אלן אלדה

‎0

2 תגובות יום ראשון, 9/8/09, 10:37

אלן אלדה

Alan Alda

(1936)

בארה"ב נחשב אלדה לאחד השחקנים האהובים ביותר בכל הזמנים, וזה בעיקר בגלל שהוא כיכב בסדרת הטלוויזיה האגדית "מ.א.ש" שלצערי לא זכתה לאותה הצלחה בארצנו כפי שזכתה להצלחת ענק בארה"ב, אך בכל אופן מדובר באחד השחקנים היותר חביבים עלי.

אלדה נולד בשנת 1936 בשם אלפונסו ג'וזף דאברוזו, ואביו רוברט אלדה היה לזמר ושחקן (לא מפורסם במיוחד) ואת קריירת המשחק שלו החל כבר באמצע שנות ה- 50 כאשר למד בקולג', ולאחר מכן גם בתפקידים קטנים בטלוויזיה ותיאטרון. הצלחתו הגדולה בתיאטרון הייתה בשנת 1966 כאשר היה מועמד לפרס הטוני בעבור הופעתו המוצלחת במחזמר "עץ התפוח".

בשנת 1963 החל להופיע בתפקידים שונים בקולנוע, ואף נחל הצלחה כאשר הופיע בתפקיד הראיש בסרט "אריה מנייר"(68) בו גילם עיתונאי ספורט המחליט להפוך לשחקן פוטבול, תפקיד שהביא לאלדה את המועמדות הראשונה שלו לפרס גלובוס הזהב. למרות שהסרט זכה להצלחה חלקית, לא הפך אלדה לשחקן מוכר, ובסוף שנות ה- 60 ובתחילת שנות ה- 70 הוא המשיך להופיע בעוד מספר תפקידים שונים בקולנוע ובטלוויזיה, אך אלו לא הפכו את אלדה לכוכב.

שנת 72 הייתה שנת המפנה הגדולה והמשמעותית בקריירה של אלדה. הוא לוהק לתפקיד הראשי של "הוקאי פירס" לסדרת טלוויזיה חדשה שהתבססה על סרטו הסאטירי המצליח של רוברט אלטמן "מ.א.ש"(70) אודות צוות רופאים פרוע בבית חולים שדה בזמן מלחמת קוריאה. הצלחת הסדרה "מ.א.ש" שהפכה מייד עם שידורה להצלחה גדולה, ושודרה בין השנים 1972 – 1983 בהצלחה ענקית וזכה לפופולריות אדירה, הפכה את אלדה בין לילה לאחד משחקני הטלוויזיה המפורסמים והאהובים בארה"ב.

אלדה היה מועמד לפרס האמי על תפקידו בסדרה 11 פעמים וזכה 4 פעמים בפרס, הוא היה מועמד 10 פעמים לפרס גלובוס הזהב וזכה בפרס 6 פעמים והוא זכה 5 פעמים בתואר שחקן הטלוויזיה הכי אהוב בשנים 75/79/80/81/82 . "מ.א.ש" הייתה לכזה להיט גדול שכאשר שודרה הפרק האחרון בסדרה בשנת 1983 (פרק של כמעט שעתיים) הוא זכה לאחוזי הצפיה הגבוהיים ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית, ולפי שיאי גינס כאשר הייתה הפסקת פרסומות, נרשמה ירידת המיים הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב (מכיוון שכולם הלכו לשירותים – סיפור אמיתי).

לצד הופעתו בתפקיד הראשי (ובכך שהיה כמעט לשחקן היחידי ששרד את כל העונות בסדרה) ביים אלדה כ- 32 פרקים בסדרה וכתב 19 פרקים לסדרה. אלדה הוא האדם היחידי בהיסטוריה שזכה בפרס האמי כשחקן, במאי ותסריטאי הכל על "מ.א.ש".

במקביל לתפקידו הראשי בסדרה "מ.א.ש" המעט אלדה להופיע בסרטים, אך הוא כיכב בארבעה סרטי קולנוע שכולם זכו להצלחה בעיקר בארה"ב. הוא כיכב בתפקיד הראשי בקומדיה הרומנטית "פעם בשנה באותו מקום"(78) לצד אלן בורשטין, הוא כיכב בלהיט הקומי עתור הכוכבים "מלון בקליפורניה"(78) על פי מחזהו של ניל סיימון ובו כיכב לצד וולטר מתאו, ביל קוסבי, ג'ין פונדה, מייקל קיין, ריצ'ארד פריור, מגי סמית' ואחרים, הוא כיכב בתפקיד הראשי בסרט הדרמטי (על פי תסריט שלו) "פיתוייו של ג'ו תנן"(79) והוא ביים, כתב וכיכב בתפקיד הראשי בדרמה הקומית "ארבע עונות"(81) לצד קרול ברנט. בשנת 83 לאחר 11 שנים בהם כיכב ב- 251 פרקים בסדרה "מ.א.ש", ולאחר שכיכב בארבע סרטי קולנוע ובעוד 6 סרטי טלוויזיה, החליט אלדה לקחת מנוחה, ובשנות השמונים הוא כיכב בסך הכל בעוד שלושה סרטים, שנים מהם הוא כתב וביים ובאחד מהם הוא שיתף פעולה לראשונה עם הבמאי וודי אלן בסרט "פשעים ועבירות קלות"(89).

בשנות ה- 90 ובעשור שלאחר מכן, המשיך אלדה להופיע בשלל תפקידים שונים בקולנוע ובטלוויזיה, הוא כתב, ביים וכיכב בתפקיד הראשי בקומדיה "החתונה של בסטי"(90), הוא בלט בתפקידי מישנה בעוד שניים מסרטיו של וודי אלן "תעלומת רצח במנהטן"(93) ו- "כולם אומרים אני אוהב אותך"(96) והוא בלט בעוד שורה של תפקידי מישנה שונים בסרטים מגוונים בהם "עיר בטירוף"(97) בו כיכב לצד דסטין הופמן ו- ג'ון טרוולטה, "מה נשים רוצות"(2000) בו כיכב לצד מל גיבסון, "הטייס"(2004) של הבמאי מרטין סקורסזה, ועל תפקיד זה היה מועמד לפרס האוסקר כשחקן המישנה, וכיכב באחד התפקידים הראשיים בסדרה "הבית הלבן" בין השנים 2004 – 2006. על תפקידו בסדרה "הבית הלבן" זכה אלדה בפרס האמי כשחקן המשנה בשנת 2006.