עם עלות השחר צל מסורג רוטט על קירות מאופק מחוויר. את הלכת לישון ואני יחידי נותרתי ער בעולם ואותו ההבדל של שמונה דקות בין השמש כפי שהיא בשמים לאורה המקורנן שצובע אותי בפסים רכון על השולחן כערוץ טלוויזיה כבוי זה הזמן האבוד שבינך לשיר הזה שכל הלילה כתבתי לכבודך |