לפעמים אני נתקלת בפוסטים של חברים קבועים שנענים בעשרות רבות של תגובות מפרגנות בצורה דביקה ממש, שכולם בנוסח כמו, את/ה ( הכותב/ת ) הכי יפה , הכי חכם , הכי מוכשר , הכי מקסים בעולם מגיע לך שכולם יאהבו אותך , מגיע לך שיהיה לך הכי טוב, אני מת עליך ,שיהיה לך יום מלא אהבה , מלא אור , וכו ' וכו' , וכך התגובות האלה מאותם אנשים מופיעות באותה לשון פוסט אחר פוסט , יכול להיות מידי שבוע בשבוע ללא לאות . האנשים האלה לא מתעייפים מלפרגן באותם מילים ממש לאותם אנשים ( שאותם אינם מכירים כנראה מעבר לפוסטים ) בצורה מעוררת התפעלות , בעיקר עקב העיקביות הבלתי נלאית ( בתקווה שהם קוראים בכלל את הפוסט המדובר ). רובם המכריע של קהל מעריץ זה אינם מגיבים בדיונים בקהילות, ורובם כנראה גם אינם כותבים פוסטים משל עצמם . כלומר , הם נכנסים לקפה רק כדי לכתוב שוב ושוב את אותן מילים מעריצות לכוכבים שלהם . לדעתי זו תופעה סוציולוגית מעניינת. |
תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אורית
את מקסימה,מופלאה ונהדרת!
רק אור וטוב שיהיו
מדהים,חכם ושנון
רגיש ומלא הארה*.
אזלו ירוקיי
***********:)
במקרה שמי אורית
:)רק במקרה.....ים של אור*****
משגע כמה שזה נכון . באמת אין חדש תחת השמש. וגם החדש הופך בנאלי עם הזמן . תודה.
מזדהה . תודה.
יומני רשת הם אכן תופעה מעניינת וכבר שמעתי בכמה כנסים מדעיים הרצאות על תחום תוכן זה.
ואני כותבת כי זו פינת הבריחה שלי!
לא זקוקה למחיאות כפים, לא לכוכבי שמים ובודאי לא לקלישאות דביקות ושדופות
תודה דרור
תודה יוסי . יש פה אכן מגוון רב של משתתפים וכל אחד יכול לבחור את אלה שמתאימים לו . תודה.
טרם קרה לי שחשתי מזוהה עם כולם כמו כאן.
אני יכול להתפלסף, אבל רק לגרוע מדברי כולם,
החל בראשונה למעלה ועד מעליי כאן...
דנית, אישית אני מביא את סיפרי אל קוראים שאיני מכיר.
אהי נהנה מתגובה אוהדת וחיבוק חם ובוודאי לקבל כוכבים,
זה משהו פסיכי שכזה, פשוט, מינקות.
אני לא סובל מיקוח ויכוח ולחימה כאן.
גם לא 'סחטנות אהדה' כמו "למה לא כיכבת לי? כיכבתי לך".
סטטיסטית אין מקום לאיזונים.
מילייה אחד נחשב למאתגר ושני למפגר. הכל בעיני המתבונן.
בגדול רשת חברתית היוצרת תחרות עם תיוג ירוק כציון היא רשת סבוכה ומסוכנת.
"חבר" ראוי שיזהר וישמור על מוצא מקלדתו או, יהיה כזה שיוכל לעמוד בפרץ.
אישית אני מביט ממקום כשלך על אותו שטח מסך, רק לא משתומם שכך.
אמשיך להנות משותפותך במסע שלנו,
שבת שלום לך דנית
דרור
על מנת לשמח אותך, אתיחס בקצרה בלתי אופינית לי, לתגובתך (ואני - רכשתי נסיון רב ומגוון בכתיבה בדיונים בקהילות - בעיקר בקהילת האקטואליה האגרסיבית).
אני חושב שבכוכבים ניתנים הן עקב קרבה חברית בין הכותבים והן כביטוי של תמיכה או התנגדות לנכתב.
אני לא מייחס שום חשיבות לכוכבים. אבל זו תחושתי האישית. אני מכיר לפחות אחד פעיל מאד בקפה שרוצה לעזוב את האתר משום שלא נותנים לו כוכבים בכמות המכבדת את איכויותיו ככותב. זה מצחיק בעיני.
כשמשתמשים במושגים כמו "טובים" או "גרועים" נכנסים לויכוח חסר תועלת. כי כל מוצר (וגם מוצר מילולי) יכול להראות בזמן נתון לאדם מסוים כ-מצוין, ולאחר - חסר טעם.
דנית: אני חושב שההנאה (וההתמכרות) לקפה היא במגון העצום של משתתפיו. זה העקרון שהרג את חנויות המכולת, והצמיח את הסופרמרקטים...
תודה רבה, דנה
ברוך בואך סיגל . תודה על התגובה . אני מאחלת לך שתהני מהקפה . יש פה כמה קהילות מעניינות , חוץ מעורכי דין שאת מכירה, גם אקטואליה ותרבות הרוח ואולי עוד. יש פה גם כמה כותבים מעניינים ביותר וייחודיים. בעיקרון , פעילות מהנה בשעות הפנאי, וגם בין לבין, ( שאפילו לא עולה כסף....) תודה.
תודה יד ענוגה. הפוסט אולי משעמם אבל התגובות הופכות אותו למעניין . אולי זה אפילו עוד לא מיצה את עצמו . אולי עוד יהיו התפתחויות. תודה.
החיים בתוך הקפה הם "זעיר אנפין" של מה שקורה בחיים שבחוץ.
הכיכוב הרב וה"גרופי" מאפיינים גם את מה שקורה לאנשים מקושרים ולאנשים שמייחצנים עצמם ודואגים להיות מתוקשרים.
בעלי מקצוע רבים מפורסמים דווקא מפרסומת ואין בכך כדי להעיד כי הם בעלי מקצוע איכותיים (אם כי הציבור "נופל" בבלבול הזה); יש בכך כדי להעיד שהם אנשי עסקים טובים, כנראה.
לפיכך, אין לראות בכיכוב יותר ממה שהוא. בליל של הכל גם יחד: גם פרגון, גם הערכה, גם סתם לחברות ועוד...
באופן אישי, אני מתחילה באתר, ומאד מתלהבת מכל כוכב שאני מקבלת.
סיגל
אולי הפוסט נוצר בשעמום, כפי שכתבת לעיל, אך נוצר פה שיח מעניין ופורה.
מצד אחד, לא צריך לקחת את נושא הכוכבים והפידבקים ברצינות יתר...
אפשר לפרגן בכוכב, באמירה קצרה "אהבתי את מה שכתבת.." ותו לא.
אך מצד שני, אי אפשר שלא לתהות על המנגנון המלאכותי משהו,
שנוצר כאן. החל מפרגון יתר (הלוואי שעם ישראל, היה מפרגן זה לזה
בחיים הרגילים, כפי שהוא מפרגן כאן...) וכלה בהפיכת הכוכבים
למנגנון קובע איכות.
מנסה לקחת מכאן את הטוב.
תודה גלוי . אני מצטערת אם ציטטתי רק משפט אחד מתוך תגובתך המפורטת, היות וזהו המשפט איליו רציתי להתייחס.
עד כמה אנחנו נותנים כוכבים ירוקים רק כי בעל הדבר הוא חבר שלנו וירטואלית או אנו חפצים ביקרו, ועד כמה כי אנו מוקירים את תוכן תגובתו . ועוד , מדוע יש תכנים טובים שלא מכוכבים ותכנים גרועים שמכוכבים רבות ? <-- כתבתי לך בתגובה הקודמת כהמשך לציטוט: ". אנשים בעלי רשימות חברים של 3 ספרות מקשקשים במיקלדת וזוכים לשפע כוכבים ירוקים של גרופי וירטואליים המצפים לקבל כוכב ירוק בתמורה בפוסט חדש שהם יעלו. זה מעין "דיל" לא כתוב, "ככב לי ואככב לך"." סוף ציטוט. כמו שכתב "שבת", לכל אחד יש מערכת צרכים הבאים לסיפוק כאן בקפה. בפוסט הזה לא נגענו בהם, "רק" המקדנו בדפוס התנהגות אחד מתוך כמה הקיימים בקפה...
האם מספר הכוכבים הירוקים מעידים יותר על פופולאריות הכותב מאשר על איכות כתיבתו ? או שהם מעידים על טעמם ורמתם של הקוראים ? <-- יש כאלה ויש גם כאלה. צריך לדעת לחפש את המעניין והאיכותי בקפה ולסנן...
אני מתייחסת יותר לתגובות לדיונים בקהילות מאשר לבלוגים פרטיים.<-- דיונים בקפה? האאא....זו כבר אופרה אחרת...תלוי באיזו קהילה...לגבי קהילת זוגיות כבר כתבתי ספרים וירטואליים בקפה על כך :-)
למען הגילוי הנאות ייאמר כי אני חברה בקפה כשנה וכמה חודשים ונהנית ביותר מהאתר . <-- למה ביקורת גלויה או סמויה חייבת להביא אותנו להתנצל לפני או אחרי?
גם אני נהנה בקפה ואני פה חמש דקות לשנתיים...להיפך, לא אחת כתבתי ביקורת דווקא משום שרציתי לרתום אנשים לשמירה על איכות...
תרבות הצריכה הקלוקלת הביאה את החברה הישראלית להיות צרכנית עד כדי חזירות ובליסה לא מבוקרת. ייתכן ויש לזה קשר ישיר לצורך בלצרוך "כוכבים". בכלל האדם הוא חיה חברתית ושבטית ומעדיף לחיות בקהילה ולא בבדידות (להוציא יואי דופן).
כאשר משתמשים במילה "סופרמרקט" לתאר את הקפה כמקום ציבורי, זה מדגים עד כמה תרבות הצריכה הצליחה לקעקע עצמה בתודעה האנושית עד כדי שימוש בשפה לתיאור מושג אחר...<-- וזה, סממן נוסף לתחילת קריסתה של הציויליזציה כפי שאנו מכירים וחיים אותה היום <-- וזו באמת כבר טרגדיה יוונית אחרת... :-)
צטט: shabat shalom 2009-08-27 06:37:59
אני חושב שיש בדה מרקר מקום לכל אחד. <-- גם אני חושב שיש מקום לכל אחד וזה אפילו מעוגן בחוק (אבל גם ללא חקיקה אני בעד לתת לכולם במה).
בדיוק כמו שלכל אחד יש אפשרות לחסום כל אחד שלא "מתאים" לו. <-- הפוסט לא מדבר על חסימה, מה עוד שגם אם תחסום אותי זה לא ימנע ממני מלתת לך כוכב אדום בדיון למשל...
הסופרמרקט האנושי הענק הזה, הוא ממכר רק בגלל האפשרות של כל אחד "להידבק" לכל מיני טיפוסים מגוונים לפי מצב רוחו (הסוציולוגי או הפסיכולוגי) באותו יום. <-- אנא סלח לי והרשה לי להשתמש בתגובתך לצרכי הדגמה קלאסית, תודה :-)
אני מסכים אם הנתוח שלך. אבל זה היופי שבגיוון והפתיחות. כל אחד כל רגע מוצא מה שהוא אוהב לקבל. <-- אני מסכים איתך לגמרי, רק שלדעתי הפוסט מדבר על סוג של תופעה מעבר לסיפוק הצרכים שאתה אומר...
תודה שבת שלום . אשמח לשמוע דעתך לגבי תגובתי לגלוי.
תודה גלוי . אני מצטערת אם ציטטתי רק משפט אחד מתוך תגובתך המפורטת, היות וזהו המשפט איליו רציתי להתייחס.
עד כמה אנחנו נותנים כוכבים ירוקים רק כי בעל הדבר הוא חבר שלנו וירטואלית או אנו חפצים ביקרו, ועד כמה כי אנו מוקירים את תוכן תגובתו . ועוד , מדוע יש תכנים טובים שלא מכוכבים ותכנים גרועים שמכוכבים רבות ? האם מספר הכוכבים הירוקים מעידים יותר על פופולאריות הכותב מאשר על איכות כתיבתו ? או שהם מעידים על טעמם ורמתם של הקוראים ?
אני מתייחסת יותר לתגובות לדיונים בקהילות מאשר לבלוגים פרטיים.
למען הגילוי הנאות ייאמר כי אני חברה בקפה כשנה וכמה חודשים ונהנית ביותר מהאתר .
אני חושב שיש בדה מרקר מקום לכל אחד.
בדיוק כמו שלכל אחד יש אפשרות לחסום כל אחד שלא "מתאים" לו.
הסופרמרקט האנושי הענק הזה, הוא ממכר רק בגלל האפשרות של כל אחד "להידבק" לכל מיני טיפוסים מגוונים לפי מצב רוחו (הסוציולוגי או הפסיכולוגי) באותו יום.
אני מסכים אם הנתוח שלך. אבל זה היופי שבגיוון והפתיחות. כל אחד כל רגע מוצא מה שהוא אוהב לקבל.
מפאת עייפות אנסה בקצרה:
רקע:
אתר האינטרנט קפה דה מרקר הוא אתר פרטי בעל מטרות מסחריות מחד וקידום אג'נדה חברתית-פוליטית מאידך.
מטרת האתר הייתה ליצור פלטפורמה וירטואלית בה ייפגשו אנשים מי לצרכי ביזנס ומי לצרכי חברה.
מעצם היות האינטרנט מדיום חד מימדי ולעיתים רחוקות דו-מימדי, אמצעי התקשורת העיקרי הוא: מילים כתובות.
לעיתים קרובות ניתן למצוא פוסטים דו-מימדיים הכוללים קטעי וידאו, תמונה או אודיו.
כיום:
בדומה לרשת החברתית הגדולה בעולם "פייסבוק", אימצו אנשי הקונספט של קפה דה-מרקר את מנגנון ה"אהבתי" של "פייסבוק" ואף שיכללו אותו. בעוד שב"פייסבוק" הסתפקו ב"אהבתי" ללא "לא אהבתי", אתר קפה דה מרקר יצר את האפשרות לתת כוכב ירוקכ"מומלץ" וכוכב אדום כ"לא מומלץ".
הרעיון הבסיסי העומד מאחורי שיטה זו הוא הביטוי הויזואלי-כמותי לתחושות/מחשבות הקוראים/צופים/מאזינים בפוסט מסויים. לדוגמא: אם נתקלת בפוסט מכוכב בירוק את יודעת (או חושבת שאת יודעת) שזהו פוסט מעניין/איכותי/אחר משום שזכה לכיכוב/ים ירוק/ים.
לפני כשנה וחצי חלה הדרדרות באיכות הקפה. לא כאן המקום להסביר את ההדרדרות, אולם הכוכב האדום שהומצא כ"לא מומלץ" הפך להיות יותר כלי ניגוח מאשר אמצעי ביטוי ל"לא מומלץ" וכיום כוכב אדום מזוהה בעיקר כאקט אלים ופוסטים ודיונים רבים נכתבו בעניין.
לעומת הכוכב האדום, הכוכב הירוק מתפרש כביטוי חיובי לכותב/יוצר הפוסט. זה יכול להיות פירגון (אמיתי או מלאכותי<-- זה כבר ראוי לפוסט בפני עצמו) או ביטוי להסכמה עם רעיון שנכתב או אחר.
מספר כוכבים ירוקים גבוה נתפס בקפה כסטטוס חברתי גבוה (ולא מוצדק) ללא שום קשר לאיכות התכנים. אנשים בעלי רשימות חברים של 3 ספרות מקשקשים במיקלדת וזוכים לשפע כוכבים ירוקים של גרופי וירטואליים המצפים לקבל כוכב ירוק בתמורה בפוסט חדש שהם יעלו. זה מעין "דיל" לא כתוב, "ככב לי ואככב לך".
גם אני קיבלתי כוכבים אדומים וירוקים וגם אני נתתי אותם, בעיקר ירוקים. התעקשתי לא להיכנע ללחץ חברתי מתון כזה או אחר ואני נותן כוכבים ירוקים בפוסטים או דיונים שמצאו חן בעיניי ו/או שהסכמתי עם תוכנם.
סיכום:
הכוכב הירוק נתפס בקפה כאמצעי לתת חיזוק חיובי כזה או אחר. מספר רב של כוכבים ירוקים מעיד (לדעת לא מעט אנשים דבילים) על המידרג הגבוה (או נמוך) של בעל כרטיס זה או אחר. לעומתו, הכוכב האדום משמש אמצעי להתקפה. הוא קיבל את שווי הערך "אלימות וירטואלית".
כך או אחרת, אתר קפה דה-מרקר צוחק כל הדרך אל הבנק (שיהיה להם לבריאות).....
יש לי עוד מה לומר בעניין, אבל בשלב זה אני חושב שהדברים ברורים, לא? :-)
לגלוי - הייתי שמחה אם היית יכול להרחיב יותר על המשפט שמערכת התגמול של הכוכבים מיושמת באופן שגוי לחלוטין. תודה.
"סליחה" שאני נכנס ככה באמצע...

התגובה הזאת גם כן איך לומר בעדינות "לא מאוד מפרגנת" אבל ניחא, הבנתי את רוח הדברים.
יחד עם זאת, ב"חממה" (כך כינית את ה"קפה") צומחים לצד כמה אירוסים בודדים וצבעוניים גלמודים ושאר פרחי חן וארומה בודדים ה"חממה" עמוסה לעייפה בעשבים שוטים, מטפסים קוצניים חסרי צבע וריח, שיירי ענפים שנבלו בהיעדר מים זכים ואני מזה זמן שואל "איה הגנן?"
הפרגון הקיים ב"חממה" דביק משום שהוא מלאכותי. הדביקות נובעת מסיבות אחרות לגמרי: הרצון בלשמור על מאגר "חברים" שבאים לככב אותי ללא קשר לנושא, להתנסחות ולהתנהלות של כותב הפוסט.
ה"חממה" (להזכירך: קפה דה-מרקר) הפכה להיות פלטפורמה חברתית בעיקר הניזונה ממערכת תגמול ("כוכבים") המיושמת באופן שגוי לחלוטין! בעוד שה"גנן" הראשי התכוון לכרובית, האגו הישראלי הפך את "כרובית" זו ל"חציל" רקוב...
רפרוף בין ה"בלוגרים" המכוכבים בקפה יכול לתת לך תמונה נאמנה יותר...
אני מסייג את דבריי ואומר שההכללה שעשיתי אינה כוללת כמה חברים/ות שכותבים נהדר ומצליחים ליצור רב-שיח אינטליגנטי...
נ.ב. אין רוע בדברים שכתבתי, יש פכחון
שלום יובל , התגובה שלך בהחלט לא נעימה לי אבל היא לגיטימית . אז תודה.
אנשים הם יצורים מדהימים
מפרגנים להם
הם אומרים "לא עשיתי כלום למה מגיע לי?"
לא מפרגנים להם
הם אומרים "טרחתי עשיתי פעלתי למה לא מפרגנים לי?
העולם בחוץ קשה ולעיתים אף אכזר
ופה בחממה משתדלים לפרגן אחד לשני
למה זה רע
למה זו תופעה סוציולוגית מוזרה
ואולי התגובה שלך היא תופעה שצריך לבחון אותה
ואולי צריך לשאול למה אנחנו מחפשים רק רוע
יום טוב לך
ושבוע נפלא
היי חלי , תודה
אל תשכחי את התגובה האולטימטיבית שאף פעם לא הבנתי... "חייכת אותי"
WTF????
תודה פיני . היה לי יום מטורף בעבודה היום, ומאד חימם לי את הלב לקרוא את תגובתך . תודה.
דנה,
אבל יש בכך גם הרבה חיוב.
בניגוד לתקשורת אחרת, פה יש אינטראקציה בין כותב וקורא.
אני מניח, שמסר ששולח אחד לא היה נמשך לאורך שמן אם לא היה מתקבל ברצון.
אז אם זה עונה על צורכי שני הצדדים, הרי שיש בו תועלת. לא?
רק בריאות
פיני
ואגב, את באמת כותבת נהדר, ודי כיף לי לכתוב זאת...
עמית , אתה צודק . פוסט זה לידתו בשיעמום קל . זאת , ותו לא.
לא צריך לקחת את זה כל כך כבד.
כמו בכל מקום עם אלפי אנשים, גם כאן יש מכל הסוגים.
מגיבים כאלה, מגיבים אחרת ושלא מגיבים כלל.
כותבים יפה, כותבים חכם, כותבים מעפן ושלא כותבים כלל.
חכמים, רשעים, תמימים ושאינם יודעים לשאול.
יש נפלאים, יש חארות וגם כל מה שביניהם.
הכל באיזי, לא צריך לנתח יותר מדי. שכל אחד יעשה אצ מה שטוב לו, כל עוד לא פוגע באחרים.
תודה, שרה , ושמחה גם לקרוא אותך בקהילה.
הוצאת לי את המילים מהפה, לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל זה גם תלוי בסוג הקהילות.
יש קהילות במסגרתן אנשים מעוניינים יותר להעביר מסרים ודעות בתחומים שקרובים אליהם ושם תמצאי תגובות יותר משכילות ומעמיקות שאפשר ללמוד מהן ולגלות פתאום נקודת מבט שונה, מחוץ לקופסא.
ויש פוסטים שבהם אנשים רק רוצים להביע הזדהות עם הכותב, שגם זה בסדר, הרי בחיים האמיתיים, כמה פירגונים אנחנו כבר מקבלים?
האם קל לנו יותר לפרגן לחבר מהרשת?
האם אנחנו יותר נחמדים כשאנחנו כותבים לעומת כאשר אנחנו מדברים?
אכן, שאלות סוציולוגיות שראויות למחקר ולדיון בפני עצמו.
היי פיני,
לא , זה לא בעייתי.
האמת , אני אגיד לך ככה ביננו, שאף אחד לא ישמע, שאני לא מתה על הפוסט הזה שלי . לא יודעת אפילו למה כתבתי אותו . תודה על הכוכב.
אני חייב לומר שגרמת לי להרהר.
פעמים רבות אני כותב ומוצא חן בעיני, למרות שאינני מוצא טעם לשרבט הערה "חכמה".
וחשוב לי להגיד שזה טוב ואהבתי.
את חושבת שזה בעייתי?
והנה - בא לי עכשיו לתת כוכב, כי הבאת אותי לחשוב בכיוון שונה.
אז אם כתבתי "אהבתי" והענקתי כוכב, אני נכלל בקטגוריה שעליה הערת?
רק בריאות
פיני
אני שאלתי את עצמי שאלות דומות:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1143879
היי רותי , לכבוד הוא לי שאת מגיבה בכרטיסי.
אני את המסע אל האמנות הסינית שלך לא מחמיצה.
הנושא חדש בשבילי ותמיד מעורר השראה.
קיימות כאן הרבה תופעות מעניינות.
היתרון-שאת יכולה בהינף אצבע אחת
לשנות,לתקן,להוסיף, למחוק ועוד ועוד.
תודה רות . קראתי את הפוסט שלך אליו הופניתי על ידך וכיכבתי . תודה.
אמרי לי מי החברים שלך ואומר לך מי את
בעניין התגובות כתבתי לפני איזה זמן את הפוסט "או אה מה קרה" (הקישי עליו ותגיעי לפוסט קצרקר שערכוהסוציולוגי רב)
החברים החיים שלי אומרים שהם לא יודעים להחליט ממה הם נהנהים יותר מקריאת הפוסטים או מהתגובות שהם מעוררים.
וככה בדיוק אני רוצה שימשיך..
רות
תודה על תגובותיכם.
בוקר טוב.
בוקר אור,
קוראת אותך.......ומסכימה
הגדרת נכון - תופעה סוציולוגית מעניינת
כמו החיים עצמם
בקפה ומחוצה לו
מעניין............
שבוע נפלא
אין ספק שאת צודקת!
אין ספק שזה נגע לך...
על איכות הקפה באופן כללי כתבתי הרבה מאוד במקומות רבים בקפה...
שבוע טוב...