חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
קחי את הכסף וברח
כסף כסף כסף. כולם רוצים כסף, חוץ ממני ומהחתול הג'ינג'י השמן שלי טופי. הוא - כי הוא מסודר בחיים, ואני כי אני אהבלה. מי הגברים השווים ביותר בעיניי? מצילים כמובן - גברים חצי–עירומים, שזופים ובנויים לתלפיות. ולא נשכח גם סקיפרים וגולשים. אבל אין להתכחש לכך שפרט לאוכלוסייה של בנות ה–12-13, אני היום במיעוט משווע. כך מתחילה כתבתי בגיליון 'את' של היום המוקדש לט"ו באב - עולות ביוקר - בה אני משרטטת קווים לדמותה של הפקצה הישראלית המצויה, שכבר לא מחפשת רק בעל עשיר, ש"יעמיד לה וילה ורכב", אלא את הבחור שיפניק אותה כבר משלב הדייט, וכמובן שיאסוף אותה ברכב יוקרתי - כמו זה שעליו אני גוהרת בתמונה. אני עצמי כל כך לא שמה על מכוניות, עד שלמשל, כשסיפרתי בהתלהבות לחברתי ענת שחברתנו המשותפת תמר רכשה אוטו חדש 'מהניילונים' - ממש כזה! הצבעתי על מכונית שעברה ברחוב. - אה, גם רובר? שאלה ענת, - לא, גם כחול! עניתי. לצורך הכתבה דיברתי כרגיל גם עם נשים וגם עם גברים - כולם צעירים, כדי להישאר עם היד על הדופק, וגיליתי שבניגוד לדורי, בו שיחקו תפקיד מכריע, בכולופן במילייה שלי, תכונות כמו חושומור, יצירתיות, סינמטקיות, מגניבות וכמובן - שרירים, היום מחפשות הבנות בעיקר כסף - ואולי ההבדל העיקרי הוא שהיום הן לא מתביישות להצהיר על כך, בעוד שבזמני הצניעו את הכישור המסוים הזה שחיפשו אצל בנהזוג המיועד. את המרואיין הכי שווה שלי מצאתי בחנות בגדים, בה חיפשנו מכנסיים לענת - שהתגלתה כמשימה קשה ומאתגרת, עקב בררנותה הידועה לשמצה בענייני תפרים, גזרות, כפתורים, לחצנים, ריצ'רצ'ים, מרקמי בד, טונים מאוד ספציפיים של צבעים וכל מיני זוטות שזר לא יבין. מי שלא איבד את סבלנותו וחש לעזרתנו היה המוכשר שבמוכרים, יקיר בסטיקר - שבניגוד למיליון מיליון סתומים - ניחן בעברית רבת דמיון ודימויים. אני מיד קפצתי על המציאה והודעתי לו שהוא בדיוק הגבר הדרוש לי. הפעוט בן ה-25 הרים גבה עבותה, ומיד הרגעתי אותו שלא ברומנטיקה עסקינן אלא בענייני נשים וכסף. ואכן ממרום גילו ("כשהייתי צעיר....") היו לו כמה אבחנות מאוד משעשעות. הנה למשל: "כשגבר קונה לך מתנה, לא משנה בכמה, נניח ב–500 ש"ח, זה דווקא מעלה לך את הביטחון יותר מאשר כשאת קונה בעצמך, כי את מבינה שאת שווה את זה. ואז לגבר הבא כבר תגיעי עם יותר ביטחון ותמיד תזכירי לו את המתנה שהגבר הקודם קנה לך, וזה יגרום לו לקנות לך מתנה יותר יקרה. וככה, מגבר לגבר הערך שלך יעלה והביטחון העצמי שלך יעלה". הקיצר - מקונה לקונה, כוחנו עולה. תחשבו על זה, פמיניסטיות צדקניות שכמותכן (אני), שמשתדלות להרוויח הכל לבד. לתצלום שאלתי פולקסוואגן טיגואן עם חלון נפתח בגג ונהגתי בה כל הדרך מהסוכנות ליד קניון איילון ועד המצוק מול הים בואכה יפו. בפקקים הבלתי נמנעים כולם נעצו בי עיניים, ואני חשבתי בלבי - הרי הם בטוחים שאני זונה. כי אין, סטטיסטית מעטות הנשים המשודרגות שנושאות בתפקידים כה בכירים עד שהן יכולות להרשות לעצמן מכונית כזאת, ומן הסתם - וודאי בשמלת השרלילה הצבעונית שבה נסעתי (שלי מהבית. קוקאי מלפני מיליון שנה) - אני בטח איזו אשה מוחזקת, נשואה או פילגש מהזהמשנה, שהגבר שלה קנה לה. לא ככה? כשהגעתי לצוקון חיכתה לי מירי דוידוביץ וציוותה עליי להתמרח בפוזות עורגות על האוטו (כי כזכור, זאת היתה השאיפה מס' 1 של המרואיינות שלי - שהדייט שלהם יבוא לאסוף אותן מהבית "ברכב יוקרתי"). כמובן שעשיתי מזה פארסה ומיד התחלתי לגנוח בתשוקה אורגזמטית "אוטו.... אוטו..." וללטף את הפח האדום כאילו מדובר בחזה שרירי ושעיר של גבר נחשק. מירי נחנקה מצחוק, האסיסטנט שלה גירד בפדחתו במבוכה (האמת ניסיתי ללאוט "רכב.... רכב...." אבל זה לא היה אותו דבר) והתוצאות לפניכם. לעיתון נכנסה הפוזה ההוליוודית. כשהראיתי לבנים שלי את התמונות, הם שאלו אותי: באיזו מכונית אבא בא לדייט איתך? אמרתי להם: יא גנובים, אבא שלכם בא באופניים, כמו שעד היום הוא מתנייד באופניים והאוטו שלו מעלה אבק בחניה. על שמו הרי רשום המשפט הגאוני: קפצתי לשנייה לרמת השרון באופניים כי חבל היה לי להוציא את האוטו מהחניה הטובה שמצאתי ברוטשילד! ואני - גבר שיש לו כוח לפדל בקלילות הלוך-חזור ת"א-רמה"ש, עושה לי את זה בגדול!
|
תגובות (173)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
על פי התובנות של הנער שצדת
העולם היה אמור להתפוצץ מתאוות הצריכה
הנשים היו אמורות להיות בעלות נכסים
וכל הגברים היו באוברדראפט מטורף.
(מה שאולי מסביר את חלק ממשבר האשראי הנוכחי )
ותחשבי על זה.
נ.ב: מאיזה וילון תפרו את השימלה המדהימה הזו.
זה בסדר...אני לא אקשיב...
כמה עולה שמלה כזו של מעצב ישראלי?!
אנחנו נעשה מסיבת קוקטייל לבנות בלבד, בבגדי הפאר שקנו ובנעלי העקב שאינן יכולות לענוד. ברוררררר שאקנה את השמלת קרם, מה לא?
איתן!!!! נעליים!!! איתן!! איזו נעל נהייתי פה. די מספיק. סיגריה להרגע מהפאדיחות שאני עושה פה לעצמי.
אוף כמה טעויות יש לי. אשכרה יצאתי מחומצנת. בגדים, גברים וטעויות בכתיבה.
אני אוהבת להיות לבושה ע"פ 'המודה' - ואני גם לא מסוגלת ללבוש את אותו הבגד יום-אחרי-יום. גם אני שומרת בגדים המון שנים ואני קניינית מעולה ולא רבע הבזבזנית שחושבים שאני. אחותי תמיד נופלת מחדש מהסכומים שאני קונה בהם. אני יכולה להשתתף בתכניות האלה שמקבלים בהם סכום כסף - ואני אקנה המון דברים ועוד אחזור עם עודף. אבל את מלאכת השופינג עצמה אני שונאת. אני קונה רק בימים שהמראה מחייכת אלי ושונאת יותר מכל מוכרות שמתות לדעת איך זה יושב עלי ואם זה נסגר. פעם מישהי נורא רצתה לשכנע אותי שהבגד-ים יהיה עלי קטן. מאחר ותא ההלבשה לא היה בחנות נשלחתי למדוד בשירותים. החלק העליון היה לא ישב טוב אז את התחתון לא טרחתי למדוד. כשחזרתי לחנות היא היתה מתה מסקרנות אם זה היה טוב ( היא התעקשה שזה יהיה קטן לבוטילישס שלי ). אז אמרתי לה שכן. היית צריכה לראות את הפנים שלה. היא חזרה על השאלה מרוב הלם - בסוף הלכתי איתה בשיטת ההפוך-על-הפוך ( 'זה לא יעלה עלי! יש לי תחת של כושית! ' ) מה שגרם לה לומר 'מה פתאום! שלי הרבה יותר גדול!' :)))
אני חושבת שאני הפוכה ממך. שגברים חייכנים לא עושים לי את זה. למעט אם הם גם חתיכים בטירוף. אני התאהבתי באחרון בגלל שהוא נתן לי תחושה שאני הבחורה הכי מדהימה שהוא הכיר בחייו ( והוא הכיר מספיק ). נדוש וקיטשי -אבל עבד. הוא ישב אצלי בבית ורצה שאני אראה לו דברים שכתבתי, למרות שזה הכי רחוק מהחיים שלו. אה, ובכלל לא היה לו אוטו. קטנוע!!!!!!!! קטנוע!!!!! למה לא חשבתי על זה לפני שהרשיתי לעצמי להתאהב בו???!!!!!
ואני בכלל שנאתי בובות. לא הבנתי מה הכיף בהן. להלביש, להפשיט, העדפתי את החברות שלי.
אהבתי פי אלף את הקוף מפרווה סינטטית שהיה לי וקראתי לו רקפת.
הוא היה רך והיה לו ריח של דבק. תנצב"ה.
אני לא בטוח אגב..
נשים מתחזקות כלכלית ושיוויונית קצת דחקו את העניין בגבר המפרנס
לא העלימו
דחקו
ואני חשבתי שנשים חומרניות זה אייטיז ... :)
מה עניין אידאליזם לכאן? העניין של חומרנות וחמדנות וחזירות הוא - שלאדם בהיותו יצור מקולקל ובולמי שאוכל ודוחס עד שהוא מקיא, אף פעם לא מספיק. המרוץ לעושר ולהישגים ולהצלחה כלכלית וחברתית ומעמדית לא נגמר לעולם ותמיד ממציאים עוד סמל סטטוס שאתה ממש 'חייב' וזה בולשיט כי אתה באמת לא חייב כלום (חוץ ממני שאני באמת חייבת שמלת מקסי סטרפלס בצבע קרם צהבהב משגע עם שסע סקסי בטירוף של יובל רביד שיושבת עליי מאמם ולמרות הפרט הקטן שאין לי שומקום ללכת אליו בשמלה כזאת גרנדיוזית אני בטוחה שאקנה אותה כי פשוט פשע להשאיר שמלה כזאת בחנות כשאני נראית בה ממש כמו ריטה הייוורת' ז"ל הי"ד) פרט לממש מעט אוכל ומיטה וקצת אנשים שאוהבים אותך וחתול או שניים בשביל הנשמה ופרנסה קבועה ולא הרבה יותר מזה. ואנשים פשוט הורסים את חייהם במו ידיהם כשהם דנים את עצמם לתסכול מתמיד בגלל דברים שהם לא יכולים להשיג ובגלל שעבוד לעבודה והיעדר פנאי בכלל לעשות את מה שחשוב בחיים בשביל עוד איזה פאקינג אוטו 'מהניילונים' או איזה 'סלון' או איזה חוצלארץ שבולע להם עשרות אלפי שקלים בכמה ימים או איזו שטות אחרת, וכל זאת למען יראו וייראו - ממש כמו הייסינת' מ'מה יגידו השכנים'. לי היה המון בילדותי ועם זאת ידעתי מגיל צעיר שמה שחשוב בחיים זה אנשים ולא חפצים. ועובדה - החברה הכי טובה שלי מגיל תשע היא אותה ענת שאני מדברת עליה בפוסט. והיום הבן שלה משחק באוהל האינדיאני שהיה שלי כשהייתי קטנה. ברור?
תודה תודה. תבואי כל סופ"ש!
מדהימה,הורסת,ענקית!
אין,אין עלייך...ואני התבאסתי שהסתיים הסופ"ש חחח
קבלי אחד ועוד *
אין צורך בהשבחה גנטית לגברים ארץ.
אנחנו כמו העם האיטלקי , הגברים שוים בטירוף, הנשים לא משהו.
אם כבר גנטיקה הרי האוקראיניות תשביח את הנשים פה ביופי ובאגן צר ותורדנה את רמת הצלוליטיס למינימום.
,
אבל פיספסת, הרעיון הוא תמחור, ובשוק הנשים הגלובלי, הישראליות מתומחרות גבוה מידי.
לפי מדד כסף למשקל הוצאה על אשה ישראלית בממוצע יוצא כ100$ לק"ג אשה, לעומת 27$ לק"ג בלבד לבחורה אוקראינית.(כלומר הישראליות שמנות יותר תופסות תחת, ובעלות תחזוקה גבוהה הרבה יותר).
ניסיתי להדביק לתמונה שלך עם ליד הרכב האדום את כל המצילים שהכרתי בים מאז חוף תל ברוך היה 'אין' ואחריו
'חוף הנכים בהרצליה' ואת אלה שאני מכיר מהחוף הירוק, בית גולדמיץ, בית ינאי...
לא נראה מתאים.
ניסיתי את כל אלה הרוכבים על אופניים שאני מכיר בדמיוני מזכרוני כמו ישראל גוריון וימינה עד שהגעתי לאלה עם קורקינט חשמלי ולא מצאתי מישהו מתאים. חשבתי עליך בתמונות שצולמו ב'את' במטבח ועם 'הכלבה המתנשקת' והעדיין לא נראה מי מתאים. אבל לכל אורך הפוסטים שקראתי משלך, אני רואה איזכורים חיובים לאקס שלך.
הוא כנראה מתאים.
נראה לי שאת לא כל כך פשוטה בהליכותיך ובסיסית כפי שאת מתארת את עצמך בעיני לפחות.
אני חושב שאת די בררנית, די אוהבת איכות באוכל בלבוש בתכשיט ובעצם בכל.
רק לדוגמא, את בררנית גדולה בקשר הרשתי...
נראה כי לא יתכן אחרת לאשה דעתנית עצמאית ובעלת מעמד מכובד בין הכותבים בתקשורת הכתובה וגם יפה,
שלא תרצה מה שמגיע גם לה, פינוק. כך סתם חשבתי לשתף אותך בהגיגי כשהם נוגעים אליך
יש משהו במה שאת אומרת. זה דור מפונק, והמדיה על שלל ערוציה מראה כל הזמן את 'החיים הטובים', כאשר פחות מרכב שטח ב-400,000 שקל, פנטהאוז בסביוני דרדרים הצעירה ויאכטה טיפה יותר קטנה משל שרי לא הולך. לי בילדותי היו הצעצועים הכי יפים בעולם - הלגו הכי ענק, אוהל אינדיאני אמיתי, קיאק אמיתי וכאלה, ובכל זאת אני לא מפונקת, זתומרת לא בדברים הגרנדיוזיים, אלא רק בדברים הקטנים והמתוקים של החיים. כתבתי קודם שאנשים צריכים לנסות להיזכר מתי היה טוב להם ואז יווכחו שזה לא היה תלוי דווקא בכסף.
קודם כל, הביטוי איכותי מתייחס לחפץ ולא לאדם, וכל האידיוטים שמעידים בג'יידייט על עצמם - בחור איכותי (ה'בחור' בן שישים, כן? אבל זה עניין אחר) מגוחכים בעיניי ברמות.
שנית - בהצלחה לך עם האוקראינית. כתבתי באיזשהו מקום אחר שמדיניות ההגירה שלי היא לתת כאן בית לפליטים מכל העולם - אז זה סבבה בעיניי. אני גם בעד לערבב כמה שיותר את הגנים הדפוקים של היהודים. אולי נראה כאן פחות גמדים וקירחים אינשאללה.
קודם כל תודה רבה. אני באמת משתדלת.
שנית, אני לא חושבת שיש לנו מה ללמוד בתחום הזה דווקא. מה זה פראייריות? לאהוב מישהו בשל תכונותיו הטובות? אני לא אומרת לאהוב איזה מניאק שמנצל אותך. אני אומרת לאהוב בלי יחסי ניצול משום צד. לאהוב מעמדה של כוח ושל אי-תלות כלכלית, וכך את לא מרגישה שאת חפץ לשימושו של הגבר, והגבר לא מרגיש שהוא כספומט שלך.
יש סיבה טובה לכך למה כולנה רוצות כסף:
כי הן פינוקיו(ת)!
אותנו חינכו עם סטירות ולי היתה רק בובה אחת,
אז כסף לא עושה עליי רושם.
צמב"ל?
הפתרון לנשים הישראליות האיכותיות(בעיני עצמן לפחות) והיקרות הם תחליפים זולים (אך טובים לא פחות ואפילו יותר )
מאוקריאינה.
כבר הזמנתי אחת כזו.
המכולה צרכה להגיע בכל יום.
אני אוהבת איך שאת כותבת! לא חשוב על מה
יש חיים שעוברים מתוך המילה
ודרך אגב ,ייתכן שהדור שלנו שחשב במושגים
רומנטים באמת חמוד אבל יש מה ללמוד מהפקצות הצעירות
שממש לא יוצאות פרייריות,כנראה שללמוד לקבל-חשוב לא פחות
ליקיר הזה יש חברה בת 20 שהוא מפנק במסאז'ים (הכל בכתבה). האמת, הוא אחלה בחור. יש לו קסם אישי רב, וקטן עליו התפקיד של מוכר בפוקס. הוא ממש ממש מותק ומצחיק ועל אינסרט של שלוש פסקאות ביליתי איתו שעתיים של שיחה על החיים. היה כיף. בכלל כיף לי שבזכות הכתבות האלה אני פוגשת אנשים מדליקים.
ולגבי האסיסטנט של מירי - הוא בינתיים הוחלף באסיסנט ששום דבר לא מביך אותו. איך זה בשבילך?
לא הייתי בונה על מחיר המחירון... האוטו לבן... כשהוא נקי הוא ממש יפה! היום העברתי בו (פחחחחח. בעלי לשעבר העביר לי) ארון-בר יפהפה מהבית של סבתי ז"ל, כי יש לו גגון המתאים לכל שינוע. וגם מראה עתיקה ומגירה מתאימה. ביתי השתדרג וגם ביתו - כי הוא לקח לעצמו ולחברתו ארון תאום. עשינו הפקה משפחתית. אולי אצטלם מתישהו ליד הכבודה. הילדים סיבלו - לא בלי רטינות!
תגידי, היקיר ההזה? הוא פנוי?... :))
אחחח , שאפו עליו על התובנות, חבל שרבים מחבריולמגדר המבוגרים ממנו בשנה שנתייים לא מבינים את זה....
(וליבי על האסיסטנט של מירי.....)אוי, איזו טושטוש אני, לא שמתי לב
יאללה מיא תקדישי לה תמונה גדולה.
היא אולי לא נשמה טהורה כטופי, אבל בת בית ותיקה
לא, האמת שעשיתי מעשה אהבלות בכך שבכלל ניגשתי לטסט כי כבר חצי שנה בערך שאני בולמת בלחיצות חוזרות ונשנות כ-200 מ' לפני היעד המבוקש, אבל משום מה לא זכרתי שבטסט בודקים ברקסים אלא חשבתי לתומי רק אורות - וידעתי שכל פנסיי עובדים (שנים שלא העברתי טסט, גברים העבירו לי טסטים). אז הלכתי שאננה והגיע לי לא לעבור. טוב, העיקר שהיום הסיוטי הזה מאחוריי. ולמה נסעתי בלי ברקסים? כי תמיד יש הנדברקס לחירום, לא ככה?
הוא יכול להגיע לכל מקום. תל-אביב לרמת השרון זה היה בצהרי יום חם של עבודה.
שמחה שאהבת. היא פארודיה כמובן.
תל אבי לרמת השרון באופניים זו באמת לא בעיה.
נראה אותו מטפס עם אופניים על הכרמל. את מבחן פרקינסון בנושא הוא עבר?
עם תמונה כזאת הכתבה היא רק תירוץ...
איזה מילון רכב/סקס מושקע דפקת לי פה!
לא שווה פוסט נפרד לדעתך? לדעתי בהחלט!
למה תצטערי על התגובה? היא נפלאה.
אהבתי במיוחד את החרוחים - ובאמת היו לי כמה מהזן הזה: מסעירים אך מרוכזים בעצמם (את הערס המלוקק לא חוויתי. גם לא את המטרוסקסואל והליסינג חברה).
לגבי האופנוע כבד/אחלה סקס/גומר מהר - זה לא פרדוקס והיפוכו?
אני הייתי מוסיפה לרשימה אולי את הז'אנר נהג-בוס. לאמשנה באיזה אוטו הוא נוהג (שלי אחז במקרה באלפא רומיאו, וגם באופנוע), אבל הוא תמיד מתייצב להסיעך להיכן שתרצי, מתי שתרצי, ואוסף אותך מאיפשאת לא תקועה שם. ומאיפה שהאופניים שלך לא התפנצ'רו שם. אני למשל את הז'אנר הזה מאוד אוהבת. מישו שדואג לך, נו
הבטחתי ולכן אקיים.
הגבר הממונע - קווים לדמותו
רכב ספורט מתלים נמוכים טורים גבוהים 2 דלתות = זיון בסטייל, פינוק נוסח בד&ברקפסט בפונדק יוקרתי, השקעה מרשימה בגמירה שלך; למה תעזבי אותו בסוף - משעמם, ייגמר לכם על מה לדבר.
אותו כנ"ל בצירוף אגזוז צורח = כל הנ"ל בצירוף ערס צעצוע. למה תעזבי אותו בסוף - כי תזכרי פתאום שפעם גם היה לך מישהו לדבר איתו מעת לעת.
ג'יפ, רכב שטח מאובק = זיון הרפתקני , בלי הרבה פינוקים, מסעיר אך מרוכז בעצמו; למה תעזבי בסוף - יימאס לך לנקות אניצי דשא וחרולים מהשמלה.
ג'יפ מבריק ומצוחצח למשעי = זיון מטרוסקסואלי למהדרין, אסתטי, נקי ומטופח, על גבול הנשי; למה תעזבי אותו בסוף - כי אם בא לך אשה, שתהיה כבר אשה.
ליסינג חברה, רכב מנהלים = זיון הרפתקני-במידה, לפעמים ברכב עצמו, מפגשים חטופים וסוערים, הרבה השקעה הדדית בעונג; למה תעזבי אותו בסוף - נשוי.
אופנוע כבד = אחלה סקס, אבל גומר מהר; למה תעזבי אותו בסוף - למה לשאול שאלות רטוריות.
אופניים לרכיבה בעיר = לכאורה, הזיווג המושלם. אולי לא תעזבי אותו, אבל אם גם את לא ממונעת, באיזשהו שלב תקנו רכב יחד. השאלה הגדולה היא, איזה.
(אני כל כך הולכת להצטער על התגובה הזו, ברור לי)
בתמונת היוזר שלי.
ואבא שלי תמיד אמר:
כסף לא עושה מאושר אבל בהחלט מרגיע את העצבים -:)
מיא:)
סחטיין על צילום הפרופיל עם החתולי זה לא טופי או שכן?
עכשיו נזכרת? בחייך..... אנשי ג'יפה לא חסרים. מה נטפלת למסכנה הבודדת? יש כאלה שהפכו את כתיבת הג'יפה למומחיות.
אבל בואי לא מתמקד בשלילי. ראית את אמה בחשיפה ראשונה?
איזה יופי של דברים אתה מביא כל פעם!
האמת, במשפחה שלי אנ'לא זוכרת שמישו אי פעם קנה אוטו מהניילונים.
אנחנו אוהבים חפצים עם פאטינה, ומה שמישו אחר לא ניסה לא משכנע אותנו.
הלוואי שהיו עושים אוטו מקרטון. יש רהיטי קרטון והם נורא יפים.
בין העוני לעושר המופלג חייבים להתמקם איפשהו ולהגיד זהו. לא להיות חזירים.
תקשיב, הקוף שלך עושה משלוחים? בא לי תאנים בטירוף!
מאיפה מאיפה מגיעה רשעות כזו?!
יש איזה בור אפל שמפיק את כל המגיבים המרושעים האלו?
פעם גם אני קניתי אוטו עם נילונים
הוא היה עשוי מנילון וניר ממוחזר
רוצה להחליף?
זוכר, זוכר
אבל מאז עברנו כמה דברים ביחד
קיוויתי שזה השתנה
(חחח השתנה)
ידוע - שכסף הוא המקבילה הגברית לבלונדינית.
גם אני לא רוקדת בשומופן אם אני לא שותה. פשוט מדהים ששומדבר כמעט לא מביך אותי פרט לריקוד.
לגבי החברות, אני פשוט נורא מפחדת שראג' ישתין לי על כל הבלוג. זוכר שדיברנו על זה?
אני הרגשתי את זה רק לעתים רחוקות
רוב הנשים שאני יצאתי איתן לא התעניינו בכסף
ואני לא מאלה שקונים מתנות
לא מזמן הייתי בבר ודיברתי עם איזה אחת ואז שאלתי אותה אם היא רוצה לרקוד.
היא אמרה שהיא לא שתתה מספיק ואולי אם אני אקנה לה לשתות אז היא תרקוד.
לא קניתי לה כלום כי זה הגעיל אותי.
אח"כ הסתבר שהיא בכלל לא רצתה שאני אשלם שהיא רק רצתה לשתות איתי.
אח"כ שכבנו.
אבל מה שיותר מטריד אותי זה שבגלל שאת לא חברה שלי אני לא יודע שיש פוסט חדש ובגלל זה אני מגיע בסוף.
ואני לא אוהב את זה, אני אוהב להיות בין הראשונים.
חוץ מזה זה בטח חבל גם לקוראים האחרים כי תמיד יש לי דברים נורא מעניינים להגיד
עם אבחנה כל כך מדויקת - חשבת פעם להיות פסיכולוגית?
צ'מע..... לא צריך להגזים... אני בכל זאת אוהבת מדי פעם להרשות לעצמי איזו שקית במבה או גרעינים שחורים!
מי זה לנו?
כדי למנוע ממני את חטא הגאווה צמחו לי שלושה חצ'קונים חינניים!
(לא להיבהל מירי. קבעתי קוסמטיקאית לראשון, לפני הצילומים...)
זה הבלוג הכי סקסי שקראתי .
ממש דלוק.
אני תפרן ברמות, אבל אין לי כסף, לא עבודה קבועה, עושה מה שאני רוצה ואיכשהו זה הולך. כשיש לי כסף אני מפזר אותו לכול הכיוונים, לחברים ולמשפחה, כדי לחזור למצב הטוב של אין כסף.
יכול להיות שיש לנו עדיין סיכוי.
ראיתי גם ב"הארץ".
ריספקט !
בלוגרית על!
אני מסכימה איתך. בשנות עיתונאותי היכרתי כמה זונות והן לא היו שוסיות בביטחון העצמי.
הכי אהבתי לקנות מתנות שוות לגברים שהייתי איתם ולראות אותם משתמשים בהם גם אחרי שיצאתי מחייהם. כך ראיתי לפעמים גברים מבליחים בטלוויזיה בסוודרי-מעוינים בסגול פסיכי וידעתי שתרמתי משהו לקידום האופנה בארץ...
פר, את הורססססססססתתתת.
מה יש לומר אחרי נאום כזה? כמעט שכנעת אותי. רק אז נזכרתי שבקינג ג'ורג' פינת אלנבי יש מרתף המעצבים, שמה מוכרים את עודפי הכיכר - איב סן לורן ופראדה ושו אסמו נו, הערס הזה האיטלקי - איפה ארז כשצריך אותו, פרח לי מהראש - נו - אה רוברטו קוואלי - אני סנילית שזה משו ובקיצור כל המעצבים, ויש מנומר וזברה ונחש והכל בטוב טעם משווע ומשגע (צ'מעי, עשית לי את היום עם התגובה שלך).
קיצר הלכתי שבוע שעבר והרגשתי בעננים (כבר לא זוכרת למה וזה גם לא חשוב כרגע) אז נכנסתי שמה וראיתי נעליים, האמת סנדלים או שמא נומר סנדל כמצוות העם, באדום שוקינג של סרג'ו רוסי - פלטפורם 12 סנטים. מיד קניתים והאמת הן נוחות שיגעון - והמחיר 350 ש"ח בלבד. לא בדיחה?
עכשיו בא הקטע ההורג - פראדה מאממות בזמש בז' עם חבל קלוע ורצועות מינימליסטיות בעור גימור לק בגוון הלילך. נכון מעלף? וזה כבר עקב עשרה סנטים, לא פלטורמה. ובכן - 500 ש"ח. לא פשע להשאירן בחנות? דמי אחי הפראד זועקים אליי מן האדמה, הרי!
כמובן שרכשתי את שני הזוגות, אמה-מה, עם הסרג'ו כבר גמאתי (העם אומר גמעתי) מרחקים, בעוד הפראדה - כמו שאלומית אומרת, זה רק בתרגולת תנו יד לקשיש (הקשיש זה אני) יענו אני טופפת עליהן אבל זקוקה לזרוע גברית מסוקסת אנגז'ה.
אוקיי. זו היתה הזווית הנשית המטורללת. אבל מה רציתי לומר לך?
שלא צריך כיכר המדינה ולא צריך גבר עשיר. צריך את מרתף המעצבים באלנבי וגבר חזק וסבלני שיתמוך בך כשאת מדדה על הסטילטו!
רק במשתנה אחד אני יוצא בסדר בהתייחס לפרטיו של הגבר הנחשק בעיניך:
אין למעשה דבר, שבשבילו אפקיר חניה טובה בעיר המזוינת הזאתי, ונסיעה באופניים לרמת השרון, ממש לא הרשימו אותי בהקשר זה.
לרעיון שהעלה ה"סופר- מן" שלך בחנות המלבושים, (בסנטר או ברדיוס של 500 מטר ממנו, כי אם אני מסכם את הנ.צדיקים שהזכרת בכל הפוסטים שקראתי, זה ההביטט שלך וגם האיזור היחיד שיש בו זבנים עם תובנות בארץ), לפיו: "מגבר לגבר הערך שלך יעלה והביטחון העצמי שלך יעלה" גם כן, אני מאשר בחדווה ותרתי משמע, כי כך בעצם מתנהלות הזונות ביום יום, וקופתן גדלה ביחס ליניארי למספר הגברים האבסולוטי שעשו בתקופה מסוימת.
אולם, כמו מרבית התובנות שנרכשות בחנויות לפרטי לבוש, גם זו לוקה בחסר, כי אם יש משו על הפנים, זה הביטחון העצמי של זונה ממוצעת.
אני מחפשת רק כסף וכסף וכסף. ושום דבר אחר זולת כסף.
כל הנקבות כאן שמייללות כמו טופי שהן לא רוצות כסף משקרות במצח נחושה.
קודם כל אני רוצה וילה. ולא סתם וילה. יש לי דגם מוכן הישר מבברלי הילס צפון. אבל גם הדגמים מבל אייר טובים.
אני אמכור את הוילה שבה אני גרה ואז אני אוכל להשקיע את כל הכסף בבנק ולחלוב מהגבר וילה חדשה.
זהו תדעו לכם שכמו שהפתגם אומר: "הדשא של השכן ירוק יותר". לכן הוילה התלת מפלסית שבה אני גרה היום היא לא שווה כבר. ביחוד הדשא לא ירוק יותר. לכן רצוי שהגבר יביא לי וילה חדשה. אולי בכפר שמריהו למשל? או במושב של שרי? אני בטוחה שאני אסתדר מצוין עם שרי ביחוד בגלל שיש לי חשבון בבנק הפועלים ויש בו אוברדראפט גדול.
ובנוגע לאוטו. במקדונלדס היום אפשר לקנות בעשר שקל מכונית כמו של חיים רביבו. נו יאללא גבר אודרום טוס להביא מהמקדונלדס מכוניס פרארי אדומה. קונים המבורגר לילדים ומקבלים פרארי.
בנוגע למציל בבריכה. הבריכה לא עושה לי את זה. מאז הסדרות מלוס אנג'לס על המצילים והחופים בסנטה מוניקה אני פוחדת להכנס לחוף שמא אגיע לביקיני בוטום ואפגוש עוד את בוב ספוג מכנס מרובע.
אז נשוב לכסף שהוא הכי חשוב. כלומר לחתול. סליחה לכסף. בנות למה אתן משקרות שאתן לא אוהבות תיקים ובגדים מככר המדינה? מי יממן לכן את הקניות אם לא הגבר? רק הגבר יממן אתכן ויהיה הכספומט שלכן לבזבוזים. אתן יודעות שבקניון רמת אביב תיק מנומר עולה 8000 שקל. עכשיו בסוף עונה זה בהנחה של 30%.
מוגש באהבה לבנות ישראל
.
אני בטוחה שאת מדברת כאן בשם נשים רבות - שיקשיב ושיבין (מה שנקרא יכיל) ושלא יירדם באמצע (כפי שקרה לי לא אחת) ושאולי גם יזכור מה שאמרתי לו? או שזה כבר לבקש יותר מדי....
טוב, בינינו זה לא יילך מסיבות אחרות - אתה חלק מדיי, אני שעירה מדיי
חיים היקר, ברור שאני כן מתכוונת אליך!
לאחרונה היה לי דייט (ראשון ואחרון) עם גבר בן 43.
הוא אמר לי בהתרגשות: "מעולם לא יצאתי עם אשה מבוגרת ממני. זו פעם ראשונה שלי!"
תודה לך ערן האביר.
אתה יודע מה למדתי בשנה שעברה (הכתבה בדרך)? לנפנף.
יש דברים/אנשים שאינם ראויים למענה/לזמננו היקר.
כשאני נזכרת ברגעי האושר החדים, העצומים של חיי, הם אף פעם לא קשורים לכסף. ולא, אני לא אגיד הלידות, למרות שכל כך אהבתי להניק שזה טירף לי את המוח (והנה, חלב-אם הוא ממש חינם).
אבל באמת, אותן דוגמניות, שיבושם להן. גם כל המחקרים מראים שגברים מחפשים יופי ונשים - כסף. עדיין. כן, עדיין. אבל אני (כפי שמישהו שיצאתי איתו האשים אותי לא מזמן) מתעסקת רק בראוי, לא במצוי. ואני אומרת שזה טפשי ושזה מאמלל. החיפוש הזה. וטומן בחובו המון אכזבות ותסכול.
את זוכרת את הסיפור הנודע של מופאסאן המחרוזת? על האשה הענייה (שהתאכזבה מבעלה שלא שדרג אותה למעמד הכלכלי שהיתה ראויה לו - יש בסיפור תיאור מאוד חזק של האכזבה שלה) שהשאילה מחברתה מחרוזת יקרה לנשף, איבדה אותה ועבדה כל חייה בפרך כדי להחזיר את שוויה, כשבסוף התברר שהיה זה חיקוי חסר ערך? זה משל נהדר שלאורו אני חיה.
איך נפלת לי פתאום....
בדיוק חלפתי על פני חנויות היום אחרי חודש ויותר שלא עשיתי את זה, וחשבתי לי,
לא חולצה, ולא סנדלים, ולא יהלום
אני רוצה לשתות איתו קפה ושהוא רק יקשיב
(אני מסכימה להקשיב לו, אבל 30-70 באחוזים)
וכמה שמתנות לא מעניינות אותי בכלל....
אני גם מסכימה להכין את הקפה בעצמי
העיקר שהוא יקשיב ושאני לא אשעמם....
מניסיוני - לא.
צריך עוד זוג מג'ויף עם ארגז גדול לקניות ולהעברת דירות.
זונות לא חסר, נשמה. אז הנה מצאנו עוד אחד.
ואני - גבר שיש לו כוח לפדל בקלילות הלוך-חזור ת"א-רמה"ש, עושה לי את זה בגדול!
אני אתמול טיפסתי מלטרון לצובה פעמיים (בקלילות) 10 ק"מ סה"כ. אוטו אין (שרוכבים כל היום לא נשאר זמן לעשות כסף) אבל אני גר קרוב
איזו תגובה מקסימונית!
תבי, תבי לי כאן איזו עוגת קצפת (יה רייט, איזה סלט חסה) כשאני תקועה בחדר ההמתנה (המהודר אמנם יחסית לז'אנר) של המוסך, מול תוכניות הצהריים בטלוויזיה (כזה שיממון אנשים רואים? יא רבנן!)
ריגשת, אחותי!
כפרה, לא לכולם יש נכדות בסין!
פוי ואיכסה וג'יפה גם!
נו, זה כמו הבדיחה הידועה שהמצאתי לגמרי בעצמי - למה פרסית שמנה ושעירה זה טוב לחתולה ולאשה לא?
אני בעוונותיי, כיוון שאני ממש ממש בקיאה במחירים, כמעט תמיד יודעת מה מחיר המתנה שקיבלתי גם בלי לבדוק, אבל זה ממש לא משנה לי, כי עצם הג'סטה ועצם העובדה שחשבו עליי וקנו לי כל כך מרגשת אותי ועושה לי את זה. אני כל כך שמחה על היחס ועל הנתינה, ועל כך שחשבו עליי ועל מה עושה לי טוב. אנשים לא מבינים את זה וקונים מתנות יקרות, אבל הכי חשוב זה מתנה לא סתמית, שמותאמת לך בדיוק.
האמת, גברים שמנופחים כמו גורילות עד שהידיים תלויות להם מצדי הגוף ללא יכולת תמרון ורואים שזו עבודה של מכון ולא ספורט נורמלי מהחיים - זה באמת טרן עוף. בכלל, גבר מלוקק ומגונדר מדיי - אללה יסתור. הכל במידה ובטעם. וגם כרס לא מפריעה לי. ובכלל הגבריות פנים רבות לה. אני אוהבת הרבה סוגי גברים.
כשאת אומרת "בחורים צעירים" אני מניח שאת לא מתכוונת אלי:-)
סליחה, הרשי לי לתקנך - לחפש כסף עם גבר!
ותודה תודה - אני באמת משתדלת ומקווה.
לי זה עלה יותר כפרה - ראה התשובה הקודמת. לפחות 800 שקל, פלוס הטסט. וגם יהיה עוד טסט. ומתברר שיש לי מספר לא תקין. מה יכול להיות פאקינג לא תקין במספר?
באמת אין עליי.
כרגע אני תקועה במוסך אחרי שהטראנטע הידועה שלי לא עברה טסט.
מזל שיש פה אינטרנט.
היא צריכה לעבור מיליון תיקונים.
העיקר אני עברתי טסט.
אחד הבוחנים הציע לשדך לי חבר שלו, בן 26, וביקש את הטלפון שלי.
אמרתי שאני לא מוכנה לתת טלפון אבל אני מוכנה לתת אימייל.
אז הוא אמר: לבחור אין אימייל, הוא מנהל חנות ירקות!
בדגש על המנהל.
ובסוף כשיצאתי, אחרי שהכשילו אותי בטסט על ח"י סעיפים - הוא אמר לי בחום - אם היה לי אימייל, הייתי מתחיל איתך בעצמי!
באוניברסיטה הרטובה?
קודם כל, בפירוש חושף את הציניות שמאחורי כל הכתבה, אם ממש מתעמקים באיך לבקר אותה מנקודת מבט אולטרה-פמיניסטית דוגמטית. דבר שני, הכותבת איננה מחוייבת לכללי הפוליטיקלי-קורקטיות המעייפת. די כבר עם הטרחנות!גם אני מעולם לא חשבתי על זה, לא יודעת אם זה טוב או רע
אבל זה לא דוקוא אספקט דורי, יש כאלה שכל השנים ממוקדות מטרה מאוד
כשאני הולכת לפני ראיון ופותחת תיק עיתונות של הדוגמנית ההיא שיצאה עם איל ההון
ואחר כך התחתנה עם אחר, או של מלכת היופי ההיא שהתחתנה עם הבן של, ולפני זה יצאה עם עשירים
אני חושבת שזה בילט אין באישיות, אולי החינוך מהבית, לא יודעת, אבל עובדה
שיש כאלה. לפעמים הייתי רוצה דווקא שיהיה לי קצת מהחוש הזה.
אהבתי, צחקתי,
או להיפך, מה זה חשוב,
העיקר שיש כוכב.
ולי? לי יש שני זוגות אופניים,
אחד לכביש, ואחד לשטח.
זה מספיק?
אני מודיע קבל עם ועמבה..שאם הייתי אישה הייתי מת להיות "אישה מוחזקת"...
למעשה אני ירוק מקנאה כשאני רואה נשים כאלה.....
ויתרה מכך ,
לא היתה לי שום בעיה שאשה תחזיק אותי ...
ואף יותר כך...
אני מאד רוצה למצוא אישה עשירה שתאחוז לי חזק בעו"ש ובעוד מקומות ....
אבל לדאבוני - רובכן דלפוניות...
ואלו שכבר אוחזות בממון - נראות כמו אופרה או גו'די ניר מוזס שלום אפיקומן ....וגם לי יש גבולות מסתבר...
לקרוא דבר מה נחמד כמו זה, שמעלה לך חיןך, משול לאכילת עוגת קצפת, לאפה בפיתה, חופשה באקווה סאן ללא מפגעים, לנסיעה באוסטין דגם בונד ביום שימשי באינגליה [כן כן אינגליה] לכרטיס טיסה "הלוך ושוב", לרגע קיום חביב בחיים? [הו מאמא]
לא יכולת להגדיר זאת טוב יותר
יופי של תשובה ותגובה
שום שיוויון לצערינו, ואישה מבחינתי שתהיה גם שעירה...
עדיף מנודניקית...
ההתנהלות שלך בריאה, להתנהג כמו שאת, להתקיים בעצמך ולבחור ללא קשר לממון, בריא וחכם
אחד הדברים שאני ממש מתאמצת שלא לעשות הוא לבדוק מה מחיר המתנה שקיבלתי. למרות שלפעמים זה ממש מדגדג באצבעות. אם זה עגילים בקופסא מהודרת או גרביים צבעוניים, לא משנה. מתנה היא מתנה. גם אם נקנתה מהחשבון המשותף שלנו.
אולי זה עניין של נקודת מיקוד פנימית או חיצונית בעניין הערכה עצמית.
גם אני תמיד הייתי אדישה למצלצלין; חבריי היו דלפונים; ועד היום יודעת לזהות רק פולקסווגן חיפושית (כבר כמעט אין, נדמה לי).
אבל פה נגמר הדמיון בינינו, כי שרירים לא עושים לי את זה. הם אפילו בחזקת turn-off.
[אבל את מאוד סקסית]
איזה פתטי לחפש גבר עם כסף.
התמונות מקסימות.
הודעתי כבר למירי שאני צופה לך עתיד במדיה....
ש.ש.
באמת מגנובה. צחקתי רבות.
מגנובה את. אין, אין עליך.
קראתי.
מיד נרשמתי לקורס מצילי ים בהתכתבות !
יעקב
אני כל כך אוהבת גוף - לגעת ולהריח ושערות ופטמות ועור חלק וחום מבפנים ולשים את הראש בשקע הצוואר וללטף את השיער ולהשקיע את הידיים בקרקפת ולמשוך אותו מהשורשים ולשלב אצבעות ולהסתכל בעיניים והיום יום האהבה ואני הולכת להתחבק עכשיו ולהריח גוף חם ויפה.
גדול האפור פנינה - מה שנקרא חייכת אותי.
ולי יש להגיד לך שהיכרתי מספיק עשירים אומללים - כמאמר הטלנובלה הוונצוליאנים "גם עשירים בוכים", וחוצמזה שצריך כסף כדי להיות מאושר אבל לא נורא הרבה, ובעיקר צריך את הכישרון הזה לאושר, לדעת להפיק את המירב ממה שיש לך ולהתענג על הדברים הכיפיים שהעולם מזמן לנו - כישרון שפעם היה לי בטונות ובשנים האחרונות לצערי נשחק קשות עקב כל מיני מכאובים שלא היו בתכנון, אבל אני מרגישה שאני חוזרת לעצמי.
שמעי-נא, אין ספק שחוסר ניידות זה סוג של נכות, גם לאשה.
אבל במרכז תל אביב לא הייתי שופטת לחומרה גבר נטול כלי תחבורה כלשהו.
בכל מקרה, כמו שגבר כזה ייראה לי חסר אונים ולפיכך לא ממש מושך, כך תיראה לי גם אשה - מה, היא צריכה שיקחו ויאספו אותה לכל מקום כמו איזו חבילה? לא נראה לי....
אבל העניין הוא באמת שכל טראנטע תצלח. לא דרוש לי 'רכב יוקרתי' לקביעת מעמדו הכלכלי.
איזה מארחת את, בחיי, ובדלי הזה הוא הכי בעולם, בכל זאת
כל הזמן נטפל לאיברים נשיים:גדולים ולא קטנים, עם שערות וחלילה בלי. נו, הגיע הזמן שיפטפט בחופשיות
גם על ה-איבר של עצמו, בהנחה שהוא בנמצא, אם אפשר עם תמונת תקריב, שוב, אני יוצאת מנקודת הנחה שנראה משהו.
כשסטודנטיות שלי שואלות אותי מה הכי חשוב כדי להצליח במקצוע הזה (אופנה), אני אומר תמיד - בעל עשיר.
אי אפשר להכחיש, כסף עושה את החיים נעימים וקלים יותר (וגם אוטו). אז אולי הוא לא קונה אהבה ובריאות. אבל הוא עושה את היעדרם לקצת יותר קל. כמו שאמר פעם גראוצ'ו מרקס "הייתי עני והייתי עשיר, ועשיר טוב יותר" (ומישהו אחר אמר - הייתי גבר והייתי אישה וחייב להיות משהו טוב מזה, זה לגמרי לא קשור, אבל שיהיה, נקודה למחשבה).
בעניין המכונית - גם אני אחזתי אי-אז בבורות מביכה - איזה אוטו יש לך ? - אפור. כן, אבל א-י-ז-ה ? - אה, אפור פנינה.
כל סוג של מנוע. גם אם זה אופנוע. ולהרכיב, הכי.
גם אני לא בקטע של כסף, אבל אוטו=גבר, בעיניי, זה חובה.
אה, בקשר לציצים - מרוב שנסחפתי בנאום שכחתי את העיקר. בטח שמותר לך. הציצים הם מזונו של הגבר, לא ככה?
בחייך, רק אני העליתי לך את הסקופ הזה לתודעה? קודם חשבת שכל השחורדיניות בג'יפים הן מנכ"ליות בכירות?
ותודה על המחמאה - פתאום התברר לי שיום אאאבה היום. (לא שאין 80 ימי אאבה שונים בשנה)
לאחרונה דווקא, בשל גילי המופלג, יצא לי לחשוב איזה מזל שאני לא ממש עשירה אלא סתם מתפרנסת - כי אחרת באמת הייתי כל הזמן בסרטים שבחורים צעירים רואים בי שוגר-מאמא או משו. אז מתברר שגם זה יתרון.
מסכימה איתך לגמרי. חסד? לא ממש מצאתי אצל גברים לאחרונה. בקצת רגש וחוסר אטימות אסתפק. אבל יש לי חולשה ליופי, אני מודה. יופי יכול לבוא בכל מיני צורות. בכולופן אין ספק שחמידות לוקחת. מי שנחמד ובנאדם משחק אותה וזוכה בכל הקופה.
תודה, מיא, נתת לי כמה טיפים איך "לשדרג" את החיים שלי ...
ומעכשיו כשאראה אשה עם ג'יפ יוקרתי, ישר יקפוץ לי לראש שאולי היא זונה ...
את משובחת,במיוחד עם הקוקאי הישנה שלך
לא. אפילו לא רבנו. אני הלכתי כי הוא טעה לחשוב שאני מאלה שעל ההתחלה מחפשות משחקי מין: חילופי זוגות "מרגשים" במלונות חשאיים, צעצועי מין וכאלה. אני חיפשתי בנאדם.
חידשת לי משהו על בנות ה-20 פלוס, מקווה שעשית כאן הכללה גורפת, כי אם אני חושבת על עשור לפני, בתי בת ה-17 וחצי וחברותי,ה אז עד לפני שנה הוא היה צריך להיות "בנוי היטב" (אגב, לא שרירי מדי, אבל גם לא חנון), עכשיו הוא צריך להביא תוכן ולהיות מרתק. לאחרונה היא נפגשה בקשרי רעות עם נער חוזר בשאלה, עובד קשה ושוכר דירה בפלורנטין, והוא הכי מעניין בסביבה, כי הוא עושה הכל לבד, התנתק בכוחות עצמו מ"מכוחות השאול" לדבריהן, והנה לך עוני מוחלט ותוכן למכביר, שעושה אותו אטראקטיבי בעיני בנות ת"א. באשר לי, בחיים שלי לא הייתי מאמינה שבגיל 48 אקרא לנושא כזה. כשבתי היתה מהרהרת על ה"בנוי היטב" אני הייתי משתוממת כיצד זו נולדה ממני. לא זוכרת שמראה היה קריטריון עבורי. פעם זו היתה הווירטואוזיות שלו במילה המדוברת והכתובה, זה בינתיים חלף. עכשיו אני נמשכת ממש לגבר שאני מזהה בו מידת חסד ואמפאטיה כלפי ה"אחר", זהו גבר סקסי בעיני.
:)
האמת, זה קצת לא הוגן לשפוט נשים שמחפשות בעל עשיר, אם מביאים בחשבון את הנורמות החברתיות בהן אנחנו חיים. אולי נשים כאלה הן תוצר של חברה לא-שיוויונית.
אשה שמורה במיטב שנותיה, מתוחזקת היטב.
ו-חחחחחחחח גדול - מצאת מי שתתפור. ענת יותר עצלנית מגארפילד! היא שכללה את זה לדרגת אמנות!
גדול!!!!!!
אולי באמת נעשה רשימה של מכוניות-דייט-ראשון. זה יכול להיות מגניב!
זה לא חדש, זה תמיד היה שנשים נתלו בגברים לשדרוג מעמדן הכלכלי והחברתי.
היה רק רגע אחד בשנות השישים, מין חלון הזדמנויות שנפתח, שבו חשבנו שהנה העולם הולך להשתנות, עם התנועה לזכויות האזרח בארה"ב ועם התנועות הפמיניסטיות - וחשבנו שמשם כבר הדרך תהיה סלולה לשוויון הזדמנויות לנשים ונגרש את החושך וההתקדמות תהיה לינארית - גם אם לא באותו קצב, לפעמים אטית יותר, אבל לפחות לאותו כיוון של קדמה ושל שוויון לפחות כלכלי בין נשים לגברים למרות שכולנו מבינים את התהום העצומה הפעורה ביניהם בכל התחומים, כי גבר הוא כמובן גבר (שעיר) ואשה היא אשה (נודניקית).
אבל אז באה המהפכה באיראן (סליחה שאני מלקטת מפה ומשם אבל זה הרצף האסוציאטיבי שלי) והאיאתולות והראו לכולם מי הבוס והעולם חזר אחורה ושבו בנים לגבולם, ופתאום חזרו עקרות הבית לביתן והפכו לנואשות יותר ויותר והסתבר שהמהפכה הגדולה היתה נחלתם של כמה אינטלקטואלים וגם של הסקנדינבים שלקחו אותה ברצינות מופלגת אבל זהו בערך.
מה שנשאר לי כמובן, אחרי האכזבה שלי מההתנהלות הגלובלית, זה להיות משעשעת כי נמאס לי להיות ממורמרת ועצובה - וכמובן להמשיך להרגיש ולהתנהג כמו שאני - להרוויח יפה לפרנסתי, מה שמאפשר לי לבחור את הגברים שלי לגמרי בנפרד משיקולי ממון, ליהנות מהדברים הפשוטים בחיים כמו אמבטיות ולא מהמסובכים כמו חופשה בקאריביים, לקנות לעצמי מה שבא לי ולהשתדל לחנך את ילדיי בהתאם.
נכתב במבטא בלונדיני כבד
יו תש'בעי איזו גנובה בת 22 וחצי גג
----------------------------------------------
אם לענת יש בעיה עם התפרים- שתארגן עוד שלוש חברות ואני באה ללמד את כולן לתפור
אחרי שהן ידעו לתפור הן לא תכלנה לעולם יותר לשלם כסף מופקע על איכות כל כך גרועה של עבודה סינית זולה
על הארגז הזה הוא הוביל כבר - השד יודע איך - תכולות שלמות של דירות. יש לו טכניקה סודית.
אוהוהו - כמה נושאים חשובים הפלת עליי פה!
1. קודם כל אני מאוד אואהבת חצאיות עיפרון. גם שופינג - אבל לא ממוקד. אני עושה קניות על הדרך, ולצערי בגלל שאני רק הולכת ברגל ולא מתנייעת בכלל יש לי המון דרך באמצע!
2. זה בדיוק מה שנשים לא מבינות. הן קונות בגדים 'יפים' ולא מבינות שבכלל לא חשוב אם הבגד עצמו יפה. חשוב שהן יהיו בו יפות. לצורך העניין צו האופנה בתחת שלי. השמלה הזאת מלפני שמונה שנים בערך והעניין הוא באמת להיות סקסית, או ספורטיבית, או אלגנטית, או מגניבה - או כל מה שבא לך באותו הרגע.
3. יש נשים כאלה שגברים מצליחנים ועשירים מעמידים להן ואז הן לגמרי לגמרי מסוגלות להיכנס איתם למיטה. יש כמוני שגברים מותקים ומאמיים וחייכניים ושופעי טוב עושים להן בגדול והן גם יכולות להתאהב בהם רק בגלל זה. אני מסוגלת להתאהב בגבר רק בגלל שהוא חייכן. גברים (ונשים) שלא מחייכים מבאסים אותי ברמות קשות.
ההיצע דל. אתה מספר לי?
אם לא הייתה לי פובית אופניים לחלוטין הייתי מחנה את האוטו ובחיים לא מזיזה אותו
אני לא חיפשתי כסף, גם לא מצאתי- אבל כן מצאתי אהבה
לדייט ראשון הגיע בסוסקי סוויפט שנת 91' ככה שהרכב ממש לא מה שעשה לי את זה :-)
אני לא מפדל ואם הייתי מפדל זה בטח לא היה בקלילות
אבל נהניתי מאוד מהפוסט השנון והמשעשע הזה, כרגיל כאן
העלית סוגייה עצובה, איך נשים צעירות בוחנות גברים כיום ומה הן דורשות לעצמן
איזה מזל יש לי שאני לא שייך לדור הצעיר, התובעני, החומרי והרכושני הזה
מה שכן, את צודקת, יש את התופעה הזו של הרצון בכסף גם לדור שלנו ולאלו שלפנינו
זה פשוט היה מוסתר יותר, עניין חשאי כזה שמתפוצץ עליך אחר כך פתאום...
הציצים שלך נראים גדולים במיוחד בצילום הזה, אחותי, ואני אוהב את זה, זה חיובי...
את מרשה לי לכתוב דברים כאלה כאן, זה בין חברים, נכון?
את חייבת לקרוא מה שכתבתי עכשיו על החצאית-עפרון-מותן-גבוהה אצל הבורגנית ( אם כבר בבגדים עסקינן...ואיך תמיד בסופו של יום בבגדים עסקינן?! אני בכלל שונאת שופינג או כל פעילות גופנית אחרת למעט...) http://cafe.themarker.com/view.php?t=1156017
הרי בסופו של יום...נשים כמונו לא מחפשות בגדים יקרים....הן מחפשות בגדים שיעשו אותן כוסיות - גם אם זו גופיה ב-40 ש"ח מחנות בביאליק ר"ג - איפה שקונות הבונות-ציפורניים ( אני חושבת. אף פעם לא בניתי ציפורניים ). וגם גברים שיעשו אותנו כוסיות. תמיד כשאני חושבת שנורא חשוב לי מעמד כלכלי היקום מעמיד אותי במבחן ה- 'האם תוכלי להכנס איתו למיטה?' ו'האם את מסוגלת להתאהב בו?' מה שתמיד גורם לי לענות 'לא!!!!! לא!!!!!! אני מעדיפה אותו כבר שוטר בן 23 כפרי ובנוי לתלפיות שבקושי יודע אנגלית!!!!! '
יש בארץ קרוב לשבעה גברים שהם גם שריריים וגם סינמטקיים. מתוכם אחד נוהג בהאמר אבל הוא יצא בעבר עם נעמי וולף.
:)
אין בכלל ספק.
אני המשכתי את קריאת הרכב הארוגזמתית.. :-) את הכאילו "הנקיון החדש" שיש בלהצהיר שזה מה שמענין ...וזה ממש בסדר.
:-)
אני התרגשתי מאוד....מ "אוטו אוטו" באמת לא בא טוב ה"רכב.." פונטית יש בעיה.
אולי יותר עדיף שיחפשו כסף ושלא יבלבלו את הראש על אהבה רומנטית ארוכת שנים. לא מכירה דבר כזה.
אבל עכשיו באמת. פוסט מעולה ולצערי גם נכון.. לעיתים אני ממש מרגישה הבלה גמורה עם זה שלי זה ממש לא מזיז...כאילו אני יוצאת הפריירית ...
וכמו שאמרה זאתי מלמעלה....:-) מיכל, בא לי על שופינג בלונדון, לונדון כן מחכה לי ולבן זוגי העתידי החודשי <מצידי שבועי אבל שירכוש עבורי...>
גם פריז
גם טוסקאנה...
ניו יורק- היר איי קאם :-) אני והספונסר החתיך זמני שלי. <לא לא אני את הטיפ....טוב טוב ..אתה :-) >
כבר גומרת
שיניים באמת יותר שוות מאוטו - וגם יותר יקרות. אולי פשוט כדאי שתחפשי ישירות רופא שיניים כבנזוג - אבל הם בטח כולם תפוסים. בטח כל הפקצות כבר חשבו על הרעיון הגאוני הזה לפנייך.
קוקאי, בניגוד לפירמות רבות ושונות (וזארה ביניהן), מכירה בעובדה שלאשה יש מותניים. זה הכל.
ובעניין העצמאות הפמיניסטית - אני בת 44 ולא חסר לי דבר לפרנסתי ולעינוגי ואני חושבת שזה אומר הכל. אני אמנם עובדת קשה ותמיד עבדתי, אבל זה כיף שאת יודעת שאת יכולה לקנות לעצמך כמעט כל מה שבא לך - ואני לא מדברת על רכב יוקרתי אלא יותר על שמלות...
מה, גם אם יש לו אופנוע והוא מוכן להרכיב?
ואני מדגישה, כי אותה ענת חברתי פעם קבעה דייט (מה שהיא כמעט לא עושה מטעמי עיקרון) עם איזה בחור תמהוני שהודיע לה שהוא בא לסינמטק באופנוע, אך לא יאספה מביתה כי אינו מרכיב!
תודה כפרה, ריגשת
הנה, אלומית חברתי מאוד מחזיקה מהמיזוג באוטובוסים. אני לעומתה לא כל כך מחזיקה מריח הגוף של שותפיי לנסיעה באמצעי התחבורה הציבוריים, בייחוד בקיץ אבל לא רק. כיוון שאני עיוורת וחירשת, בורכתי לצערי בחוש ריח של כלב ציד, והסבל קשה מנשוא.
אני בכלל לא מבינה את הקטע הזה של מתנות יקרות. אני בכלל אוהבת משהו צנוע שהגבר עשה לי במו ידיו. הנה, בעלי לשעבר עשה לי במו ידיו חדר אמבטיה!
כן, לדעתי לגמרי מאוחר מדיי בשבילנו.
ולמה הלכת הלאה? באמת מעניין אותי. בטח רבת איתו כמו שאני נוהגת, על זוטות מופלגות, כמו שלא סידר לך את הקופסה של הלגו לפי צבעים או משו.
זה בסדר. גם מגעיל צעיר. בהחלט.
לי דווקא אין משיכה מיוחדת לתפרנים, אבל יש לי משיכה מיוחדת לאנשים שאוהבים ים וספורט ושמש וסרטים וכיף - ודא עקא שאלה לא היו הייטקיסטים מעונבים. אני גם די אוהבת פועלים, אנשים שעובדים בידיים, וגם בעלי מקצועות אמנותיים ומי שעובדים עם הגוף ומי שעובדים בחוץ ולא במשרד... קיצר יצא שמאלף כלבים נומר קסם ויקסום לי פי מיליון מסמנכ"ל כספים.
ודווקא מעניינות תובנותייך על הגבר הממונע... שפכי, שפכי
אני שוקלת להגיש תביעה ייצוגית נגד א.ד. גורדון שהרס לבני הדור של הורי ושלי את החיים.
עזבי אותך מאוטו. רוצה רק שיממן לי מערכת שיניים כמו זאת של בצילום. אח"כ מצידי שיברח.
מזלך שאת יודעת וזוכרת לבטא את שמות המותגים של השמלה והמכונית הבלתי מושגת שהתרפקת עליה מול צוקי הפרא והאסיסטנט, הזכרון שלי כל כך סלקטיבי בעניין, שעוד דקה אשכח מה זה קוקאי, שאין לי מושג ירוק מי זה, ועד כמה יוקרתי זה, אך יש לי תחושת בטן שהוא כזה :))
.
בעניין העיקשות הפירדית-עצמאית-פמיניסטית, אחזור על המשפט האלמותי:
פראייריות כאמור רק מתחלפות. תורי עבר. עכשיו תורך :))
.
נהנתי עד מאוד ממך, מחר יהיה לי גם כוכב להוכיח זאת.
גבר בלי אוטו הוא לא גבר בעיניי. חד משמעי.
הצטלמת נהדר. אהבתי מאוד!
אתה מה זה מצחיק
תודה תודה על המחמאה. חבל שאין פסקול לגניחות שלי בתמונה הזאת...
והבת שלך כנראה אחלה בחורה.
זה בדיוק הקטע - מי רוצה שמישי תרצה אותו רק בזכות (בעטיו של) הכסף שלו?
(לברלוסקוני יש די צרות עכשיו בלעדיי ובלעדי הקפריזות שלי)
בשמחה - אגיד לך בפעם הבאה. אין פעם שאנחנו לא מתגלגלות מצחוק.
___________________________________
אין סיכוי
האמת, גם אני! (תודה)
מה הייתי עושה בלעדייך, מה?
ההורים נסעו ללונדון לשבוע ואני נאלצתי לקחת את הרכב ולנדוד איתו מכאן לשם בלי שום תשוקה שהיא.
סיכום יום אחד עם הטנדר הענק: 200 וכמה ק"מ. כמעט תאונה (לא באשמתי) בכביש ירושלים תל אביב, ואחת שדפקה את הפגוש שלה על המגן האימתני באחורי אותו טנדר.
פעם אמרתי לעצמי שעד גיל 32 אין סיכוי שאחזיק רכב ברשותי. ככל שאני מתקרב לשם אני נוטה לאחר עוד את המועד.
סעו בתחבורה ציבורית, אני אומר, לא תאמינו מה זה יכול להוציא מכם (לא רק מתח ועצבים).
מיא לא רואים את המכונית השווה
דווקא על הנושא הכתוב יש לי שיטה ברורה ששיכת לבני דורי, כשהייתי סטודנט לביולוגיה בירושלים היתה לי וספה מקרטעת, בירושלים כידוע די קר בחורף ולפעמים אפילו יורד שלג. לדייט הייתי מגיע רק בוספה ומצין זאת, הפקאצות נשרו מלכתחילה כי זה לא התאים או היה קר... הכי טובות היו אלו שהגיעו לנסיעה בקור עם מיני ונעלי עקב. מסקנה: אף פעם, אבל אף פעם אל תקנה בדיט הראשון מתנות יקרות אפילו אם אתה מיליונר. מפה העסק רק יכול להתדרדר...
את חושבת שזה מאוחר מדי ללמוד את השיטה של להשיג גבר עם כסף?
נורא בא לי שופינג-לונדון מדי פעם.
האמת היה באמתחתי אחד כזה, גם צעיר ממני בכמעט עשור, גם מליונר, גם בעל אוסף מכוניות שוות עתיקות.
לא זוכרת למה הלכתי הלאה...
חחחחחחחח
"מגעיל צעיר" יצא לי. לפסוס.
מגיל, מגיל צעיר.
חפיף.
להוותי, אני איתך בעניין הזה של משיכה קטלנית לתפרנים.
להוותי יש לומר, שכן לכל ידוע שרמת חיי אינה תואמת בשיט את רמת הכנסתי. מגעיל צעיר השתבשה לי התפיסה העצמית עד-דלא-ידע בכל הקשור לפירגון מותרות שאין ידי משגת. ופרטנר עשיר ודאי היה תורם במשהו להשקטת הקובי שלי (כפרה על קובי, פקיד הבנק האולטימטיבי).
דא עקא, ושוב - מצעירות - גיליתי רתיעה עזה מבני זוג עשירים.
ההסבר הפשוט ביותר שלי לזה הוא גאוות עניים. יש בטח הסברים יותר מורכבים שקשורים לצורך עז בשליטה (אם הוא יתרום יותר לכלכלת הבית הוא בטח גם ירצה לקבוע יותר) ולקישור הדפוק שאני עושה בין כסף לבין מעמד או כוח. אז עם השנים אני משתפרת ומשחררת את רסן ה"שוויון" במעמד כלכלי. הלוואי שלא היינו נזקקים כלל ל"השוואת גדלים" גברית כזו בין סטטוס כלכלי של בני זוג.
טוב, אם לזנוח לרגע את השפה הגבוהה שהשתלטה עליי בעקבות הפוסט האיכוצ'י שלך, אלהים יודע מאיפה נחתה עליי ה"להוותי" הזו, ומשם כבר לא היתה דרך חזרה - בכלופן, רוב הגברים השווים שהכרתי היו אנשים שעובדים קשה למחייתם, וזה מבחינתי מדד קריטי לתכונות טובות וחשובות אחרות.
על רכבים וגברים יש לי תובנות מפתיעות, אבל לא כרגע. מספיק קשקשתי.
איך אומרים בעברית צחה?
חחח!
יופי של פוסט יקירתי!
אבל דעי לך, הבת שלי, אוטוטו בת 24 כנראה מזדהה עם הדור שלנו כי החבר שלה גם נוסע באופניים...:-)
אגב: תמונה ממש מצויינת!.
קיבלנו הגברים אישוש להשערה שאסטרטגית גטסבי הגדול עובדת.
במחשבה שניה, מי בעצם רוצה כזאת פקצה ?
=============
מיא, באיטליה היו וודאי בטוחים שאת מוחזקת על ידי ברלוסקוני, בעיקר אם הרדיו שלך ינגן מפסטיבל סן רמו האהוב עליך.
את חייבת לקחת אותי איתך לצילומים פעם, נראה לי שהקטעים שרצם שם יטעינו לי את מצברי האנרגיות החיובויות לשבוע לפחות.
-אבל תבואי לאסוף אותי ברכב יוקרתי!-
אהבתי את השימלה של קוקאי..יותר מהאוטו :-))
תותחית או לא :)*
אחזור אחר כך להגיב