מעולם לא ממש חגגתי את היום הזה, אני ככה חושבת לי..
יום אחד, בט"ו הזה באב, (טו בלי הדגשת ה"ט" כדי שזה לא יישמע כמו יריקה) האקס שלי הביא לי עציץ של תפוז ננסי, עד היום הוא חי במרפסת (העציץ לא האקס). טעמתי ממנו והוא היה נורא חמוץ אז ירקתי מייד ואח"כ נתתי לאקס הזה ניקור (נשיקה דוקרת של ציפור קוקיה) והלכנו לישון או משהו כזה.
באותו לילה נזכרתי בקורס שהשתתפתי בו ונקרא "משמעות החגים והמועדים", שם הסבירו לנו ש"מועד" זה יום שנועד לציון כמו יום הזיכרון, יום של אזכרה וכמו יום האהבה ולמה בכלל אנחנו צריכים את הימים האלה.. ומה משמעות שבעת ימי האבל וטקסי לידה כמו ברית מילה.
אני שואלת את עצמי למה זה בא ביחד, רע וטוב, הרי לפני 6 ימים ב"ט' באב" הדוסים סביבי היו כולם נורא עצובים והתפללו קשות, עם צום וכל המניירות... חולפים להם הימים והופ ב"ט"ו באב" כולם מתהפכים ומחייכים והחנויות שוקקות דילים של בשמים זולים והשני בשקל. ביום הזיכרון מושמעים שירים עבריים שאני דלוקה עליהם אש ובתור נערה הקלטתי בטייפ דאבל קאסט כדי להיכנס לקטע העצבות שהעצים את מחשבותיי.. עובר לו יום והופ יום העצמאות, פטישים זיקוקים יוצאים למרכז העיר פוגשים ת'חברה (אני כמובן בבית מסתגרת מזיקוקי יום העצמאות שמבחינתי נשמעים כמו טבח עם) אני רואה את זה כסממן נוירוטי שלנו, אותי בכל מקרה זה מחרפן.
אני רושמת רשימת מכולת וכתוב לי ירקות, רוטב סויה, דבש, וגם דברים טעימים כאלה: ופלים, יוגורט, מרציפן, שוקולד, דיאט קולה, קפה, קורנפלקס, חלב ואיך נדחף לי פתאום אקונומיקה?
אני תוהה אם אלוהים תכנן את הכל.. זה הרי בטח קונספירציה.. אלוהים או אלו-אימא (אם הוא נקבה הרי אמרו את זה קודם..) חשב על אנשים כמוני, וחיפש איך האנשים האלה שלו יעריכו את הטוב? ...והפתרון שלו היה לדחוף להם רע, אז לי למשל הוא נתן לצמוח מ"אי-אהבה" שזה "לא אהבה" (וזה גם ניתן לפרשנויות כמו אי= island או האות E כ- Electronic כמו learning e וזה בכלל פיקציה כי מה זו אהבה דרך האתרים האלה הדמיקולו זה הרי לא אפשרי, לא?) ואם אני הולכת לפי הראש של אלוהים או אלו-אימא אני מוצאת שאני מעריכה המון דברים (חבל שטרם ידעתי להחליף את ה"ד" ב"ג") ואפילו .... אוהבת אותם על דרך האלימינציה והנה הרשימה:
ואם הולכים לאקסטרים: (כן.. אני מרשה לפרוש בשלב זה כי זה הולך ונהייה כבד)
ולמה כשבמשנה כתוב: ".. בחג זה היו בנות ישראל לובשות בגדי לבן שאולים, והולכות לרקוד בכרמים למצוא בני זוג..."
למה אני..
.. אני היום לבשתי שחור?
(אה.. כי זה מרזה)
ורגע .. נקנח בשיר.. http://www.youtube.com/watch?v=4AuHibzE0aY זה השיר שחלמתי כל חיי שיושר בצעידה לחופה שטרם התרחשה.. ואני עדיין אופטימית כי אם בגנטיקה עסקינן סבתא שלי נישאה לגרוש החמישי שלה בגיל 65 (שזה מספר הכוכבים שיש לי עכשיו דיר באלאק תנו כבר כוכבים לעזאזל אני עוד שניה עוברת ללאומי-כארד)
|