
אני בכניסה לחיפה, היא אומרת לי בטלפון. אני אחכה למטה. 5 דקות ואני בתוך הרכב שלה. היא נוהגת. הדרך היא דרך קבועה. לאורך הים עד עתלית, ומשם למעלה לכיוון בית אורן. הידיים שלי, כרגיל, נשלחות אליה. היא, כרגיל, לבושה חצאית, ממלמלת תן לי לנהוג, ופותחת <קצת> את הרגליים ...
מחפשים את הכניסה ליער שלנו. בכלל, אני מת על יערות. מת מת מת על יערות הכרמל. אני חושב, שהזיונים הכי מדהימים קרו שם. עם שמיכה קטנה שפרוסה על אדמה מחוספסת. עצי אורן מעל, שמסתירים ומגלים את קרני השמש . עם רוח שמלטפת את הגוף. עם קולות המטיילים, שלא משנה כמה רחוק הם נמצאים, תמיד זה יישמע כאילו עוד שניה הם כאן.
היער הזה הוא גם הטבע, והוא גם שלנו.. הוא מכיר את הגוף שלה. הוא מכיר את הגוף שלי. הוא יודע איך אנחנו זזים ביחד. הוא כבר יודע מה אני אגיד לה ומה היא תלחש לי.
היער הזה הוא בסך הכל יער. לא צריך יותר.
|
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
השארת אותי אכול קנאה...
אשתי מתה על יערות
ואני לתומי חשבתי שאתה נשוי....
מר נעים- זה שמי השני:)
פחדתי?
הגיע להם שמעכנו...את לא רוצה לדעת איפה מצאתי מחטים
עשית לי נעימ, מאוד נעימ.
<נסעת ככה, איתה באוטו כשהיא נוהגת והיית רגוע, לא פחדת?>
אה הה!
זה אתם שמעכתם לנו את מחטי האורן! גוט יה!
יודע מה טוב האיש.
ואני רק ציטטתי את דבריך החכמים
אהההההההההה
תגיד, אתה עובד בקק"ל??
ידעתי שתבחיני בצדיקות:)ביער. כאילו בארווור:)
לא, כי עד עכשיו הוא היה ממש אינוסנטי לחלוטין...
איפה זה כאן???
חחח...דני שובבני?
הלוואי:)
ואני אמרתי לך שהעולם נפלא..
יש יותר טוב...
אבל אז יגידו שהתוכן פוגעני
חן חן
:)
הלו...אסור כאן ספיצ'לס
:)
יער הוא לא בסך הכל יער. הוא יער.
ממש דני שובבני...
(העולם נפלא)
עם רוח שמלטפת את הגוף באון אנד אוף.
אין יותר טוב מזה.
פשששששששששששששששששששש
אני ספיצ'לס לגמרי, יפה לך ולה:)