מה שומר עלי?
פעם פעם, קיבלתי במתנה זוג כנפיים.
0
זמן מחול
 -- בכל דקה תואמת שעה מתרחשת בי פעימה אחת יותר והיא שלך לעיתים אני מביטה בגרגרי החול שבשעון ויכולה לראותם אחד לאחד נופלים ללא קול לקרקעית ים הזמן -- יש משהו משתק בדממה כזה ש מקפיא את הדם משטח את הנשימה מרוקן את המילים ומגדיש את סאת פעימת היתר -- בחליפת הרגעים! |
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש לי צילום שיעזור לך ..
נייס
הזמן אינו אלא אשליה, אמצעי להציב מעין סדר להתרחשויות, קדימות (או סמיכות) של א' ל ב'.
רק לחשוב על אחד מטריליוני המטאוריטים הנעים בחלל ללא קול וללא עבר או עתיד - רק היותם והתכלותם
פעימת היתר
ושעון החול
זה מתעצם וזה מתכלה
והשילוב לאינסוף פעימות . .
לפעמים אני מתגעגעת לשקט
לפעמים אני שונאת את הדממה
כתבת נפלא
אוהב שקט
אבל לא דממה.
אוהב לשמוע את רחש הגלים
לרקע השקיעה
אוהב אפילו מוזיקה שקטה
כרקע לשלווה.
holy sis,
HOLY!
מצטרפת לזוית הראייה..
אני מביטה בגרגרי החול
שבשעון
ויכולה לראותם אחד לאחד
נופלים ללא קול
לקרקעית ים הזמן
אני מצליחה לשמוע את קול נפילת הגרגירים,
כדממה רועשת.
השקט הרועם יכול ממש לעשות חור בראש לפעמים.
ואין כמוני אוהבת שקט. אוהבת ממש.
אולם יש שהשקט מגזים את עצמו. ומדמם.
והזמן שבתוך הדםםה הזאת מאבד את עצמו לדעת.
ולא נותר, אלא למחול לו, לזמן.
ככה.
וגם תודה.
דממה, לו ניתן היה להזמין אותה...
משחקת באינסופים -את.
אינסוף גרגירי חול
באינסוף זמן
באינסוף דממה.
בתוך הדם
הסופי כל כך
אקזיסט במיטבו.
כן, שעון החול אוזל, אבל הוא אוזל לאט
יותר כשחיים מיום ליום, דקה לדקה, גרגיר לגרגיר.
עונג.
תמרי ,
יש משהו משתק בדממה,
שווה לחקור,
את החרדה שצפה ברגע הזה.
את העומס העולה,
אולי זה איזה פחד...
ממה?
אוהבת את האופן בו את מבאיה את
מי שאת בכתיבה.
משובחת.
דברי ,דברי..אלינו.
חיבוק.
יש עולם שאין בו זמן. כזה הייתי רוצה לעצמי.
מה זה הוא רק נע קדימה ואי אפשר לחזור לאחור?
ככל שמתבגרת מרגישה שיש בדממה סוג של נחת סוג של שקט פנימי.
אני אוהבת סערות רועשות מציפות אך כאלו שאחרי שהן נגמרות אני יכולה לשוב לדממה שלי:) בביטחה עד כמה שניתן.
}{
זמן שמתבזבז לך בשקט מחניק או ברעש צורם עד שנדם כי נגמר.
את החנק הרגשתי אצלך.
הלונה פארק, פרק הלונה, הזמן, הקצב, הזמן שמוקצב לנו כאן ונוגס בניצחיות שלנו.
עודנו מכיל את התקופה הטיטאנית של היורה פארק, הפרק הימי, בו כולנו באותה יורה, באותו סיר.
אני מאוד מזדהה עם מה שכתוב כאן.
הינה משהו דומה שאני כתבתי ומזכיר את מה שכתבת ואת מה שצטטת :))
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1108099
שעון חול זה דבר נפלא, גם מייצג זמן, וגם את פשטות וזמניות הזמן.
משהו כמו - זמן כתוב בחול.
אני רואה את הדממה,
לעיתים, כדבר מבורך.
לא נתנו לנו הרבה רגעים,צריך להנות מכל רגע
לא להיכנס לשיתוק ולחשוב עליו כרגע הכי טוב
שניתן לנו.
ר.
קול הדממה הדקה יכול להיות מבעית.
הדממה יכולה להיות מפחידה וצופנת רע.
כמה אנחנו מייחלים אליה כשהרחש גובר, וכמה אנו מייחלים לתומה כשהיא נוקבת.
הדממה של ההמתנה, וזו של אי הוודאות הן הקשות שבהן.
אפילו השקט של אחרי הסערה טוב מהן.
וכבר היה מי שקבע ש"שקט הוא רפש" (ז.ז')