| שירים חיים לאחר המוות // פרק 4
עצור רגע, הבט סביבך ותחשוב יום אחד, אתה תפסיק לשנוא, תפסיק לאהוב. לא תדע שלום לא תדע מלחמה לא תכיר מקומות חדשים, על פני האדמה. לא תכיר אנשים חדשים לא בנים , לא בנות. לא תדע מהוא הדגם האחרון, של מוצרי חשמל ומכוניות.
לא תצטרך לדאוג לאוכל , לשתיה, להנאות הקטנות, לא תצטרך להרוויח כסף, לא תרגיש שאתה חייב לרמות. לא תצטרך לסבול עשן של אוטובוסים, לא תתבאס בדרך אל הים לא תצטרך לחוות דעות, לא תצטרך להשתוות לכולם. לא תשמע חדשות , לא מבזקים, אפילו לא תראה את טופז, לא תגשים חלומות, לא תחשוב על מה שיהיה ועל מה שהיה אז.
לא תצטרך שורשים, כי אתה בעצמך תהיה שורש, שרק בזיכרון חרוט ועכשיו תחשוב על החסרונות והיתרונות ותחליט בעצמך.... האם יש בשביל מה לחיות והאם תוכל להגיע אי פעם לשלמות. |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אותי זה מדכא...
במיוחד לראות את השלד...
אבל מעניין ...
"רק אתמול קראנו להיום מחר"
מעניין..
אני..מתכוונת להיות פה..גם אחרי שלא אהייה פה..ברור,לא?
שבת שלום ידידי,כתבת את מחשבותי**
בים בום
תודה על המילים היפות -
המרגשות
התמונה מענינת גם
שבת ברוכה
אשוב
היי אייל,
הייתי אתמול באזכרה שנערכה לבחור צעיר בן 22.
לא רחוק ממנו קבור אבי.
הכל צף בי.
אני רוצה להאמין שלא מאבדים הכל,
שהם עדיין יכולים, למצוץ עלה, להביט בפרח, ואפילו להתגעגע.
תודה על המילים היפות שלך.
גלי מתוקה.....
תמיד, אבל תמיד יהיה משהו....
תחשבי על כאילו שאיך פעם הסתדרנו בלי טלפון / פלאפון או בלי לדעת את התקציר של תוכניות הטלויזיה ובלי מכונית בכל בית ....
עכשיו תחשבי הפוך...
פתאום לא יהיה לך צורך בדברים החומריים האלו
פתאום את תצרכי "דברים אחרים"
אני לא יודע לתת דוגמאות טובות
אבל...
תארי לך שספר טוב היה מחליף את הצורך לאכול
גם היינו נהנים מחדוות הקריאה והדעת ויותר מזה... לא היינו משמינים.
סתםםםםםםםםםםם....... דמייני.... עיצמי עיניים ותדמייני...
אני חושב שהכל נגמר???
אני בטוח שהכל רק מתחיל....
או לפחות נמצא באמצע באיזשהוא מקום
זוכרת את השיר "לחיות בנרוונה"? (פרק 2)
"זה חייב להיות מקום שונה
וזה אולי הכי מיוחד
לשם אני אגיע ואת עצמי אחנה
לא אכפת לי גם להיות לבד"
ואולי בעצם, ביום שנפסיק לעשות את כל הדברים האלו, ולהרגיש את כל אותן תחושות - אולי ביום ההוא נעבור סוף סוף למקום טוב יותר , ששם כל זה ממש לא משנה........
*****
יש בשביל מה לחיות
ובאותה מידה יש בשביל מה למות
אם אתה חושב שהכל נגמר לך אתה מה זה טועה...
רק הגוף מסיים את חייו כארוחת גורמה
אתה תמשיך לסדר יום אחר...
אבל בעצם אני מבינה שמי שחושב כך יוצר את המציאות ..
אז שלא יבוא בתלונות שזה מה שהוא הזמין לעצמו אחרי מותו..
להיות שורש...
שנחייה
ונמות
ונחייה
ונמות
*
" אני אוהבת את החיים עם הגועל נפש"
(מתוך ההצגה על רווקים ורווקות של חנוך לוין)
איך אפשר לחיות עם מחשבה שפעם לא יהיה כלום....
רק המחשבה על זה, נותנת פרופורציה אחרת על החיים....
מעולה:)
*
היי בוני,
החיים לא חייבים להתקיים בתוך גוף
למרות שזה מה שאנו רואים וחווים
היי אור...
את צודקת ולדעתי גם טועה
אני חושב שבשביל להפיק את המרב מהחיים
צריך לעצור לפעמים, לחשוב, להחליט החלטות בריאות
היי אורלי....
זאת בדיוק הייתה כוונת הפוסט
החשיבה החיובית והרצון לנצל כל רגע בחיים
אין.... אי אפשר להגיע לשלמות
תמיד יש לשאוף ליותר
ומצד שני... כדאי גם להסתפק במה שיש
הכל עניין של בחירה
הי כתיבה מעניינת , אבל אנשים אשר מאמינים באמונה שלמה בתחיית המתים יגידו לך שיש חיים אחרי המוות ,
ובעצם החיים פה הם , האדם והתיק שלו שהוא ממלא אותם במעשים , אם טובים או רעים
ומצד שני בעלי הראייה השונה , יאמרו שצריך לנצל את החיים פה , כמה שיותר , כי אתה הופך אחר כך לגל עצמות
*
צריך להפיק את המרב מהחיים!
ולא צריך אפילו לעצור בשביל זה :)
אייל
לעולם לא נוכל להגיע לשלמות
רצוי לשאוף לטוב
לחשוב בצורה חיובית ולא שלילית
ואז נשיג את המירב
זכור גם ברגעים לא קלים
החיים הם יפים.
....
בנימה אופטימית זו
שולחת לך וורד