זוכרים שסיפרתי לכם על הספריה העירונית שלנו? ובכן אחרי שסיימתי לקרוא את כל הספרים שהבאתי משם,החלטתי ללכת להביא חדשים ממקום הבילוי מספר 1 שלי....הגעתי לשם זורחת וזוהרת מתמיד,חייכתי כבר מהכניסה לעבר הספרניות ומשם לקח לי כמה דקות להגיע למדפים...לא בגלל שהם ממוקמים הרחק משם אלא בעקבות פטפוטים ודיבורים עם כל מה ומי שזז....הגעתי לספרים ושאבתי את הניחוחות הממכרים ופתחתי בעיון וחיפוש אחר כתבי עת חדשים וכאלה שטרם קראתי....במשך כל אותו זמן הרגשתי שאני לא לבד....כאילו צל מרחף על פניי ויכולתי לחוש את נשימותיו קרובות לעורפי.....הסתובבתי כבדרך אגב,כדי לא להיות שקופה והעפתי מבט לעברו...

גבר בשנות ה 40 לחייו עם שיער דליל בצבע בז'...יותר נכון שטיני מעורבב בשיבה....הוא שיחק אותה לא שם לב ועשההבכאילו מעיין במדפים כשבידו היו 3 ספרים....לא יכולתי שלא להבחין במבוכה שאפפה אותו ופתחתי בשיחה ידידותית משהו....אמרתי שאני לא מוצאת משהו מעניין ושאלתי אם יש לו מה להציע לי....האמת שציפיתי לספר טוב אבל הבחור לא איבד את העשתונות,חייך ושח ספק שואל ספק מכריז.."ידעתי שזאת את.." אני כמובן נכנסתי ללחץ ואצלי לחץ זה או בכי או צחוק חסר מעצורים..אז צחקתי ולמזלי הופיעה כוכי...כוכי היא בדיוק כמוני..מתה על ספרים ודיבורים ובכל פעם אנחנו נפגשות שם ומתלהבות מחדש...אמרתי לו שאולי זאת היא וברחתי מהמקום כל  עוד נפשי בי...

הוא כמובן הביט לעברי מתחנן לעזרה.... לא בזבזתי זמן מיותר ופניתי לספרנית הראשית וביקשתי משהו חדש...הצטיידתי בכמה ויצאתי מאושרת מתמיד...ממרחק הבטתי  לעבר המקום שרק דקות קודם עזבתי והבחנתי בו עומד שם ליד הדלת ומביט לעברי...
זה הזכיר לי מקרה נוסף שקרה לי לפני כמה חודשים..פגשתי את אחותי היקרה  בדשא שבין המשטרה למתנ"ס...עמדנו ודיברנו ופתאום משום מקום הגיח בחור טיפה מבוגר עם זר פרחים בידו  ושאל איפה המתנ"ס..הצבעתי לעבר המקום והמשכתי לשוחח עם אחותי..הוא הביט לעברי ולאט לאט התקדם עד למרחק נגיעה ממני כשכל הזמן מרוח לו חיוך על הפנים...כשממש התקרב אחותי צעקה "חלי רוצייייייייייייייי"....תפסתי לה ביד ורצנו כמו מטורפות מהמקום..הוא עמד באותו מקום וצחק בקול....אחותי החליטה שזהו הוא סוטה והציעה שנכנס למשטרה לדווח...אני התעקשתי ואמרתי לה שכדאי להמתין ולראות מה הוא זומם ואז הגיעה עוד מישהי...הוא שאל אותה משהו והחיוך עדיין תקוע לו..היא ענתה והלחץ אצל אחותי עלה..."אמרתי לך שהוא סוטה!" הכריזה...אמרתי לה "עוד אחת תעבור ואם הוא פונה אליה ניכנס ישר" ואז הגיעה מישהי שצעדה לעברו והפעם היא זאת ששאלה...הוא ענה לה משהו שלא שמעתי אבל הבנתי שהיא פרח לב הזהב לו נפשו ערגה....הוא הושיט לה את הפרחים ושניהם התיישבו בספסל בתוך גן המשחקים....

אני נותרתי המומה...ככה קובעים פגישות היום?? כבר אין תמונות? ככה הולכים על זה??

והשאלה שהכי מטרידה אותי היא האם יש לי פרצוף של פרה...אהה סליחה..פגישה עיוורת???