שעת בוקר מוקדמת,

השעון מעיר אותי לצלילי לואי הגדול,

רק למה היום הנפלא מתחיל כל כך מוקדם?

מתגלגל מהמיטה,

קפה של בוקר,

מניח את השעון שיתאפס על אדן החלון,

מביט אל היום החדש הניבט לעיניי,

מרחרח, מנסה להרגיש איזה חום מצפה לי בריצה,

יוצא לדרך,

 רגלי נושאות אותי היום לכיוון נמל ת"א,

מוקדם,

עדיין לא חם,

 המדרכה מוצלת,

השמש מניצה מעת לעת בינות לבתים,

מגיע לדק העץ שרטוב מהלמות הגלים,

ואני שטוף זיעה מקצב הלב המואץ,

ההנאה של הריצה בשילוב עם נוף מרהיב,

פשוט הנאה צרופה,

רגע מושלם!!!

מחשבותי צפות על הגלים,

נושא עיניי אל הגלים המשתברים על החוף,

מתקדמים בנחישות שוב ושוב ללא לאות,

מתחדשים ומתמלאים עם הרוח הגבית,

מנסים לכבוש עוד טיפת קרקע,

לעיתים,

הים סוער ורוגש,

והגלים מטילים את קצפם,

לעיתים, הם רגועים,

רכים ושלווים,

אך לעולם אינם מפסיקים מלנוע ,

בלילות,

אור הירח המוכסף מבהיק עליהם,

בין הערביים,

הם נוצצים במגוון צבעים מרהיבים,

איזה ים נפלא,

ים של אהבה...