מְטֹרָף בְּלִילוֹתָיו פּוֹרֵץ אֱלָי גַּלָּיו כָּבֵד עָמֹק כֵּהֶה בִּתְכוּלָתוֹ הכַּחְלוּלִית הִתְלַהֵם כְּבַד - מִשְׁקָל אֶל הָרָקִיעַ זָרַק עַצְמוֹ עֲלָי מְנַתֵּץ זַכְרוּתִי כְּפוֹשַׁעַת
"נְשִׁימָתֵךְ הַכְּבֵדָה דֶּרֶךְ נַקְבּוּבִיּוּת עוֹרֵךְ אֶשְׁאַב" אָמַר
עוֹר הַתֹּף רוֹעֵד קֶרֶן הַיַּעַר חוֹדֶרֶת
אֶת קְרִיאָתוֹ אֱלָי אֶצְעַק דֶּרֶךְ אֵשׁ |
תגובות (62)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם וגם, יקירי,
אך אין ספק שהאינטיליגנציה הרגשית שלנו, כאשר חדה היא,
מאפשרת ראיית נמי נימים פנימה וגילוי מזהיר של עוד
"המציאות של אדם אחר לא נמצאת במה שהוא חושף בפניך, אלא במה שהוא אינו מסוגל לחשוף בפניך. לפיכך,
אם תבין אותו, אל תקשיב למה שהוא אומר, אלא למה שהוא לא אומר" ג'. ח. ג'.
P A F
תודה רבה רבה עובר אורח
שירתך מדהימה. תיאורים ודימויים מדוייקים הנוגעים בלב ומותירים את רישומם.
אהבתי.
תודה לך
שלום לך
אפרת, תודה יקרהשיר מיסטי
חזק עטור רמזים
אירוטי
פולח כמו הקרן
אפרת*
אהבתי
אשמח לביקורך
שבת ברוכה
תודה על הנפלא
ויש מן הנכון בהחלט
נראה לי כי פוסידון נכנס בתוכך ומעורר סערות...כך לפתע או שזה דבר רגיל?
יש כאן מלחמה פנימית בין תכונות פנימיות...זה המעורר את הסערות.
הנה מה שכתבת:
זָרַק עַצְמוֹ עֲלָי
מְנַתֵּץ זַכְרוּתִי כְּפוֹשַׁעַת
המילה זכרותי מעוררת אותי לחשוב על המאבק הפנימי בין...לבין.
והשיר נפלא!
תודה רבה לך יערית זהב
נתראה בעוד מקומות
אֶת קְרִיאָתוֹ
אֱלָי
אֶצְעַק
דֶּרֶךְ אֵשׁ
אל הים על זעמו וסערותיו
רעיון השיר מיוחד לכשעצמו
וכתיבתך ניפלאה
שובב..תודה יקרה, אני גם מתחילה לחוש כך
טוב השבוע
אוהבת
אוי חנן חנן
בטוב, ברוך, ביופי
כל כך ריגשת אותי כעת,
תודה יקרה!
תודה בן טוב
. תודה.
יקירתי,
טעות בידייך
נהנתי
תודה
חחחחח
בוקר נפלא,
סימבול של מאבק בין מהות נשמה להתנהלות הנפש,
בין ניצוץ לבין אשלייתי.
מהצד.
תודה על התייחסותך ועל הדרך היפה שלך להביא אותה
איזה יופי זוהר, כמה תגובות וכוכבים, את רואה, אמרתי לך לשלוח, זהו כוחו של שיתוף...
על פוסידון אפשר לגבור רק בכח התבונה.
אֶת קְרִיאָתוֹ
אֱלָי
אֶצְעַק
דֶּרֶךְ אֵשׁ
נראה לי שאת בכיוון הנכון.
כתיבתך איכותית, ומשובחת.
גם כשהיא תוהה, ונוגה.
מחפשת תשובות, ומענה לעצמה.
פוסט המשאיר את הקורא תוהה
ונדהם על היכולות שבך...
תודה לך על השיתוף...
יום נפלא.
אשוב להאיר לך כוכב...
כל כתיבה כה משובחת.
יפה מאד. תודה.
היי חומד
איזה אקט עוצמתי
כמעט מוצג אופייני
לעמותה לסיווע לנשים נפגעות מין
מומלץ
ומומלץ לטיפול מיידי חחחחח
נהנתי
תודה
רואה כאן סערה גדולה
ואת הצעקה שלך שנובעת
מעמקי נפשך צעקת כמו אש
המים יכבו את האש כאילו
שצעקתך לא נשמעת כרגע
אולי את צריכה להשתמש בכלי אחר
יפה כתבת וככה פירשתי אותו אולי לך
אולי לעצמי
בוקר נפלא*
מקרא תמונה:
זאוס, קול מי אחיך צועקים אלי מן המצולה
התשלח לי הצלה?
שאלתי גם אני את עצמי..
אופטימיות היא פסימיות שקרנית...
האם הנאמר מצביע על ראיית חצי הכוס המלאה אצלך?
כן, את יודעת, אבל באהבה. היום קצת יצאתי מגידרי...
!חזק
!חזק
תודה משה,
מקסימה בעיני רגישותך
המאבק פנימי בין איכות ויכולת הנשמה לבין הנפש המלומדה את שנקרה בחייה..
כן, כבר נמצאת כאן ועכשיו, אבל שרידים עוד קיימים, והמאבק קשה לי לעיתים
אנטואיציה נכונה
יפה מה שנתת לי
תודה יקרה!
תודה, סבל סבל תרדוף
סבל בא מתוך מודעות, מוטיב עולם המים מצביע על רצון הדחקה עמוק,
אז הנה הדָחְקה :
כפרה, את לא בשביל המודלים האלו עכשיו, אני מציע את מודל 4 הסבלים החטובים,
שיקחו ממך את כל הסבל המיותר ויסחבו אותו בשבילך, ואם תהיי סבבה יעשו עוד כמה דברים גם.....
.
תודה ו...
שם הספר?
נפטון נמצא בהתלבטות קשה...
הוא עוד לא החליט אם זה טוב שהזכרת את פוסידון ולא אותו...
או שזה לא טוב...
יופי: חזק ופולח את כל הרקמות. ובדיוק עכשיו אני מקבל( בשיא הרצינות) הזהרת צונמי במזרח כתוצאה של רעידת אדמה חזקה...
וכדברי השיר: לי כל גל נושא מזכרת וחרב את ליבי דוקרת...
דוד רונן- היום גרוש תשעה חודשים.
אופטימיות היא פסימיות שקרנית...
פוסידון לעיתים עושה את'קיץ חם יותר ממה שצריך
צריך להרגיע ומקד אותו מעט
*
תודה, אחת כמוך
תודה!
חזק!
* לעידוד הבילבול.
הבנתי את השיח הפנימי,
עומקו וכמיהתו.
מקסים בעיני.
משה
יה אללה באיזה סערת רגשות את נתונה...
ממשיך את השיר הקודם שכתבת..
אלא שכאן יש מאבק קשה..
בין הרגש וכוח היצירה ווהבערה שבך..
מרגישה אותך ממש.. את הלב הזה שמאיים להתפוצץ להנתץ..
למול מחשבות טורדות.. בפקעת מחשבות נמצאת כמי שרוצה לצאת מתוך הגוף
לקרוא תיגר על הכל.. רוצה לחוות, לא לעשות חשבון..
אז קדימה יקירה..
היסחפי.. את לא נכנעת כאן.. את זורמת..
אל תתני למשברי גלי הרגש להכריע אותך
הרשי לעצמך להיות כאן ועכשיו !!
המילים לקחו אותי להרגשה של
גאות ושפל .
התמסרות וצמיחה מחודשת .
http://www.flickr.com/photos/welshtart/372380386/
ובאמת יש אנשים נפלאים בעולם
הלוואי ש ...
http://www.kab.co.il/kabbalah/short/12090
תודה
ארבעת השלבים ב"מודל העבודה עם הסבל" הם
שלב התיאור- "סבל נוכח"
שלב ההסבר- "סבל צריך להיות מובן"
שלב הניתוח- "סבל הובן"
שלב הסינתוז- "סבל לא נוכח"
כאשר ההכרה בקיומו של הסבל מבליחה בתודעה
שקפי "סבל נוכח". המינוח חשוב לעיניין,
אם עד עכשיו התגובה לסבל הייתה "אני סובל" או "זהו הסבל שלי" היתה הזדהות מוחלטת עם החוויה, עצם השיקוף, "סבל נוכח" מקנה לסבל משמעות שונה לחלוטין, והסבל לא חוויה פרטית עמה אנו מזדהים,
אלה תופעה אוניברסלית, מרגע זה הסבל הוא לא בעייה אלה מורה הנוכח
ברגע,..מורה שיכול ללמד רבות על הדרך בה אנו בוחרים לנהל את הסיטואציה...
זה מתוך ספר שאני קורא....לא ממני....אבל התרגול עובד בצורה מדהימה..
.................ספר שגורם להבין המון .....................
ו..............כתבת יפה......ונוגע....
ואני מעריץ של ברלוסקוני,
מדהימה כתיבתך
https://s3.amazonaws.com/Rookery/1131500/1131547_7148_625x1000.jpg?Signature=rSHIUZFLoQH1dy0gj3iH%2fJbDZhE%3d&Expires=1249928226&AWSAccessKeyId=1AWKB84B4VN4Q9TPBHG2
הקישור לתמונה..
כפוסידון המסעיר את לב האוקיינוס,
מבפנים היא סוערת ללא מנוס,
כגלים שוצפים ונשברים,
ברגשות עזים וסוערים...
לא רואה את התוכן... לצערי
תודה תודה, זה חשוב, כוכב אחד
כן, יש בו המון זוויות פנימיות מכל המתרחש בתוכי בתקופה הקצרה האחרונה...המון שיח פנימי...לא שאין לי שיח פנימי תמיד...אבל עכשיו....אולי בגלל שינויים מורכבים שקורים...אני מורכבת לעצמי יותר...כיכיבתי
אוהבת אוהבת את הרוח הלוחמת עם החיוך בצד הזה...
קבל כוכב!
קצת מורכב השיר הזה, דורש המון מחשבה...
מיצידי שפוסידון ינתץ את כל המדוזות, ושישבור גליו על כל הפקחים והסדרנים בחוף,
ושהכל יהיה יפה ובתולי כמו פעם
פּוֹסִידוֹן
מְטֹרָף בְּלִילוֹתָיו
פּוֹרֵץ אֱלָי גַּלָּיו
כָּבֵד
עָמֹק
כֵּהֶה
בִּתְכוּלָתוֹ הכַּחְלוּלִית
הִתְלַהֵם כָּבֵד - מִשְׁקָל אֶל הָרָקִיעַ
זָרַק עַצְמוֹ עֲלָי
מְנַתֵּץ זַכְרוּתִי כְּפוֹשַׁעַת