זה נשמע המון , למרות שזה חלף מהר מאוד. התחתנו בגיל 19 , ומאז חיינו היו כל כך אינטנסיבים , ילדים , בית , רכוש , עבודה , תיכון ,צבא , הודו (לך תחפש אותם ) אחד עזב את הבית ואז השנייה עזבה את הבית כולם נמצאים ברמונד קונטרול ואנחנו בהמתנה לכל קריאה ואז אחד התחתן , ירד אבן מהלב ואז השנייה התחתנה ירדו ירחיים מהלב וסוף כל סוף אמיתי לבד, קצת קשה אנחנו רגילים לדאוג להם ועכשו אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו . אז נעים מאוד מתחילים הכל מחדש אני אילנית בעלי אילן מה עושים ? תמיד דאגנו מסביב והנה אנחנו לבד ? בעלי התחיל את הדוקטרט נהיה סטודנט מחדש , צעיר ברוחו ואני התחתלתי לצייר ,טרודים עסוקים בעצמנו ובערב מעבירים חוויות בשקט, הולכים לסרט בסופי שבוע , לא עושים חשבון לאף אחד וסוף כל סוף נהנים אחד מהשני בלי הפרעות באמצע . זהו רציתי לשתף קצת אתכם חברי מהאתר על יום הנישואים ה - 35 שנה שלי ושל בעלי ומאחלת לעצמנו ולכולם אהבה בריאות ושותפות אמיצה לכל החיים. אילנית |