כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קטעים

    הנה מוטלות גופותינו ליד קפה נואר

    7 תגובות   יום שני, 3/8/09, 11:36


    רציתי להגיד שלא יכולתי לישון.

    רציתי להגיד שאני לא מצליח להבין.

    רציתי להגיד שבא לי לבכות אבל אני לא מצליח.

    רציתי להגיד משהו על הדם.

    רציתי להגיד משהו על הכאב.

    רציתי להגיד משהו על המחנק בגרון.

     

    אבל הם המשיכו לאכול ולשתות.

     

    כרגיל.

     

     

    העדפתי

     

    לשתוק

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/8/09 19:39:


      ואם היית אומר מה זה היה עוזר

       

      במה זה היה משנה את המצב

       

      לפעמים עדיף לשתוק או לבכות

       

      בתוכך לזעוק את הזעקה מבפנים

       

      כי החיים ממשיכים למרות הכל

       

      למרות הכאב עדיף לפעמים לשתוק

       

       

        3/8/09 19:16:


      קפה נואר לא רואה "שחורות",ולכן ימשיכו לאכול...

      ואכן העצירה, המבט והשתיקה הם שיא העוצמה.

      וליד, החיים ימשיכו לזרום-זה כוחם!

        3/8/09 16:58:

      כשאתה בויכוח עם אישתך או עם הילד...

      אבל כשמישהו נרצח באופן מטופש כל כך?

        3/8/09 16:53:

      לפעמים

      השתיקה חזקה יותר

      מכל צעקה

        3/8/09 16:10:
      אז מה הועילה שתיקתך?
        3/8/09 15:58:


      כי ת"א רוצה להיות ניו יורק, ובניו יורק כל יומיים יורים, ילדים בבי"ס, בדתות, בקבוצות... רוצים? זה מה שיהיה,"חיים" ויורים!!! ממשיכים לבלות שיש מלחמה, ממשיכים לשתות שיש פיגוע, מבלים ומבלים בסוף מתפוצצים .

       

      תלביוב.

        3/8/09 12:44:
      רציתי להגיד את אותו הדבר בדיוק.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אבישי מתיה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין