מאז שאחותי הייתה קטנה היא רצתה להיות עורכת דין. והיא דאגה להגשים את החלום, כולל תואר ראשון ותואר שני באנגליה ובוויילס. ואז היא חזרה לישראל, ועשתה התמחות, ועבדה קצת במשרד עורכי דין מ"צאת החמה עד צאת הנשמה" ומשהו היה חסר, חסר עד מאוד, והיא רצתה לקוות שלא ככה אמורים להיות החיים שלה.
ואז משום מקום היא נזכרה (וגם אני זוכרת) שהיא אוהבת לכתוב, ואוהבת לעסוק במילים (לא רק במשפטים כמו שלמדה, אלא במילים עצמן), ומפה לשם פשוט היא הלכה אחרי האהבה הזאת למילים (בימינו יש עוד כמה שעושים את זה, בעיקר עושים הסבה ממקצוע עריכת הדין. אבל בכל זאת, יש רבים יותר שלא קופצים למים וזו קפיצה די מפחידה). היא החליטה לעסוק בתרגום (עברית-אנגלית-עברית), רכשה השכלה רלוונטית, רכשה הרבה ניסיון כשכירה. ולאחר מספר שנים היא חידדה את השאיפות שלה, בדקה היטב מה המטרות שלה ויצאה לדרך עצמאית. היום יש לה עסק לתרגום (עסקי ומשפטי), היא מרצה באוניברסיטה על תרגום עסקי ומשפטי ומתרגמת ספרים מקצועיים. עכשיו כשאני שואלת אותה אם היא מרוצה מהצעדים וההחלטות שלה התשובה מורכבת. הבחירות לעשות הסבה ולעסוק במשהו שהיא אוהבת ועושה לה טוב, והיציאה לדרך עצמאית בלי שום רשת ביטחון – הן בחירות טובות שהיא מרוצה מהן ושלמה איתן. אבל לא כל יום מוצלח (אין כזה דבר בכל תחום שהוא) ולעסק, היא אומרת, לוקח זמן להיבנות ולגדול. "צריך לנשום עמוק" היא אומרת "ולעבור תקופות לא קלות, במיוחד במשבר הכלכלי שנותן אותותיו כבר מספר לא מבוטל של חודשים". בכל זאת, גם בימים הפחות מוצלחים, נראה לי מהצד שהיא מרוצה. וזה לדעתי, בשגרת יום שטסה לה ופתאום חולף הזמן מול העיניים, הכי חשוב.
אתר הספר החדש, "ראש אחר" בהוצאת מטר, שיצא בתרגומה של קרן (במקרה או שלא הוא נכתב ע"י עו"ד שבחר גם הוא לעשות דברים אחרים עם הזמן שלו. ובמקרה או שלא, הספר עוסק בבחירות קריירה, במיצוי עצמי ובמוח הימני והיצירתי): http://www.matarbooks.co.il/index.php?book=1598&step=1&incat=0304&nav=1
|