עולמו של בועז
פוסטים פופולאריים
-
שיטת גרינברג ואני - סיפור אישי
20/4/09 | 1487 צפיות
-
לאהוב אותך
27/1/10 | 1388 צפיות
-
דברים שרואים בכפות הרגליים
27/6/09 | 1730 צפיות
-
יותר טוב שהוא חירש, לא היה צריך לשמוע את היללות של אמא שלו
25/5/09 | 966 צפיות
-
האתר החדש שלי באוויר - בועז הלפמן, שיטת גרינברג
30/12/15 | 995 צפיות
-
הפוסט המשעמם ביותר בעולם
10/8/09 | 1296 צפיות
פוסטים אחרונים
- האתר החדש שלי באוויר - בועז הלפמן, שיטת גרינברג 30/12/15
- לאהוב אותך 27/1/10
- הפוסט המשעמם ביותר בעולם 10/8/09
- דברים שרואים בכפות הרגליים 27/6/09
- באני לא גר פה יותר 18/6/09
- חבל, היא כל כך אהבה התעמלות 7/6/09
תגיות
הפוסט המשעמם ביותר בעולם
לפני כמה ימים אמר לי מישהו, או אולי היתה זו מישהי, ש 99 אחוז מהמחשבות שאנחנו חושבים ביום מסוים הן אותן מחשבות שחשבנו ביום שקדם לו. אני לא יודע אם זה נכון אבל כל עניין החשיבה תמיד מרתק אותי וכאדם שהורגל כל חייו לתת לראש שלו להוביל את הוויתו בעולם, אני תוהה האם שווה לסמוך עליו כל כך.
החלטתי לעשות לעצמי מבחן אינטליגנציה שונה במקצת מזה שנהוג. אני חושב שזה לא כל כך חכם ונכון לבדוק את אופני החשיבה שלנו במבחן שיבדוק את הידע הכללי שלנו או את מיומנות החשיבה האנליטית והלוגית שלנו. מכיוון שברוב הזמן איננו עסוקים בפתרון בעיות וניתוח טקסטים או בעיות מתמטיות וגיאומטריות, המבחן האמיתי יהיה לקחת 5 דקות אפורות ושגרתיות ולבחון מה קורה לי בזמן הזה. החלטתי שלמשך ה 5 דקות האלו ארשום את כל מה שעולה בראשי, זה כולל משפטים שאני אומר לעצמי, תמונות שצצות בראש או רעשים וקולות שמרכיבים את זמן זה, וברור מאוד שהם באים מראשי הקודח בלבד.
הסיטואציה היא כזאת. השעה תשע בבוקר, אני יושב במרפסת שלי ומתחיל את לאכול את ארוחת הבוקר המורכבת מסלט ירקות, טחינה ופיתה. ברור לי שלא אצליח ללכוד כל מחשבה מכיוון שהן רצות בקצב מטורף, אבל פשוט רשמתי את כל מה שעלה על פני השטח כקול מהדהד בראשי.
זה הולך ככה.
שיר של וויטני יוסטון - אני רוצה לרקוד עם מישהו, באנגלית כמובן
"הסלט קצת מר, שמן הזית מר, זה לא טוב" (דיווח לעצמי בטון מאוכזב)
"צריך לאכול לאט" (הוראה בקול מוכר ורחוק)
I wanna dance with somebody (ווידוי או סתם אסוציאציה)
"זה בכלל וויטני יוסטון או מישהי אחרת"
"השתפר לי המצב רוח" (דיווח לעצמי בטון חברי)
"תמיד אני עושה סלט גדול ואף פעם לא מסיים אותו" (עוד דיווח, הפעם נוקשה יותר)
"אחרי הארוחה מיד סיגריה, להכין קפה ייקח יותר מדי זמן"
"לא, אל תהיה כזה לחוץ, תעשה קפה ואחר כך סיגריה"
"המטבח שלי מבולגן אבל אני דווקא לא אנקה אותו. אין לי שום בעיה לחיות עם מטבח מבולגן"
"יאללה תאכל עוד קצת סלט, אי אפשר לזרוק כמות כזאת" (קול לא נעים בפולנית מדוברת)
"אין כמו קפה וסיגריה" (נזכר בסצנה מהסרט "קפה וסיגריות" של ג'ארמוש
"התרגיל הזה לא כל כך כיף אבל לפעמים הוא מצחיק"
"תל אביב עיר ללא אף סקאד" (תקלה במערכת האסוציאטיבית - היסטורית)
"מה כבר עישנתי חצי סיגריה?" "כואב לי הראש"
"הפוסט המשעמם ביותר בעולם, זאת תהיה כותרת מצוינת, בועז אתה מבריק, כל הכבוד"
רעש של מחיאות כפיים
"מעניין כמה קפה שחור שתיתי כל החיים" (זמן לשאלות קיומיות)
"שלא תעיז לעשן עוד סיגריה, התחייבת על חמש ביום" (טון צעקני, מאשים והיסטרי)
"לא נורא, נוריד אחת מהערב" (נרגענו, לכל דבר יש פתרון)
בשלב הזה המוח שלי כבר מתחיל לשדר אותות מצוקה, הראש כואב וכבד. אני מסיים את הניסוי וקורא את מה שכתבתי. מה שכל כך בולט לי היא העובדה שבחמש הדקות המדגמיות האלה הייתי כל כך עסוק בעצמי, בלדבר עם עצמי, בלתת הוראות לעצמי, לדווח, להאשים ולהחמיא.
בחמש הדקות האחרונות הייתי בראשי כל כך הרבה דמויות וקולות. אמא ואבא, מורה בבית הספר, שר הבריאות, וויטני יוסטון, הנרי מילר וביג ליבובסקי.
לא משעמם לרגע.
|
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל כך הרבה מחשבות בחמש דקות..
אהבתי
הפוסט ה"משעמם" הזה הצחיק אותי מאד
מדהים כמה שאנחנו מצחיקים
כשאנחנו מתבוננים על עצמנו מהצד...
ניסית פעם דפי בוקר?
תרגיל יפה.
בהצלחה, בהצלחה
האמת ... שווה את הגעגוע, אבל לא חוזרת לעשן .
הייי אתם ... עשיתם לי גרוד באצבעות
זה לא יפה ככה ... נו באמת
אני קוראת לי את הפוסט ... קצת תגובות .. ו ...
מה ???? שנה וחודשיים אני חולמת על העשן הזה עם הקפה.
בעז , שיעמום זה ממש לא
אבל החשק לסיגריה עכשיו ממש ממש קשה
מצטערת חייבת לצאת מכאן ומהר
הי בועז,
קראתי את הפוסט שלך הבוקר ונבצר ממני להגיב.
הפעם אני אמעיט במילים ורק אשתף אותך בחיוך הענקי
שנתת לי הבוקר.
אם רק נשתוק לכמה רגעים ונקשיב למחשבות שלנו,
כאב ראש לא קטן.
כתבת נפלא!
הי בועז,
אחת הטכניקות של גוליה קמרון (מחברת "דרך האומן" ואם השיטות לשחרור בלוקים של תסריטאים וסתם אנשים יצירתיים תקועים), היא כל בוקר, עם הקפה הראשון או לפניו, להתחיל לכתוב את זרם המחשבות על פני שלושה עמודים בדיוק. זה מחייב אותך לרשום בלי הפסקה עד למילוי המכסה אבל שם גבול מאד ברור לגבי מתי להפסיק.
מה שמדהים בזה הוא שמצד אחד, כמות הזבל בלופ שיושבת לנו בראש ונשפכת על הנייר אדירה, ומצד שני אחרי כמה ימים אם עושים את זה ברצף, מתחילות לצאת מחשבות ממש יצירתיות ויפות, נקיות וחפות מגאנק...
שבוע טוב
יפעת
כמה שאתה צודק!!!
הראש שלנו כל הזמן בדבר הבא.
נסיון מרתק.
יש לך מסקנה?
זה מרגיש כמו מרדף אחרי הזנב.
אני מוצא את עצמי לא אחת באותו מקום ששואל שאלות ותוהה,
נע בין אובדן אמונה ברציונאל לבין רתיעה מהדומיננטיות של הרגשות בחיינו.
אמשיך לקרוא בעניין.
דווקא לא השתעממתי...:)
אחלה פוסט, נהניתי..
ואם נלך צעד קדימה ולא מעגלי,
מדברים על כ70,000 מחשבות ביום
שבאמת מעל 90% חוזרות על עצמן
והשאלה היא האם אפשר לשנות את הרצף
לצאת מהאני לכללי, לצאת מהביקורת, שיפוטיות
זה מה שהכי מעסיק אותי, האם זה אפשרי?
אומרים שהרבה מאוד המצאות צצו ברגעי "סתם" שכאלו
ראה את ארכימדס, כולה ניכנס להתרחץ ויצא צורח:
"אאורקה, אאורקה!"
וגם על איינשטיין לא חסרים סיפורים..
דווקא השחרור הזה במחשבות ה"ריק" כביכול
נותן מנוחה למוח היגע
ומביא איתו לא מעט הארות.
שאפו על הפוסט הזה
*
נויה
התעייפתי מתרגיל "להיות ג'ון מלקוביץ'"
לאחרונה אני מאוד עירני למחשבות,
אולי בגלל זה פחות עייף בכללי.
נהניתי וניסיתי גם. התוצאה: שמחה לדעת שיש עוד אנשים שחושבים כמוני
תודה תנא
הראש שלי עדיין עסוק במחשבות על הסיפור המקסים שלך שקראתי אתמול
אתה צודק
מחשבה נוספת שעלתה היתה
אל תחשוב על הניסוי, אל תחשוב על הניסוי
ויש עוד כמה שהשמטתי מפאת החשיפה המוגבלת שאני מרשה לעצמי
אני מאוד מקווה שאת צודקת
ולא מקנא במי שבדק את זה
תודה טל
עכשיו אני יודע לאן צריך לפנות במקרה של בעיה גיאומטרית בלתי פתירה
ואת צודקת, באתי לבקר ויצאתי מבוקר
תודה מיכל
יאללה נרקוד, נשכח
אילה את מצחיקה, אני רואה שגם את מהמדווחות והפוקדות
הכל מסביב לשעון
תודה, וראיתי שהצליח לך בסופו של דבר
על זה נאמר
ראס אל שטן
תודה רונצ'ה
סוף סוף הצלת אותי מהשעמום המשמים של המחשבות שלי
רוצה להחליף מחשבות מדיי פעם, בשביל הגיוון?
(רק בלי וויטני יוסטון, פליייייייז)
זה מדהים כמה אנרגיות מתבזבזות על הרעש הזה בראש. וזה בלי אינטראקציה בזמן הווה, אפילו אגבית, עם הסביבה. אנחנו כל כך מתישים את עצמנו... ובכל זאת התרגיל שלך מצא לי חן והיה מעניין להכיר עוד קצת בועז. בועז של בוקר. בועז של קפה וסיגריות. נרדפי החוק פחות ופחות זרים.
גלי
חיים נטולי קפאין
רק באגדות
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
רק לא ויפאסנה
אני לא אחזיק מעמד בעינוי הזה
תודה
אני פח זבל של זכרונות
כשקשה לי להירדם אני משחזר גולים של הפועל תל אביב משנות השמונים
כמובן שבסופו של דבר אני הוא זה שמבקיע אותם
האנימציה הזאת קולעת בול
מי לעזאזל מכוון את התנועה הזאת
תודה, דווקא שאני כותב
אני כמעט ולא חושב
לא לרגע ולא לדודלי
הרסת אותי מצחוק....סיום נפלא ליום הארוך שלי
היום בצהריים עשיתי תרגיל דומה (פשוט נתתי למה שקיים להיות, מבלי לרשום) ובכיתי...
אכן, לא משעמם לרגע...
*
But I will be back any how
ואני חשבתי שרק אצלי משעמם....:)
מעניין להציץ לך :)
בזמן האחרון נראה לי שהכל סיפור.
פה ושם אני מצליחה לתמלל ואז יש קטע כתוב. טייק של איזה רגע או מצב.
וכל השאר... סוג של פיספוס
אבל, היי...
כדאי גם לחיות (כך אומרת לעצמי כשמרגישה אובססיבית)
אני דווקא חושב שמי שאמר לך צדק.
ואולי המחזוריות היא של יותר מחמש דקות.
או שפספסת כמה מחשבות חוזרות ונשנות ברישום שלך.
לדעתי חסרים לך ברישום עוד כמה מחשבות על עצם הניסוי, לא?
הבחורה שאמרה לך את ההנחה הראשונית טעתה לגמריי
זה בדוק ומוכח שזה לא נכון
אבל, יצא לך פוסט מעולה בעקבות זה
אז מה זה משנה
לגבי "מכיוון שברוב הזמן איננו עסוקים בפתרון בעיות וניתוח טקסטים או בעיות מתמטיות וגיאומטריות" -
אצלי זה דווקא אחרת ואני עסוקה מאוד בפתרון בעיות שלא ייאמנו...
ולגבי הניסוי:
אתה רוצה לבדוק את המחשבות שלך - זוהי פעולה ביקורתית - אשר מביאה מחשבות ביקורתיות....
נהניתי לקרוא.
יללה יללה, בא לרקוד.
(תרגיל מצויין בועז, עשית לי חשק להעביר את עצמי אחד כזה)
"חמוד, זה. כותב נחמד"
"אוף מעצבן העניין הזה עם ה-אין כוכבים"
"הקפה מתקרר לי"
"אוף יש לי רק עוד שעה לפני שאני צריכה להתקלח ולצאת"
"יאללה מספיק. חוזרת לעבוד"
"טוב רק עוד ניסיון אחד עם הכוכב ואז חוזרת לעבוד"
מחשבה = מח- שבה
פעמים רבות אנחנו הופכים שבויים בידי המחשבות שלנו, החוכמה היא לא להזדהות איתן יותר מידי, רובן חולפות ומתחלפות..
ודוקא מעניין אצלך בראש (:
מיזדהה עם כל מילה בתגובה מעלי..
מעניין אם יש חיים נטולי קפה וסיגריה
או לפחות מחשבות נטולות..(:
מעולה
מיד לסדנת ויפאסנה
או שלא
נהנתי ממך...:)
אני לא טיפוס שיכול לזכור דברים (חוץ מטובים) אבל כשמישהו סוף סוף מזכיר לי.. קפה וסיגריה!
נהיה לי עוד יותר טוב!...... ולא! לא שעמם לרגע, עד שהזכרת קפה..אני חייב לרוץ...הקומקום!!!!
ראשטוב!
:)
דווקא מעניין אצלך
לא משעמם לרגע :)