לילה
פוסטים פופולאריים
-
חינם בימים הקרובים! קורס חדש של אימון ר ג ש י
4/3/15 | 567 צפיות
-
אז מה המחיר שלכם?
22/4/10 | 1938 צפיות
-
אשליה ושמה אגו
21/11/09 | 1074 צפיות
-
חופש ואחריות הפכים או משלימים?
28/4/10 | 1067 צפיות
-
קנאה רעל או תרופה?
27/11/09 | 1514 צפיות
-
2WILD
24/3/09 | 666 צפיות
פוסטים אחרונים
- פסטיבל שאקטי BE ,התכנסות חורף במצוקי דרגות 14-16.11.19 27/10/19
- כנס בוטיק מארג 4-6.4 סופשבוע של טנטרה תרפיה 10/3/19
- כנס הטאי צ'י 2018 בעין חרוד 30.5- 2.6. 20/3/18
- עדיין עובדים מפה לאוזן ? 14/1/18
- איבדתי את היצירתיות שלי ? 14/12/17
- שבת של שקט בתל אביב עם גיתה 2.12 26/11/17
עבדות מודרנית
כולנו קונטרול פריקס. מכורים לשליטה בכל פרט, בכל רגע, אבל בעצם עבדים שנשלטים על ידי השיטה. מה אנחנו מפסידים? ואיך זה קורה לנו? אולי די? נכנסתי לבית הקפה לפגישה עם חברה שלא ראיתי לפחות חודשיים. היא ישבה שם עם מחשב מחובר בין קבוצת אנשים, כולם נעים בין הפאלפון ללפ-טופ בקדחתנות כאלו עולם שלם תלוי על גבם. ככה זה כנראה: ככל שהעולם מתקדם, פלאי הטכנולוגיה שולטים בנו, הפכנו עבדים מכורים לשליטה. חוסר ודאות הוא הפחד הכי גדול שלנו ואנחנו מסרבים לתת לו מקום בחיינו. הבעיה היא שהמציאות והחיים אינם ניתנים לשליטה. לא הייתה לנו שליטה כשנולדנו להורינו המסויימים, אין לנו כל שליטה לגבי הרגע בו נעזוב את העולם. מרוב פחד מהלא נודע, מהחיים פיתחנו לנו מטריקס: ברוכים הבאים לאשליה הגדולה של השליטה. סידרנו לנו פלאפונים שידאגו שנהיה זמינים בכל מקום ובכל זמן, ארגנו לנו לפ-טופים ובכל בית קפה רואים אנשים שלכאורה באו לפגישה חברית, אך מחוברים למכשירים האלו ולא מחמיצים אף מייל. שלא נדבר על עדכונים טלפוניים של חדשות און ליין בטלפון ועל עדכון של כל רגע בחיים בטוויטר. לא נראה לכם קצת מופרע הסיפור הזה? מה אנחנו מפסידים?
אנחנו קמים בבוקר, יושבים בתוך פקק ובמקום לנצל את הזמן הזה לקצת שקט, מתחילים בטלפונים ובסידורים. איך הפקק הזה לא יהפוך לפקעת עצבים? כולנו או מנהלים או כפופים לבוס שהוא פריק קונטרול. כל המקרים הללו צפויים להיגמר בהתקף לב, לחץ דם גבוה או פשוט שבץ מוחי. גם אם אנחנו נחשבים למעולים בתחומינו וליצרניים בפועלינו, למרות הפלאפון החדיש והמכונית הנוצצת והמותגים המעטרים את גופינו – אנחנו עדיין עבדים. איבדנו את החופש שלנו. במערכות היחסים מלחמת השליטה בשיאה, מגיעה לגבהים שטרם ידעה האנושות. אחוזי הזוגות שמצליחים לצלוח את העשור הראשון לזוגיותם הולך ומתמעט. העולם המערבי הביא איתו פתיחות מאוד גדולה, וכל אישה וגבר היום מוצפים בגירויים, מה שכל רגע מעלה את השאלה: רגע, אולי יש משהו יותר טוב בחוץ? אולי יש מישהי או מישהו אחר שם בשבילי? אנחנו נכנסים לתוך מערכות יחסים כשכל אחד מאיתנו מגיע עם מטען התניות חברתיות וציפיות מהאחר, לצד הצורך האנוכי להיות נאהבים והרצון העז שיכילו אותנו. סביר להניח שהצד השני נכנס עם אותם ציפיות וצרכים בדיוק לתוך הקשר. האם זו אהבה? ואיך יכולה בכלל אהבה להתקיים כאשר כל אחד מבני הזוג מלא בכל כך הרבה ציפיות מצד אחד ומצד שני פחד להמשך שרידותה של הזוגיות הזו? אלפי שאלות מתעוררות ברגע שאנחנו פוגשים אדם שאנו רוצים לקרב לחיינו, נכנסת מערכת של דרישות וכללים, ציפיות ותסכולים, ומאמץ של שני הצדדים לשלוט האחד בשני - זה בדיוק ההיפך מאהבה. איך זה קורה לנו? אהבה כאמור היא בדיוק ההיפך משליטה וכשאנחנו עסוקים כל כך בלשמור על הרגשות ועל הלב שלנו בשליטה, האהבה לא יכולה לפרוח. כאב, דרמה סבל ובסופו של דבר בדידות, דווקא משגשגים כאן ואז כל אחד נשאר שולט, חזק, צודק ועם עצמו. גם בעבודה, במיוחד "בתקופה כזו", של צמצומים וקיצוצים, אפשר ללחוץ עוד, לתת למחוג של מד הפחד והחרדה לטפס קצת. כך אנחנו מוצאים את עצמו מהדקים בלית ברירה עוד קצת את רמת השליטה, ואם המצב ממש חמור - השבח לאל, בשביל זה המציאו לנו ציפרלקס ושלל תרופות שייסעו בהפחתת החרדה ובקיום עבדות טובה יותר. הילדים שלנו הם הנשלטים הכי טובים. ילדה שלא ענתה לנייד שלה כששיחה עם חברתה תזכה לגל של תלונות וביקורת על כך מהוריה. מה היא לומדת? בכדי למנוע את הכאב, היא נצמדת לטלפון, מתחילה לדווח, יוצאת מהכאן ועכשיו ועוברת למוד שילטה - מזל טוב! עוד דור של עבדים נולד. אפילו מערכת האמונות שלנו נשלטת. מערכת האמונות שלנו מגיעה מהמשפחה, מהבית, מההורים, מהחברה. במשך השנים אנחנו גם מפתחים מערכת אמונות משלנו וכשחס וחלילה אנחנו נהנים ממשהו שלא כלול במערכת הזאת - אנחנו פורצים במלחמה. מה שמצחיק בכל הסיפור הוא שכולנו חושבים שאנחנו חופשיים. למרות שאנחנו כלואים, עבדים לשליטה, משועבדים לרצון שלנו לדעת עוד. אנשים שמנסים לשלוט בחיים, למעשה איבדו את הקשר שלהם לילד הפנימי שלהם, לשמחת החיים ולספונטניות בחיים. ככל שאדם מנסה לשלוט בחיים, ככה הוא נהיה מיובש, דאגן, קמצן וחסר אמון בתהליך הטבעי של החיים. ככל שאדם שומר על שליטה, הוא נהיה חסר שליטה - פרדוקס שכזה. כי המציאות האמיתית היא שאין לנו שליטה, אין עוגן להיאחז בו, אין מה להבין מלבד כאן ועכשיו, ולכן החיים הטובים והנפלאים נועדו למי שיש לו אומץ לתת אמון בחיים ולחיות. קישורים: יום של תרגול מדיטציות אושו » משהו ללב של הילדה הפנימית - שיר מאחת הסדנאות של אושו » |
תגובות אחרונות
-
גילהסטחי
בתגובה על איבדתי את היצירתיות שלי ?
-
לירוןקורל
בתגובה על יחסי ציבור לעסק הקטן
-
לונגדונג
בתגובה על כלי מוכח שיעזור לך בקושי עם בן הזוג או עם אחד הילדים
-
ד ר ו ר
בתגובה על הכלי הבדוק לפתיחת כל מחסום רגשי
-
רוקם
בתגובה על איך ההצלחה שלך, קשורה לעוצמת הרגשות ?
-
studio 2do
בתגובה על Gold canvas print
תגובות (60)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה,וחיבוק ענק!!!
ללילה היקרה! יופי של פוסט! הצלחת להרגיע אותי. שבת שלום אסתר
חחח...דווקא מבין
אנשים לוקחים את עצמם יותר מידי ברצינות
וכמו תמיד, הכל עניין של מינונים
אבל מה אני מבין בכלל...
מקסים ומעורר מחשבה.
תודה לך על הפוסט החשוב :)
*
נכון ועצוב
אני שותף להרגשה הכללית שלך ולעובדה שאנחנו עבדים מודרניים אולם לא למסקנות הביניים.
אנחנו "בעצם עבדים שנשלטים על ידי השיטה" כי אנחנו לא עוצרים לחשוב מה טוב לעצמנו. אנחנו נסחפים.
"חוסר ודאות הוא הפחד הכי גדול שלנו ואנחנו מסרבים לתת לו מקום בחיינו." התחלה מצויינת והסיום לדעתי הפוך - חוסר הוודאות הוא הפחד הכי גדול שלנו ואנחנו נותנים מקום נכבד בחיים שלנו ולכן אנחנו עונים למייל וקוראים SMS ונמצאים בזמינות בטלפון הנייד ללא גבול. במקום לשלוט - אנחנו חרדים מה"בילתי צפוי" הבא ורבים מאיתנו עסוקים בכיבוי שרפות.
ולכן רבים מאיתנו חיים בעבדות מודרנית - כי אנחנו שוכחים לבחור את הגבולות שלנו.
אני החלטתי לחיות אחרת - ולא מעניין אותי העדר....
אני נכנס לפגישות (עם עצמי או עם אחרים) וכל הטכנולוגיה תמתין שעה-שעתיים או יותר.
לגבי השליטה במערכת זוגית - נראה לי נושא אחר לגמרי - לא מאמין בשליטה - אלא בשיתוף ותיאום.
אני מיישם את שביל הזהב - לשלוט במה שאפשר עם גבולות סבירים ולסמוך על האהובים, השותפים וחברים שלי, ולדעת שנוכל להתמודד בהצלחה עם כל מה שיהיה.
עוררת אותי לחשוב על הנושא - ואני מודה לך על כך
אלון
חחח...צודק חיבוק אחד מלב אל לב
יותר אמיתי ממליוני צלילים שנזרקים באוויר.
תמיד נהנה לקרא אותך.
אכן.
אלא שחוסר שליטה מביא רצון לשליטה
חוסר תקשורת מביא עומס על הנסיון לתקשר
נראה שהעולם הפך הפרעת קשב אחת גדולה
במקום הזה - גם מדיטציה לא תעזור, רק הלב..
כן, הלב.. הוא לא קשור לרוח, אלא לרגש
וההתניות שלו שונות. חיבוק אחד מבהיר הכל
וכשהנשימה נרגעת, גם הנשמה הולכת בעקבותיה.
עד המייל הבא..
היי דוד,
וואו יש מה לעשות פשוט להיות מודע!
אני אישית עושה מדיטציה ועבודת מודעות
העבודה ומדיטציה בכלל היא פשוטה מאוד אפשר לעשות אותה
בכל מצב פשוט להיות נוכח כאן ועכשיו , נשמע מאוד פשוט ובכל זאת
לא! המיינד שלנו מטרטר מספר סיפורים ויש לנו ערימת תירוצים ללא!
וגם יש לי חבר אי שם מהעבר שפעמיים ניצח סרטן וכל הדרך חייך וצחק
גם בימים הכי קשים.
" אינכם חייבים לבחור תמיד
מבין אפשרויות מקובלות ונדושות,
ההחלטה להיות זנב לאריות
או ראש לשועלים
אין לה ולא כלום עם משאת נפשכם האמיתית,
אולי ברצונכם לדאות כנשר בשמים,
או כזאב לרוץ במרחבים,
חורים נועדו לעכברים -
לכם ,
נועדו השמים " וואלה לא זוכרת באיזה מקום זה נאמר....
LIVESTRONG
מעולה...!
הי לילה
וואלה
התרגשתי לקרוא
כל כך נכון
אבל מה עושים?
מה את עושה?
דוד
פוסט מעולה !
צריך את העצירה הזו.............. מדיטציה......
צריך קצת לנשום..............
אנחנו יכולים גם "לשלוט" בכמות השליטה שניתן לטכנולוגיה על חיינו,
הכל שאלה של מינון בחיים:)
את יכולה לתפוס אותי במילה
חחח...לעולם לא
מזכיר לי גם " לעולמים" , שאמרתי והופס בסוף הייתי בדיוק שם
בשמחה ותודה
את מזמנת לנסות
אח, לו הייתי עובד מדינה...
נזכרתי בעוד משהו-
הרבה אנשים שואלים אותי למה אני לא בפייסבוק
אני לעולם לא אהיה בפייסבוק!
די מספיק לי בדה מארקר.....
אני לא רוצה שכולם ימצאו אותי בכל מקום ו/או יידעו עלי הכל
לא בשבילי
פוסט מצויין
רציתי להוסיף עוד משהו משלי-
אני מרגישה שבגלל כל הטכנולוגיה שסובבת אותנו, שתורמת לניכור שכבר ככה קיים, העיסוקים השטחיים, החיצוניים
במה שלא חשוב..
כבר כמעט אי אפשר למצוא בני אדם, שאפשר לדבר איתם באמת
על מה שחשוב ,
שיחות כנות ואמיתיות
אני נחרדת מזה כל יום
למזלי יש לי כמה אנשים סביבי שכל זה לא נכון לגביהם
יש איש עם אושו
ואני איש עם מוטו...
להיות קונטרול פריק זו בהחלט עבדות. האם זאת עבדות מודרנית? אינני בטוחה.
בריאות ואושר,
רחלי
חחח... בול פגיעה
יפה אמרת!
איזון זה חשוב אבל גם חשוב לא לפחד לצאת מאיזון בשביל לחזור לאיזון.
הכל בראש
למה אתה מחכה? קח לך שנת שבתון
תודה לילה. רהוטה כמו תמיד.
ושולחת לך בקרוב את המאמר על שיטת סדונה
שובל
יחי הספונטניות, צריך ללמוד לסמוך על הדרך,
גם מזל הוא תחום נרכש :)
אהבתי מאד........
לחיות את הכאוס באהבה
נהנתי מכתיבתך
אהבתי את השיר של חנוך לוין...
מתאים גם לשיחתנו***
עבדים, הא?!... איזה באסה. לפחות היו נותנים לנו למות עם מעט כבוד... או שנת שבתון...
ואין לי שם דבר נגד אף פלא טכנולוגי גם נהנת מהם, אין לי בעיה איתם
יש לי בעיה עם ההיצמדות אליהם , עם ההאחזות בהם וחרדות מעולם לא חיינו
בתקופה שכזו מלאת חרדות שרק הולכות וגדלות נכון היו אבל לא בכאלו מינונים.
ואישה יקרה אני לא יודעת מה את חושבת שאני יודעת או מניחה אני מעדיפה להיות
פתי שנותן אמון באנשים ולפעמים כואב לי בלב ולפעמים אני נפגעת מאשר להיות סקפטית וחסרת אמון בבני אדם.
ובנוגע לסקס , סקס ומיניות היא דבר נפלא אין איתה שום בעיה נהפוכו הבעיה בכלל לא בסקס
הבעיה בלב כבר אנשים לא מרגישים...סקס נתפס כאהבה פירורי אינטימיות.
ולא קונה את העניין הזה של נשים ששוכבות עם גברים ללא רגש בהוויה שלנו מין קושר אותנו יותר מהם
אבל מה חלק מהעולם הזה שיצרנו לעצמנו קצת התבלבלו האנרגיות הגבריות והנשיות ונהינו קהיי חושים לעצמנו לרגשותינו.
המוח מדבר...ובנוגע למי שמחפש טוב יותר מוצלח פשוט כי לעולם לא מספיק ובעיקר בא מפחד,הפחד להתחייב ולהיות נוכח עד הסוף.
חחח...בדיוק כמו השיר של אדון כמעט וגרברת כבר של חנוך לווין.
אדון כמעט אהב את הגברת כבר
כמעט אמר לה זאת, אבל הוא לא אמר.
החורף קר היה וכבר עבר
על האדון כמעט והגברת כבר.
גברת כבר טיילה עם אדון כמעט
היא אהבה אותו וכבר נתנה לו יד,
הלילה חם היה, ירח שט
על האדון כמעט והגברת כבר.
ועוד אביב חלף וסתיו נוסף נגמר,
והאדון כמעט ראה בלב נשבר
כמה הפסיד כל השנים שלא אמר
את דבר אהבתו אל הגברת כבר.
ועוד שנה חלפה ועוד שנה אחת,
וגברת כבר שכבה על משכבה לבד
חושבת איך כמעט היה וכבר אבד,
לגברת כבר ולאדון כמעט.
שנים חלפו מאז, לא השתנה דבר.
אדון כמעט אהב את הדברת כבר
כמעט אמר לה זאת, אבל הוא לא אמר.
עכשיו כבר באמת היה קצת מאוחר.
גברת כבר התגוררה בבית קט,
כמעט שהתגורר בו גם האדון כמעט,
עכשיו לא מתגורר בו אף אחד
לא הגברת כבר ולא אדון כמעט.
יום טוב לך אישה יקרה אהבה ואמון.
לילה
אוםםםםםםםםםם *
לילה יקרה יש לי הערכה רבה לטכנולוגיה
ידע הוא כוח ,,, מי דיבר על שליטה ?
שליטה זו המצאה , שולט על סוגריו !!!
נו ,,, באמת את מאמינה למה שכתבת ?
את לא מעריכה את מימדי הטכנולוגיה כראוי
חרדות תמיד היו ותמיד יהיו
רק שהיום יש פתרון מיידי להרגעה ,,,, וזה הפלאפון וגוגל וטוב שכך ..
כמו שפעם ספר היה חבר !!!!!!!!!!
אז החברים החדשים שלי הם : פלאפון ואינטרנט
אלהים תמיד היה חברי הטוב ביותר ,,,,
אוםםםםםםםםםםםםםםם
לצערינו ואת יודעת את זה היטב אין לסמוך על איש , אדם לאדם זאב
כולם גונבים את כולם , הממשלה את אזרחייה , הבנקים את הלקוחות שלה
ונשים גונבות גברים של נשים אחרות וגברים גונבים נשים של בעלים אחרים
ובאשר לזוגיות , כמעט שאין פתרון ממשי חוץ מאשר שהנשים תעשנה יד אחת עם רעותה ולא תתפתינה
לעשות סקס ללא מחוייבות מצד הזכר . נקודה .
אם הכל זמין ופרוץ ונשים עושות סקס ללא רגשות ומחוייבות , ברור שתמיד תמצא אחת מוצלחת או מוצלח יותר .
בחיים צריך איזון בכל נושא.
אי אפשר להספיק הכל ולעשות הכל בחיים.
צריך לאזן בין הדברים.
ואז ניהיה חופשיים :)
חיבוק חזרה...לא שכחתי את הביקור בקרוב.
חחח...
החיים הם בדיחה קוסמית
מזל שהחיים שולטים בנו ולא ההפך.
חיבוק ילילה.
חחח... האמת היא שהמיינד שלנו יותר טריקי , כל עוד הוא השולט אנחנו בבעיה,
נדרש להרגיש רק להרגיש רב הזמן גם המילים מיותרות זה סיפורים של המיינד.
טוב , זה מרגיש נעים ממשיכים רע מרגיש רע מפסיקים והנה אושו בלי הסברים
בלי לנסות להבין למה או מה יגידו או מה יחשבו עליי פשוט להיות אותנטתי ואמיתי עם עצמי
השאר מסתדר לבד...
באהבה מותק
"הכל צפוי והרשות נתונה" עוד אבסורד של החיים...
*
צודקת הקטע הוא האיזון ... ומי קובע את הגבול מתי זה כך ומתי אחרת ... גם דפוסי מחשבה וחינוך ..אז כנראה כל אחד עובר את מה שעובר על פי הצורך הנפשי והיכולת שלו באותו הזמן ..ויש לפעמים כשהתלמיד מוכן הוא מבחין במורה וכן הלאה ... ובאמת המורים שלנו יכולים להיות הילדים או מישהו שבכלל לא דמיינו שיכול להיות ..מדיטציה נעימה גם לך ציפ
מיישמת כבר את אושו 20 שנה.
ועדין לא משוחררת לגמרי.
זה עוזר אך זה גם תלוי בנו.
תודה
תודה על התזכורת ,סוגרת תמחשב עכשיוֱ!!!
כל כך במקום .....תודה שהזכרת
אחזור לנצנץ
תודה לילה.
מדיטציות מכל הן דבר נפלא, ומאוד עוזרות ל- restart פנימי במערכת, שמחזיר אותנו שלווים, רגועים ומכוונים לחיים,
לא משנה עד הם הם קדחתניים מסביבנו.
הערה אחת: "לא סתם העולם המערבי שטוף בכל מיני תרופות וכדורים, ועל כל בעיה קטנה ממליצים לקחת כדורים ולתקוע עוד קצת את אנרגיית החיים, שממילא נתקעה. " - כל מקרה לגופו. לקיחת כדורים בצורה אוטומטית במקום התמודדות היא רעה חולה.
היא מבטלת את יכולת ההתמודדות העצמית של האדם עם שיעוריו ועם פחדיו. יחד עם זאת, ההתפתחות בתחום הכדורים
נוגדי-הדכאון ונוגדי-החרדה היא מבורכת, ומאוד עוזרת במקרים שההתמודדות העצמית יכולה לקחת אדם עד מקום מסויים ולא מעבר לו. יש מקרים בהם אדם לא יכול בכלל להתחיל להתמודד לפני האיזון הכימי, שמשמש לו כמקל הליכה, שעם הזמן כבר אין צורך בו (או שכן).
הפרמקולוגיה לדעתי היא מבורכת, לא בכל מקרה ולא במקום התמודדות, אלא כמנוף להתמודדות.
ככל שאדם מנסה לשלוט בחיים, ככה הוא נהיה מיובש, דאגן, קמצן וחסר אמון בתהליך הטבעי של החיים. ככל שאדם שומר על שליטה, הוא נהיה חסר שליטה - פרדוקס שכזה. כי המציאות האמיתית היא שאין לנו שליטה, אין עוגן להיאחז בו, אין מה להבין מלבד כאן ועכשיו, ולכן החיים הטובים והנפלאים נועדו למי שיש לו אומץ לתת אמון בחיים ולחיות.
"החיים הטובים והנפלאים נועדו למי שיש לו אומץ לתת אמון בחיים ולחיות"
הם אמרתי לך שאני אוהבת אותך??
מדהימה שכמותך !!!
נהנית לקרוא אותך ואת ההבנות שהגעת אליהם יקירה.
תודה
מקווה שאת גם כותבת את דברייך אלה בעוד מקומות ..
הי לילה,
פוסט נפלא.
תודה שהעלית פה נושא חשוב זה.
ולגבי המדיטציות של אושו - לא ניסיתי עדיין אבל נשמע טוב...
רחל
נפללללא!!
לילה היקרה
כל מה שכתבת מדוייק ונכון
אבל לא הייתי קוראת לזה שליטה
זה סוג של התיחסות שונה שנוצרה בחיים שלנו
נייד בפגישה חברית? זו לא שליטה
זה חוסר התיחסות לחבר
מה קרה אי אפשר להשאיר את הנייד בצד?
בעבודה תמיד יהיה מי שינסה להטיל מרות על השני
אבל זו רוטינה שחוזרת על עצמה בכל מישור בחיים
עלינו לדעת להעניק מעצמנו מתוך איכפתיות והתיחסות אישית
ולא כדי לנהל למישהו את החיים
אחרת הכל יורד ושוקע
אין אהבה
אין הערכה
אין חברות