מי שאין לו כלום יש לו הכל...
בדרך כלל כשאני כותבת , אני בסוג של התעלות רוח, , מאיפוא זה בא... וזה .....נובע מעצמו כאותו "נהר היוצא מעדן להשקות את הגן"... בדרך כלל אנשי הרוח הסתפקו במעט , מכיוון שעולמם הפנימי נשען על תוכן הבא מהנצח. נכון זה לא מסך פלאזמה ובית של 240 מטר. גם לא משכורת הייטק... אך זה .....משהו שתמיד הוא בית, תמיד אפשר לראות כמסך עולם, לא ניתן לתמחר אותו, בקיצור... אלוהים...
אז..כל אחד מוצא את אלוהים שלו.
ולמה החלטתי להעלות את הכלום הזה , להציגו בפניי כל אחד מכם?
אחד כותב, השני שר, יש מי שמלמד, האחר מבקר. מישהו מרפא, את רוקדת, אתה אוהב לדוג, מישהו אחר בטלן מושלם, השכן לא אוהב לעשות כלום. אמא שלנו היא אמא... הילדים שלנו מה יהיו? וזה בעצם הדבר שמניע אותנו ... מכלום להכל, ומהכל לכלום.
איש זקן שיושב על ספסל , יכול לחשוף בפניי את אלוהי השמיים והארץ, יכול לגעת בי דרך האלוהים שלו. פרח , גשם, ספסל, צילום, אומנות, אוכל , כל אלה מחזיקים באלוקות מדהימה. אז... בשביל היום הזה.. הבוקר הזה... כל אחד מכם שזכה לו.. אל תשכחו שאלוהים כאן מתבונן דרך כל דבר בכם... התבוננו בו גם אתם , מגיע לכם, אך .. אלו שקצת קשה להם זקוקים למבט שלכם, תנוקצת מה יש? אתם קבלתם יום נפלא חלקו אותו עם האלוהים של כולם. וזכרו כלום זה הכל והכל זה כלום. תודה אריק על שיחת הבוקר... ויום אלוהי לכולנו.... |