ראיתי מופע בלט באופרה הלאומית של סופיה. בלט מיוחד ובעיני גם מוזר.

האופרה הציגה בלט לפי מוסיקה של הסרבי ברגוביץ וכוריאוגרף בלגי.

המסך עולה כשהבמה ריקה.

בעומק הבמה מסך עליו מצוירות קופסאות ספק מצבות ספק שמות ספק משהו אחר.

בפינה השמאלית בקידמת הבמה עומדת אישה לבדה שהתברר לי שהיא המנהלת של האופרה ומתחילה לשיר את התקוה בעברית בלווי פליבק.

היא שרה את כל הבתים של התקוה ולאחר מכן יוצאים הרקדנים ומתחילים לרקוד לצלילי התקוה כרבע שעה.אתה מופתע אתה בהלם.הרקדנים והרקדניות לבושים בבגדים רגילים.בתום מנגינת התקוה המוסיקה מתחלפת ורקדנים אחרים בכיפות,פאות,שטרימלים יוצאים במחול עליז וסוער כשהמוסיקה היתה צריכה כביכול להיות מוסיקת כליזמר כשהכלי הדומיננטי

קלרנית אך משום מה לי היא נשמעה יותר כמוסיקה צוענית לא מוגדרת.

לאורך כשעה וחצי ללא הפסקה כשכל כמה דקות הקהל פורץ במחיאות כפיים סוערות נרקדים ריקודים חסידיים  ומסורתיים אחרים כשמפעם לפעם זה רק ריקוד גברים או רק נשים ולפעמים זוגות הרוקדים צמוד צמוד גברים ונשים ביחוד בריקודים החסידיים...

הבלט מוצג כבר שנה רביעית בפני עולמות מלאים וזוכה להצלחה כבירה שלא זכה בה אף בלט קלאסי שהוצג באופרה.

בהופעות הראשונות אולי בגלל אי הודאות אם הבלט יצליח ואולי בגלל אורכו

כשעה וחצי בלבד(ערב בלט שם נמשך כ שלוש שעות) היו מצרפים לאחר ההפסקה עוד בלט קצר אך כעת הוא מוצג כבלט יחיד .

הביצוע היה יוצא מהכלל ונראה גם מאוד אוטנטי וטוב אם כי מרגישים שהכוריאוגרף ומחבר המוסיקה אינם יהודים.

לראות או לא לראות: אם מזדמנים לסופיה בערב שהבלט מוצג מומלץ ולו רק מתוך סקרנות.

נכתב על ידי elybikoret , 18/8/2007 12:11