלומות  אינה של הירח, היא גם לא יכולה להיות של השמש - אבל היא כן של השמש,

      ואם היא של השמש - הירח לא יכול להיות מלא בשום אופן, - מכסימום שמינית ,  

      אז זה "מונטאז'"

      חלקו ציור לפי תאורת יום, חלקו לפי תאורת הירח - נראה לי אופיני לאימפרסיוניזם,

      ולפי זה אתה רוצה לקבוע שושנת רוחות?

      אני מקוה שבצהל לא מנוטים לפי נתונים כאלו (אם כי כבר היו מיקרים)

      על זה נאמר - "אל תבלבלו אותי עם עובדות" 

      יופי של ציור - מי צריך יותר?

       

        2/9/09 01:55:
      סחתיין על השקעה,,מעניין מאד

      אודי
        7/8/09 01:01:
      פוסט מעולה. תודה.


      עדיין לא קראתי הכל ... אבל זה מקסים ומעניין ונפלא .. ותודה רבה.

      כרמית

        4/8/09 09:03:

      Thank you, really fascinating

      Racheli

        3/8/09 09:56:

      שאפו על ההשקעה והתוצאה המרתקת. כיכבתי.

      רות

        3/8/09 00:22:

      עדן:))

       

       כחולת ירח ידועה אני אומרת לך שזה פוסט מרתק 

      תודה

       

      http://www.google.co.il/logos/moonlanding09.gif

      40 שנה לנחיתה על הירח

       

      נשיקהשטוטית

        3/8/09 00:08:

      מסע  מסע :))
        2/8/09 23:57:


      תודה

      מלימור

        2/8/09 14:13:

      מענין מאד.

      תודה

      [כל זה ב 3 דקות?]

      שולה

        2/8/09 13:18:

      עדן,

      מרתק מאוד - תודה!

       

       

       

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      עדן אוריון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין