שותקת זעקתך, מנשבת בין עשבים שוטים, שקועה בעפר עד צוואר, מרחפת בשולי הזמן, בחשכת עולם. . אדמה, הטי לה אזנך, פערי ירכייך והניבי פירותייך. הביטי לרחמך, עד אקוודוקט נפשך, ושלי מימייך להשיבה. . .. ולא תקמל רוחך. . . . © כל הזכויות שמורות ל anaatti . . .
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ.." מתהלים
. . אצל טרמילר פוסט מרתק על הרפתקאה ברחם אדמה מיקריות מרגשת |