הצרכן נדמה לי שאפשר לסווג את צרכני הפנינים לשניים: א. צרכן שקונה תכשיטים בדוכנים הרבים שצצו כמו פטריות לאחר הגשם ביערות אירופה. צרכן כזה קונה את התכשיט בלי להתיחס ספציפית לערך המרכיבים שבו. ב. צרכן שמעונין באיכות ואז הוא פונה לחנויות תכשיטים וכאן מתחילה הבעיה. צרכן כזה, שנכנס לחנות יוקרתית סומך על מוניטין החנות בלי שום הכנה מוקדמת ולימוד הנושא. האם כך הוא יקנה מכונית? האם כך הוא יקנה מקרר או טלויזיה? איך קורה שצרכן כזה, גבר או אישה יוציאו אלפי שקלים מבלי לודא שקנייתם אכן מצדיקה את המחיר? יהלומים מעל גודל מסוים נמכרים עם תעודה, על פי בקשה. מדוע צרכן הפנינים, לא מעלה בדעתו שיש מה ואיפה ללמוד על הנושא? מדוע צרכן כזה אינו דורש תעודה שתעיד על איכות הפנינים? צרכן הפנינים פשוט סומך על החנות. משהו פה לא הגיוני. |