בעיר ירושלים יש עשרות אם לא מאות מקומות מעניינים ויפים, שרוב נערינו בתכנית "סיכויים" כלל לא מכירים. תופעת אי היציאה מה"שכונה", רווחת כאן מאוד. יחד עם צוות מצומצם של חונכים הוחלט לעשות משהו בנידון. שילבנו זאת יחד עם פעילות פרידה מהחונכים שלצערנו סיימו את שעות המלגה שלהם. המירוץ למיליון בנוסח שלנו נראה כדרך טובה להשיג את שתי המטרות.
הסתובבנו באזור השוק ונחלאות, וכיאה למרוץ למיליון הוחלט גם על פעילות אקסטרים מאתגרת. לאחר הכנות רבות (מציאת התחנות, חיבור הרמזים, הדפסת מפות, סיבובים בשוק), הגיע היום המיועד ונפגשנו עם החבר'ה בכיכר ציון.
הנערים זרמו להם אט אט למקום המפגש, ובאיחור קל (של 40 דקות) התחלנו את המירוץ. בסופו של דבר היו 5 צוותים, בכל צוות חונך ושני נערים. ההסברים ניתנו- מקבלים רמז, מגיעים למקום, עושים איזושהי משימה, ומקבלים את הרמז הבא. חמשת התחנות היו באזור השוק ונחלאות וכללו:
1- מקום של אינטרנט, בו הייתה חידה לגלות סיסמה לכתובת מייל שנפתח במיוחד בשביל המשימה. ב"דואר הנכנס" חיכה הרמז למקום הבא- לינק לאתר בית הכנסת אסירי המחתרות.
2- בית הכנסת אסירי המחתרות- שם הייתה חידה; מהו שמו השני של בית הכנסת?
3- מגרש קט רגל- בלב נחלאות, בין סמטאות צרות ומפותלות מתחבא המגרש של המינהל הקהילתי לב העיר (אשר עזרו לנו מאוד, דאגו שהמגרש יהיה פנוי ואף השאילו לנו כדורגל), לשם היו הצוותים צריכים להגיע דרך רמז ולנצח 2 חונכים שחיכו שם במשחק כדורגל.
4- השוק העיראקי- מפתיע כמה מעט מהנערים (וגם החונכים) מכירים את המקום, אך אני שמחה לבשר שכעת כולם עברו שם ואף היו צריכים לשחק משחק שש-בש או שניים (עד שניצחו) עם אחד מיוצאי בבל המקוריים במקום. על מנת להבין את הקושי במשימה, צריך לדעת כי אשפי השש –בש שם מגיעים כל יום זה כמה עשרות שנים ומשחקים במשך שעות ארוכות. הם שיתפו פעולה יפה עם החבר'ה שלנו, ובסופו של דבר נרשמו מספר ניצחונות לטובת הנערים.
5- דוכן המיצים של עוזי-אלי- בדוכן זה ישנם מספר שיקויי בריאות, אחד פחות טעים מהשני (בלשון המעטה), שני חונכים ואנוכי עשינו מבחן טעימות, בסופו נבחר המיץ המאתגר ביותר לשתייה- מיץ עשב חיטה עם כוסברה. מיותר לציין שהנערים אומנם שתו הכל ברגע כי היו תחרותיים ביותר (אין תמונות מרגעי השיא כי גם החונכים היו תחרותיים ביותר ורק זרזו אותם לסיים ולהמשיך לתחנה הבאה) אבל בהחלט לא הבינו מאיפה המשקה הזה נפל עליהם.
הנערים היו מקסימים- הם רצו בין כל המקומות, ועמדו בגבורה במשימות. החונכים עשו את האימון כושר החודשי שלהם וניסו לעמוד בקצב של הנערים. היה מדהים לראות אותם נכנסים לזה, צועקים אחד לשני, רצים, מתייעצים, משתפים פעולה ויוצרים שיח של בדיחות פנימיות בקבוצה.
כל חמשת התחנות הנ"ל נעשו ברוטציה, וכל צוות קיבל מסלול קצת שונה על מנת שלא ייווצר עומס על תחנה מסוימת. לאחר מקומות אלה, כולם היו צריכים להגיע לגיא בן הינום למשימה הסופית- סנפלינג בצוק ליד הסינמטק. הגיע בחור מקסים, יעקב גורי, אשר נרתם לעניין בשמחה גדולה. התחבר לנערים ברגע, וגרם אף לחוששים שביניהם לגלוש מטה בתחושת ביטחון.
למרבה ההפתעה (והבהלה...) היו נערים שגלשו במהירות ולא עצרו לרגע בדרך למטה. גם ה"מבוגרים" שביניהם נהנו והתייחסו לתחרות ברצינות- היה מספק ומרגש לראות אותם כך.
לסיום קינחנו כולם ב"על האש" בגן הפעמון- שם אני אישית שאבתי הנאה מרובה ולא בשל האוכל בלבד. הנערים לא רצו ללכת ונשארנו עוד מספר שעות נעימות, בשיחות, בצילומים ובאווירה טובה. אם יותר לי להשתמש בלשון עכשווית מאד – תפשנו ראש.
אני רוצה לנצל את הבמה ולהודות לחונכים אשר עזרו בתכנון ובביצוע ובלעדיהם כל זה לא היה אפשרי. זו פעילות שמצריכה הרבה שיתוף פעולה ועזרה. אני שמחה לספר שהחונכים נרתמו לעניין ותרמו רבות ביצירתיות וכן בעזרה לוגיסטית.
ממליצה בחום על פעילות שטח מגבשת כזאת שיש בה גם הכרות מאתגרת עם מקומות – וחברה רב תרבותית. למידע נוסף אודות פעילותינו ולתמיכה הכנסו לאתר האירגון בכתובת http://www.yedidim.org.il |