ליל מנוחה וחלום.

 כמה זמן כבר לא היה לי לילה כזה. לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שחלמתי.  יש לי בזמן האחרון רכבת מחשבות בראש. רכבת מחשבות. רכבת ההפתעות. דוד הליקופטר. אני כל כך עייפה... המוח שלי רץ בלי קשר לכלום. לא מצליחה למצוא רצף . אני מנסה לישון. באמת. זה לא שאני לא מנסה. אבל אז, דקה לפני שאני שוקעת, צצה לה איזושהי התלבטות שלא נותנת להירדם. מה עם העבודה? חזרתי ללקוח הזה? ומה יהיה ביום ראשון עם ההוא? וחסר חלב בבית. ואני רוצה חתול. או כלב. אבל איפה אני אשים אותו? והוא יהיה נורא מסכן כל כך הרבה שעות לבד. ולמה באמת אני עובדת כל כך הרבה שעות? אני הרי לא נהיית צעירה יותר. מה עם זוגיות? אני חייבת להשקיע יותר בעניין הזה. אני רוצה ? אני בכלל מסוגלת? מעניין מה עם א'. אם הוא יוצא עם מישהי. אולי להתקשר? הוא עוד אוהב אותי? תגידי, את שפויה? תצאי ממנו כבר. ככה זה, עד שלא תאהבי שוב הוא הרי לא יצא לך מהראש. ואולי הוא לא יצא לי מהראש לעולם? אולי הוא האחד ופספסתי? מה פתאום. היה לך רע איתו. הוא היה רע לך. למה את תמיד נתקעת על אלו שרעים לך? את צריכה לראות מישהו בקשר לזה.. לכי לישון כבר, מטומטמת.. יש לך יום שלם לחשוב על זה מחר.

נו...

נווווו.......

קיבינימט. הבית נורא מלוכלך. ויש לי כלים בכיור. אני רק אשטוף כלים ואחזור לישון. ורצפה. אולי נבדוק אם מישהו כתב משהו מעניין בקפה?

לילה טוב.