שעה אני מחפש חניה ולא מוצא, איזה עצבים!!!!!!!!
מי לא מכיר את מצוקת החניה בתל-אביב?. לפעמים אני חושב שחניה חשובה מדירה, מה לא הייתי נותן כדי למצוא חניה, אתם יודעים בלילה, חונים פה גם על המדרכות. שיטה חדשה לחניה מ12 בלילה עד 7 בבוקר בתל אביב, פשוט אין פקחים.
היום יום שישי, 11בלילה, אולי יתמזל מזלי ואמצא חניה, כבר שעה אני מסתובב סביב הרחובות של הדירה שלי וכלום. איזה עצבים.. וואללה יש, מצאתי! אני מבחין בגברת המחנה את מכוניתה במקום בו יש מקום חניה לשתי מכוניות, והיא חונה בדיוק באמצע. נו באמת, הלו, התחשבות....
התקרבתי, שמתי לב שבחורה צעירה ממרפסת ביתה פנתה לחונה שתפסה חנייה כפול, ובקשה ממנה לקרב את מכוניתה לפגוש של המכונית שמלפניה או לנסוע ברוורס ולהיצמד למכונית שמאחוריה כך שיהיה מקום חניה גם לי.
בעלת המכונית פשוט התעלמה מבקשתה. פניתי אליה וטענתי שיש מצוקת חניה ברחוב, סיפרתי שלפעמים אני מחפש חניה שעות, ובנימוס שאלתי, האם תואיל בטובה לנוע מעט עם רכבה קדימה, כך שגם אני אוכל לחנות?. ללא היסוס אמרה לי, שגם לה זה קרה, והלכה לדרכה מבלי להזיז את מכוניתה.
בסופר המקומי שלנו, רוב הקונים לא אומרים שלום לקופאיות או תודה על השירות שהם מקבלים, פשוט משלמים והולכים.
במעבר חציה ללא רמזור, מעטים הנהגים העוצרים להולכי רגל.
מתן זכות להשתלב בתנועה ללא תמרור, הופך למאבק כוחני "אני לא אצא פריר".
אנשים עוקפים תורים בקולנוע ובדואר.
מה המשותף לכל התיאורים הללו?
אנו ממוקדים בעצמנו בלבד! איך קוראים לזה? אגואיזם, וזו הסיבה לכל הרע שבעולם!
אף אחד לא רואה את עצמו כרע או כאגואיסט, רוב בני האדם יענו לשאלה האם אתה אדם שונא, או אגואיסט? בתשובה ודאי שלא. (היה אחד שענה כן, אני אגואיסט ולא יודע לאהוב! כששאלתי אותו איך זה שהוא צדיק יחיד בסדום ענה לי "אשתי אמרה לי להגיד כך)
מה היא המשמעות של לברך בשלום אדם שאתה לא מכיר, לתת זכות קדימה להולך רגל, לתת לרכב אחר להשתלב בתנועה, או להזיז את המכונית שלך, כדי שגם לאחר יהיה מקום חניה?
הכרה בקיומו של הזולת!
רק אז אתה מכיר בכך שאתה לא לבד בעולם, ושיש מישהו נוסף מלבדך שאתה מכיר בקיומו. "אתה קיים, אני מכיר בכך" ואני מכבד זאת על-ידי התחשבות בך ולכן גם אני מברך אותך לשלום.
הניסיון במדינת ישראל להקטין תאונות דרכים על-ידי שלילת רישיונות וקנסות גבוהים, לא יצלח, כל עוד אני אגואיסט ואינני מכיר בקיומם של נהגים אחרים בכביש, מדוע שאתחשב ברמזור או בתמרור עצור?.
תאונות דרכים רבות מתרחשות כאשר הנהג אינו מכיר בקיומם של נהגים אחרים והכביש הופך להיות כלי לסיפוק צרכיו בלבד. שלילת קיומו של הזולת, גם אם נעשית באופן לא מודע מסכנת בראש ובראשונה את הלא מתחשב, ובו זמנית מסכנת גם את קיומו של הזולת.
אז מה היא המשמעות האמיתית ליחס הזה לזולת?.
המשמעות היא שאין אנו אוהבים אותו, וכל עוד אינן אנו מכירים בכך לא יכול לבוא שינוי בגישתנו, הכרת הרע-האגואיזם שבנו, הבא לידי ביטוי ביחס לזולת, גורם לזולת להרגיש רע, לכן לא יכול להיות מצב שבו ארגיש טוב, בחברה שכולם מרגישים בה רע.
רק אם נודה בפני עצמנו שאנו בעצם שונאים את הזולת, למעט עצמנו, נוכל להגיע לאהבה ולהתחשבות!
אחרת אנו כמו נרקומן או אלכוהוליסיט, האומרים שהכול אצלם בסדר, הם בשליטה, אם רק ירצו מחר יפסיקו. אלא מה, שינוי לא יכול להגיע לחייהם אלא אם כן הם יכיר במצבם כרע, רק אז תיווצר נקודת פתיחה שממנה אפשר להמשיך.
ואם לא...........
אתם מכירם את כיוון החיצים בבורסות העולם בשנה האחרונה?
חץ אדום בצלילה כלפי מטה.
נ.ב. בסוף מצאתי חנייה ....3 בבוקר על המדרכה.
|