הצבע השחור מסתיר את הכתמים האדומים
כבר בדרך מורגשת האלימות, יש לה ריח רע, עיפוש ומראה של צבע שרוף. כתמי הצבע השחור על הקירות, בתחתית המבנים, הצבע השחור שעוטף את מוטות הברזל המחוספסים, מחסומי הפלדה יוצרים גבול פרוץ של פורענות, מתחם של אלימות. לוחות ברזל יוצרים נתיבים שמובילים לאסון, לחורבן. זוהי ההרגשה כשמגיעים לאתר המועדונים שבדרום תל אביב, לאזור שבו בליינים משתכרים מתארחים בבארים ובבארים מאלתרים.
בניגוד לצבע הלבן שאומץ על ידי הזרם המודרני, צבע שמשדר נקיון, טהורות ושפיות, הצבע השחור מסתיר שם כל זיהום אפשרי, הוא הצבע הדומיננטי בסביבות אגרסיביות. פעם הצבע השחור היה צבע שחובר למוות, צבע של בגדים שלבשו בהלוויות, כאן הוא הצבע שלעיתים מוביל להלוויות.
בסביבת המועדונים נמצא הצבע והחומר שהפך לסימן ההיכר של המועדונים, סוג של "לוגו" המתאר פעילות יחודית המלווה בשתיה ולעיתים גם אלימות. במרחבי הבילוי, הצבע השחור מתחבר לחומרים ספוגים בריח חריף, ריח של אי-שפיות. בקבוקים מנופצים ביחד עם החומר הסביבתי החד יוצרים מרחב שהוא מלכודת המקרינה את כוחה עוד לפני שנכנסת לתוכה. במרחב הציבורי הפתוח מורגשת התוקפנות נוסח "התפוז המכאני" שחודרת דרך שערי הברזל לתוך אולמות חשוכים אפופי עשן ואלכוהול. יש כאן סביבה ומרחבים חולניים שיוצרים אירועים קשים.
הצבע השרוף, השחור מייצג כאן משהו, הוא משקף תרבות לוקאלית, תרבות של צעירים חסרי רסן. בעזרת כלים שמכילים סמים, אלכוהול ואלימות למען האלימות, נוצרות אנרגיות אגרסיביות שמתרכזות בכניסה, יוצרת חורים שחורים סתומים, מתעצמות בחלל הפנימי ויוצאות החוצה בעוצמת יתר, כמו שחרור בלתי נישלט של טיל בליסטי. האווירה שם מאפשרת אלימות ומגבה את עצמה בחומרים אלכוהוליים. האדם והחומר יוצרים מרחבים פרטיים וציבוריים המשיקים אחד לשני ומעבירים ביניהם, בחיכוך תמידי, חומרים דליקים.
דווקא שם הצבע הלבן הוזנח, כנראה שלא כתוב בחוק התכנון והבניה איזה צבע לבחור, לא הוחלט על ידי הרשויות המקומיות חוק ברור שמסדיר את נושא הצבע, גם בתכניות בניין עיר (תב"ע) שהוכנו על ידי אדריכל כלשהוא, לא מוגדר נושא הצבע של המבנה. מי בעירייה מאפשר לייצר את הכתמים השחורים הללו על חזיתות הבניינים? מי מאפשר יצירת אווירה שתוביל לרע?
קירות שחורים בולעים את האור, את הצל והצללים. אין הסבר אדריכלי הגיוני לצבעים הכהים שנבחרו לקשט מקום שאמור לבנות קשרים ולא להרוס חיים. ברור, יש שיגידו שהצבע הבהיר דורש תחזוקה קבועה, יש שיקצינו וייאמרו שזה קשור לרקע האנושי שמבקר במועדונים הללו. השומרים שרובם ממוצע רוסי מנסים לעשות סדר או לא בהיררכיה האנושית המאולצת הזאת, הם מנסים או לא לבנות סולם של חשיבות אנושית, אולי לסווג, לארגן, לאטום ולפתוח, גם הם לא יודעים מהם הקריטריונים.
החיזור בין המינים מקשה על השומרים, הריקוד האלים הוא לפעמים החיזור הגורלי של זה המבקש להיכנס וזה שמונע זאת ממנו. הכבוד האישי, האגו הגברי גובר על כל הגיון בריא, הגיון שיוצר תגובות שאין חזרה מהן, שאין סיבה שיתרחשו.
בלילות החשוכים, שוטרים סמויים וכאלו על סוסים מנסים לשמור על הסדר, לאתר את הפיגוע החברתי הבא. אדם וחיה שומרים על השפיות. בלילות החופשיים, דווקא כוחות השמירה מגבילים את התנועה ומונעים אוסמוזה אנושית, הם האינפוזיה, האנטיביוטיקה המקדימה למקום חולה.
במועדונים השונים, הצבע השחור העכשווי מסתיר את הכתמים האדומים העתידיים, את החורים. הצבע השחור, גם אם הוא נקי, יוצר לגיטימיות לאווירה מלוכלכת, אווירה שהלכלוך, גם זה התרבותי, הוא למעשה הכוח ששולט בסביבה. |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה עבור התגובה, אבל באדריכלות אומרים שסביבה חולנית מייצרת מחלות באדם, אולי כאן יש דוגמה ממשית לאימרה זו.
אמנם לא צרכנית של הבילויים האלה כבר לא מעט שנים - אבל עוד קצת זוכרת.
בעיצוב הצבע השחור אמור לייצר לאובייקטים, בעיקר תקרות, תחושה של "נוכח/נפקד".
כשהתקרה שחורה וקצת חשוך החלל נראה כאילו הוא נמשך הרבה מעבר למה שהעין רואה.
נכון - הצבע גם מסתיר את הלכלוך, אך להבנתי השימוש הראשוני בו הוא למטרה שציינתי.
והאלימות - היא טבועה באדם. כשהאלכוהול ושאר הכימיקלים משחררים את העכבות - התוצאות קשות.
כמו בתאונות הדרכים - האשם הוא בנהג ולא בכביש...
אמנם לא צרכנית של הבילויים האלה כבר לא מעט שנים - אבל עוד קצת זוכרת.
בעיצוב הצבע השחור אמור לייצר לאובייקטים, בעיקר תקרות, תחושה של "נוכח/נפקד".
כשהתקרה שחורה וקצת חשוך החלל נראה כאילו הוא נמשך הרבה מעבר למה שהעין רואה.
נכון - הצבע גם מסתיר את הלכלוך, אך להבנתי השימוש הראשוני בו הוא למטרה שציינתי.
והאלימות - היא טבועה באדם. כשהאלכוהול ושאר הכימיקלים משחררים את העכבות - התוצאות קשות.
כמו בתאונות הדרכים - האשם הוא בנהג ולא בכביש...
תודה.
מישהי כתבה שיש במקומות אלו הרגשה שהמקום "סוגר" על האדם, כלומר מושך את האדם
לכיוון הרע וביחד עם תופעת העדר, יתכן שפשוט מעבדים שליטה (גם בעזרת אלכוהול) ונסחפים לעשות
את מה שלא רוצים או לא מתכוונים לעשות.
השחור הזה מזכיר לי תאורים בספרות ושירה-למה בעצם אנשים נסחפים למקומות כאלה?אולי חוק העדר אולי לפרוק מתח?מי יודע.אתה צודק שחור גורם להרגשה רעה שגורמת להתנהגות אלימה.
תודה,
אם אכן הבליינים "מתגנדרים" במיטב פריטי הלבוש שלהם לקראת
הפעילות הלילית, אז באמת לא ברור מדוע להגיע נקי למקום מלוכלך.
יש כאן התיחסות קוטבית למקום. אני לא בטוח שכך הוא,
נדמה לי (מצילומים בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה) כי יש שמגיעים לשם כמו שהם מגיעים
לעבודה, לעבודה שלהם.
קיים איזשהו דיסונסנס בסיפור הזה של השחר המעשן.
אנשים באים לבלות כשהם לובשים את מיטב מחלצותיהם
ואם אין להם מחלצות אז את הצעקה האחרונה
כשהם פוגשים עולם חסר גוונים מלוכלך ואלים
למ ה הם רוצים בכלל לעמוד בתור ולהכנס ?
יפה נכתב, קצר ותמציתי.
זה גוון של מיסתור ומיסתורין, של אסור, של לא ידוע.
הצבע כאינדיקטור סיבתי.
יופי.
אולי השחור הוא צבע של מסתור ומיסתורין?
השחור אינו צבע שמסתיר הוא צבע שמבליט לכלוך.
יחד עם זאת הוא כן צבע למסך, למחבוא. צבע למאחורי הקלעים.
המועדון - בנוי לשם כך. להיות במחבוא ולתת פורקן לסודות, לחבוי.
לבן במועדון?
יותר מדי טהור, מדיף ריח של ישר, של נועם והמועדון רחוק משם והיטבת לתאר.
נקודה חשובה להסתכלות ומחשבה.
תודה
וגם לא רואים את הלכלוך, כתמים ועוד.
גם גברים לובשים שחור, בעיקר אדריכלים.
חושבים שזה מרזה, נכון?
כתבת בדיוק את מה שתמיד עבר לי בראש כשראיתי את המקומות האלו
שאגב, לא מסוגלת להתקרב אליהם...בדיוק בגלל ההרגשה הרעה שהם משדרים
היי, תודה.
מעניין שכתבת "שהמקום סוגר עלי", זו הרגשה נוספת ומעניינת.
השחור כנראה מוציא את האדם משליטה והוא נדחף לזרם האנושי
שנמצא בסביבה ועושה מה שכולם עושים.
היי, תודה.
יש מחקרים שלמים שמקשרים צבעים לדפוסי התנהגות.
בבתי חולים למשל משתמשים בצבעים פסטליים שמרגיעים
ואינם ממריצים, אינם דוחפים לפעילות, להיפך, משרים רוגע ושלווה.
הצבע השחור יותר הרגשה של לא רואים ובלתי נראים, מסך
דמיוני שמאפשר פעילות לא רצויה.
מענין, עכשיו כשאני חושבת על זה, באמת ככה נראים רוב המועדונים ואולי בגלל זה, לעיתים קרובות, אני נכנסת למועדון
ומרגישה שהמקום "סוגר עלי"...אני מקבלת את ההסבר שלך, שלצבע יש השפעה מכרעת על המוח וכמובן על מער' העצבים וההשפעה הזאת, מן הסתם, היא סמויה ולא ברמת התודעה שלנו.
אני לא בטוחה שזה מה שיוצר אלימות או שזה צורך חברתי-עכשווי, אבל אין ספק שהסביבה על גווניה, אינה אלמנט מרגיע (בלשון המעטה)
גם לי היה מענין לקרוא ולחשוב בעקבות....
:) ואחרי שכתבתי בשחור, אני מיד צובעת לסגול (ורוד, זה ורוד מדי)לצבע משמעות לא מבוטלת.
האם הצבע מגביר התנהגות כלשהי, מתיר אותה? הצבע הוא החסות? מאפשר התנהגות אנטי חברתית?
ונאמר שהקירות היו נצבעים בצבע ניטראלי. האם לדעתך היה חלה ירידה בכמות האירועים האלימים?
קראתי בעניין רב. פוסט מעולה.