מהו חינוך עתידני ולמה, למרות הרעיון והמיקום הכל כך נפלא של בית הספר - הורים טובים ורבים חוששים ממנו?

מרבית ההורים ששומעים את המילה "פתוח" מחווירים ואומרים בלחש: "אני מכיר/ה את הילד שלי, הוא צריך מסגרת".

אז מהי המסגרת שלה הם מתכוונים? והאם המסגרת הזו באמת מתאימה למילניום השלישי וזה באמת מה שהילדים צריכים?

בפוסט אין אפשרות להיכנס לכל הטיעונים, אלא בעיקר לעלות את השאלות.
אחת השאלות העיקריות היא לגבי חומר הלימוד בבית הספר הרגיל - האם הוא באמת מתאים לעולם היום.

זו שאלה לא פשוטה, משום שמצד אחד - סביר להניח שלא. הרבה ממה שנלמד כיום בבית הספר אינו מתאים לעולם של טוויטר, פייסבוק וכוכב נולד. מצד שני, יש דברים שאדם בן תרבות צריך להכיר ולדעת, גם אם זה לא משרת אותו, לפחות לא באופן ישיר ומיידי. המחזות של שייקספיר, התנ"ך וכמה ידיעות בסיסיות שאנו יודעים בביולוגיה לא באמת משרתים אותנו בחיי היום יום, אבל ישנה איזשהי הסכמה מה בן תרבות צריך לדעת.

ומכאן מתחילה התסבוכת. משום שכל חברה רואה את הדברים אחרת. קשה היום למצוא הסכמה בשאלה: מה בן תרבות אמור לדעת.
ואם בית הספר רוצה להקנות לתלמידיו חינוך לערכים, אנו באותה בעיה - מה הם הערכים שהוא יקנה? האם על זה יש הסכמה?

שאלות אלו לא פשוטות. שאלה נוספת היא - האם בבית הספר היום מקנה לתלמידים יכולת טובה להסתדר אחרי כן בחיים? האם הם מפתחים שם כישורים, הבנות, יכולות או כל דבר אחר שיעזור להם כמבוגרים, פרט לידע, שגם הוא, ברובו, אינו באמת משרת?

פרופ' אבירם טוען כי המבנה הארגוני שמאפיין את בי"ס דומה למבנה מפעל תעשייתי:
המבנה הוא מבנה ליניארי והיררכי. עוברים כמו פס ייצור משנה לשנה, בקו שיר ורציף (אין לצדדים או לכיוון אחר). זהו מוסד הירארכי - המנהל בראש, אחריו המורים ובסוף התלמידים.
המבנה הוא של הפרדה בין תלמיד לתלמיד - כל תלמיד לומד לבד, אין באמת משהו שיתופי בבית הספר. גם המקצועות הנלמדים לא קשורים זה בזה. יש מעבר או נתק חד משיעור לשיעור.
המורים מוגדרים לפי התפקיד שהם ממלאים (מורה לפיזיקה, מורה לאנגלית) ואין התייחסות לאישיותם.

במסגרת הרגילה של בית הספר, גם אם רוצים לתת לתלמידים ידע איך להתמודד עם בעיות אמיתיות, זה כמעט בלתי אפשרי. מתי יעשהו את זה? בשיעור כימיה? בשביל ללמד ילדים כיצד להתמודד נכון עם החיים, יש לתת לבית הספר דרגה של חופש גבוהה יותר או גבוהה מאד ממה שקיים. על ההנהלה והמורים להחליט בעצמם עם מה הם מתמודדים (לפי הצרכים של התלמידים בבית ספרם), כמה זמן הם יקדישו לזה ואילו אמצעים. פרופ' אבירם אומר כי התמודדות אמיתית עם בעיות היא לעתים קרובות כאוטית. מוסד שכל תפיסת הלמידה בו מושתת על ליניאריות קשיחה לא יוכל לאפשר התמודדות כזאת.

נקודה זו מביאה אותנו אל בית ספר בעידן המודרני. אדם בעידן המודרני נידרש להיות חוקר פעיל, שיודע לסנן ידע מתוך כמויות אדירות של ידע שמגיעות אליו, שיודע לבחור מה נכון לו ומה לא. השגת ידע היום אינה יכולה להיות מטרה של בית ספר כפי שהיתה בעבר. יש היום הצפה של ידע בתחומים רבים מאד.
מתוך כל זה, על הילד למצוא את מה שמעניין אותו. מדוע? כי האדם היום נידרש להיות יותר פעיל ואקטיבי לגבי חייו ממה שנידרש פעם. המושג 'קביעות' כיום כמעט ואיננו קיים. כדי לנוע בעולם המודרני, על האדם ללמוד, לקלוט, להפנים, לסנן וללכת הלאה - איכויות ויכולות כאלו לא נדרשו בעבר.

זאת אומרת, שבשביל להצליח בעולם, באמת צריך ללמוד. אבל, אף אדם אינו יכול ללמוד לעומק מה שאינו מעניין אותו. הרבה יכולים לשנן, לפלוט (או להקיא) במבחן הבגרות. אבל למידה אמיתית אין שם. למידה אמיתית קימת רק איפה שמעניין. ומה שמעניין אותי, לא מעניין את חברי שיושב לידי בכתה, גם אם אנחנו חברים טובים. למידה מחייבת בחירה, עניין והתמקדות שאינם מתיישבים עם לימוד של עשרה מקצועות שונים בו זמנית.

ולכן אותם הורים שנבהלים מהמסגרת של בית ספר פתוח, צריכים לחשוב שנית מה מבהיל אותם? הרי הבהלה בבסיסה היא מתוך דאגה כנה ועמוקה לילד ולעתידו. אבל באם חושבים מה המערכת הרגילה מציעה, הרי שהיא שיש לה להציע הוא מבהיל יותר.

בית ספר פתוח מאפשר סגנונות למידה שונים, משום שיש מי שצריך שקט כדי ללמוד ויש מי שזקוק לרעש. יש שאוהבים ללמוד ביחד, ויש שאוהבים לבד.
לכל אדם תחומי עניין אחרים. בית ספר פתוח מכיר במושג "ריבוי אינטליגנציות" - לכל אחד יש סוגי פעילות שהוא טוב בהן ושאותן יש לעזור לו לטפח. ולכן, אין זה הגיוני לכפות על ספורטאי מחונן לשבת ללמוד ביחד עם גאון מוסיקלי.
בית ספר פתוח מנסה לראות את התלמידים כפי שהם, ולא לחשוב שיודע מה טוב בשבילם לפי גילם הכרונולוגי. בית ספר פתוח מנסה לזהות את הצרכים אמיתיים של התלמידים ובוחן את עצמו האם הוא יכול למלא וספק לילד את צרכיו.
עמדה כזו אין בבית ספר רגיל, בה הילד אמור לפעול לפי הקודים המוכתבים מראש.

פרופ' אבירם מנסח את טענותיו בצורה קצרה וקולעת:
"חוק חינוך חובה במתכונתו הקיימת, המבוססת על כפיית מספר אחיד של שנות לימוד על השייכים לקבוצת גיל מסוימת ללא הבחנה בין הנתונים הרלוונטיים של הפרטים השונים, הנו בלתי מוסרי בעליל."

לפרטים על בית הספר "מקום לגדול":

כנרת: 0509557245
נועה: 050-8821287

אתר: http://sites.google.com/site/sadotopenschool/Home