תשובה כתהליך השינוי ממצוי לרצוי בטיפול ובחינוך.   

               דמיון מודרך ככלי בחירה בתהליך השינוי

הקדמה

כל העוסק במקצוע טיפולי או חינוכי לעיתים מתמודד עם הצורך להנחות ולתמוך בתהליך השינוי  של מצב מצוי מסויים הנתפס על ידי המטופל או הסביבה כדורש תיקון ושיפור או כ"חטא" של ממש.

בחירת דרכי הטיפול וחינוך והאמצעים לכך לעיתים מהווים קושי ומעמידים את המטפל והמחנך לפני דילמות רעיוניות, מוסריות ומעשיות.  ראיית תהליך השינוי כמעבר ממצב המצוי המזיק למצב הרצוי המטיב כמקביל למושג התשובה   עשויה להעמיד את אוצר הרעיוני הקיים ביהדות בנושא התשובה לרשותו של המטפל ואו המחנך ולהקל על הבחירות הטיפוליות והחינוכיות , לגוון ולהעשיר אותם.

מושג התשובה ביהדות

תשובה היא תהליך של תיקון פנימי של האדם, עילוי מוסרי והטבתו, בכל מדרגה בה הוא נמצא, צדיק כרשע. על פי הרמב"ם התשובה והוידוי הכרוך בה היא מצוות עשה. על פי הראי"ה קוק התשובה היא אידאה קוסמולוגית של שיפור, השתכללות ותיקון, שבגינה העולם כולו עובר תהליך של השתכללות ועילוי, ושבירה של כבלים ומגבלות.מקור השם "תשובה" הוא בתורה מלשון "שיבה" אל אלוהים והשבה אל הלב. המקור הקדום ביותר של המושג תשובה מצוי בספר דברים במספר מקומות^[1], ביניהם ראויה לציון מיוחד פרשיית התשובה, שנקשרת אל תשובה לאומית כללית ואל גאולת ישראל (דברים ל' א'-י"ד). רעיון התשובה מופיע גם בנביאים במקומות רבים^[2]. בספר יחזקאל,  כתוב בפירוש שהאל חפץ בתשובה ומבטיח חנינה וחיים, לאלו שיעזבו את הרע ויבחרו בטוב:יש הטוענים כי בתשובה האדם שב למקורו ולעצמיותו, כיוון ש"האלוהים עשה את האדם ישר" (קהלת ז' כ"ט) ובצלמו, ומי שחוטא מתרחק מעצמו ומצלם אלוהים שלו. את שאלת אלוהים לאדם בגן עדן "איכה?" הם מפרשים למה בגדת בעצמך?המקור לתשובה כמצווה נמצא בתורה בפרשת במדבר:"איש או אישה כי יעשו מכל חטאת האדם . . . והתוודו, את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה, ו-ז), נביאי ישראל נשלחו לעם ישראל וקראו לו לתקן את דרכיו, על בסיס האמונה ביכולתה של התשובה למחוק את חטאיו של האדם והעם במקרה של חרטה ועזיבת החטא, למנוע את האסון המתקרב או לגאול את העם מגלותו לאחר החורבן. ספר יונה רובו ככולו מוקדש לרעיון כי התשובה מועילה להעביר את רוע הגזרה, גם כאשר מדובר בחטאים חמורים, ולא רק בישראל אלא גם באומות העולםאדם שהיה מוחזק בדרך רעה ושב ממנה נקרא בעל תשובה

המניעים לתשובה

בחז"ל נראה שיש חשיבות לכוח המניע את האדם לעשות תשובה ויש ככלל שתי מדרגות של תשובה: תשובה מיראה שנקראת גם תשובה נמוכה ותשובה מאהבה שנקראת גם תשובה עליונה.
בתשובה מיראה הכוח המניע את האדם לתיקון הוא בעיקר פחד. פחד מפני עונש או סנקציה. בעולם הזה או בעולם אחר. בידי אלוהים או בידי אדם. ואילו בתשובה מאהבה הכוח המניע את האדם לעשות את התיקון היא הארה פנימית, השגה והסתכלות שכלית, שהאדם מבין את השליליות שיש במעשה הרע, ואיננו חפץ בו, לא בגלל שהוא מפחד מדבר, אלא בגלל שהוא הגיע להכרה, שזהו מעשה לא נכון שאין לעשותו, או כדברי הרמב"ם "עושה האמת, מפני שהוא אמת" (הלכות תשובה י' ב').

הרב קוק בספרו "אורות התשובה" שהוקדש לעניין זה, הוא מדבר על התשובה כעל רעיון מרכזי של היהדות, ותהליך קוסמולוגי כללי שעובר כל העולם בהתפתחות הרוחנית שלו של התעלות והתקשרות לאידאת החירות. על פי הרב קוק כל המהלך ההיסטורי של העולם, הינו מהלך של תשובה ושל תיקון. התשובה היא אידאה קוסמולוגית של שיפור, השתכללות ותיקון, שאיננה חייבת להיות קשורה לחטא קונקרטי. בתהליך השיבה של עם ישראל אל ארצו, ובהתפתחות הרפואה והמדע, כמו גם בהתפתחותה המוסרית של האנושות, ראה הרב קוק תהליך של תשובה.

בתשובה הוא רואה לא רק מענה על חטא אלא אף שבירת דפוסי פעולה שגרתיים וקבעונות שמצמצמים את האדם ומגבילים את יכולתו ואת מימוש הפוטנציאל הגלום בו.

דמיון מודרך ככלי בחירה בתהליכי השינוי.

דמיון מודרך הוא אמצעי ליצירת דמויים מנטליים, תחושתיים ורגשיים באמצעות  מילים. דימויים אלה יוצרים חווית מציאות מדומה המאפשרת בין היתר לחוות ולבחון את היבטים השונים של המצב המצוי תוך התבוננות בו מזוויות שונות, בחירת המצב הרצוי אליו המטופל רוצה להגיע, בחינת הדרכים והאמצעים לשינוי והעיקר-אפשרות לחוות את המצב הרצוי מהיבטים מנטליים , חושיים ורגשיים שונים כאילו הוא כבר קיים. תהליך זה מתרחש תוך השתתפות פעילה של המטופל כאשר הוא חווה את השינוי שמשתקף מתוכו תוך נטילת האחריות  המלאה על התהליך כולו מה שמבטיח את שביעות רצונו מהתהליך ומהתוצאה. מומלץ ביותר להשתמש בכלי זה באפיקים שונים של טיפול וחינוך, אימון ואפיקים נוספים.