כשחיבקת אותי חשבת כך:

זוהי אישה קצרה ולעניין,

אדפוק ואזרוק

ואלך לבלי שוב.

כי מה, ממה אחשוש?

תבכה? - כולן בוכות,

זהו עולם מלא בכיות.

לאט לאט תשכח,

זהו עולם מלא שיכחות.

גם אם תזכור,

לכמה זמן?

בעוד שישים שנה תמות,

זהו עולם מלא מיתות.

ושקט, ושלווה,

ודומייה רבת - הוד.

כשחיבקת אותי חשבת כך,

ועדיין חושב, לצידי אתה נח.

(חנוך לוין)

עוד לא החלטתי למי הוא היה מחובר יותר, לצד הנשי או לצד הגברי שלו...