הומורו-מדע או יומורו-מדע (באנגלית: Humoroscience) מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מצחיקים ומדעיים כאחד או שהם מתיימרים להיתמך על-ידי המדע, אך על-פי דעת עיקר הקהילה המדעית אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית ולעיתים אינם מצחיקים כלל ועיקר [ראה בעניין זה את ספרו של פרופסור מ. צחיק, גיחי גיחי] . האפשרות של הבחנה בין שיטה "מדעית" ו"לא-מדעית" על בסיס הבחנות מתודולוגיות שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בפילוסופיה של המדע והיסטוריה של המדע.
ישנם מבקרים של הומורו-מדע הרואים בחלק או כל צורותיו בידור בלתי-מזיק. אחרים, כמו ריצ'רד דוקינס, פרופסור קארל היינץ פיסורה וקרל סייגן הרואים את כל צורות ההומורו-מדע כמזיקות, בין אם הן גורמות נזק מיידי להולכים בעקבותיהן אם לאו, בין אם הן משעשעות או מצחיקות ובין אם הן נעדרות שמץ של הצחקה כלשהו. בהתאם, מבקרים אלו רואים את הדבקות בהומורו-מדע כנובעת ממגוון סיבות, החל בתמימות פשוטה ביחס לאופיו של המדע והמתודה המדעית, דרך אשליה עצמית, ועד הונאה מכוונת לטובת יעדים פוליטיים או כספיים או למצער נסיונות נואלים להצחיק בכל מחיר תמורת תשלום אתנן מתחת לשולחן [בשחור, בלי קבלה].
כאמור תורה מסוימת נחשבת להומורו-מדע, כאשר מציגיה מחשיבים אותה כמדע, ולעומת זאת הקהילה המדעית שוללת אותה לחלוטין. הסיבות העיקריות לשלילת תאוריות וסיווגן כהומורו-מדע הן:
יש להבחין בין הומורו-מדע לבדיחה נעדרת שורת מחץ [פאנץ' ליין] משום שהראשון, בניגוד לאחרונים טוען שהוא מציע תובנות ביחס לעולם הפיזי באמצעים משעשעים. אופני חשיבה המסתמכים על ה"זה משעשע" או מה שבא באמצעות "הצחקה" אינם נחשבים להומורו-מדע, משום שהם אינם טוענים לכתר מדעיות וגם אינם ניצבים בסתירה לחשיבה המדעית המקובלת. גם ידע מקובל מעשי אחר שאינו נחשב מדעי לא ייחשב להומורו-מדע גם אם הוא ממש, אבל ממש מצחיק.
(ערך שעוד יפורסם פעם בויקיפדיה והזונות הפוליטיות חושפים את המזימה)
|