אש לוהבת
פוסטים פופולאריים
-
ציגנקה (צועניה)
13/3/13 | 3439 צפיות
-
קולונוסקופיה ותה חם ומתוק
14/8/13 | 5827 צפיות
-
שדיים זה לא שניצל!!!!!!
5/1/11 | 4429 צפיות
-
פולשים! גם להדר יש מה לומר!
26/8/11 | 2367 צפיות
-
ליל הסדר
9/4/12 | 2089 צפיות
-
עוגה!!!! יצירה הממציאה את עצמה?????
22/10/11 | 6131 צפיות
פוסטים אחרונים
- קולונוסקופיה ותה חם ומתוק 14/8/13
- צימר 6/5/13
- ציגנקה (צועניה) 13/3/13
- תמר 7/3/13
- צילו של המניאק 13/2/13
- בת חמש עשרה ומוסטנג ספורט אדומה 6/1/13
0
רוצח במשפחה - סיפור נורא
שבע בנות היו במשפחה ובן זקונים - נסיך אחד.. בית של חייטים, אנשים פשוטים. האב, אציל,איש רוח, משכיל, עסוק בפוליטיקה, ציונות, גאולת הארץ...והפרנסה כולה מוטלת על אשתו ובנותיו... הנסיך..בן יחיד,(לאחר כל הבנות האלה.).. למד... הבכורה בבנות, רוזה, היתה היפה מכולן,,, צווארה כברבור, שפתיה שושנים, עיניה תכלת, עצמות לחייה גבוהות , רגליה ארוכות ודקות כאיילה שלוחה...ולמרות היותה ילדה עדיין, מהלכת היתה כנסיכה... מודעת היטב ליפי מראיה... התאהב בה בנו של הקצב. משפחה גסה, קצת מנודה... גבוה היה הבן שמעון...בנוי לתלפיות, משכמו ומעלה, גופו משורג שרירים...מנשיאת חלקי בהמה על כתפיו...עורו שחום, שיערו ארוך,שחור. גם עיניו כחולות, קרות.. כנראה הקרבה אל המוות, מותן של אותן בהמות... שמעון עקב אחרי רוזה היפה, מאז היותה ילדה קטנה, חשק רק בה...כמנהג אותם ימים שלח את אביו בבקשה להבטיח להשיא את רוזה לבנו בהגיעה לפירקה...וכמובן, נדחה על הסף...הייחוס לא התאים.... חיזר אחרי הילדה, קנה ליבה במתנות ודברי מתיקה, והרי יפה תואר, שחום ושתקן היה.. אפוף מיסתורין ...בעיני הילדה...ובגיל 14 כבר הרתה לו... ובאותם ימים מחמת הבושה.. מיד השיאו את השניים ולאחר מספר חודשים, נולדה מלכה'לה. שמעון לא שכח את הדחייה שדחה אותו, אבי אישתו...ולא שמר טינתו בליבו... מבטו אפל, חורש רע...למרות אהבתו את אשתו הילדה...נהג בה בגסות, ואף היכה אותה מכות קשות...מלכה'לה היתה בת כמה חודשים, בעת שבאחת הפעמים, עת בכתה בלילה...הפריעה את מנוחתו של שמעון אביה... הוציא אותה האב מעריסתה, ובחמת זעם הטיחה בריצפה... ומתה הילדה... והמשפחה ידעה.... פחדה... ושתקה....כולן נשים.... חלשות, ללא מגן... חלפו מספר שנים ונולד מיכאל... ילד חכם יפהיפה...שחום ותמיר כאביו... שערו שחור שופע, עיניים כחולות מדהימות...ילד שובב ידו בכל ויד כל בו...באחד הימים העלה את חמתו של אביו,ובסטירה אחת על פני הילד, קרע את עור התוף באוזן ימין של מיכאל וגרם לו לחרשות באוזן זו עד סוף ימיו... רוזה האם, היתה בהריון שלישי... כאשר פרצה מלחמת העולם השניה...כל היהודים באותה עיר, הצטוו להאסף בככר העיר, מנהיג הקהילה היהודית, אביהם של הבנות והבן הנסיך, נקרא אל הבמה שבככר, וכשהוא מנסה להסביר.. שהיהודים הם אזרחים, הגונים, רודפי שלום, מועילים.. וכו' וכו' נכרך החבל סביב צאוורו וללא אומר הוא נתלה בככר העיר... יריות החיילים לתוך הקהל הפילו קורבנות רבים...אלה שברחו לתוך בית הכנסת הסמוך, ננעלו בתוכו והועלו באש בעודם בחיים... לאחר שהחיילים והשכנים הנוצריים סגרו עליהם.. קובצו שוב היהודים.. באותה ככר, הגברים הופרדו מהנשים.. ונשלחו למחנות כפייה....ואילו הזקנים, נשים וילדים הוצעדו, לכוון מחנות עבודה בצעדת מוות ארוכה, ימים על ימים.. ללא מזון..., בשלג ..., בקור.... כאשר משני צידי השיירה, צועדים חיילים, נושאי נשק שלוף... כלבים חושפי שיניים...ומפעם לפעם מי שנופל, מועד, כושל, נורה מיידית, ואיש אינו עוצר... הכלבים נובחים ,צעקות החיילים בגרמנית, והשיירה ממשיכה... תוך כדי צעידה, תקפו צירים את רוזה היפה...הבת היחידה הנשואה מבין הבנות, אחיותיה תומכות בה...גוררות אותה ביניהן... שלא תעצור .. פן תיירה... ותוך כדי הליכה, גרירה... היא יולדת בת, תינוקת..... חבל הטבור נחתך בשיניים... האחיות ממשיכות לגרור עמן את רוזה השותתת דם...התינוקת ננטשת... אין טעם להרים אותה אפילו... מהשלג הקר, המלוכלך שאין ספור רגליים דרכו עליו בשיירה האין סופית... רבקה'לה, אחת האחיות,נכמרו רחמיה על התינוקת, מרימה אותה, מהארץ, עוטפת אותה בשולי שמלתה, וממשיכה ללכת...צועדת, מועדת, והתינוקת בזרועותיה...לועסת פיסת לחם... מרככת אותה ברוק... ודוחפת לפי התינוקת... בדרך לא דרך חוזרים בני המשפחה לעיר הולדתם, אחרי המלחמה...שמעון הקצב, שרד גם הוא ושב ממחנה הכפייה... שרידי אדם,, אנשים, אודים מוצלים מאש...משפחות מתאחדות...משפחות אחרות לא חזרו כלל,,, איש מהם לא שרד... רוזה היפה, בעלה שמעון, הבן מיכאל...והתינוקת שבדרך נס שרדה גם היא... וקיבלה את השם, פרלה...שבו לחיות יחד...ושמעון האב, המדוכא.. (לך דע מה עבר עליו,) הרי לא דיבר, לא שיתף... והוא עדיין מפליא בהם את מכותיו...גם התינוקת שפתאום נפלה כעול על צווארו, הכעיסה אותו מאד...גם ממנה לא נחסכה נחת זרועו.... כעבור שנים עלו כולם לישראל...כל האחיות שנישאו בינתיים הבן הילדים, כולם.... הילדים עצמם בגרו התחתנו הקימו משפחות משלהם... ובאחד הלילות, קיבלו האחיות,שיחת טלפון משמעון, כי רוזה לא חשה בטוב ונפטרה.... האחיות הגיעו עוד באותו לילה לביתם המרוחק של שמעון ורוזה... ומצאו אותה מתה, גולגלתה רוצצה, ודמה הותז על כל קירות חדר השינה. ידעו הבנות כי אם יוודע הדבר למיכאל הבן שהיה באותה עת בחו"ל, אין ספק שירצח את אביו, אותו שטם כל חייו...לא רצו הבנות - הדודות, כי מיכאל יבלה את שארית חייו בכלא... ניקו את הקירות, החליפו מצעים...רחצו את רוזה היפה. והשכיבו את אחותם המתה, המעונה במיטה הנקייה... לא מבינה איך הצליחו האחיות השורדות, אך הרופא שהוזמן, חתם על תעודת הפטירה,,, בלי לשאול שאלות מיותרות... נקפו השנים, שמעון הקצב, מת ואף ילדיו מיכאל ופרלה, ניפטרו גם הם...ואילו הנכדים... שני בנים נהדרים, יפים, תמירים, חסונים, מדהימים...... אינם יודעים כלל את הסוד הנורא של משפחתם... האחד משמש כאחד מהדי..ג'יי... המפורסמים ביותר בלונדון, איביזה,,, ומבוקש בכל העולם...והוא נודד ממקום למקום... אחיו הבכור... הגיע לארץ ובגיל 30 התנדב לצה"ל ושימש כחובש לוחם... השתחרר ועזב ליעד בלתי ידוע... אין להם בסיס מגורים קבוע... לא הקימו משפחות....והם נעים ונדים בעולם...כאילו אות קיין, קללתו של סבם הקצב הרוצח רובצת עליהם....מבלי שידעו דבר... רבקה'לה אמי המדהימה, על ערש מותה, סיפרה לי בסוד, את הסיפור הנורא הזה... האחיות שנותרו, אישרו את אשר קרה...מילה במילה.... כל הזכויות שמורות. |
תגובות אחרונות
-
אביה אחת
בתגובה על איפה סאשה? - סיפור אמיתי
-
רסיס דימעה
בתגובה על השדיים של לטיפה
-
shaykopel0
בתגובה על ירח דבש!!!!
-
mezra
בתגובה על קולונוסקופיה ותה חם ומתוק
-
אזוטריקה-יומן לימוד
בתגובה על 00
תגובות (141)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ציפי, ציפי . . .
איזה סיפור . . .
קראתי קודם את ההמשך (לא ידעתי שזה קשור).
עכשיו אני מבינה שזה אמיתי.
פשוא לא יאומן.
כמו סיפורי אלף לילה ולילה . . .
ואת יודעת לספר ככה
שמרתק לקרוא אותך.
סיפור אמיתי.. אגב אחד הבנים איתר אותי בפייסבוק
אנא קרא את ההמשך..בסיפור אהבה בלתי אפשרי...
אגב אחד הבנים איתר אותי בפייסבוק...
תודה יקירי, על הביקור התגובה והכוכבון המתוק גם :)))
היי אלי יקר,
שמחה שקראת, שמחה שהגבת.
. חבר חדש שלי..
היום כותבת המשך...
לגבי הדור הבא של משפחה אומללה זו...
אשמח אם תקרא ותגיב....
היי רומפי
פוסט חזק....קשה וכואב
אלי
היי איש יקר,
המציאות עולה על כל דימיון......
ואכן הגדרת כל כך נכון...
אסונות ,הישרדות....
והדברים שלובים זה בזה...
תודה לך חבר יקר,
על התגובה התובנה,
וגם על הכוכבון החמודון....
היי יקר,
בהחלט צודק,
אבל אלימות מסוג זה לא אופיינית
דווקא אצל יהודים..זו אלימות במשפחה...
ששום עם לדעתי, לא יכול לפתור עצמו ממנה...
כאן התווספה גם השואה....
הלוואי והסיום היה אופטימי יותר....
אבל המציאות כותבת את עצמה לא תמיד
לשביעות רצוננו...
אני עומדת לכתוב פוסט המשך בדבר תולדות וקורת מיכאל הבן.....
תודה יקירי על התגובה וגם על....
כמו שכבר אמרתי
האלימות,הרוע אצל היהודים ,בינם
לבין עצמם התחילה בעבר. לא סתם
הגויים שנאו אותנו .
הסיפור לכשעצמו מרתק,כתוב ניפלא
אבל ציפיתי לסיום אופטימי יותר.
אכן כן יעל מקסימונת
תודה יקרה על הביקור והתגובה וגם.. כן. כן, גם....
תודה לך יקר,
על הביקור והתגובה והכוכבון גם...
מסכימה לחלוטין......
מה שנקרא המציאות עולה על כל דימיון....
מצמרר,לא פלא שאנחנו עם קשה עורף.....
המונח השרדות חרות על גורלנו הרבה הרבה לפני כל השיטפון של תוכניות הראליתי !
מכאן גם אני מתחיל להבין את החוסר סבלנות וסובלנות שלנו,(כנראה עוד לא למדנו מספיק לקח)!
היי תכשיט יקרה
תודה על עצם הקריאה, התגובה
והכוכבון גם....
אם תרצי עבריי לקודמים...
לא באותה רוח... אבל...
ושוב תודה יקירה....
את כותבת יפה...
הסיפור שלך העביר בי צמרמורת...
מגן יקר,
תודה לך על הביקור התגובה.. הכוכבון..
המילים החמות...והפירגון....
רומפי יקרה
הסיפור שלך צימרר אותי
הדרכים שבסיפורך קשות כואבות
ונוגעות לך ולמשפחתך
אבל
מצאתי הרבה טוב גם בקושי הזה...
סבך היה מנהיג רוחני
וברומפי שלנו יש הרבה אהבה
הגיע הזמן להעצים את דרכי האהבה
איריס מדהימה שלי,
כל כך שמחה שבאת, שקראת...
ולכל איש יש סיפור הצלה מופלא.....
תודה יקירה
רומפיפיה יקירתי,
סיפורך קשה ומזעזע.
אולם מתוך הסיפור הכאוב הזה שזורים גם
סיפורי גבורה, הקרבה, אומץ, של אנשים
שעברו את השואה.
חשבתי, איזה כוחות נפש אדירים היו לאמך, למשפחה, בכדי
לא לחשוף את הסיפור הנורא הזה.
תודה לך אנטון,
על הביקור ועל התגובה....
אכן כן מזעזע ועצוב.....
מזעזע ועצוב..
תודה שהבאת יקרה,
אנטון
ברון בואך יקר......
והמון תודה :))))))
תודה יקירה, חברה טובה,
שמחה שבאת וקראת והגבת וגם...
שבוע טוב ונבורך לך חברה שלי...
סאלינה יקרה, אכן כן,
סיפור קשה שהיה בעבר הרחוק,
תודה יקירה על הביקור והתגובה,
שבת יפה שתהיה לך יקירה...
רומפי שלום....
סיפור כואב...כואב ביותר....
קראתי בלי לעצור ...התרגשתי נורא...
שבת נעימה.. סאלינה
תודה לך חבר יקר.....
על הביקור ועל התגובה...
ואני אכן אחכה לך כאן:)))))))
סיפור מדהים!
אני מבין שהסיפור אמיתי...
וואוו...
אשוב לעטר בכוכב.
היי חבר, תודה שבאת הגבת וגם...*
סיפור נורא עצוב אך מרתק
אפרת יקירה,
תודה לך שבאת...
סיפור קשה
חיבוק
ותודה על השיתוף והכתיבה
אפרת
תודה לך יקר, כל כך שמחה שבאת...
לצערי אמיתי לגמרי,
אחרי צנזורה....
סיפור קשה ואם הוא אמיתי אז קשה עוד יותר.
לפי בקשתך אני אגיב לך בפרטי על הכתיבה
שושנה יקרה, תודה לך יקירה, אוהבת אותך שבעתיים...
סיפור קשה יקרתי.זה כואב לשמוע כאלה דברים .
אני שולחת לך את אהבתי. שושנה
היי לך, יופי שחזרת...
כן סיפור אמיתי...
וחבל שכך קרה.....
תודה לך....
כן יקר,
ללא ספק...
תודה לך שבאת והגבת
סיפור מהחיים...
אני רק יכול להגיד לך,
שכבר באמצעו של הסיפור קיבלתי צמרמורת...
מחריד,
האדם יכול להיות גם היצור הכי אכזרי על פני האדמה...
נשית ומתוקה,
כן עולם אחר,
חוקים אחרים.....
שואה מתערבבת בשואה...
התינוקת הזו כבר סבתא מזמן....
והבנים... ואף אחד גם לא יספר להם סיפור נורא שכזה...
תודה חמודה...
דאז יקירי, ההנאה היא הדדית...
תודה על הביקור והתגובה....
רומפיפיה צהריים טוביים!
מצמרר לקרוא איזה רוע ואיך שמרו על זה בסוד מפני כול העולם הבנתי שאז היה דור אחר עוד בסיפור הייתה בי תחושה שאימך לקחה את התינוקת וחכיתי לסוף. עצוב היה לי לקרוא שעל הילדים שעדיין חיים יש אות קין והם אפילו לא יודעים על כך
תודה עודדי
אריה יקר,
איזה פחד, מאיפה הנחש המפחיד הזה...???
חיבוקים זה יופי... תודה שבאת...
היי מקסימונת, תודה!
תודה יקר
היי יקירה, שמחה שבאת...
אכן כן וואחד סיפור... תודה יקירה גם וגם וכן גם....:))))
ואחאד סיפור.
*
בונבונייטה יקרה, אכן צדקת...
ואני כבר כתבתי את הפוסט הבא.....
תודה יקרה על הביקור והתגובה...
מדהימונת,
תודה לך, אכן הארת...
סיפור קשה, אבל לפעמים יש כל כך הרבה רוע שזה לא נגמר בדור אחד....
תמי חברה מדהימה שלי,
הרי ביום בו נכנסתי לקפה,
קיבלת אותי כל כך יפה ומיד הצעת עזרה....
שטרם ניצלתי אותה...(שומרת לי את הזכות)....
את יודעת, מתוך רצון להגן על הילדים,
אנשים מסתבכים בסודות ושקרים...
והם, כקורי עכביש, תווים קוריהם סביב סביב
, עד אשר אי אפשר בכלל להחלץ מהם....
תודה לך חברה שלי יקרה וגם...
היי יקר,
אתה יודע דור השואה,....
רצו להגן על הדור אשר לא ידע את הזוועות....
וכן על הבן הבת שנולדו לזוג בלתי אפשרי זה...
האחיות ואח ידעו כמובן.....
תודה לך יקר...
רומפי היקרה שלי..
סיפור כל כך נוגע ללב...מחיתי דמעה של כאב
כל כך הרבה תלאות וכוח ההשרדות מפליא
אותי כל פעם מחדש...
איזו אכזריות והשתיקה זה הקושי הכי גדול..
ואני התברכתי בלהכיר אותך..
ואת מדהימה.ומחבקת אותך בחום ואהבה...
תמי
מזעזע
אין מילים
ואיך אימך שמרה את הסוד הנוראי
כל השנים
דידיה, חברה שלי,
תודה יקירה, וגם על ה-*
וואו איזה סיפור! עוד מהכותרת הייתי במתח! נשארתי בפה פעור. את כותבת מקסים
תודה יקירה,
ראיתי!!!!
סימ יקירה,
תודה לך מאד מאד...
צודקת.. מה יש לדבר...
*
רותי'לה יקירה, אנחנו בין חברים...
ומשתפים....
תודה לך יקרה...
תודה לך יקירה, אכן כן....
תודה על השיתוףסיפור קשה וקורע לב.
כתבת אותו כל כך יפה.
תודה לך יקר..
שבוע טוב לכולנו, אמן...
יקירה, היא לא רצתה להוושע....
כשעלו לארץ, ילדיה,עזבו את הארץ כי לא יכלו לשאת את סיבלה של אמם....
אחיותיה גיסיה, כולם הגנו עליה
הפעילו עליה לחץ להפרד ממנו, והיא לא רצתה לשמוע איש...
אהבה אותו בטירוף.....כמו אןתו עבד.
.. שלא מוכן לצאת לחופשי יען "כי אהבתי את אדוני.."
אהבה מצמיתה ומכלה... גם הוא אהב אותה בדרכו החולנית.......
ציפי יקירה, ובכן הסיפור האמיתי, חובק יבשות...
יש פה גם אהובה סינית - אמיתית- ביקרה אותי לפני כחודש...
.שגרירה צרפתיה באחת ממדינות אפריקה...
גם היתה אצלי לפני זמן מה...
את יודעת,
ממשיכה לכתוב, פרקים מתוך ההמשך...
השמות כמובן לא השמות האמיתיים,
תודה לך ציפי יקרה, אין לי כמובן שמץ של
מושג איך להגיע לאנשים המקצועיים העוסקים בכך
אולי את יודעת....
היי יקירה,
תודה שביקרת והחמאת, (יסלח לי האל... מתה על מחמאות... מה יהיה???)
כן סיפור מזעזע...
מזעזע, ומצמרר הסיפור ..
ולזה יקרא שמעון אהבה...
כמה נורא שהאיש לא חס על אם ילדיו
אך מה אדרוש והוא לא חש רגש אליהם..
והרג את מי שעמד בדרכו
כמה נורא שהוא שיתק אותה מפחד.
ולא היה לה מושיע, וגב לעמוד לצידה.
אילו היה הסיפור מתרחש בימינו היתה
אולי ניצלת, היום יש חוקים המגנים על נשים.
לא בכל המקרים, מפני שהפחד עדיין השולט
בחיהן של הנשים האומללות..
דמעתי בכאב על הקורות אותה אישה..
והכי נורא לי שזה לא סיפור, אלא חייה של
האישה...
נשארתי עם תועקה נוראית....
שלבטח תלווה אותי זמן רב.
תודה.
סיפור ממש מזעזע כמה אכזריות ורוע ... המקום והזמן שונים אבל הרוע מוצא דרך לפלוש לחיינו בכל דור ודור .
סיפור מזעזע וכואב שכתוב בצורה נפלאה! הכתיבה שלך נהדרת רומפפיה!!!
מאירה יקרה,
תודה שבאת
וכמובן שאשמח....
אמיר יקר,
אכן כן,
יכולתי לשתף משום שאני טורחת להשאר באנונימיות שלי...
כי אני ממש לא חשובה פה,
לדעתי חשובים הסיפורים ועוד יש לי, כהנה וכהנה...
לא מזעזעים.. תודה לאל.. אלא משעשעים, אפילו..
. תודה לך יקר, על הביקור והתגובה וגם...
חיים יקירי, כמובן שלא יכולתי להתאפק ובכל זאת באתי מיד לראות...
אז קודם כל וראשית דבר, אני מתמוגגת מהמחמאות שהרעפת עלי.... וכן כן תמשיך...:))))
אלה היו ימים אחרים...
תחשוב על הבושה שילדה בת 14 בתו של מנהיג קהילה..
נכנסת להריון.. שומו שמיים....ומבנו של הקצב..
שכולם מתרחקים ממנו כמו מאש....
האמת היא שהאב היה כל כך עסוק ביחסי חוץ...
שלא כל כך העזו כנראה (לא יודעת בעצם) להטריד את מנוחתו...
ואולי בכלל אני עושה פה עוול לסבא שלי שאומרים שהיה איש אדיר... משכמו ומעלה...
ימים אחרים... מנגינה אחרת...
אין ספק שהיו צריכים לנהוג אחרת.....
איזה סיפור!!!
עצובבבב
אחזור לנצנץ
מה אומר ומה אדבר ? ואני לתומי אשר יודע סיפורים קשים חשבתי כי ראיתי כבר הכל, אבל הכל מתגמד לעומת הסיפור הזה . יכולת ההתנסחות והכתיבה הרהוטה ה מותחת והיפה , לא יכולה לרכך את העובדות הקשות עליהם את מספרת במקרה. וכל אדם בר דעת מתקשה להבין מהיכן יכול רוע כזה לשכון אצל בני אדם שמסתבר שהם ללא צלם אנוש. ומזכירים את הטרגדיה של התקופה עליהמדובר. תודה ששתפת אותנו בסיפור שיש לך קשר אישי עקיף אליו.
סיפור קשה, אכזרי ומאוד עצוב.
כרגיל אצלך הוא כתוב נפלא מנשמה מאוד רגישה ויכולת תיאורית גם עדינה גם מביאה המון פרטים והכל ברגישות מאוד גבוהה ונוגעת.
אז כבר שמענו על סיפורים קשים או אכזריים. זה אחד מהיותר קשים ומהבלתי נתפשים שבהם.
והשאלה מה יותר היה חשוב לשמור על כבוד המשפחה ולא להוציא החוצה או להוציא מוקדם ככל האפשר ולמנוע את המקרים הקשים שבאו בהמשך? על זה אף פעם לא תהיה תשובה.
אחרי סיפור שכזה קצת קשה לומר המשיכי אבל המשיכי את עושה את זה יותר ממצוין.
חיים
תודה לך יקירה...
היי רומפיפה,
אחרי שהוספת מידע זה...
זה אף הופך הכל למזעזע יותר.
תודה ששיתפת
היי יקירה, אלה היו ימים אחרים......
מאד מקווה שלא קורים עוד דברים כאלה, אך לך דע....
תודה לך שיווה אהובתי,
היו אלה ימים אחרים... אך גם כיום,
בחדרי חדרים... הזוועה נמשכת....
אך יש לנו פה גם הצלה תקומה ושינויי...
ברור, שאשמח אם תשובי, אוהבת אותך עם ובלי....
היי יקר,
ואני התלוננתי על שלא באת...
מודה לך כל כך, הרי ירדת ממש, לסוף דעתי
ואכן כך התייחסתי לסיפור שיש בו רבדים רבים.....
מודה לך מאד על ההתייחסות הלבבית.וההבנה שגילית..
איזה סיפור עצוב
כמה רוע ,כמה אכזריות
יכולה להיות באדם והכי גרועה
השתיקה שכביכול באה לשמור
עלינו אבל מחלחלת והורסת
מבפנים ,עם כל הכאב דברים
צריכים להאמר ורק כך ניתן לתקן
את מה שאפשר כמובן
תודה על השיתוף יום טוב שיהיה לנו
אשוב לככב אזלו כוכבי
חתיכת סיפור
התופעה של "הכל נשאר במשפחה"
גובה קורבנות ומעצים אלימות*
הי רומפי,
סיפור מרגש ביותר, נכון לומר לא סיפור כי אם "אלה תולדות השושלת לבית......." .
לאחר שהגעתי לשורת הסיום שלך, חזרתי לקרוא שוב מההתחלה ויותר לאט, זה עוד לא קרה לי כאן בקפה,
כל כך הרבה דברים גלומים בזה הסיפור עד שלא ניתן, לדעתי, ואסור להפריד לחלקים כמו זה הפרק האמיץ זה פרק הגבורה , זה האיש הרע - מאחר ואז התמונה תהיה מעוותת לא שלמה ותאובד מעיקרה והרי עשית מאמץ אישי אדיר להביאו בשלמות שלך.
רומפי, חשיפה אישית אמיצה, יוצאת מכל הכלל, כתיבה סוחפת מעניינת ודורשת נשמה יתרה.
כמה קשה היה לך המעשה
היי יהודה יקר,
תודה לך.
נינה יקירה,
אכן כן
תודה שבאת...
כן,
אתה צודק,
זה פשוט ישב והיה חייב לצאת...
תודה לך יקר...
ואאו איזה סיפור.....
הדהמת אותי בבוקר שטוף שמש זה....
רוע לתפארת!
תגידי.אין לנו מספיק מפלצות היום
צריך להביא עוד מהעבר הנורא הזה
בכל אופן לעניין,כתוב יפה על נושא לא יפה.
תודה יקר
תודה יקירה,
כן דברים מתערבבים להם זה בזה
תודה יקר
עם כל הזוועה איזה נס לידתה של אימך וההמשכיות דרכך!*
תודה לך יקר,
מקווה שלא נחשפתי לגמרי,
חוץ משמה של אמי...
אין ולא כלום לגבי אני....
למרות שאתה... יכול...
אבל באמת שאין צורך, מה זה חשוב.....
הסיפור עצמו אמיתי, ועבר המון צנזורה שלי.
.. לבל תיפגענה המשפחות שכלל אינן יודעות....
אתה בהחלט צודק,
אנחנו חיים כיום במדינה מתוקנת, שיש בה חוק וסדר...(בערך...)
הרוע התרחש לצערי גם התרחש... בשנות השלושים ונמשך לתוך שנות הששים...
השיקול של המשפחה, היה מי ישלם את המחיר..
.האם מיכאל יכלה את ימיו בכלא... הרי את אביו... נידתה המשפחה....
וגם כך חייו היו קשים ביותר... פעם אספר גם את סיפורו המופלא...
אני רק מספרת את הסיפור...
וישנם עוד סיפורים רבים,
ובשל כך אני מעדיפה שזהותי תישאר חסויה...
דעתי אינה חשובה כלל, הסיפור הוא החשוב....
ומה לדעתך אני מרגישה בתוך כל הסיפורים האלה.????..
תודה שחשפת ונחשפת.
מרגש.
לפי דעתי מבחינה חוקית יש כאן פשע שהחוק מחייב לדווח עליו.אם הרוע אכן התרחש.מעניין שאת הרגשתך אינך מתארת
ף, יקר,
יום קשה לי היום, לאחר שחשפתי....
ולמרות הכל המחמאות שאתה מרעיף פה עלי....
ואכן כן שואה בתוך שואה...
ובתוכם, גם גבורה, סיפור הישרדות, לידה בתוך התופת
ולאחריהם הדרך בה נפגשו הורי לאחר המלחמה...
באמצעות ילדה שריד מוצל מאש... נישואיהם...
מה אני מבלבלת בכלל, אם יהיה עניין,
אספר... באמת... תודה לך יקר....
מיכל יקרה
אין מה להוסיף.....
תודה שבאת
חבל שציערתי אותך יקירה...
היי יקר,
אמי היא אחת משבע האחיות, היא היא זו שהצילה את התינוקת שהיתה לימים החברה הגדולה והבוגרת שלי....סבי היה חבר של ז'בוטינסקי בזמנו... אסף כספים מאנשי עירו וקנה עבורם וגם עבורו אדמות, בארץ ישראל... עסקו בגאולת הארץ....כל המסמכים אבדו כמובן בשואה... לא חיפשנו וכמובן לא מצאנו,, את הקרקע שקנה,,, אנו יודעים שהיא על הר הכרמל... לך דע...סבי ניתלה בככר העיר, ולאחר מותו החלו הפרוגרומים...הרצח השריפות והגירוש הגדול... זו היתה השיטה... להרוג את המנהיג הרוחני... במיקרה זה סבי... ואחר כך היו כל האחרים כעדר ללא רועה....פעם אספר גם את סיפור המשפחה...אולי... אם יהיה עניין בכלל....
חזרתי ואין לי מה להוסיף....העברת בי צמרמורת. בחיי.
גם בגלל הסיפור וגם בגלל הסגנון המדהים בו הוא כתוב. כמו חרב רבת שיניים שננעצת במהירות אבל מרגישים כל שן ושן בנפרד, וגם את כולן ביחד.
מורגלים לחשוב שאין גרועה מהשואה.
אבל הנה באת והראית שהשואה ושואה פרטית שעומדת לידה, אי אפשר לקבוע איזו מהן נוראה יותר.
הסיפור עצמו יכול לבנות סרט או סדרת טלביזיה.
זה עלול להשמע אכזרי, אבל מאד רוצה שתמשיכי לכתוב, או ככתוב: "רוצים עוד".
האמת לא יכולתי להמשיך .
יקרה,
טוב שהוצאת החוצה.
מה הקשר של אמך למשפחת הטרגדיה הזו ?
*
משה
תודה, תודה...
*
מוטי, חבר , אורח חדש, כל כך מודה לך שהבאת מפרקי אבות....
גם אני , באה מבית מאד דתי... ואני כבר לא...
אך אבי זצ"ל תמיד ידע להביא לנו דברי חכמים... הראויים לאותו מעמד...ולאותו רגע...
מאד מאד מעריכה את תשובתך ואת התייחסותך לנושא קשה ואמיתי זה....
זה מחלחל בי שנים,
חייבת הייתי להוציא....
תודה לך יקר
כן יקירה,
שני הנכדים, מדהימים ביופיים, באמת...
ועצב משוך על פניהם..
. מבלי לדעת דבר וחצי דבר.
. על הדם המורעל הזורם בגופם.....
מסכימה איתך יקירה,
אך המציאות עולה לא פעם על כל דמיון....
תודה לך יקירה...
רמי יקר,
תקופה אחרת, זמנים שונים,
לא היה למי לגלות....
ועוד קיצרתי....
תודה לך יקר
מעשה מצמרר רומפי...
כי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית)
כי יצר לב האדם רע. אמר ר׳ חייא רבה : עלובההעיסה שנחתומה מעיד עליה שהיא רעה — כי יצר לב האדם
רע מנעוריו . אבא יוסי החרס אמר עלוב שאור שמי שבידו ,
אותו מעיד עליו שהוא רע — כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו (תהלים קג, יד).
רב נין אמר עלובה המטעת (הנטיעה) שמישנטעה מעיד עליה שהיא רעה
— ו ה' צבא'ות הנוטע אוהל דבר עליך רע (ירמיה. יא, יז).
שאל אנטונינוס (מרקוס אאוריליאוס אנטונינוס שאומרים שהיה בן זמנו של רבי יהודה הנשיא המכונה "רבינו הקדוש" )את רבינו :מאימתי יצר הרע נתון באדם?א מ ר לו: משעה שנוצר .
אמר לו אנטונינוס: אם כן (אם הוא כזה רע ורשע) אז היה חוטט (העובר ) בני מעיה (של אמו)
ויוצא אלא משיצא , והודה לו רבי שהשוה לדעת המקרא — כי יצר לב האדם רע מנעוריו"•
ר׳ יודן אמר מנעריו כתיב (כתוב מנעוריו בכתיב חסר על מנת ללמדנו) שמשעה שניעור לעולם.
ועוד בפרקי אבות:
"הוי מתפלל בשלומה של מלכות אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו".(פרקי אבות)
סילבי אהובתי
,עולם אפל,
סודות ושקרים רוחשים
להם שם באפלה....
תודה יקירהדבי יקירה,
נכון,
המון תודה לך...
רוע צרוף. הדבר הקשה ביותר להתמודד עמו.
תודה שהבאת
לילה טוב
דני יקר,
אכן כן...
תודה חמד על הביקור וגם...
ליריתוש יקרה,
ממש כך, תודה יקירה
זוהרת מתוקה,
והכל נכון...
מסתובב במשפחה....
.תודה לך יקירה...
רומפי
זוועה אמיתית......
ולראיה,
אבות אכלו בוסר
שיני בנים תקהינה.....
אסתי
דרך הצבע
נורא!!
לא יאומן. החיים עולים על כל דמיון. מחזאי שהיה מנסה להעלות סיפור שכזה בתיאטרון היה ודאי נפסל מחשש לאי אמינות...
סיפור נורא ואיום. דוקא איש כזה ניצל מהשואה, מקום שצדיקים גמורים נשמדו...
שמירת כזה סוד במשפחה בודאי לא מביאה אושר.
היה מקום לגלות את הסוד בעוד הרוצח בחיים אך את הנעשה אין להשיב.
בידידות,
רמי
סיפור קשה הבאת
סיפור מעולם אפל
של זמנים חשוכים
כשהאישה היתה חפץ
לילה טוב ורגועה חברתי היקרה
רומפי,
סיפור מזעזע,
כמה רוע ואכזריות יכולים להיות באדם.
מצמרר!
סיפור מזעזע. אכן החיים הם לא גן של שושנים ואף אחד, גם, לא הבטיח לנו שכך יהיה.
שיהיה לך לילה טוב, רומפי.
דני.
רומפי היקרה, סיפור סיפור!
קשה וכואב, לא ייאמן מה עושה הרוע האנושי ומה הוא מעולל.
כשאנו קוראים סיפור כזה, אנו אומרים תודה על מה שיש לנו בחיינו,
מקבלים פרופורציות...
תודה.
רומפי אהובה שלי...הסיפור אכן נורא ומזעזע....קשה לקרוא ועם המילים שלך אפילו ראיתי את התמונות והדמויות בעיני רוחי....
למזלנו הזמנים השתנו ולמרות שישנם עןד אנשים כאלה החוק מעורב יותר מפעם והם נענשים ,למרות שלא ברמה שהם אמורים להענש באמת....
סיפור קשה ברמות...