לפני מאות שנים חי אדם, שהמלך דן אותו לעונש מוות, בעקבות מעשה שהוא עשה. לאחר שהוא שמע את גזר הדין, האיש פנה לעבר המלך ושאל, "האם אני אוכל לקבל שבוע כדי להתכונן אל הקץ?"

המלך ענה, "הייתי רוצה להיענות לבקשתך, אבל אני חושש שאתה תברח ולא תחזור למימוש גזר הדין. אם תוכל למצוא מישהו שישאר פה במקומך, בזמן שאני משחרר אותך, אני אתן לך ללכת. אבל זכור שאם אתה לא תחזור בזמן להוצאת גזר הדין לפועל, אני אהרוג את חברך במקום- גם אם תאחר בדקה אחת. למרות זאת במידה ותחזור לפני תום השבוע, גזר הדין יחול עליך כמתוכנן."

אותו אדם הלך לחברו הקרוב ביותר, שאותו הוא אהב מאז הילדות ושאל, "האם תוכל בבקשה לעשות לי את הטובה הזו? אני צריך שבוע לסיים את הסידורים שלי, לפני שהמלך מוציא לפועל את גזר הדין. אני צריך שתחליף את מקומי בכלא לשבוע כדי שהמלך ישחרר אותי."

החבר ענה, "בוודאי שאני אלך לכלא במקומך, אני אעשה הכל למענך."

השבוע עבר, האיש סיים את סידוריו. אבל הוא התעכב בדרך חזרה לכלא ואיחר מעט בזמן חזרתו לכלא. המלך החליט, "האיש הזה לא עמד בהבטחתו, אז אין לי ברירה אלא להחיל את גזר דינו על חברו." השומרים לווי את החבר לעבר הגרדום כדי להתכונן לתלייתו.

בדיוק אז, האיש שבמקור דינו נגזר למות התחיל לרוץ לעבר הגרדום בצעקות, "אני כאן! אני כאן! איחרתי קצת, אבל אני פה! אני זה שדינו נגזר למות, אני זה שצריך למות. תשחרר את החבר שלי, ושים אותי במקומו."

אז החבר החל לצעוק, "לא, שבעת הימים עברו! לפי תנאי ההסכם שלך, החבר שלי כבר לא יכול לצאת להורג. עכשיו אני זה שצריך לצאת להורג!" ושניהם החלו לעתור לפני המלך, כל אחד מתחנן וטוען שהוא צריך להיות זה שמוצא להורג במקום חברו.

המלך, לאחר שראה את האהבה חסרת האנוכיות בין שני החברים, קרא לשקט. "גזר הדין שלי קבע מוות של אדם אחד, אבל אני רואה שהחיבור ביניכם הוא כל כך שלם שאם אני אוציא לפועל את גזר הדין אני אהרוג שני אנשים. לכן אני נאלץ לבטל את פסק הדין המקורי. שניכם יכולים ללכת לחופשי."

כשאתם מסתכלים על החיים שלכם, האם אתם יכולים לזהות חברות כזו? אם לא, תשאפו לפתח דרגה כזו של אכפתיות וחוסר אנוכיות בתוך עצמכם. דעו שכשאתם מפתחים חיבור כזה עם בן אדם אחר, אתם מסירים שפיטה ומושכים זרימה עצומה של אור וברכות לתוך החיים שלכם.

שכולנו נזכה לחבר אחד אמיתי!