כמה ערכים עוד נותרו לנו בחברה, שטרם נטבחו? השבוע הכותרות של "אמריקה זה כאן", עם הרציחות האקרעיות בבתי ספר אי שם בפנסלבניה (ובשאר עיירות שכוחות אל), הגיעו עד ללב המדינה, בתל-אביב, העיר הכי סובלנית שיש לנו. או כך לפחות חשבנו. עדיין אי חשוד, והרצח הזה הוא ללא הסבר, אך אין ספק שהוא רצח על בסיס שנאה - שנאת האחר או שנאה עצמית (היו גם סברות כאלה), והוא מסמל את הכיעור הגדול ביותר שעולה בחברה הישראלית בעשורים האחרונים - מחברה של כור היתוך, של שיתוף גורל ושל אחדות הדרך, אנחנו הופכים לחברה ככל החברות, שיש בה קיטובים הממאנים לגשר ביניהם. כל איש הטוב בעיניו יעשה ושלא נדע עוד זוועות שכאלה.