כותרות TheMarker >
    ';

    על אם הדרך

    נעים מאוד, אני שמוליק, מורה דרך המתגורר באזור המרכז. הבלוג בא לתאר מקומות, תופעות טבע, מקומות הסטורים, סיפורים אנושיים וכד' שניתן למצוא בדרך. בדרך לאן? זה יכול להיות בצד כבישים בין עירוניים, בדרך לעבודה באחד מרחובות העיר, לפעמים אפילו ליד הבית.
    הערה טכנית קטנה. בשל שיקולים של זכויות יוצרים, הצילומים שיצורפו לפוסטים השונים הינם צילומים שלי, אלא אם כן אציין אחרת.

    כעת, לאחר ההקדמה נותר לגשת לעבודה. עלי מוטל לכתוב ולצלם, ואני מקווה שאתם תקראו, תיהנו, ובפעם הבאה בדרככם ממקום למקום, תזהו את המבנה הזה, שמעולם לא שמתם לב אליו, ותחייכו אליו משמע היה מכר ותיק.

    ארכיון

    0

    מאוזולאום מזור

    0 תגובות   יום שישי , 7/8/09, 18:27

    הנוסע בכביש 444 לכיוון צפון, רואה בצד ימין, בין סימון הקלומטר 14 ל- 15, צמוד לדרום העיר אלעד מבנה עתיק.  זהו מַאוּזוֹלֵיאוּם מזור, מבנה מהתקופה הרומית שהשתמר להפליא. 

    מַאוּזוֹלֵיאוּם הינו מבנה קבר מפואר.  מקור השם הוא במבנה הקבר המפואר שנבנה באסיה הקטנה במהלך המאה הרביעית לפני הספירה על ידי המלכה אַרְטֶמִיסְיָה לבעלה המלך מַאוּזוֹלוּס.  מבנה זה, אף היה אחד משבעת פלאי תבל בעולם העתיק. 

    נשוב למַאוּזוֹלֵיאוּם מזור.  המבנה מתוארך על פי סיגנונו לסביבות שנת 300 לספירה.  המבנה מחולק לשלושה חלקים עיקריים:  החזית, אולם הקבורה וחדר נוסף ששימש כקולומבריום (מבנה לגידול יונים).  החזית דומה מאוד לחזית מקדשים.  שני עמודים ושתי אוֹמְנוֹת תומכים בגג ויוצרים מעין סטו (פורטיקו, חלק של בניין המכיל עמודים מקורים, ופתוח בצד אחד), שדרכו ניתן להגיע לכניסה לאולם הקבורה.  באולם הקבורה ניתן לראות שני בסיסי סרקופגים הניצבים אחד לשני.  האחד גדול והשני קטן, יתכן שהיה מיועד לילד.  מאולם הקבורה יש כניסה לחדר השלישי (הקולומבריום).  בניגוד למצופה, הכניסה אינה במפלס הקרקע, אלא במרומי הקיר המשותף.  בקירות חדר הקולומבריום ניתן לראות עשרות כוכים, שמהווים נושא לויכוח בין הארכיאולוגים השונים.  יש הסבורים שהכוכים הללו שמשו לגידול יונים לצורך הקרבת קורבנות שאמורים לסייע למתים.  אחרים סבורים שמדובר בגומחות שבהם טמנו אפר של גופות שנשרפו.  הויכוח מזכיר את הויכוח המיתולוגי בין חוקרים שונים בקשר למבנה בעל כוכים במצדה.  יש הטוענים שזהו קולומבריום, ויש הטוענים שלמרות שמדובר באתר יהודי, זהו מבנה שנועד להכיל את אפר המתים. 

    מי נקבר במאוזוליאום?  לצערי אין תשובה ברורה לשאלה זו, והדבר נשאר בגדר תעלומה.  אולם פארו ומיקומו של המאוזוליאום, על אם הדרך הראשית בארץ ישראל של אותה תקופה, דרך הים, מרמזים שככל הנראה מדובר באח"מ, או לפחות באדם עשיר מאוד.

    כפי שכבר הזכרתי, זהו אחד המבנים העתיקים ביותר שנשארו על תילם.   לצערינו, ארץ ישראל עשירה בקרבות, פלישות ומלחמות, ומרבית הבתים בני גילו של המאוזוליאום לא שרדו.  אם כך, מדוע זכה מאוזוליאום מזור באריכות ימים?  הסיבה לכך נעוצה במסורות של בני דודינו המוסלמים.  כאשר הגיעו המוסלמים לארץ, במאה השביעית לספירה, הם איסלמו את הבניין כהלכה.  בקירו הדרומי הם הוסיפו מחרב, אותה גומחה המציינת את כיוון התפילה.  הם "קברו" במקום את נבי יחיא, נביא שפעל בחצי האי ערב, ולפי המסורת המוסלמית חזה את בואו של נביא האמת, קרי מוחמד.  ואכן, בערבית נקרא המקום מקאם נבי יחיא  יש משהו מעניין בשם נבי יחיא.  לפי המסורת הנוצרית, יוחנן המטביל היה הראשון שזיהה את ישוע כמשיח.  למעשה הוא זיהה אותו עוד כאשר שניהם שהו ברחם אימותיהם.  בערבית נקרא יוחנן יחיא.  האם המסורת על נבי יחיא היא השפעה נוצרית על האיסלם?  וכך, בזכות המסורת המוסלמית, נשמר המבנה ושרד עד לימינו, כאלף ושבע מאות שנה לאחר בנייתו.

     

    התמונה הראשונה מראה את חזית המואזוליאום.

     

    בתמונה השניה ניתן לראות חלק מאחד מבסיסי הסרקופגים באולם הקבורה ואת המחרב שאיסלם את המבנה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה