שערי המגילה
פגישות עם אנשים מעניינים האוהבים את המילה הכתובה
פוסטים פופולאריים
-
מכתב לאבא שגר בגן עדן מאת גילי מצא
8/12/11 | 6299 צפיות
-
חַרְצִיּוֹת
29/3/10 | 1238 צפיות
-
מקום בלב
10/7/12 | 2036 צפיות
-
הלב כסלע מתפורר
1/2/08 | 649 צפיות
-
שקיפות-סיפור מהחיים 1
22/10/08 | 1024 צפיות
-
כְּשֶׁהַדְמָמָה מוּפֶרֶת
22/11/09 | 1993 צפיות
פוסטים אחרונים
- השיר הראשון שלי שהולחן הפך לוידאו קליפ 10/1/14
- אֵשׁ וּסְעָרָה 8/1/14
- הִתְחַבְּרוּת 3/1/14
- מֶדְיוּם מוּאָר 30/12/13
- מסעות מוארים רשימה ספרותית 26/12/13
- רוקדת אל תוך איבריו 21/12/13
בִּחְיַאת עוֹמְרִי,בִּחְיַאת עָיּוּנִי
בְּחַיַּי בִּחְיַאת עוֹמְרִי בִּחְיַאת לוּ הָיְתָה לְשׁוֹנִי מְתַרְגֶּלֶת כִּישׁוֹרֵי שָׂפָה מִזְּמַן הָיָה לָהּ מַעֲמָד אַחֵר וְהָיוּ בּוֹלְשִׁים אַחֲרֶיהָ מְרַגְּלִים לִבְדֹּק הַאֻמְנָם, בְּרִגּוּל עָסְקִינַן?
לְרַגֵּל זֶה כְּמוֹ לְחַזֵּר בִּדְרָכִים סְמוּיוֹת. וְאָז בְּלִי מֵשִׂים מִתְגַּלָּה צִבְעוֹנִיּוּת מַחְרִידָה שֶׁל דּוֹבְרֵי שָׂפָה.
אֵלֶּה שֶׁמְּדַבְּרִים בִּשְׂפַת הַגּוּף מְדַבְּרִים עִם הָעֵינַיִם עִם הַיָּדַיִם עִם הַסְעָרָה שֶׁתַּרְקִיד לַהֲנָאָתָהּ מֵעַיִם קוֹצְפִים בֶּטֶן נִרְגֶּנֶת לְלֹא מִלִּים.
צִבְעוֹנִיּוּת בָּאָה מִמִּשְׁפָּחָה מְכֻבֶּדֶת יֵשׁ לָהּ אִילַן יֻחֲסִין שֶׁל צַבָּעִים, צְבָעִים צְבוּעִים כֻּלָּם עוֹסְקִים בְּמִלּוּי צֶבַע מוֹסִיפִים שִׁכְבַת צֶבַע לְאַפֵּר מְצִיאוּת יוֹמְיוֹמִית.
בִּחְיַאת עוֹמְרִי בִּחְיַאת עָיּוּנִי בּוֹא תִּרְאֶה מַה קָרָה לַאֲנָשִׁים? *כל הזכויות שמורות ליהודית מליק- שירן ולהוצאת בת אור 2009. |
תגובות אחרונות
-
daniol
בתגובה על בית ספר למוזיקה פרק 5 מלא
-
ג'ו99
בתגובה על בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם
-
ג'ו99
בתגובה על צובעת געגועים
-
perach1
בתגובה על אֵשׁ וּסְעָרָה
-
מאיה113
בתגובה על השיר הראשון שלי שהולחן הפך לוידאו קליפ
-
ברייקי
בתגובה על חיים מתוך אגדה
תגובות (144)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה כבר השתנה מושיקו
קבל חיבוק ממני
זה זמני ועומד להשתנות
תודה תמרה אהובה
קבלי חיבוק ממני
את יודעת שאין שניה - לך ?
את הכי יחודית ונפלאה
כי יש רק אחת ממך :)
נשיקות
אני.
גם אני לא אוהבת את הפגישה המשותפת בין צביעות לטפשות, שתיהן שנואות גם עלי. כשאני פוגשת אותן אני מתרחקת. גם אנשים צבועים מדברים בשפת גוף, הם מומחים בנושא. נכון כל השיר כתוב באירוניה, דרכה המסר עובר בצורה נוקבת, חודרת וקולעת בול במטרה.
תודה שהתחברת לשירי, לולה
יום אהבה שמח
דינה יקרה
כשאיברי הגוף רוקדים
זו סימפוניה לכל החיים.
תקשורת הנודעת למרחקים.
תודה לחיבוקך
קבלי חיבוק ממני
מיכל אהובה
מילותיי מתעמתות עם המציאות כאן בקפה
פעם הקפה היהבית לאנשים איכותיים
טעיתי. תודה לחיבוק מילותייך
קבלי ממני חיבוק
יהודית יקרה,
אין דבר יותר שנוא עלי מצביעות וטיפשות (זה בא בזוגות) ואת כתבת את זה באופן הומוריסטי ונלעג.
פעם מישהו הגדיר מזה צבוע: "אדם שרוצח את הוריו ואז מבקש רחמים משום שהוא יתום."
לגבי הצרוף דּוֹבְרֵי שָׂפָה, קצת מחטיא לטעמי את הרעיון, כי כפי שאני הבנתי לא מדובר בדוברי שפה באמת, אלא בסגנון התנהגות יותר.
והשיר parole, parole הוא אחד השירים האהובים עלי. יש לי סנטימנטים מיוחדים אליו ולו בגלל המבצעים.
Paroles et paroles et paroles
Paroles et paroles et paroles
Écoute-moi
Paroles et paroles et paroles
Je t'en prie
Paroles et encore des paroles que tu sèmes au vent
Je te jure
Que tu es belle !
תודה שהזמנת אותי לקרוא.
התחברתי במיוחד לשורות:
אֵלֶּה שֶׁמְּדַבְּרִים בִּשְׂפַת הַגּוּף
מְדַבְּרִים עִם הָעֵינַיִם
עִם הַיָּדַיִם
עִם הַסְעָרָה שֶׁתַּרְקִיד לַהֲנָאָתָהּ
המזכירות לי עד כמה אני מדברת לפעמים בשפת הגוף. הגוף הרוקד יכול להגיד ההההההההמון.
חיבוק גדול אליך יקירה !
מוֹסִיפִים שִׁכְבַת צֶבַע
לְאַפֵּר מְצִיאוּת יוֹמְיוֹמִית.
ויש שבאים עם האמת.. כמו מילותיך שבחרו עם המציאות להתעמת.
*
רפאלה אהובה, מעבר לשיר יש מסר כואב
תודה לחיבוק מילותייך
קבלי חיבוק ממני
נכון רעות יקרה, שנבין מתוך הפשטות ולא מתוך הצביעות
תודה למילותייך
קבלי חיבוק ממני
את רואה מה מגלים בחיים, גם את זה
תודה גילוש למילותייך
קבלי חיבוק ממני
ריקי אהובה, את מתוקה אמיתית
תודה לחיבוקך
קבלי חיבוק ממני
תודה ורד אהובה
קבלי חיבוק ממני
זו איננה שפת רחוב
אלו שלוש מילים מהשפה הערבית, שהן שימושיות ביותר בשפה העברית
תודה לך איריס
קבלי חיבוק ממני
זו צבעוניות מסוג אחר, וזו ברכה פנינוש
קבלי חיבוק ממני
כשזה בא מכאב לא צפוי קסם מקסימונת שלי
אז יש דיוק עוצמתי של המילים
תודה לחיבוקך
קבלי חיבוק ממני
נטלי אהובה
אימצתי באהבה את משפטך:" הרבה רוח שאינה מן הנפש"
תודה לחיבוק מילותייך
קבלי חיבוק ממני
את מתוקה אמיתית מירבי
תודה לחיבוקך
קבלי חיבוק ממני
יהודית יקרה
היכולת שלך לכתוב כל פעם מחדש בדרך שונה
תחושות, רגשות ומסר פשוט מופלאה
אוי סיגי את מכירה אותי כל כך טוב, תודה לחיבוק שבא מהלב
קבלי ממני גם
אני רואה שהתחברת לשיר איזמרגד
קבלי חיבוק ממני
אני מכירה את השפה בחוץ,למצוא אותה פה, היה לי הלם לא פשוט.תודה.סיגל קבלי חיבוק ממני
תודה פיצול אישיות
קבלי חיבוק אוהב ממני
תודה רונית-מצחיקנית, על כל שיר שלי את כותבת את אותו משפט
קבלי חיבוק ממני
תודה דפנה, קבלי חיבוק ממני
עצוב שזה קורה
קבלי סמדר חיבוק ממני
נכון ג'ודי יקירתי
קבלי חיבוק אוהב ממני
ההצטבעות הזו לא חדשה לי, אך כאן בקפה הזה, שהכל מפרגנים,למצוא אותה זה לא הולם. "פרולה" באיטלקית - לְדַבֵּר, דַּבֵּר,במשמעות תבטיח הבטחות ולא תקיים אותן.
קבל ממני חיבוק
שאלה מעניינת שאלת רוני יקר, האם צבע האדם מצביע על רמת אנושיותו וחמימותו החברתית?, צבע האדם לא ולא, אך אופיו בהחלט כן, אם הוא מסוגל להחליף צבעים כזיקית, אזי הוא יודע לשרוד בטבע. אם לשונו חלקלקה כצלופח אזי הוא ערמומי ומשיג בדרך של פיתוי את מטרותיו. על זה ממש דן שירי.
תודה למילותייך, קבל ממני חיבוק.
חיימקה, אהבה מהסוג הזה אני לא רוצה
קבל חיבוק ממני
ענתי יקרה
שיר שמשקף מציאות חיים
תודהלחיבוקך
קבלי ממני חיבוק
השיר ברקע מעצים את מילותיי
תודה לך תמי אהובה
קבלי חיבוק ממני
תודה ורד אהובה
קבלי ממני חיבוק
כי בחיים רננה יש מזה ומזה
תודה לחיבוק מילותייך
קבלי ממני חיבוק עוטף
אן אהובה
תודה לחיוך שהבאת לפני
קבלי חיבוק ממני
נכון דבי, כשהן עוצמתיות הכאב משתחרר
תודה לחיבוק מילותייך
קבלי ממני חיבוק
תודה מיקית,אוהבת את נגיעותייך בלב השיר
קבלי חיבוק ממני
אשכר אהובה
פיענחת את השיר בדרכך
תודה לחיבוקך
קבלי את חיבוקי
תודה שרה יקרה
קבלי חיבוק ממני
תודה אוסי
מצא חן בעינייך
קבלי חיבוק ממני
תודה מולי אהובה
מחבקת אותך גם
תודה מיכאל יקר
אימצתי באהבה רבה
קבל ממני חיבוק
תודה עדית
יש מילוי צבע ויש צביעה לשם הסוואה
תודה לחיבוק מילותייך
כולם עוסקים במילוי צבע - גם את,
ולא רק צבע אחד - שלל צבעים!
יעל אהובה
תודה לחיבוק מילותייך
קבלי חיבוק ממני
נ ה ד רת, בסגנון יפהפה
בלשון מאופקת ועשירה,
הגדלת לבטא, כאב,
אכזבה, פגיעה כבושה.
בחיית יהודית, איזה עושר
לשוני ותצריף הרמוני, שגם
כשיש בו מן הכאב, שומר הוא
על סגנון ועל חיוך בצד.
אוהבת ובכל פעם מחדש :)
ממני אני.
שושי יקרה
העונג לפגוש אותך אמש היה החיבוק האמיתי
תודה לחיבוקך
קבלי חיבוק ממני
חגית יקרה
צבעוניות חשובה לנו בחיים כדי שלא יהיו משעממים, זה נכון
אך כאשר פוגשים את אילן היוחסין של המשפחה המכובדת הזאת, קשה לעבור לסדר היום. תודהלחיבוק מילותייך
קבלי חיבוק ממני
דורוני אתה מחבק מכל הלב והנשמה. תודה
קבל חיבוק ממני
תודה מירל'ה לחיבוק מילותייך
קבלי חיבוק ממני
קבלי חיבוק ממני
תודה עדי לחיבוק מילותיך
קבל חיבוק ממני
תודה איציק לחיבוק מילותיך
מיכל אהובה
הכתיבה שלי נוגעת בהרבה סגנונות, בהרבה מקצבים
תודה שאהבת ובאת לחבק אותי במילותייך
קבלי חיבוק ממני
תודה לך גרטה
קבלי חיבוק ממני
טלי אהובה
תודה לחיבוקך
קבלי ממני חיבוק
שירה אהובה
היית חסרה לי אמש
קבלי חיבוק תודה ממני
הנה רונית על החיבוק של אתמול
אני מוסיפה עוד אחד
נתי יקרה
תודה לחיבוק מילותייך
קבלי חיבוק ממני
חיבוק מרחוק אל הלב הקרוב*
אכן, לשון רגיזה. מאד יפה ועמוק.
דווקא יפה לך שפת הרחוב הזאת, יהודית,
הידיעה כי גם היא חלק מהלך בתוכנו.
דווקא יפה לך שפת הרחוב הזאת, יהודית,
הידיעה כי גם היא חלק מהלך בתוכנו.
בחיאת..
אהבתי את ההתחלה ....
את הכותרת ואת כל השאר.
שיר יפה שרק את יודעת לכתוב ככה.
*
שפת ידיים, סימנים, גוף, ערבית או לאטינית...
העיקר שבסוף נבין האחד את השני !
באמת עצוב.
צבעוניות שהפכה לצביעות....
נעמי יקרה
קצר וקולע
תודה קבלי חיבוק
עדיף להשאר עם החידה. קבלי חיבוק ממני ענבל ותודה
תודה לחיבוק מילותיך צביקה
קבל חיבוק ממני
תודה אביוש, בדרך תביאי את צבעי הים אלי
קבלי חיבוק ממני
תודה יואל יקר
נכון הפירגון בקפה,משהו שלא קיים במציאות חיינו.
קבל ממני חיבוק
תודה אילת מתוקה
קבלי חיבוק ממני
תודה ריקי אהובה
קבלי חיבוק ממני
לקבל מחמאה ממשורר כמוך
זו הרגשה נהדרת
קבל חיבוק תודה ממני
נכון דיאנה אהובה
אור יקרות מגיע ממך ועוטף אותי
איפה היית אמש
היית חסרה לי. קבלי חיבוק ממני
אז יש לנו טעם זהה.תודה גליתוש
קבלי ממני
תודה לך רותי יקרה,שבאת לעטוף אותי בנוכחותך
קבלי ממני
נכון, כולם עוסקים בזה וזה עצוב
תודה לחיבוקך ולהעלאת מצב הרוח שלי עם ג'מילה שלך
יהודית, דימויים צבעוניים מרשימים וסוחפים את העין למחוזות מסולסלים של צלילי שפה
מקסים! ו*
לאה
בועז יקר, לעתים כשכואב, המילים יוצאות בדיוק נוקב
תודה לחיבוק מילותיך
עצוב דליה, הלב נקרע מבפנים
תודה לחיבוקך
חנוך יקר שלי,
זעקתי לא תפתח שערי שמים. העולם ימשיך להסתובב סביב צירה של הצביעות.מי שחי אותה ומאמין בה כדרך חיים, לא אבוא לחנך אותו,רק אתרחק, זו דרכי. תודה לחיבוק מילותיך.
נכון שושי זה עצוב
כי לא חשבתי שאפגש עם זה פה. תודה לחיבוק מילותייך
תודה לך שלמה, סנונית ראשונה
על פגישה מרגשת אמש
לצערי בימים אלה גם אני זקוקה לצבעוניות לאפר את חיי האפרוריים....
מה קרה לי??
וכמה את צודקת...
ממש "פרולה, פרולה, פרולה..."
לצערי שיש את זן המדברים בלבד
שלא ינוס לעולם...
הרבה רוח שאינה מן הנפש.
מילותייך ברוכות.
הן שלך.
יפה מאוד :-)
<גם אלן דלון...ודלידה ששרה>
באתי לחבק :-)))
יהודית יקירתי,
כתבת נפלא ופוצע בו זמנית, הכתיבה כתמיד איכותית ורהוטה, מפתיעה ומלאת דימויים וצבע , אך הכאב הניכר מן המילים, הריקנות, האכזבה, הצביעות, כתבת כ"כ ישיר, כ"כ אמיתי, חבל שאלו הן התחושות, אך המציאות לצערנו מאכזבת כל יום מחדש, כל פעם מהמקום הכי לא צפוי, טוב לדעת שיש עוד אנשים מסוגך להאיר את החיים בנקודות של אור בין כל צללי האכזבה, שולחת לך חיבוק אוהב ומעריך מעמקי הלב אישה אהובה וכוכב להאיר את יומך !
בחיאת אללללללללללה.
אלללללללללללה
קרים.
*
בחיאת יהודית,
את לא מכירה את השפה בחוץ?
זה רק השפיץ אחותי... :)
חחחחח
הצלחתי להצחיק אפילו את עצמי *
אחד השירים המדהימים..
אין עלייך:)
את שואלת מה קרה לאנשים....צביעות!
מסתירים בצבע מה הם באמת!
צבעים יוצרים כיסוי
ושכבות.....
בחייאת יהודית
ההצטבעות הזו, האם זה חדש לך?
נהנתי מהשיר
פרולה פרולה פרולה.
אמור לה אמור לה אמור לה.
קולה ההרמוני והמענג של דלידה הנפלאה מול יופיו הקר של דלון, אחת ממקור מצרי-לטיני והשני ממדינת נפולאון. איזה מפגש קונטרווורסיאלי, אחת אוהבת ומאוהבת והשני מבטיח ומיפר, אחת פיקנטית וצבעונית והשני חיוור כיום גשום בלונדון. והשיר כה מתאים לתכולת השיר הנפלא. האם באמת צבע האדם מצביע על רמת אינושיותו וחמימותו החברתית? מחקרים מוכיחים כי המרחק בין שני דוברים אירופאים הוא כמעט מטר בעוד שהמרחק בין שני אפריקנים או מזרח-תיכוניים כמרחק בין המכחול לבד.
ואת יכולה להתפאר בתערובת חלטינית-פרוסו-הונגרית שלך,מקור ליצירתיות רב גונית כשלך.לא פלא שרבבות רצים היום למכוני השיזוף לרכישת הקסם המזרחי.
אני אהבתי את ה-"בכיית עומרי" הכה נפוץ בארצנו המעורבת צבעים כה רבים אבל גם בשפת היידיש לא חסרים ביטויים כאלה מלטפים ומפרגנים, אולי זה סודה של כל שפה מעורבת בה זורמים אפיקי תרבות רב-גוניים.אבל איך יתכן שפה בארץ הזאת אנו הופכים ליותר מזרחיים וליותר שחומי עור אבל נוטים לאבד את רגישותנו החברתית המצופה, וזה לעיניי פרדוקס בלתי מוסבר.
"לאפר מציאות יומית"
זה משפט מפתח
משפט מנצח
במדינה כמו שלנו בכל תחום כמעט,,
מהכתיבה עד לחיים האמיתיים
*
יש אנשים שעוסקים בלגרד את הצבע.....
ולא להוסיף........
יש גם אנשים אחרים.........
והשיר.........ברקע..מדהים!!
כתיבתך נפלאה ונוקבת
בּוֹא תִּרְאֶה מַה קָרָה לַאֲנָשִׁים?
המשפט האחרון אומר הכל בצורה הכי חזקה שאפשר.
כמאמר המערכון היע של שייקה אופיר ע''ה: "עין אחת צוחה ועין שניה בוחקת" ! מה שלא הבנתי זה, מדוע הצבעוניות מחרידה ??
להתראות :)
רננה
וואוו, איזה יופי, מפעים!
אגב, היכרתי מישהו שעסק בריגול ואני חושבת שהדמויות התערבבו ובסוף הוא באמת לא ידע מי הוא.
אכן, מה קרה לאנשים.
*
יהודית,
מה קרה לאנשים?
כֻּלָּם עוֹסְקִים בְּמִלּוּי צֶבַע
מוֹסִיפִים שִׁכְבַת צֶבַע
לְאַפֵּר מְצִיאוּת יוֹמְיוֹמִית.
מלים חזקות
יהודית יקרה,
ביקורת נוקבת על הבינוניות שבצבעוניות פרצופית.
כתוב, נקי, מוקפד ולא מתלהם - וזו עוצמת השיר.
אפשר ממש לראות את עווית הפרצוף הלובש צבע
כשהשפתיים אומרות את הצירוף "בחיאת עמרי".
מצוין, תודה
היי יהודית יקרה
קראתי מספר פעמים ולא הצלחתי לפענח עד תום את השיר , מרגישה שעומדת מאחריו סערה כואבת , בכל מקרה שולחת לך חיבוק חם ואוהב , מגיע לך אשה יקרה שתמיד יודעת לתת לאחרים וזה נפלא שאת יודעת גם לבקש
היטבת כל כך לתאר את תחושת הבטן שלי,
אכן מה קרה לאנשים?
נוקבות מילותיך
תודה יקרה
*
שרה
סחתיין על השיר..
חיבוק, חיבוק.
כֻּלָּם עוֹסְקִים בְּמִלּוּי צֶבַע
מוֹסִיפִים שִׁכְבַת צֶבַע
לְאַפֵּר מְצִיאוּת יוֹמְיוֹמִית.
בִּחְיַאת עוֹמְרִי
בִּחְיַאת עָיּוּנִי
בּוֹא תִּרְאֶה מַה קָרָה לַאֲנָשִׁים?ואח"כ הם אומרים "ואני לא רגלתי אחריה...."
יהודית... יה עומרי יה עיוני.
חיבוק עוטף
יהודית יקרה,
כתיבתך יפה מאד, כהרגלך.
בשירך נכרת נימת אכזבה. כיוון שהתעכבת על הצבע כסובסטנציה, שיודע כל כך להתיפיף מחד , אך גם קשור לתכונת הצביעות האנושית, מאידך גיסא, אני מבין את מפח הנפש.
אז הנה: נותן לך חיבוק גדול.
יהודית יקרה, חיבוק גדול
*
וסחתן על הקול החדש שהשמעת כאן
אוהבת
שושי
יהודית יקרה,
קודם כל חיבוק
ו - *
אהבתי מאד את השיר, הרעיון והשימוש המלהט במילים.
צבעוניות חשובה לעניין בחיים, אחרת הם הופכים משעממים.
יחד עם זאת, כאשר זו הופעת מצבעוניות לצביעות הגוון הופך לאחיד ועכור.
תודה רבה יהודית,
יום נהדר!
חגית.
באתי לחבק
צביעות ו"עשיית עיניים".
מילים מילים ועוד מילים. אכן.
בדרך מענינת את מתארת.
מירה
האמת חנה,
השיר היה בלי שיר הרקע של דלידה ואלן דלון
שיר הרקע עוסק בדיבורים, הבטחות לא מקויימות, במפח נפש , דיבורים באוויר
יפה
אהבתי
אפילו בלי קשר לדלידה הרומנטית בסופה הטראגי
וליופיו הקר והאפל של אלן דלון
חנה
את גדולה כתמיד
יהודית חמודה,
שיחקת אותה...:-)
חרגת מגבולות הכתיבה שהורגלנו אליה
וכתבת משהו אחר, מעניין , מסקרן, מפתיע!...
משהו שמעלה בבת אחת את האנרגיה לשחקים ופותח את כל הנקבוביות לזרימה של חיים...חמצן!
ממש שיר פתיחה למחקר, ל"ריגול אנתרופולוגי".
אוהבת אותך יהודית יקרה ושולחת לך חיבוק ענק.
שלך מיכל
בִּחְיַאת עוֹמְרִי
בִּחְיַאת עָיּוּנִי
בּוֹא תִּרְאֶה מַה קָרָה לַאֲנָשִׁים?
וכמה שהמציאות לפעמים זקוקה לאיפור הזה!
כתיבה חדה כואבת-ונפלאה !
תודה יהודית גם על השיר של דלידה ברקע,
החזרת אותי לילדותי ונעוריי.
שלך,גרטה*
יהודית יקרה,
אהבתי את השיר.
חיבוק,
טלי*
חיבוק * :)
המוסיקה מזכירה לי את הילדות... את המוסיקה שאבי היה מקשיב לה,
ואז... לא הבנתי אף מילה אבל הרגשתי.
חיבוק לך (עכשיו גם אני צריכה).
איזה מזל שיש אנשים כמוך שיודעים לשים את המילים הנכונות
מול העיניים העיוורות והאוזניים החרשות.
נפלא.
תודה שחלקת עמנו את חוויותייך ושירך.
*
לא יקירי, אני מעורבת
אבא נולד בגרמניה
אמא ז"ל מרומניה
השילוב יוצר ישירות ייקית ,דוגרית, מה שאין היום.תודה
מסר בקצב.
צבעוניות מתקבלת בבכה.
לצביעות אין כניסה.
אהבתי*
צבעוניות היא רק צבעוניות.
האם הולכת שולל אחרי מחוות ריקות?
שולחת לך חיבוק גדול
השיר חידתי ויפה.
*
בָּאָה מִמִּשְׁפָּחָה מְכֻבֶּדֶת
יֵשׁ לָהּ אִילַן יֻחֲסִין
שֶׁל צַבָּעִים, צְבָעִים
גם את ממשפחה פולניה ....:)
יהודית -
קוסמת של מילים -
אהבתי את כל הצבע -
פוגשת כאלו גם....
אהבתי את משחקי המילים
צִבְעוֹנִיּוּת
בָּאָה מִמִּשְׁפָּחָה מְכֻבֶּדֶת
יֵשׁ לָהּ אִילַן יֻחֲסִין
שֶׁל צַבָּעִים, צְבָעִים
צְבוּעִים
כֻּלָּם עוֹסְקִים בְּמִלּוּי צֶבַע
מוֹסִיפִים שִׁכְבַת צֶבַע
לְאַפֵּר מְצִיאוּת יוֹמְיוֹמִית.
שוב אשוב לצבוע אותך
לְרַגֵּל זֶה כְּמוֹ לְחַזֵּר
בִּדְרָכִים סְמוּיוֹת.
יופי של דימוי
אוהבת את שירך *
יש צבעוניות
ויש צביעות
יפה כתבת.
יופי של שיר
יופי של שפה.
כֻּלָּם עוֹסְקִים בְּמִלּוּי צֶבַע
מוֹסִיפִים שִׁכְבַת צֶבַע
לְאַפֵּר מְצִיאוּת יוֹמְיוֹמִית.
בּוֹא תִּרְאֶה מַה קָרָה לַאֲנָשִׁים?
זו תקופת הבשלה עם עצמנו .
כנראה רק סטירות לחי קטנות של המציאות
מסוגלות להעיר באמת .
הרי כל כך כייף "לישון" ,
ועדיין אין רצון לקום באמת .
בוקר אור , יקירתי
" ... אור פשוט הממלא את כל המציאות "
רובדים לשפה, רבים. ואת הדיבור של הצבועים, קולטים כולם ממילא :)
אני בעד ישירות הוגנת. אהבתי מאד.
יהודית יקרה,
מאד אהבתי.
איזה כייף לפתוח את הבוקר עם שיר שלך.
* ותודה,
רותי.
בחיאת יהודית
כמה את צודקת...
כֻּלָּם עוֹסְקִים בְּמִלּוּי צֶבַע
מוֹסִיפִים שִׁכְבַת צֶבַע
לְאַפֵּר מְצִיאוּת יוֹמְיוֹמִית
אסתי
כל כך כיוונת ודייקת לדעתי...
רק את, כתבת אותה להפליא!
כמה את דוברת אמת....
מנחם יהודית שיש גם "אחרים"!
צבעוניות הפכה לצביעות, יהודית.
זה חלק ממה שקרה לאנשים.
הלוואי שתפתח זעקתך את שערי ה"שמיים."
בּוֹא תִּרְאֶה מַה קָרָה לַאֲנָשִׁים...
עצוב.
***
בִּחְיַאת יהודית - אכן הראית לנו.
תודה לך יקרה.
שלך