השמש אפתה את האדמה והאדמה יבשה ניסיתי לכרסם את הרגבים הלוהטים כאילו היתה זו עוגת שבת חטפתי כוויה אז הלכנו למסעדה ואכלנו עוגת שוקולד חמה הילד אמר שהוא חש עצבות הוא צריך חיבוק ולא ממני חשבתי ללכת לים לשכב על החוף החם ולתת לשמש לעשות את העבודה עד הלילה אני לביבה חמה וטעימה וזה לא משנה מי יטרוף אותי משהו בקיץ הזה מעיק ונפשי טרופה,לא מוצאת מנוחה גם האמא גם הבן חולמים על הים הגדול הכחול הבוהק שיקח אותם למרחקים למקום אחר
|
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כה מדוייק...כה מצויין.
גרייס היקרה !
הקייץ לא מטיב איתך חשתי בעצבות שעטפה אותך הקייץ חשתי ברגבי האדמה הלוהטים
ובקוצים הכמלים והכל כל כך צהוב ואת מחכה לקייץ שיגמר משהו באוויר מעיק עלייך ...ואני ממליץ תצאי בערב מול הים לגמי רוח קרירה מול הים אחרי שהשמש שוקעת זה יטיב איתך ...
רציתי מעט לשמח אותך אם הייתי יכול מחבק אותך מכאן
ומאחל לך שיהיה לך טוב בלב ובנשמה
מהלב
ירין
גרייס יקירה,
ריגשת אותי מאד.
שני דברים בטוח: ההסתכלות אל הים הגדול מפיח סוג של תקווה והתעלות ודבר שני, חומו של הקיץ הזה מעיק נורא.
רק ימים יפים לך.
שבת נעימה,
לולה
חם. שמש. ים. לביבה חמה ומתוקה זה חנוכה:) וקריר. אז נמתין.
גרייס -
תמיד את מוזמנת
ל..
ים שלי:)
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1163566
סופשבוע נפלא
תודה על הפוסט
גרייס לקחת גם אותי לחלום על הים הגדול.
כתוב היטב....
שוקי