השבת אני לבד....

בד"כ אני עושה את השבת עם המשפחה אצל אמא שלי...אני מתה על הבית וכל פעם מחדש מכריזה ש"בשבת הבאה אני בבית" ואז מגיע יום שישי ועולם כמרקחה....כולם נופלים עליי שאין מצב שאני לא באה...שאזהר לא לבוא ושחבל לי על הזמן אני עושה איתם....

אני מנסה להלחם בעולם אבל אף פעם לא מנצחת....תמיד מישהו אחר יושב לי על הוריד ואני באה כמו טאטאל'ה...

השבת הייתי אמורה להיות אצל אמא שלי כמו בכל שבת ואחותי שגרה מחוץ לעיר (לא פארשית כמוני) נדנדה כל השבוע  לאמא שלי לבוא אליה לשבת...אני עודדתי אותה ואמרתי לה שתלך ותשנה אוירה...עד לפני שעה היא הייתה סגורה על זה שהיא עושה בבית...היא בישלה מ 5 בבוקר(לא יודעת למה אבל תמיד זה ככה....כאילו שתיכף השבת תכנס..)הכינה הכל כולל סלטים ולחם בית ואז אחותי התקשרה אליה שוב.....

אמא שלי אמרה לה שחלי לבד והיא לא רוצה שאהיה בשבת בלי אף אחד...אחותי הציעה שאבוא אבל החלטתי פתאום שלא יעזור לאף אחד....אני השבת בבית...

אמרתי לאמא שלי שתסע ושאני מסתדרת...היא השתכנעה אחרי שממש נדנדנו לה ועכשיו היא נסעה....כל השבת מוכנה והכל עומד שם על השיש במטבח מחכה שאבוא לקחת..

אז יש לי שבת מוכנה ובית שקרצפתי חצי יום....הבת שלי נסעה לרמת גן ונשארתי עם 2 בנים...בטח הקטן ישפך עם צאת הכוכבים והגדול יתעסק בענייניו....

פתאום הכל נראה לי ריק אבל אני בטוחה במליון אחוז שזה זמני....

השבת אהיה לבד אבל אקרא...אצא לטייל...אפצח גרעינים בסאטלה כי אין משהו אחר בשבת ואנשום את האויר שבחוץ עמוק לתוכי ופעם ראשונה בחיי אהיה לבד....

מאמינים לי?

אני לא.......

השבת אהיה אומנם לבד אבל למזלי יש לי אתכם שודאי תמלאו את כל מחשבותיי...תרוצו לי בראש ואחשוב עליכם המון...

בשבת אני לא כאן בקפה אבל אתם נישארים איתי עמוק בלב....

ואיך אומרים? הלב הזה כל כך גדול והוא מכור לכולכם ואתכם אוהב...

שבת שלום לכל חבריי,שבת של שמחה...

שבת של אושר ואור ממני...הזוהרת בחשכה...