כותרות TheMarker >
    ';

    רשימות של חולדה

    כמו בכלוב או במבוך אכזרי אנחנו כלואים ע"י מערכי כוח דכאניים. מנגנוני העוול האלו חזקים כל-כך, מתוחכמים כל-כך, שהם נראים בלתי-ניתנים להבסה. והם הופכים את כדור הארץ למה שיצחק בשביס זינגר תיאר כ"בית מטבחיים מאופק לאופק".

    אבל מתחת לפני השטח של ערי-הכלא שלנו, חולדות חרוצות נועצות שיניים בכבלי חשמל, מכרסמות חוטי תקשורת, מפוררות תשתיות. ויום אחד הכלוב שסביבנו יקרוס ונצא לחופשי.

    0

    סיפור אמיתי שקרה לי במונית שירות לירושלים

    42 תגובות   יום רביעי, 5/8/09, 04:41

    הכול התחיל באור כחול, שלא מהעולם הזה. אני לא יודע מה מביא בעלים של מונית שירות להאיר אותה באור נאון כחול, אבל זה שיווה לה מראה של חללית, ולנוסעיה מראה של חיזרים מטורפים.

     

    כשעליתי למונית כבר ישבו בה שני חוזרים בתשובה. אחד מהם (שייקרא להלן "החוזר בתשובה") היה עם חולצה לבנה וז'קט שחור בסגנון חרדי, אבל עם מכנסי קורדרוי ונעלי ספורט. הזקן שלו, שחור כהה, נראה איכשהו מודבק. הוא קרא לחבר שלו מתוך ספר. משהו על גאוותו של אבשלום.

     

    אחריי הגיעה צעירה בעלת מימדים לא קטנים, איך לומר, ג'ינס צמוד וכתפיים חשופות. כשירדה לעשן היא פגעה בטעות בחוזר בתשובה, שפצח בסדרה של ניבולי פה. הוא הבטיח לבעוט בה, היא הבטיחה להכניס אותו לתחת שלה. אחרי שירדה, הוא המשיך בגידופים ותיאורים של מה שהיה עושה לה לולא היה דתי. היה לו גם איזה סיפור ארוך ולא ברור שהשורה התחתונה שלו היתה שאנחנו יותר גרועים מערבים, כי הם סוקלים בביצים בחורות לא צנועות ואנחנו [אנחנו זה היהודים] שותקים. בשלב מסוים התערבתי, ואמרתי שלו היה באמת דתי לא היה אומר את כל הדברים האלו. ואני חושב שבשלב הזה הוא הכריז שאני נשמע הומו, ואני תיקנתי אותו שאני לא רק נשמע כך. הבחורה הלא-צנועה (כך נקרא לה) חזרה והתיישבה בכסא הסמוך לחוזרים בתשובה. היא דווקא תמכה מאוד בהומואיות שלי, וכששמעה את החוזר בתשובה תוקף אותי על זה היא צעקה עליו שהתורה אומרת לכבד כל אדם. החוזר בתשובה צרח שתשב מאחורה (אכן היה מושב פנוי בספסל האחורי). אבל הלא צנועה לא היתה מוכנה - במושב האחורי ישבו שני ערבים. והיא, היא לא מוכנה לשבת ליד ערבים. סיכנתי את הברית שלי עם הגזענית הלא צנועה והערתי משהו על זה שצריך לכבד כל אדם. הערבים שתקו. 

     

    מלחמת העולמות נמשכה כל הדרך לירושלים. החוזר בתשובה הבטיח לגזענית נטולת הצניעות שאלוהים יעשה לה כל מיני דברים לא ממש נעימים. היא, מצדה, כמו ילד שמתגרה בילד אחר פצחה בהכרזות על כך שאין אלוהים. זה כבר הקפיץ את אחד הערבים שמאחור (שקודם שתקו) שצעק שאם עוד פעם תגיד שאין אלוהים אז הוא כבר... [אני לא זוכר מה בדיוק היה האיום. זה היה די ציורי]. החוזר בתשובה הכריז בניצחון שהנה אפילו הערבים יותר טובים ממנה.

     

    אבל לא עברו אלא רגעים בודדים והלא צנועה פצחה בהכרזות גזעניות, ופתאום שררה הרמוניה רגעית בספסל הקדמי.

     

    חצי מהנסיעה בילה החוזר בתשובה כשהוא מסתיר את ראשו בז'קט, כמו חשודים מול המצלמות בכניסה לאולם בית-המשפט - מסתתר מהמראה הטמא שלי ושל הבלתי-צנועה. הבלתי-צנועה, מצדה, ניצלה את העיוורון מרצון הזה, לקחה בקבוק מים והקיפה בו את ראשו, וגם נופפה בבקבוק לעבר קודקודו - כמעט מכה אך נעצרת כמה סנטימטרים לפני הנגיעה. היא נראתה נהנית כמו מי שעושה קרניים למישהו שמצטלם.

     

    בין אם שם לב להתגרות הזו ובין אם לאו, החוזר בתשובה לא יכול היה לשבת בשקט עד ירושלים. באיזשהו שלב הוא קפץ ממקומו והתפרץ בצעקות. הוא צרח על הלא צנועה וצרח עליי. הוא קירב את פניו כמעט עד לפניי ורקק על הרצפה. את כל הריאות הוא הוציא בשאגות שלו. הוא אמר שהיה רוצה לרסק את הראש שלי ושלה זה אל זה. אמר שצריך לשרוף הומואים כמוני. שאני טמא. שהיא - אחרי שאמרה שאין אלוהים, אלוהים לא יבוא לעזרתה גם אם תבקש. וצרח, וגידף, ואיים עוד ועוד.

     

    כבר בשלב מוקדם של הנסיעה תהיתי אם לא נקלעתי לסט של סרט גרוע, מעין אלגוריה על החברה הישראלית. גם הזוג שישבו בסמוך אליי, בספסל האמצעי, תהו אם זה לא סט של סרט סטודנטים. הם היו בחור ובחורה, סטרייטים ואשכנזים למראה, שיכלו בהחלט להיות סטודנטים לקולנוע בעצמם. למרות שאותה מחשבה עברה בראשים של שלושתנו, בעצם המצב שלנו היה לגמרי שונה. אני הייתי חלק מהסט, בתפקיד ההומו. רק הם היו בקהל.

     

    והיה במונית גם חרדי. הוא התיישב באותו מושב בספסל האחורי שהיה קודם ריק, ליד הערבים. באיזשהו שלב הוא הציע לעשות החלפת מקומות, כדי להפריד כוחות. אבל זה היה גורם לבחורה הלא צנועה לשבת ליד ערבים, מה שחילץ ממנה עוד צרור של התבטאויות גזעניות.

     

    אמרתי לבחור החרדי שזה כמו בחידה שבה צריך להעביר כבש, זאב וכרוב את הנהר. הבחורה שונאת את החוזרים בתשובה כי הם דתיים. הם שונאים אותה כי היא לא צנועה, ואותי כי אני הומו. היא והם שונאים את הערבים כי הם ערבים. והערבים שונאים אותה כי היא לא מאמינה באלוהים.

     

    והבחור החרדי אמר לי: "לא. אף אחד במונית הזו לא שונא אף אחד. אלא כל אחד יש לו הדברים שהוא עובר בחיים".

     

     

    אילו הייתי ממציא את הסיפור הזה, היה לו בטח איזה לקח פוליטי או מוסר השכל. אבל הסיפור הזה היה במציאות. באמת, יש לי עשרה עדים. הוא היה במציאות ולכן אין לו פשר.

     

    הסיפור נגמר בלי שום פאנץ' ליין. כשהגענו לירושלים הגזענית הלא צנועה ירדה בבנייני האומה על רקע צרחות של החוזר בתשובה שתרד ושהוא לא רוצה לראות אותה. נדמה לי שהיא בכתה. בזמן שנסענו ברחוב הנביאים, החוזר בתשובה, ששוב לא יכול היה לשבת ברוגע במושבו, סיפר מה היה עושה להומואים כמוני לפני שחזר בתשובה. היה שם, בין היתר, משהו על חיתוך אוזניים. "אני עכשיו זורק את התשובה" הוא אמר "גומר אתך ואחרי שעה שעתיים חוזר שוב בתשובה". לרגע חלף בי אפילו קצת חשש - אולי לא יהיה זה טוב לרדת אתו באותו מקום. מה גם שהדרך שלי הביתה עוברת דרך גן העצמאות, שבשעה הזו ריק מאנשים... אבל הוא וחברו ירדו ליד בית-החולים ביקור חולים. והערבים ירדו בפינת רחוב הרב קוק. ואני והזוג ירדנו בכיכר ציון.

     

    תותה תותה חלסת אלחדותה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/2/10 21:26:
      תודה! מבריק!!!
        17/8/09 20:37:

      מבריק.

      כתוב בצורה כ"כ אלגורית טובה ומחוכמת בשביל להאמין... :) 

        17/8/09 17:43:


      ומי אמר שעצוב ומצחיק לא יכולים לבוא ביחד?

       

      אין מילים - יש דברים שאי אפשר להמציא. רק למצוא במציאות.

       

        17/8/09 10:40:


      הזוי

       

      אבל תודה שלפחות לא היה לך משעמם בנסיעה...

        15/8/09 02:15:

      איזה הזוי!!!!

       

      מה להגיד? החרדי צודק. 

        11/8/09 06:19:

      האח הגדול במונית שירות. 

      פוסט מעולה, אין כמו מוניות שירות.

      אני אומנם לא סובלת אותם אבל אין ספק שבניגוד לאוטבוסים שם לרוב האינטראקציה שלך עם אנשים נגמרת בדרך כל עם הנהג, במונית שירות, השיטה המטומטמת, הישראלית והלא היגנית של העברת התשלום לנהג דרך כל אחד מהיושבים מחייבת מקרים כאלו.

      גם דחיקת עשרה אנשים + נהג בוואן קטנה מאפשרת את כל החיכוכים המפגרים האלו.

       

      בכל מקרה החרדי טעה, אנחנו חיים בחברה פוסט טראומטית מפוצלת ומפגרת, שבנויה על שנאה לשונה, והיתה מאבדת את הלגטימציה המפוקפקת שלה בלי השנאה הזו.

       

      רות. 

        10/8/09 05:57:


      מזמין אותך לקרוא פוסט מצמרר :

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1168772

       

        9/8/09 14:53:

      תארת בחן רב

      את המציאות המטורפת והכמעט בלתי אפשרית

      שאנחנו חיים בה...

      חיוך גדול למציאות עצובה....

      יוסי נשלחתי ע"י חבר שלי בקפה

      לקרא את הפוסט שלך,

      העולם שאותו אתה מתאר הזוי ומטורף,

      אבל זה העולם בו אנו חיים

      ובמיוחד בעיר כמו ירושלים ,

      כתיבה מושחזת ומשובחת.

        9/8/09 10:31:


      ואתה מצליח לא לשנוא אף אחד?

       

        8/8/09 10:03:

      אכן ממליץ לך לקחת מצלמת וידיאו אתך.

      הן לא שוקלות הרבה וסביר להניח ששהיינו רואים אותך אצל רינו צרור מתראיין על סרט שכפיש רינו היה מגדיר אותו "מן החיים".

        7/8/09 21:31:


      זה לא ייאמן, כמה שמגזרים שונים שטופים בשנאה כלפי מגזרים אחרים בחברה שלנו.

      איננו מחוייבים להסכים כולם עם כולם, אך אנו מחוייבים לנימוס וכבוד כולם מול כולם.

      אחרת, אין לנו שום אפשרות לחיות כאן בצורה סבירה,נחזור לשנאת החינם,

      שכידוע - ורק דיברנו על זה בשבוע שעבר בלי סוף - הרסה את בית ראשון ובית שני.

      תודה לך על הפוסט המעניין הזה, שמשקף מציאות כל כך לא פשוטה.

      (מעניין מה הנהג חשב על כל הסיפור הזה... ?)

        7/8/09 19:39:

      ממש שונאים סיפור אהבה

      *

        7/8/09 16:20:
      אללה יוסטור!
        7/8/09 13:08:

      טלי הפנתה אותי לקרוא את הפוסט שלך

      נהניתי מכתיבתך אך הסיפור עשה לי עצוב בלב

      אילו הייתי מפקפק באמיתותו הייתי צוחק בכל פה .

      אבל , בתוך עמי אני חי , ואני מתאר לעצמי שאפילו עידנת משהו את התמונה .

      שבת שלום

      שלמה

        7/8/09 08:04:


      לא צריך לסוע ליבשות שכוחות - כדי ללמוד על תרבויות חשוכות. 

      נסיעה לירושלים מת"א מספקת ת'סחורה. ויותר מזה.

       

       

      כתבת משעשע. וגם יפה.

       

       

       

       

       

       

       

        6/8/09 21:46:

      נפלא, פשוט  נפלא!

      שרי

        6/8/09 17:44:
      אם לא היה עצוב, היה מאוד מצחיק.
        6/8/09 15:39:


      יוסי,

      סיפור חזק שממחיש את הקוטביות של החברה הישראלית.

      אני נסעתי פעם במונית שירות לירושלים ומצאתי את עצמי בתחנת המשטרה

      של רמלה לאחר שנהג מונית שירות אחר עקף את המונית שלנו והנהג שלנו התעצבן

      ופתח במרדף אחריו. בסוף הם עצרו את שתי המוניות והתחילו ללכת מכות על הכביש.

      הנוסעים הזעיקו את המשטרה וכולנו נסענו לתחנה הקרובה למסור עדות.

      מאז אני לא מרבה לנסוע במוניות שירות לירושלים - עברתי לאוטובוסים.

      טלי*

       

        6/8/09 15:37:
      מעניין
        6/8/09 14:40:


      בתחבורה ציבורית תמיד קורים המקרים הכי מוזרים

      שם תמיד המציאות עולה על כל דמיון

      סיפורים מנסיעות הם כל כך הזויים שלא היו ניראים טוב על אף מסך

      אף אחד לא היה מאמין להם

      אוטובוסים, רכבות, מוניות שירות - צריך לאסוף את הסיפורים ולפרסם

      זה יהיה אוסף משובח

      אלים, סוטה, שנון, בלתי צפוי

      יש סיכוי שיצנזרו אותו.

        6/8/09 14:07:
      סיפור הורג. באמת אני לא חושבת שתסריטאי מקצועי היה מצליח יותר.
        6/8/09 04:02:

      תיאור משעשע ומדויק של המציאות ההזויה במחוזותינו. לפחות לא השתעממת בדרך לירושלים.

      נ.ב.תודה רבה על הפוסט

        6/8/09 01:46:

      צטט: bonbonyetta 2009-08-06 00:41:16

      יוסי.....?  מתי אתה מוציא את הסרט?

      בטוח זה יהיה מעניין הרבה יותר מכל הסדרות הטלוויזיוניות הללו של הריאליטי....

      זה מה שסיפרת - זה הריאליטי !

      ואתה יודע מה, בדיוק אבל ממש בדיוק זה קרה בזמן  לחג האהבה !

       כן, באמצע הלילה של חג האהבה... איזו אירוניה...

       

        6/8/09 01:37:

      צטט: אסף אורון 2009-08-05 21:17:55

      יוסי אהלן,

       

      מה שלומך?

       

      עופר ידידי שלח לי את הקישור. 

       

      אכן סיפור מהחיים, למרות שאני לא חווה דברים כאלה מקרוב בזמן האחרון.

       

      אבל עושה רושם, אם הנהג הוא מייצג, שדווקא אוכלוסיית הנהגים אולי השתפרה.

       שלום אסף!

       

      נהגי מוניות שירות לירושלים היו מאז ומעולם עם מיוחד במינו - אולי בגלל שהם עדים לכל כך הרבה התרחשויות הזויות...

       

        6/8/09 00:41:

      יוסי.....?  מתי אתה מוציא את הסרט?

      בטוח זה יהיה מעניין הרבה יותר מכל הסדרות הטלוויזיוניות הללו של הריאליטי....

      זה מה שסיפרת - זה הריאליטי !

      ואתה יודע מה, בדיוק אבל ממש בדיוק זה קרה בזמן  לחג האהבה !

        5/8/09 22:24:

      לפני שנים כתבתי תסריט קצר לסרט שמתרחש במונית שירות וקורים בו דברים הזויים. אני מודה ומתוודה שדמיונותיי לא הגיעו כל כך רחוק ואולי בשל הזמן שעבר מאז שכתבתי המציאות מאפשרת דברים שהיו הרבה פחות אפשריים (לשמחתי) לפני עשור פלוס.

      שורה תחתונה בהקשר של הפוסט שלך: אאוץ'.

       

        5/8/09 21:17:

      יוסי אהלן,

       

      מה שלומך?

       

      עופר ידידי שלח לי את הקישור. 

       

      אכן סיפור מהחיים, למרות שאני לא חווה דברים כאלה מקרוב בזמן האחרון.

       

      אבל עושה רושם, אם הנהג הוא מייצג, שדווקא אוכלוסיית הנהגים אולי השתפרה.

        5/8/09 20:41:

      אלולא גרתי פה במדינה ההזויה הזו הייתי חושבת שזה תסריט גאוני.

      אבל כרגיל המציאות עולה על כל דמיון ולו הפרוע ביותר.

        5/8/09 20:33:

      צטט: ornalavi 2009-08-05 19:07:41

      נדרש כאן שימוש תסריטאי רציני בסצינה הזאת, והשד/ה יודע/ת מה ת/יתפתח... אל תתפסו אותי במילה. אני עסוקה, וירושלים זה חוץ לארץ. אני מגיעה אליה רק אם מכריכים אותי באיומים.

       

       מובן, אבל בירושלים יש על מה להיאבק, וזה משפיע על המצב במקומות אחרים

        5/8/09 19:07:

      נדרש כאן שימוש תסריטאי רציני בסצינה הזאת, והשד/ה יודע/ת מה ת/יתפתח... אל תתפסו אותי במילה. אני עסוקה, וירושלים זה חוץ לארץ. אני מגיעה אליה רק אם מכריכים אותי באיומים.

        5/8/09 17:14:

      יכול להיות שהוא סובל מסינדרום ירושלמי? היית מוריד אותו בכפר שאול לאישפוז דחוף.
        5/8/09 16:43:

      כתוב היטב, באמת נשמע כמו סרט

      אבל לצערי

      זו לא פעם ראשונה ובטח לא אחרונה שנהיה בסרט הזה

       

        5/8/09 13:22:

       

      סחתיין על התיאור. ולמי שמפקפק, המציאות עולה על כל דמיון. לא נעים לומר, אך נסיעה במוניות שירות מזמינה מפגש עם אוכלוסיות איתן בד"כ חוששים להפגש בסמטה מוארת...

       

      יצא לי בעבר לנסוע במוניות אלו בעיקר בשבת. התמהיל קבוע, צעירים ערבים הנוסעים לבילוי אצל זונות בתחנה המרכזית, עובדים זרים+בקבוק בירה, הומלסית/נרקומן, אתיופי, סטודנט מבצלאל עם ראסטות מפלורנטין, "בני טובים" (אשכנזים בני 15 שהסמים טרם עיוותו להם את הצורה) הבורחים באישון ליל אל הלא נודע (מסיבות סמים?). האחרונים יורדים ביערות ירושלים.

       

      בקיצור, איך עוד לא עשו על המוניות האלה סרט, איך?

       

       

        5/8/09 12:53:

      צטט: origi 2009-08-05 11:30:01

      אלמנט אחד חסר לי בפארסה הזו, והוא הנהג. אני מודה שעברו אי אילו שנים מאז נסעתי במונית שירות אבל עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי, נהגי מוניות הם עם שלא חוסך את דעתו כמעט על כלום.

       

      אז ?


      הנהג ניסה, במיומנות של גננת, להרגיע פעם את הגזענית הלא צנועה ופעם את החוזר בתשובה חמום המוח. הוא שם מוסיקה מרגיעה מהרדיו. הוא דיבר על הרצון של שאר הנוסעים בשקט, בלי לשמוע את כל זה. הוא אמר שכך לא מדבר אדם דתי. הוא נזף על ההתגרויות ההדדיות.

       

      אחרי שנשארנו רק הזוג החילוני ואני הוא אמר שכשהוא על הכביש הוא שומר על להיות רגוע, אבל אם זה היה במקום אחר הוא היה משתמש באגרוף שלו כדי לעזור לחוזר בתשובה לספור את השיניים שלו. 

       

        5/8/09 12:40:
      גדול!
        5/8/09 11:30:

      אלמנט אחד חסר לי בפארסה הזו, והוא הנהג. אני מודה שעברו אי אילו שנים מאז נסעתי במונית שירות אבל עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי, נהגי מוניות הם עם שלא חוסך את דעתו כמעט על כלום.

       

      אז ?

        5/8/09 10:52:

      צטט: גיל גן-מור 2009-08-05 08:25:12


      אתה רואה יוסי, היה נחסך ממך לו היית קופץ לבקר אותי....אבל מצד שני היינו מפסידים פוסט מבריק.

      שנים של הפרד ומשול, עושים את  שלהם. המתכון הבטוח לשקט תעשייתי הוא כנראה לשסות את המדוכאים אחד כנגד השני בזמן שההון והשלטון חוכחים ידייים בהנאה על כוס וויסקי משובח.

       

       ואם הייתי מבקר אותך, לא הייתי מפספס את האוטובוסים האחרונים וחוזר בשירות, אולי באותו שירות?

       

      רואים אותך מחר במפגש בוגרים?

        5/8/09 08:25:


      אתה רואה יוסי, היה נחסך ממך לו היית קופץ לבקר אותי....אבל מצד שני היינו מפסידים פוסט מבריק.

      שנים של הפרד ומשול, עושים את  שלהם. המתכון הבטוח לשקט תעשייתי הוא כנראה לשסות את המדוכאים אחד כנגד השני בזמן שההון והשלטון חוכחים ידייים בהנאה על כוס וויסקי משובח.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יוסי וולפסון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין