אני רוצה לפרוק את המחשבות שלי שנחשבות לאסורות ומסכנות בעולם שלנו.

הן לא באמת מסכנות אף אחד אבל הן מסכנות את הסדר החברתי ושליטת החברה על היחיד

הן מסכנות את התקווה והאמונה ואם אין את אלו יש כאוס אבל יותר מכאוס אני חושבת שיש פחד , פחד עמוק מהלא נודע , ממה שיכול להיות וממה שלא יכול להיות.

אני חושבת שעיקר הפחד מהמחשבות שיש לי הן של האדם כאינבידואל על המשך חייו והמשך המין האנושי.

ועדיין , אני חושבת את המחשבות שלי ולא ממש מדברת עליהן , לא לעומק , לא כמו שאני באמת מרגישה וחושבת ולא באמת משתפת עד הסוף כבר תקופה ארוכה .

אני מקווה שכאן אני אוכל באמת לפרוק את המחשבות שלי כי להכיל את הכל , במקטעים חולפים , זה יכול להיות יותר מדי קשה , מבלבל , כואב .