כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על אהבה ואוכל

    סוג של אושר

    4 תגובות   יום שישי , 7/8/09, 22:01
     

    "מה דעתך??.. " היא שואלת אותי בהרהור "שנכין את המרגז' לארוחת בוקר?... "
    שאלתה נדמית לי כבוחנת את מידת תעוזתנו לאוכל שכזה, בשעת בוקר מוקדמת.

    "עם ביצים..." היא הוסיפה.
    "ואיזו מין ביצה תרצה?... עין? מקושקשת? חביתה?..."

    "בטח, בטח שאת המרגז'" עניתי לאיטי, מהורהר, בוחן בעצמי את נכונותי לאוכל חריף, שמן וטעים.

    "עם שתי עיניים ?"  המשכתי בלחישה, מביט אל תוך עיניה הירוקות, הסמוכות לשלי.

    "...סאני סייד אפ ?" חיוך רחב מתפשט על פניה ובקולה מסתמנת התלהבות.

    "ועם בצל מטוגן ?" אני שואל ברעבתנות.

    בחיוך רחב אנו פורמים את חיבוק הבוקר ויוצאים מהמיטה תוך כדי שאהובתי מחלקת בינינו את העבודה.

    "אתה.." שמו המלא של עבדכם הנאמן, "..תתחיל לקצוץ בצל, שני בצלים גדולים, לרצועות"

    "אני.. " שמה המלא של אהובתי, " אכין את שאר הדברים. יש זיתים ירוקים מאבא שלך, עגבניות שרי, גבינת עיזים... ולחם.. בטח גם לחם... לחם אגוזים עשיר ומלא טעם..."

    "תרצי קפה עכשיו או אח"כ, עם הארוחה ?"

    "מממ..." בקול מעשי היא עונה  "קפה עכשיו, חלב חם, דקה שלושים וחמש שניות"

    וכך, לאחר ביקור זריז באמבטיה, לבושים חלקית, אנו מתייצבים במטבח להכין, עבורנו, ארוחת בוקר.

    אני, על הבצלים, פורס לרצועות, שואל "..ושום ?"

    "לא צריך. הנקניקיות מלאות בשום"

    "הנה הקפה שלך, אחת שלוש חמש סטארט", אני גורם לה להסב אלי את מבטה, ומרפרף נשיקה על שפתיה.

    "את יפה", והיא מחייכת.

    אהובתי על השאר. נקניקיות המרגז' מוצאות מהמקרר, ארבע ביצים נשברות בזריזות אל תוך כלי, גוש חמאה מושלך על מחבת רוחשת, משומנת קלות בשמן זית, תבלינים מוצאים מתוך הארון. תימין, פלפל שחור ומלח בלבד. "...לנקניקיות יש טעם ברור. מקסימום נוסיף קצת זרעי כוסברה או קימל לחיזוק הטעם"

    "מה נהיה? מה עם הבצל, מוכן?... "

    "הנה הבצל... איפה תרצי?.. ישר אל תוך המחבת?... "

    אנו כמעט ולא מדברים. מחליפים מבטים מחויכים, מבטים יורחים.
    נשיקות קלות ומזדמנות, מגע מרפרף, כתף נושקת לכתף.

    הבצל מושחם ואליו נזרקות הנקניקיות לטיגון. בינתיים, היא מוסיפה רק תימין, את הפלפל והמלח תוסיף, אם בכלל, לאחר שנטעם.

    לכשהיטגנו הנקניקיות והפרישו משומנן, מסיטה אהובתי את הערמה לצד אחד של המחבת ושופכת שתי ביצים. שתי עיניים עבורי, סאני סייד אפ. החלמון נוזלי והחלבון קרוש, קצותיו שרופים.

    את הביצים היא מחליקה אל צלחתי. חלמון אחד לא עומד בפיתוי ומורח את הצלחת בצהוב זרחני.
    אני טובל אצבע וטועם, טובל ונותן לאהובתי לטעום מאצבעי.

    לאחר מכן היא תסיר את כל תכולת המחבת אל תוך קערה גדולה ובשומן שהצטבר תטגן לעצמה חביתה גדולה משתי הביצים הנותרות.

    "..שתערוך בינתיים את השולחן ?" היא מעירה אותי מבהייה ממושכת בנקניקיות.
    "..ולא צריך להוסיף פלפל, אולי קצת מלח...".

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/9/09 23:38:

      "לכשהיטגנו הנקניקיות "

      גם מלא באהבה, גם מלא בטעמים וריחות וגם עברית משובחת.

      נהניתי מכל שורה!!!

       

        8/9/09 20:23:


      נשמע שאת נהנים

      מבשלים יחד חצי לבושים !!!

      חג שמח

      שנה טובה

      צטט: בלוג אוכל 2009-08-10 21:59:15


      אהבתי ,נהדר   ( שילוב מנצח)

       תודה.

       

        10/8/09 21:59:

      אהבתי ,נהדר   ( שילוב מנצח)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל