לאנשי עסקים שנערך באוניברסיטת ייל שבארה”ב הוזמן לתת הרצאה פרופסור שנחשב לאחד האנשים החכמים ביותר בעולם. נושא ההרצאה שלו היה ניהול זמן וכולם חיכו בקוצר רוח ובצפייה לשמוע אותו. לקראת סוף היום עלה הפרופסור לבמה, הקהל שהיה עייף מכל היום מייד התעורר לשמוע את דבריו של אחד האנשים החכמים בעולם. לבמה עלה איש קשיש, צנום, שיער ארוך ולבן עוטף את ראשו. הפרופסור מניח מיכל גדול מזכוכית על השולחן ושואל את הקהל: ” האם המיכל מלא? רוב הקהל עונה “לא” למעט כמה חכמולוגים העונים “הצנצנת מלאה באוויר”. הפרופסור מוציא מתיקו אבנים גדולות ומניח אותם בתוך הצנצנת עד לפתחה, האבנים הגדולות ממלאות את הצנצנת ואז שואל הפרופסור את הקהל שוב: “האם הצנצנת מלאה?” והקהל כמובן עונה: “כן”. הפרופסור ממשיך ומוציא מתיקו שקית מלאה בחצץ וממלא את הצנצנת בחצץ עד לפתחה ושואל שוב את הקהל “האם הצנצנת מלאה?” הקהל נבוך ונרגן, האם לזה חיכו כל היום? להצגה המטופשת הזו? ובכל זאת כולם עונים “כן”. הפרופסור מוציא מתיקו שקית עם חול ים ושופך את החול לתוך הצנצנת עד שהחול ממלא את כל חלל הצנצנת ולא נשאר מקום לכלום. שואל הפרופסור את הקהל “האם הפעם הצנצנת מלאה עד סופה?” והקהל עונה כמובן שכן, זהו אין מקום עוד לכלום. הפרופסור מושיט את ידו ולוקח את בקבוק המים המונח על השולחן ומוזג את המים אל תוך הצנצנת, כמעט חצי בקבוק נשפך אל תוך הצנצנת. דממה בקהל, שום קול אינו נשמע למעט רחש המזגנים. עד ש… אחד המשתתפים מצביע ושואל את הפרופסור: ” אני לא מבין כיצד כל מה שעשית בדקות האחרונות קשור אל נושא ההרצאה שלך, בתכניה שקבלנו רשום שנושא ההרצאה שלך הוא ניהול זמן”.
מחייך הפרופסור חיוך רחב ואומר: רבותי, זו הרצאתי ואין לי להוסיף עליה אלא הסברים לשאלות שלכם ולשאלתך אומר: אתם אנשי עסקים גדולים ומצליחים, הסתכלו ביומן שלכם, בוודאי הוא מלא עד אפס מקום בפגישות ומשימות, בוודאי שאם יאמרו לכם לעשות משהו נוסף תאמרו שזה בלתי אפשרי השבוע שהיומן מלא ואתם עסוקים. רק תזכרו את מה שהתרחש לנגד עיניכם, הצנצנת היא הזמן שלכם. אם לא תחליטו מראש מה הן האבנים הגדולות שלכם, את המיכל שלכם ימלא רק חול חצץ ומים. אז בדקו שוב איך נראה היומן שלכם לשבוע הזה, האם יש בו מקום לאבנים הגדולות שלכם?
|