טוב יוסי של ענבל סיפרתי לכם שהוא עובד בגלובס, כן מתעסק בכספים, לא יודעת בדיוק מה, אבל אני נראה לי פקיד בכיר. והיוסי שלנו בא לעבודה מבסוט מהחיים מספר לחברה מהעבודה איך הוא עבד על אישתו במסיבת הפתעה, ואיך אשתו סדרה את החברה שלה, עם חברה אחרת, בקיצור שמח בגלובס, כולם מחכים לשמוע את הסיפורים של יוסי.
ויוסי נהנה מהחיים והפופולריות שלו בעבודה גדלה, ומרגלית שעובדת איתו, מתחילה לחבב אותו אחרי שהיא חשבה שהוא צנון. ויוסי במבוכתו מחזיק את הקפה ביד,ולרגע אחד של איבוד עשתונות , הכוס נופלת לו מידיו הרועדות, וכל הקפה נשפך על בגדיו ומבושיו. ומרגלית אומרת אני רצה להביא מגבת לנגב, רק שלא נשרפת מאמי. והיא מביאה הרבה טישו, ומנגבת את יוסי לכל אורכו וחלציו. ויוסי מפנה ראשו כלפי מעלה כדי לדכא את אונו, ברגע שמרגלית שיפשה את מכנסיו קרוב למבושיו. מזל שאף אחד לא נכנס לחדר אחרת לא היו מבינים מה מרגלית עושה בין ברכיו של יוסי ומשפשפת.
יוסי היא אומרת אתה יכול להשיג לי את הטלפון של הקוראת בקפה שסיפרת לי עלייה. ויוסי מילותיו נעתקות וחושב, אם ללטף את ראשה של מרגלית, ועונה בגמגום, כן אני אבקש מממירי חברתה של אישתי שתביא לי את הטלפון. ומרגלית נסערת מזה שהיא גרמה ליוסי לשפוך את הקפה על בגדיו מתנצלת, ומתנצלת, ויוסי אומר לא נורא זה קורה. טוב אומר לה יוסי תלכי שלא יכנס מישהו ועוד יראה אותנו במצב כזה. בסדר, בסדר, השיבה, אספה את הניירות, ויצאה מחדרו.
ויוסי יושב ובוהה, מצד אחד נדלק על מרגלית, הריח שלה, והגוף שלה טמטמו אותו, מצד שני, יוסי לא בוגד.
אחרי שהתעשת והתקרר, התקשר יוסי למירי, היי מירי מה שלומך? בסדר מה אצלך? פטפוטים ושטויות, ויוסי אומר לה, תגידי לי איך קוראים לקוראת בקפה שהייתה במסיבה של ענבל, מריאנה השיבה מירי, איך זה יכול להיות אמרתי, היא לא ערבייה משהו כזו, לא היא דווקא רומנייה, צוענייה. באמת ראיתי שיש לה מבט מיוחד, ומבטא שונה. יופי אחלה, מה הטלפון שלה, ומירי נתנה לו את הטלפון,
ויוסי כאילו מחזיק את עצמו בכוח מנסה להתעלם, וכל הזמן מנסה ואומר, מרגלית תביאי לי קפה, מרגלית תביאי לי את הנייר הזה, העיקר שתהיה בסביבה שלו. הגיעה השעה ארבע אחה"צ בעוד שעה מלי צריכה ללכת הביתה, יוסי מצלצל אליה בפנימי ואומר לה מרגלית דרך אגב השגתי לך את הטלפון של הקוראת בקפה, אבל השארתי את הפתק במכונית כי כתבתי אותו בנסיעה , אז אני עוד מעט ארד למכונית להביא את זה.
טוב מאמי היא התחילה להגיד לו,אתה רוצה שאני ארד להביא את זה. לא את לא יודעת איפה זה, אני אלך להביא את זה. יוסי משך את הזמן עד חמש ואז ירד למכונית להביא את הפתק, מרגלית נסערת יוצאת ונוסעת לביתה, היא יודעת שהיא גרמה ליוסי להתעורר. כנראה שיש משיכה בנינו היא אומרת, טוב אני חייבת להתייעץ ולדבר עם הקוראת בקפה מה היא אומרת. איך שהיא מגיעה הביתה, היא התקשרה למריאנה הקוראת בקפה,הציגה את עצמה, ומהיכן יש לה את הטלפון, מריאנה אמרה כן אני זוכרת אותם, זוג נחמד שהפתענו אותם במסיבת יום הולדתה של אישתו.
יום חמישי הגיע, מרגלית מסיימת את העבודה ונוסעת ליד אליהו לביתה של מריאנה. חיפוש קצר והנה היא מצאה את הבית. קומת קרקע בבניין בין 2 קומות, מרגלית בהתרגשות ובלב חושש צלצלה בדלת, מריאנה אישה מדושנת, לבושה כמו צוענייה פתחה את הדלת, והכניסה את מרגלית פנימה לחדרה. תשבי מתוקה, היא אמרה לה במבטא רומני, כעבור חמש עשרה דקות שהקפה התקרש, מריאנה הרימה את הספל ולחשה למרגלית. שקט,דממה,מריאנה מנערת את הכוס מכיוון לכיוון מסתכלת בספל ואומרת. תמיד יש קצת שיגעון באהבה, אבל תמיד יש קצת הגיון בשיגעון (משפט של פרידריך ניטשה).
ומרגלית המומה מהמשפט מנסה לעכל אותו, משלמת 300 שקל, אומרת תודה ויוצאת. למחרת מרגלית באה לעבודה, מחכה לפגוש את יוסי בארבע עניים, להגיד לו מה אמרה מריאנה, ובהפסקת צהריים היא נכנסת אליו, ויוסי שואל נו.. מה היא אמרה? ומרגלית מנסה לשנן ולחזור על המשפט שלמדה בע"פ ואומרת. היא אמרה שתמיד יש קצת שיגעון באהבה, אבל תמיד יש קצת הגיון בשיגעון.
יוסי נשאר פעור פה, ולא ידע מה לענות. תמה דקת השתיקה יוסי תפס את מרגלית ואמר, את יודעת מה, בעולם של מטורפים, לא נורא שיהיו עוד 2 משוגעים, הצמיד למרגלית נשיקה ונעל את הדלת, והמשך יבוא. @כל הזכויות שמורות למחבר |