*

אותנטי, רגיש, זורם, עכשוי,

מבטא את שעוברים המלווים את היסורים,

של קשישים, חולים, פצועים,

מבטא מערכות אם ובנים,

בנים ואם,

גם שואה, הרבה שואה, בגלוי ובנסתר,

פשוט וקולע כמו שנאמר,

והעיקר הבריאות,

שלא נשכח

רק בריאות רמי

והרבה כוחות- גם כוח פיסי ובעיקר כוח הנפש

מכירה את הסיטואציה טוב מידיי לצערי

מחזקת אותך ומחבקת הורים יש רק...אחד (לרוב )

כוכב להמשך הדרך

סאני*

סליחה... שכחתי... אכי חשוב.. רפוא שלמה, והרבה בריאות לאמא שלך...

שבת שלום ומבורך.

דניאל

כמה שאני מבינה אותך.. ממש ..

אמא שלי עברה ניתות לב לפני 3 שנים (7 שעות משך הניתוח) העורקים היוה סתומים 95%.. בנס ניצלה..

לא מזמן שוב התאשפזה... עכשיו העורק שמוביל את הדם מהצבר למוח גם סתום.. שני צדדים. באחוז גם גבוהה...ומצוא לה עוד בעיות כליות, אולקוס.. מה עוד? אמא התחילה ליפול כבר לפני הרבה שנים.... כנראה כי החמצן לא מגיע מספיק טוב למוח.. זאת הסיבה..

ממש קשה להזדקן... מפחיד מה שרואים בבתי חולים..מבוגרים חולי אלציימר, לא מזהים אף אחד, מאכילים אותם..הם בחיים בעולם אחר.

זה פשוט הכניס ואותי ללחץ...גם אני אגיע למצב כזה???

תתחזק יקירי

אוף לעולם לא תדע כמה קשה לי לקרוא את זה

כל משפט מזכיר לי את אבא ז"ל....

ואת מה שעברנו איתו

שלא נדע

תהיה חזק יקירי

חזל למענה למענך

חיים פעם אחת לא יותר

רמי

כתבת כל כך מהלב וכל כך בגילוי לב גם על הדברים שפחות נעים לדבר עליהם.

מעריכה מאד את הכנות והאומץ לדבר על "צריך" בניגוד ל" באהבה".

מזדהה מאד עם רוב דבריך. רק לאחרונה איבדתי את אבי אחרי כחצי שנה של אישפוז

ועכשיו נשאר לטפל באמא שגם היא אחרי ניתוח וחיה בביתה עם מטפלת זרה.

קשה לראות את הורינו במצב כזה ובעיקר קשה לחשוב שכך יראו גם שנותינו האחרונות.

מאחלת לכם החלמה מהירה ושלמה.

אחי

נרשמתי לכאן במיוחד בכדי להגיב למה שכתבת...

עברנו יחד ימים לא פשוטים, מורכבים, מעייפים..ולפעמים קצת משעשעים..

הדבר הטוב שיצא מכל זה, היה ההזדמנות הנדירה להיות כל כך הרבה ביחד איתך, מתוך שותפות ואהבה.

זכיתי לגלות בך צדדים חדשים ומרגשים שלא הכרתי..

זה היה הרווח שלי..

נמשיך להיות ביחד תמיד

ונאחל לאמא בריאות ואריכות ימים

חיבוק גדול

שושי, אחותך

אל תשליכנו לעת זיקנה

הזיקנה מכוערת

זאת המציאות

בעלי עבר את הניתוח הזה

לכן מנסיוני אומר - זה לא קל

וככל שהשנים חולפות עוד יהיה פחות קל

בריאות

לאה

מכניס אגרוף בבטן וממלא בפחדים.

שיקום מהיר ככל האפשר והרבה בריאות.

צטט: pega doll 2009-08-11 09:29:53

אבי גזוענט, אינגלע

מצטרפת לתגובה הזו ומוסיפה "אומיין" !

רמי -

תודה על השיתוף

נוגע -

נגעת ללבי בפוסט הכל כך חשוב  

שנוגע בסופו של דבר בכל אחד ואחד  מאיתנו.

אכן קשה לראות את הורינו שברי כלי

וחסרי יכולת.

יש את השיר "על תשליכני לעת זיקנה"

של אביהו מדינה שכל כך מתחבר לכתיבתך.

ולגבי צוות המטפלים לא סתם קוראים להם

"מלאכים בלבן" הם באמת עושים מלאכתם

נאמנה.

מאחלת לאימך החלמה מהירה ולכם המשפחה

התומכת כל הכבוד ישר כוח.

צער גידול הורים

אני חושבת שאתה תתן לפי מה שחונכת וגם לפי מה שקבלת

אצלנו המושג משפחה הוא ערך עליון

כשהייתי נשואה אני טיפלתי בחמי וחמתי כשהיו בבית חולים (כולל מקלחות)

אבי ואימי מטפלים בביתם בסבי (אבא החורג של אבא שלי)

כולל מקלחות וטיטולים כשצריך

ואני רואה את הסימנים האלה אצל הילדים שלי כשמדובר בסבים ובסבתות שלהם
אני בטוחה שכשיגיע זמן ההורים שלי אני אהיה שם בשבילם במאת האחוזים

ולך כוכב על התקופה הלא קלה

ולמרות הכל אתה שם כשצריך אותך *

צטט: MIRAB 2009-08-11 06:17:00

נוכח תקופתך הקשה בה אתה מגלה חמלה,אמפטיה וסובלנות אין קץ,מחזקת ידיך

להמשך כוחותייך. מירה

היי רמי,

גם אני איתך ...

נוכח תקופתך הקשה בה אתה מגלה חמלה,אמפטיה וסובלנות אין קץ,מחזקת ידיך

להמשך כוחותייך. מירה

צטט: עזר כנגדי 2009-08-10 23:23:14

את חווית הזקנה והתפוררות הגוף מתאר קהלת כך:

קהלת י"ב 1- 8: א וּזְכֹר אֶת-בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ  עַד אֲשֶׁר לֹא-יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ.  ב עַד אֲשֶׁר לֹא-תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם.  ג בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת (הידיים)  וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל (רגליים)  וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ (שיניים)  וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת (עיניים).  ד וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל-בְּנוֹת הַשִּׁיר (השכמה מוקדמת) .  ה גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה (גב כפוף, אובדן החשק המיני),  כִּי-הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל-בֵּית עוֹלָמוֹ וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים. ..  ח הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל.

רמי,

ארוע כזה נותן פרופורציות נכונות לחיים

 וכל שנותר הוא לאמץ את המלצותיו של קהלת י"א 7 - 10 

ז וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת-הַשָּׁמֶשׁ.  ח כִּי אִם-שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמָח וְיִזְכֹּר אֶת-יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי-הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל-שֶׁבָּא הָבֶל.

בחיבוק גדול והרבה שמחה,

מירי

 

 

 

תודה מירי...

אפשר גם לאמץ את דברי קוהלת:

 מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם:  בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ

צטט: renana ron 2009-08-11 00:33:54

רמי יקר. הרשומה הזו היתה יכולה בקלות, להיות רשומה על משפחתי [בשינויים קלים ]. אני כל כך מבינה את מה שכתבת וגם מה שלא כתבת.לבי איתך

 

רננה

 שכחתי להגיד לך תודה על האומץ לשתף את הדברים ששיתפת

רמי יקר. הרשומה הזו היתה יכולה בקלות, להיות רשומה על משפחתי [בשינויים קלים ]. אני כל כך מבינה את מה שכתבת וגם מה שלא כתבת.לבי איתך

רננה

מזדהה איתך,

מחבקת

ומעריכה כמותך את יכולתם של האחיות והרופאים במוסדות האלה.

המון סבלנות ואורך רוח

תודה ששיתפת !

רמי, יקירי, זה נשמע עניין לא קל. סיפרת הכול בכנות מופלאה. מקווה שהוקל לך לפחות במהלך הכתיבה.

אני מאחלת לאמך החלמה מהירה וקלה כמה שניתן. בוודאי לא קל לה... נעים לקרוא על הפרגון ועל ההערכה שאתה חש כלפי הרופאים והאחיות המטפלים...*  

את חווית הזקנה והתפוררות הגוף מתאר קהלת כך:

קהלת י"ב 1- 8: א וּזְכֹר אֶת-בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ  עַד אֲשֶׁר לֹא-יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ.  ב עַד אֲשֶׁר לֹא-תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם.  ג בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת (הידיים)  וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל (רגליים)  וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ (שיניים)  וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת (עיניים).  ד וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל-בְּנוֹת הַשִּׁיר (השכמה מוקדמת) .  ה גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה (גב כפוף, אובדן החשק המיני),  כִּי-הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל-בֵּית עוֹלָמוֹ וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים. ..  ח הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל.

רמי,

ארוע כזה נותן פרופורציות נכונות לחיים

 וכל שנותר הוא לאמץ את המלצותיו של קהלת י"א 7 - 10 

ז וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת-הַשָּׁמֶשׁ.  ח כִּי אִם-שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמָח וְיִזְכֹּר אֶת-יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי-הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל-שֶׁבָּא הָבֶל.

בחיבוק גדול והרבה שמחה,

מירי

צריך לתת את הכבוד המלא לפוסטים כאלה יותר מכל פוסט אחר בקפה.

כי זה אמיתי , כואב , אכזרי ויחד עם זאת כל כך מרגש.

עברו לי המון מחשבות בראש תוך כדי קריאה , מהמקומות האישיים שלי ולרגעים הרגשתי מועקה מאד

גדולה בלב , והצלחת להעביר את המועקה הזו יחד עם הניואנסים היומיומיים

והפשוטים של כל המסביב.

הצחיק אותי שבתוך כל הסבל , והיחסים המורכבים עם אימך , דיברת על האחיות החרמניות , והרופאים החתיכים , על הנכדות , על ההיריון,

ז"א שבתוך כל זה הייתה לך גם ראייה אופטימית משהו על החיים וזה כנראה אומר משהו עליך.

זה פוסט חזק שהותיר אותי עם המון מחשבות.

תודה רמי ששיתפת.

דנה.

אין לי מה להוסיף על דברי איילת. רציתי לומר לך שאתה לא לבד בחיבוט הזה. היום ליוויתי את דודתו של אבי למסעה האחרון.

מגיע היה לה שאשא אותה כפי שנשאתי, שאטמון אותה כפי שטמנתי ושאכסה בכמה עטי חול כפי שכיסיתי.

את אימי קברתי לפני שנתיים וחשתי פחות, בכל ובשכול.

אני מטופל באבי שיבדל לחיים, איש אדיר חזק גדול שהשפיע על חיי באופן בלתי רגיל ואכזב אותי לגמריי, עד שקשה לי לבקר אותו לביקור אוהב, ואני בא כי צריך

ולא מסוגל להיות סובלני ומבין,

כי זה הוא וזה אני.

חבל לי נורא, אבל זו העובדה * 

צטט: מ א י ר ה 2009-08-10 22:03:12

קוראת אותך ואין ספק שתקופה לא פשוטה עוברת עלייך הכל מוצף ,ולא רציף כמו שכתבת בהתחלה.

אבל בהחלט מבינה את מה שאתה עובר .

הזיקנה לא תמיד אולי ברוב המיקרים .ולנו לא קל לראות את הדמות שהיתה לנו תמיד סמכותית חזקה ולראותה ניזקקת ולא מתפקדת.

האופטימיות וחצי הכוס המלאה אצל אימך שהיא באמת מוקפת אהבה ,ומטופלת בצורה ראויה.

זיקנה בכבוד!!

ולך שולחת חיזוק ורוח גבית לתקופת ההחלמה וכוכב לכנות ולשיתוף*

צטט: shby 2009-08-10 22:02:27

סיפור קשה ,

הרבה מאיתנו עוברים אותו בצורה כזאת או-אחרת , 

רפואה מודרנית - בחלק מהמיקרים מאריכה את תוחלת החיים - לא את איכות החיים,

ובתי חולים בארץ זה מקום טוב להכנס אליו עם מחלה אחת - ולקבל סיבוכים מאחרת - שבה נדבקים שם, 

נקוה לטוב ,

שבי

 

תודה לך חבר יקר

צטט: אניגמה 313 2009-08-10 22:00:46

רמי,

מורגש שזה נכתב 'ישר מתוך הבטן': הכאב, השאלות, התהיות והגילוי של האמת אודות אהבת בן לאמו ומסירות שבאה מעומק הלב, אבל גם כחובה.

רבים מהורי חבריי וחברותיי כבר אינם בין החיים. אני זכיתי והוריי שילדו אותי מאד צעירים חיים ומתפקדים. אבל העובדה היא שעם כל יום התפקוד הולך ויורד, השכחה תופסת את מקום התאים האפורים החיוניים - וזה כואב עד אימה.

תודה איילת על הדברים החכמים והרגישים

קוראת אותך ואין ספק שתקופה לא פשוטה עוברת עלייך הכל מוצף ,ולא רציף כמו שכתבת בהתחלה.

אבל בהחלט מבינה את מה שאתה עובר .

הזיקנה לא תמיד אולי ברוב המיקרים .ולנו לא קל לראות את הדמות שהיתה לנו תמיד סמכותית חזקה ולראותה ניזקקת ולא מתפקדת.

האופטימיות וחצי הכוס המלאה אצל אימך שהיא באמת מוקפת אהבה ,ומטופלת בצורה ראויה.

זיקנה בכבוד!!

ולך שולחת חיזוק ורוח גבית לתקופת ההחלמה וכוכב לכנות ולשיתוף*

סיפור קשה ,

הרבה מאיתנו עוברים אותו בצורה כזאת או-אחרת , 

רפואה מודרנית - בחלק מהמיקרים מאריכה את תוחלת החיים - לא את איכות החיים,

ובתי חולים בארץ זה מקום טוב להכנס אליו עם מחלה אחת - ולקבל סיבוכים מאחרת - שבה נדבקים שם, 

נקוה לטוב ,

שבי

רמי,

מורגש שזה נכתב 'ישר מתוך הבטן': הכאב, השאלות, התהיות והגילוי של האמת אודות אהבת בן לאמו ומסירות שבאה מעומק הלב, אבל גם כחובה.

רבים מהורי חבריי וחברותיי כבר אינם בין החיים. אני זכיתי והוריי שילדו אותי מאד צעירים חיים ומתפקדים. אבל העובדה היא שעם כל יום התפקוד הולך ויורד, השכחה תופסת את מקום התאים האפורים החיוניים - וזה כואב עד אימה.

אמי אומרת לי כל פעם: אנחנו חייבים למות, זאת המציאות, אבל הידיעה שזה הולך וקרב בהחלט גורמת לחרדות.

זכיתם שניתן לתת לאמכם את הטיפול הטוב ביותר האפשרי. לא לכל אחד יש הפריבילגיה הזאת, ולגביהם הסבל כפול ומכופל.

מי יתן ואמך תחיה את שנשאר לה בתנאים הטובים ביותר כשהיא מוקפת בבני משפחה מסורים. אני מאחלת זאת גם להוריי, שיחיו.

רפואה שלימה

אילת