זהו אחד מאותם הבקרים שאני קמה .. ומתחילה את הדיאלוג של חיי ..להיות או לא להיות .במקרה.. פגשתי את הכתבה שלך על רצון חופשי , וכמובן... כסף.מיד חייכתי ליקום הזה שמתגרה בי מלפני ולפנים...כמה גאוני הוא ל"המציא לי תשובה" ועוד הלך רוח נוגע ללב, כאילו לא מספיק שאני בלון הליום עם חוט ארוך ארוך...שכל כך משתדל , כל כך... באמת להשאיר שתי רגליים על הקרקע, אך משום מה אני והיא זה לא בדיוק רומאו ויולייה.ואז... אני צורחת על עצמי , פחדנית אחת. זה רק כסף ... מה את לא מבינה??וחשבונות החשמל והמים והטלפון, והארנונה, האינטרנט, הרכב, השיניים, הילדים, הכלב, הנייד, כל זה רץ לי במין הפרעת קשב וריכוז שאפילו כדור פלאים אינו יכול להרגיע נרמסת ע"י כל אלה כמו עובר עלי מכבש ומנסה "ליישר" אותי עם החיים, והקולות ... כן של אמא ואבא,,, ואמרנו לך...ועוד קולות של אמרנו לך לא להתגרש... ואני מביטה בעצמי מתוכי , המראה דווקא מוצא חן בעיניי אישה פראית בשיער ארוך...בשמלה הדוקה לגוף חושפת חזה בריא הרוצה להניק את העולם כולו, במבט ישר וחד שצועק אני אישה...אני אישה ... ואני יכולה להוציא לכם את הנשמה" המתה "שלכם שכל הזמן עושה מה שצריך ולא מה שנכון לה ... וממשיכה להביט בי מהצד ורואה את האישה שתמיד רציתי להיות סוף סוף מעלה בת קול , לבושה במיטב מחלצותייה, שערה פרוע עיניה בורקות עומדת מול כל החשבונות והעולם, והקולות ואמא ואבא, בת שוררת , אם ראויה , גרושה מבחירה ...עומדת מול הכסף הזה שלא נותן לי להיות או לא להיות...וכן... אני לא רוצה להירגע... אני לא יירגע לעולם זו אני, פרועה מוכשרת, אוהבת את המילה , עושה איתה אהבה בכל רגע אפשרי...כן, אני המטפלת הרב תחומית שמוציאה את הזעם מכל מי שבא אל מסדרונותיי , שובה לבבות דווקא בגלל היותי פרוצה לרוח, ולא שבוית החומר.אך, כמה אני מרוצה עכשיו.ואתה... בן אנוש בסך הכול מתלבט כמוני , הוצאת ממני את שדיי בבוקר זה. את הגדול מכולם זה שמנהל אותי כבר שנים .הכסף שבא והולך , החשבונות שתמיד יהיו, המסגרות , המחוייביות, והרצון החופשי ...אין תחושה גדולה יותר מלהרגיש את איברי ליבי וגופי מחוברים למהותי אני ...והכסף הזה ... שמנהל אותי בגלל שאני פוחדת ממני...זו תרפיה אמיתית ... ערכנו בני האדם, כן רצוננו החופשי... כמה מפחיד.אבל... כמה אושר ברגע אחד בודד להיות מחובר כאן ועכשיו.להמשיך להקליד , אפילו באצבע אחת על המקלדת מילים ממני כמו ברז מיים חיים- הצגה לעיניי כל באי העולם של אישה שתויה מהלך רוח זו שצריכה לשלם חשבונות ... אז מה.. אבל חיה... יודעת שיש עוד במה לטפל...כל יום לטפל בי עוד קצת...עד שאבקע מאותה הקליפה הקשה שעוטפת אותי ואחשף כמו בשני ספריי בקול וברינה..עד שאפסיק כל כך לפחד ממני... כי אמרו לי, כי אני לא בזוגיות כמו שאני רוצה, כי אני לא שמעתי בקול אחרים, כי יש הרבה כי...והמקריות היפה הזו... שבאת אליי במילה הנכונה כדי לשחרר את כל זה..כמה מבורך..אז, עכשיו שקולי נשמע, עכשיו שאני יודעת שלא לבדי אני בעולם של התלבטויות.עכשיו ... שהעזתי לכתוב , להיחשף, להגיד, מבלי לחשוב מה אתה חושב או תחשוב עליי..אני יותר ברורה...יותר ברורה לעצמי,ל- להיות, לסיבה ולתוצאה..ללמה ולאיך...לעצמי.תודה לך... |