כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    מועקה

    33 תגובות   יום שני, 3/8/09, 20:15

     

     

     

    מועקה

     

     

     

    אני למשהו נואשות זקוקה,

    שיפיג את המועקה,

    הזעם, התסכול, האכזבה,

    מאירועים כה רבים לאחרונה.

     

     

    זה התחיל כשרצחו ראש ממשלה,

    עמו נרצחו בי אמונה, תקווה, ושמחה,

    ממשיך כשאב רוצח ילדה מיותרת ושם במזוודה,

    ואחר חונק בתו בת שלוש בשנתה.

     

     

    אלמוני יורה למוות במי שממנו שונים,

    והרי הזכות לתת ולקחת חיים

    שמורה רק ליושב במרומים,

    הוא שופט מי שממנו שונים,

    ומוציא לפועל...מדינה ללא חוקים.

     

     

    מדינת סדום ועמורה,

    בה כל דאלים גבר וימלוך,

    עושים לצחוק את רשויות האכיפה והחוק,

    מלבינים לא רק כספים, גם מעשים לא נאותים,

    במכבסת בעלי ההשפעה והאינטרסים.

     

     

    כשבוחרים את החוק למצות,

    מיישמים על החלש, בקטנות,

    עושים סיפור, מוציאים לעתונות,

    בצבא זה כסת"ח - זו המילה,

    מעשית, במציאות עכשווית,

    החלש מופקר ללא הגנה.



     

     

     

     

    *

    היום כבר מצאתי אותן....את המילים

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1157980

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/8/09 12:17:
      הגיעו מים עד נפש כשבקלות כזאת הורים רוצחים ילדיהם  ואחרים לוקחים את החוק לידיהם להרוג את מה שאינו לטעמם....ובכבישים מחול המוות חוגג...''ממהרים לקראת, השד יודע מה '....ואיך לעצור את הזוועה ?... נראה שיותר עונשים עם בשר יביאו למחשבה שנייה לפני מעשי הטרוף האלה....יפה כתבת, ברגישות רבה..הלוואי ונדע כבר שקט....
        6/8/09 03:32:

      משהו מאוד לא טוב באווירה, בחינוך, בתרבות..

      כאשר לחבר פונים בצחוק כמטומטם, ועל מקום חניה עלולים לשלוף סכין,
      מאוד קל להגיע למצב שבו על כעס רב נראה לאנשים מסויימים שסביר להרוג.

        5/8/09 20:17:


      יאללה, זה מדהים.

       

      בערך בשנת 2003 כתבתי שיר שנולד גם מתוך מועקה גדולה

      על המצב במדינה, זה היה תיכף אחרי שהתפרסמה ידיעה על

      אב שהשליך את ילדו מהחלון בקומה שלישית או רביעית, ואחד

      שהבעיר את הילדים שלו בצפון, עכשיו בזכות מה שכתבת חזרתי

       אל השיר הזה, וכאילו כלום לא לא השתנה:

       

      עולל נחנק במכונית בצפון
      תינוק בן חודשיים מושלך מחלון
      ילדים בוערים בגלל אב שאוהב
      נשים נרצחות מוכות עד כאב

      זקנים נשדדים נערות נאנסות
      הפחד שולט, טרור ברחובות
      אנס סידרתי והחוק אין אונים
      זו המדינה שאנו בונים?

      עוד חייל נהרג על אדמת לבנון
      בארץ זרק מחבל עוד רימון
      העתיד נכתב באודם דמנו
      הזוהי הארץ ארץ אבותנו?

      מנהיגים דואגים להרחיב ממשלה
      אזרחים נשארו ללא פרנסה
      חרדים מקצינים דעות בכפיה
      עוד בן לקחו לאם עבריה...


        5/8/09 19:13:

      תודה לך על שנחשפת אלי...

      רשומה חשובה שנונה, וכואבת

      עוצמתית במידה נוגעת בבטן הרכה.

      שבה כל ד'אלים יגבר, ויקח את החוק לידיו

      מדינה אוכלת יושביה...שומרי החוק.

      עברנו בפשע, ובגועל כל מדינה שהיתה במקום

      הראשון שאין בה חוק..

      יש לנו הכבוד להניף דגל רצח ראש ממשלה.

      ילדים חסרי אונים...רק משום שהם אינם יכולים

      להתלונן, מתעללים, וטובחים בהם כדי לנקום מאחר.

      גן עדן ילדי הגן שנרצחו....ללא עוול בכפם.

      כל פשעם שנולדו לאותם הורים חסרי לב, שלא חיבו

      אותם ללמוד להיות הורים, אפילו לא בקורס ערב של שעות !

      והנה הגיעו רציחות השונים, היום אלה ההומה/לסביות.

      מחר יגיע תורם של הנכים שיפריעו למישהו בחיים.

      ולאן פנינו מופנות...

      מה מצפה לנו המחר כעם...

      נורא ואיום לחשוב על-כך...

       

      אימרה חכמה:

      החברה נמדדת בדרך בה

      היא מתיחסת לשונה ולאלה

      שהמזל לא האיר  להם פניו

      לדעתי זה אומר עלינו הכל.

      שעלינו ללמוד להיות סבלנים, וסובלנים.

      תקותי שיקום האדם/המנהיג שיקנה לנו

      אותם ערכים אבודים...לו יהי.

       רגשתי בקוראי רשומתך.

      ורגישותך לאחר, מי יתן וירבו כמותך.

      תודה לך, וערב טוב. 

        5/8/09 09:47:

      בוכהתודה 

      על שהצלחת לבטא בדיוק את מה שרציתי לאמר ולא הצלחתי. 

        5/8/09 08:53:

      לא מזמן כתבתי על זה. אכן כואב

      תודה לך על האיכפתיות. אנחנו חושבים

      שאולי זה לא עוזר, זה נראה מתיש אבל

      זה גם חשוב להזדעזע, הסכנה היא אדישות

        5/8/09 08:42:


      אלימות היא דבר נורא

       

      נקודה!

        5/8/09 01:28:


      אכן יש תחושת מועקה.

      צפית בתכנית תורת השקשוקה?

       

        5/8/09 00:15:


      זה מעיק ..לחשוב על הרגשת "מועקה"

      יש בה משהו שלילי שרוצים להוציא החוצה

      משהו לגורם לכל האיברים בגוף להכנס למצב של כוננות לבאות....

       

      כתבת יפה!

       

       

        4/8/09 23:51:
      נשמט: ואולי אלמוני ירה למוות במי שאליו דומים.....?????? 
        4/8/09 23:50:
      "אלמוני יורה למוות במי שממנו שונים,"


        4/8/09 23:20:
      תודה וחשוב שהבאת. 

      כמה את צודקת אפשר לקבל מועקה וחלחלה

      והצגת את האירועים בשירך בצורה מאד חודרת

      אנשים רעים שגורמים נזק ואסון על הסביבה

      צריך לתעב ולא לקבל אותם.

      בכל מקרה כזה שהזכרת ועוד רבים, מרגישה

      שישנם אנשים נטולי ערכים,

      מאיפה זה בא?

      משפחה, בית ספר, חברה, מהרשות הגבוהה  

      אין לי תשובה ברורה.

      אבל למרות כל זה, צרכים לדעת להתמודד

      להציג את חומרת המקרים, לא להיות אדישים

      ולהביט על הטוב שלא נשכח - גם זה קיים.

      אשוב, אזלו לי הכוכבים

        4/8/09 21:25:
      תודה  לך .  נכון  כתבת , לדעתי  אם  כל  אחד  ,ינקה  את  מפתן  ביתו,  וישמור  את   תרבות הסובבים  אותו , עולמנו יראה  הרבה  יותר  טוב !  אני  קצת הרבה  מאוכזב , אבל ממשיך  להשריש , את  הסובבים  אותי ,  בתורת  האדם .  אוהב   צפריר  מילר...... קודקוד!
        4/8/09 21:16:


      מצד אחד יש לי נטיה להפגין חמלה כלפי החלש/חסר האונים באשר הוא.. כלפי ה"שונה" בחברה הנורמטיבית

      עם הרבה מועקה שקיימת ומתמשכת, אך "יותר מועקה" מעצם עוצמתו הדועכת של מערכת המשפט והחוק

      ועם הרבה פרקליטים המצודדים ב "חמלה" כלפי בעלי הזדון והעוולה שגורמים לנו מועקות מיותרות.

      צר לי,, קשה לי היום לבטא חמלה, היום אני שרוי בהרבה מועקות כפי ששציינת.

      ואני מתנצל מראש אם אני פוגע במישהו אם אומר ואצטט נכון להיום כי "ככל שלמדתי להכיר בני אדם גברה אהבתי לכלבים

      על כל פנים - מה שכתבת ראוי בהחלט לקריאה מעבר לקריאתו על המסך הקטן.

        

        4/8/09 21:16:

      היייי חברה..

      אני התגרשתי מהיהדות

      מספר התורה להמונים

      לא מעניין אותי דרך לאושר שחפרו אחרים..

      הספר מעווט מיסודו

      האלימות מתחילה באלוהים הדפוק

      שהרג למיצרים את הבכורות..

      ונתן ליהודים דוגמא.. איך להתנהל , כשמשהו לא מסתדר לך

      וכך החברה הזאת

      בשם האלוהים

      הורגים

      רוצחים

      ולוקחים לנו את החירות..

      ניפרדתי מתעודת הזהות הכחולה

      היא לא מעניינת אותי

      ולא מייצגת אותי.. יותר

      הדגל היחיד שמונף מעל האוהל שלי

      הוא דגל השלום הבין לאומי..

      דגל החירות..

      תודה יקרה...


       

        4/8/09 21:03:

      תודה על ההזמנה להגיב

      הדם של החפים מפשע עדין לא יבש

      וצער המשפחה עדין לא עוכל

      יש לי חבר באתר שאחיה של הנרצחת

      עובד איתו...ורק מי שנגע בכאב הנורא

      יכול להבין את גודל הזוועה

      ומה שיש לי להוסיף הוא: שהחינוך לסובלנות

      וקבלת האחר מתחיל בבית... כן רק בבית!

        4/8/09 20:43:

       

      אכן הדברים קשים וכואבים. כמו שציינו פה הכותבים - משחר היות האדם - הוא אדם אלים

      ולמרות הקושי, ואולי דווקא בגללו אני רוצה להאיר פה מוקד של אור

      החברה שלנו - הקשה, האלימה, הפוגענית, הדורסנית

      שמה דברים על השולחן. ממשיכה להזדעזע, מנסה להתמודד

      לא מוכנה להשלים עם הדברים

       

      העובדה שאצלנו כל כך הרבה פוליטיקאים עומדים לדין - אפשר להתווכח אם זה טוב או רע

      אבל רק לאחרונה שמענו על שחיתות מרשימה בפרלמנט האנגלי

      שבדרך כלל מייחסים לו יושר והגינות - ומסתבר שלא היא.

      אז בואו ניתן לעצמנו גם מילת עידוד והערכה -

      אנחנו חברה מתמודדת, אנחנו חברה שמנסה לעשות שינוי

      שמנסה לגשר בין ים של תרבויות, דתות, אמונות, אינטרסים

      זה קשה ולא בטוח שיצליח

      אבל לפחות גרעין התקווה נטוע 

      ואנשים  כמוכם - שאכפת להם, שממשיכים להזדעזע

      שלמרות שנראה שאין בכך טעם - ממשיכים להעיר לאותו אדם שזרק או ירק

      שמוצאים לנכון להגיב פה, מעל הבמה הזאת בנימוס, לפרגן, לעודד, להזדהות

      אנשים כמוכם הם התקווה 

      שיום אחד - המציאות פה תהייה אחרת

       

      דליה

       

        4/8/09 20:30:

      אני מזדהה עם התחושות שתיארת

      מעשיה של האנושות מכריעים את גורלה

       

      לצערי זאת תגובתי הכנה

       

      אופיר

        4/8/09 19:08:


      מתי כבר נבין את זה, שצריכה להיות כאן חמלה על החלש, האחר והשונה... ?

      כתבת גם בשמי וגם בשמם של כל אלו מאתנו שעדיין ללא די מילים מתאימות.

        4/8/09 16:34:

      יפה כתבת, מבינה בדיוק למה את מתכוונת.
        4/8/09 10:31:

      לא ניתן להעניק לך כוכב אבל מגיע לך יקירתי

      את מרכזת את כל האירועים והזעם

      בדרך שמתאימה לגמרי לכותרת המועקה שלך

       


      הבעיה שלנו היא, שאנחנו חכמים תמיד אחרי מעשי זוועה ולא לפני....

      מתי נבין להיות חכמים ולחנך לדמוקרטה אמיתית?

      מתי נהיה נבונים מספיק להשריש ערכים?

      מתי נלמד להתמודד עם פחדינו בדרך ארץ?

       

      כשזה יקרה, ייפסו מעשים קיצוניים כאלה.

       

      לצערי, באמת כמו במקרה של רבין, האירוע הזה משקף שוב פעם כתובת שהיתה על הקיר.

      כתובת גדולה באותיות ענק, שלא השכלנו להתבונן בה, לקרוא אותה והבין את השלכותיה.

       

      מצטרפת לדבריך בחום ובכאב !

        4/8/09 10:29:
      תודה שהיית לי לפה!
        4/8/09 08:06:


      כבר הגבתי בכמה פוסטים ומרות שאני פחות

      ניסער עכשיו אכתוב כמה מילים.

      ההיסטוריה היהודית החל מקין והבל,המבול,סדום

      מכירת יוסף,הלשנות במצריים ובמסע לארץ,עגל הזהב

      פילוג ישראל ויהודה,ועד לזילזול בבני אדם,הפקרת פצועים

      הכאת קשישים,תאונות פגע וברח,שחיתות לסוגיה.

      אני הגעתי למסקנה ש"סבלנות" אינה אחת מתכונות היהודים.

      אם יש אלוהים......כאילו של יהודים......הוא רע ואכזר

      כי אנחנו בצלמו נוצרנו......כתוב....

      אין מילים אלה מהווים הכאה עצמית  אלא מציאות עגומה.

        4/8/09 05:26:

      תודה על תשומת ה 

        סבון

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1156027

        4/8/09 00:17:

      מאכזב ונורא.

       

       

       

        3/8/09 23:44:

      מצב קשה קשה...ככה זה כשוכחים את הערכים.

      מי רצח במועדון שבו שהו הנערים עדיין לא ידוע.

      רצח זה רצח.

      אכן    מ ו ע ק ה     גדולה.

      *

        3/8/09 22:52:


      בחרתי לככב אותך על השיר שלך.

       

      יש בו עוצמה ואני מקווה שתמצאי את העוצמה להתאושש ולהמשיך.

       

      תודה

       

      רם

        3/8/09 22:50:
      בוכה *
        3/8/09 22:39:

      אפרופו השורה החמישית - לי דווקא הוקל. תוכלי לשפוך עלי קיתונות כמה שתרצי. ולנדות אותי מכאן ועד להודעה חדשה - אבל זו היתה הרגשתי ואני מוכן בע"פ לנסות ולהסביר אותה, את מקורה.

       

      לא קראתי, אפוא, הלאה 

        3/8/09 22:31:


      העצב שלך, עצב של כולנו.

      הולכים להפגנה במוצ"ש?

        3/8/09 22:13:


      עצוב וכואב - וזו המדינה שלנו

      נייחל לימים טובים יותר

      זהבה

        3/8/09 22:01:


      עצב גדול גדול אפף אותי מששמעי על האירועים.

      עצב על אבדן התום, שגם כך היה מוטל בספק. 

      על אבדן החירות להיות מי שאתה.

      על אבדן הפרטיות.

      עצב על החדרת הפחד.

      עצב גדול.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין