זה לא להאמין...אחרי שהכרתי את הקפה התחלתי להסתכל על החיים שלי בצורה אחרת לגמרי...גיליתי שיש בהם הרבה טעם והמון בלאגן שהוא דווקא סבבה לגמרי...כל יום אני כותבת מחדש ומגלה שבעצם אני כותבת מעין יומן חיים ולפי איך שמרגיש לי זה אחלה חבל על הזמן....

היום למשל התחלתי ב 8 את המרוץ...בעצם הייתי אמורה להתחיל ב 8 כשדליה האישה הכי מקסימה שהכרתי צלצלה אליי וביקשה שאבוא אליה ל"אור הטבע"...היא עובדת שם וביקשה שאבוא לשבת איתה קצת ולהחליף אותה אח"כ לכמה דקות...הסכמתי כי אני מתה על זה..העסק ממוקם בלב המרכז המסחרי שלנו וכשאת שם את פוגשת את כולם...אז קבענו והגעתי....ב 11....היא כמעט הוציאה אותי להורג בתליה אבל חייכתי לה חיוך תמים משהו ואמרתי שצצו לי כמה דברים...(שיחת טלפון עם אורלי)..היא כמובן חייכה בסלחנות ויצאה משם...פחות מדקה אחרי שנפרדנו קלטתי בזוית העין את אושרי...אושרי זה חבר מהעבודה שעסוק בלהוציא תואר בפסיכולוגיה ותמיד עסוק.....את הצעקה שהוא שמע באוזן לא נראה לי שהוא ישכח לעולם ותוך שניה התייצב מולי...לא הספקנו להגיד שלום וחלפה למולנו יפעת...גם היא חברה מהעבודה(קלטו איזו עבודה יש לנו...כולם במרכז...) היא כמובן קלטה את נפנופי הידיים שלנו מול עיניה והצטרפה לחגיגה...לא היה לנו ממש זמן לשוחח כי פתאום צצו עוד אנשים ונהייתה חגיגה אמיתית...הזמן חלף מבלי שהרגשנו ודליה חזרה...היא הסתכלה בהלם על כמות האנשים ושאלה מי בא לקנות...הסברתי לה יפה שכולם ושכבר מכרתי.....נראה לי שאף פעם לא היה כזה מלא שם ואז דממה,אחרי שנפרדנו ממנה לשלום וצעדנו לעבר הבנק....אושרי נכנס פנימה ואני פניתי לעובדת אחת שעמדה בכניסה ואמרתי לה שעל הפס השחור בכרטיס האשראי שלי יש סימני נשיכה ואין אפשרות להשתמש בו...הכרטיס היה מפוזר על המיטה עם תכולת התיק ושאר הכרטיסים המגנטים שלי אחרי שהפכתי את התיק לחפש את מפתחות הבית...הכלב כנראה אהב את הפלסטיקים ובחר דווקא את כרטיס האשראי...היא אמרה שאני צריכה להחליף כלב....הסברתי לה שבאתי בלי ת.ז אז היא אמרה שזה בסדר..היא מכירה אותי ואז ניסינו לזכור יחד את מס' חשבון הבנק שלי...מלא מספרים נתתי והאחרון נפל בגורל.... יצאתי משם ולא הזמנתי כי צריך אישור מהסגן ולהביא את הישן כדי לבטל אותו...סיכמנו שמר אני אצלה (בטח אגיע רק בחמישי כי מחר יש לי עוד כמה דברים לעשות...)