כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    תוצאות הבגרויות וחשיבות השקיפות של משרד החינוך

    24 תגובות   יום שלישי, 11/8/09, 23:06

    נראה שהמסלול הבסיסי של הציבור לקבל נתונים ממשרד החינוך עדיין עובר דרך בתי המשפט. עם פרסום נתוני הבגרויות של שנת הלימודים תשס"ח אפשר להבין כמה חשוב לשפר ולהעלות את רמת השקיפות. נתוני המבחנים מתקבלים במספרים מוחלטים לפי גודל היישוב. הכותרות בעיתונים מתייחסות לישובים בעלי שיעור ההצלחה הגבוה ביותר בלי לחשוב כמה בתי ספר, כמה תלמידים לומדים ביישוב.

     

    בפרסום של משרד החינוך אין נתונים לגבי מספר בתי הספר הקיימים בישובים,

    אין נתונים מפורטים לגבי התוצאות של כל בית ספר, אבל הבטיחו לפרט יותר בעוד חודש, בנתיים רק בחיפה ובפתח תקווה.

    התחלה טובה, אבל קטנטונת.  בשתי הערים יחד, גם בחיפה וגם בפתח תקווה מדובר בסך הכל בכ 5500 תלמידים הלומדים בכ 20 בתי ספר תיכוניים מתוך כ 1700 תיכונים בארץ.

    אולי בכל זאת יחשבו במשרד החינוך להגדיל את הניסוי, לפחות כמו חצי תוכנית אופק חדש ב250 תיכונים ברחבי הארץ, עוד לא מאוחר.

     התוצאה היא:

    פורדיס בכותרות עם 76% הצלחה. כאשר בודקים יותר לעומק מתבררת תמונה קצת שונה. בפורדיס ניגשו בסך הכל 114 תלמידים (כ 4 כיתות) לבחינות מתוכם 88 הצליחו, שהם 76%. בלי לפגוע בהישג של פורדיס יש מקום לבדוק את השנים הקודמות. מתברר שבשנת הלימודים תשס"ז קיבלו תעודות בגרות 98 תל' מתוך 166 תלמידים שניגשו והמהווים 55%. בשנת הלימודים תשס"ו ניגשו לבחינות 149, ורק  55 תל' קיבלו את התעודה הנכספת, והם היוו 34%.

     

    בדקתי גם את כוכב יאיר, ביישוב הזה, דווקא, הייתה ירידה ביחס לשנים קודמות.

    בשנה"ל תשס"ח מספר התלמידים, שעברו את בחינות הבגרות, הוא 200 מתוך 241 תל', המהווים  82.3%. תוצאות אלו משקפות ירידה ביחס לשנים קודמות.

    בשנה"ל תשס"ז 202 מתוך 231 תל', הם 85%, שעברו בהצלחה את הבגרויות.

    שנה קודמת בשנה"ל תשס"ו 182 תל' מתוך211 תל', המהווים 85%, קיבלו בגרות.

     

     

    ניסיתי לקבל תמונה יותר מהותית, הרי בכל זאת יש הבדל בין יישוב, שלומדים בו כמה מאות תלמידים בתיכון אחד או שניים, לבין יישוב שלומדים בו כמה אלפי תלמידים במספר רב של תיכונים.

    אספתי חלק מהנתונים וחילקתי אותם במספרים מקורבים כדי לנסות ולהבין כמה תיכונים יש בכל יישוב. יצרתי שבע (7) קבוצות:

    1. בית ספר יחיד עד 300 תלמידים ביישוב ( מס' התלמידים ביישוב גבוה ממספר התלמידים הניגשים למבחנים).
    2.             1. עד 500 תל'
    3.             2. עד 700 תל'
    4.             3. עד 1000 תל'
    5.             4. עד 1500 תל'
    6.             5. עד 2000 תל'
    7.             6. עד 2500 ויותר תל' (כ 15-20 תיכונים)

     

    לקבוצה 1, כוכב יאיר 200 מתוך 241 תל' שהצליחו 82%, פורדיס: 114 תלמידים (כ 4 כיתות) ניגשו לבחינות מתוכם 88 הצליחו,  76% ( הנתונים למעלה), גן יבנה: 149 תל' מתוך 281, 53% הצליחו, קלנסווה 88 תל' מתוך 280, 28%.

     

    קבוצה 2, צפת: 206 ניגשו מתוך 416 תל' שהצליחו, סך הכל 50% הצלחה, קריית מלאכי 182 מתוך 397 תל', סך הכל 41% הצליחו, קריית שמונה: 153 מתוך 340 תל', סך הכל 38%, ערד: 145 מתוך 272 תל', 49% הצלחה, מגדל העמק: 148 מתוך 306 תל', סך הכל 43%, נתיבות: 207 מתוך 332 תל', 57%.

     

    קבוצה 3, מעלה אדומים: 372 הצליחו מתוך 565 תל', שניגשו 63%, בית שמש: 341 מתוך 624 תל',49% הצלחה, נהריה 323 מתוך 559 תל', 54% הצלחה, אילת: 289 מתוך 486, 56% הצלחה, טבריה: 264 מתוך492 תל' , 44% הצלחה, רהט: 394  מתוך 762 תל', 42% הצלחה, עפולה: 288 מתוך 547 תל', 50%, עכו: 300 מתוך 558 תל', 44%.

     

    קבוצה 4, מודיעין: 672 הצליחו מתוך 870 תל' שניגשו ,75%, לוד: 328 מתוך 784 תל', 41% הצלחה, רמלה: 394 מתוך 762 תל', 42% הצלחה.

     

    קבוצה 5, כפר סבא: 703 תל' הצליחו בבחינות מתוך 990 תל' שניגשו והמהווים 75%, רמת גן: 977 מתוך 1340 תל' והם 70%, בת ים: 745 מתוך 1165, שהם 59%, רחובות: 827 מתוך 1182 והם 60%, אשקלון: 947 מתוך 1318, שהם 70%, חדרה: 599 מתוך 1097 תל' שניגשו, והם 52%, נצרת: 547 מתוך 1010 תל', שהם 57%.

     

    קבוצה 7 (הערים הגדולות), פתח תקווה: 1369 הצליחו מתוך 1999 תל' שניגשו, והם 62%, חולון: 1242 מתוך 1862 תל' שהם 62%, אשדוד: 1532 מתוך 2174, שהם 65%,

    באר שבע: 1410 מתוך 2322 תל', שהם 55%, תל אביב יפו: 2122 מתוך 3029, שהם 69%, חיפה: 2148 מתוך 3098 תל', שהם 66%,ירושלים: 2661 מתוך 4492, שהם 51%,ראשון לציון: 1941 מתוך 2894 סך הכל 63%.

     

    מה ניתן להבין בנתונים הסלקטיביים המפורסמים בתקשורת ? כלום.

     

    לכן השקיפות היא כורח מציאות, כדי לתקן, כדי להפעיל לחצים על בתי הספר, כדי לשנות יש צורך לראות את התמונה לאָָשוּרה. טוב עושה משרד החינוך שמתחיל, אמנם בלחץ בית המשפט, להבין שיש צורך לנהל דו שיח עם התלמידים, ההורים והמורים (בהתאמה).

    מתברר שההצלחה התקשורתית של הישובים כוכב יאיר ושל פורדיס עם כל הכבוד נראים אחרת כאשר מתייחסים לגודל היישוב, למספר התלמידים ולמספר בתי הספר ביישוב.

     

    הערים הגדולות הן הסיפור האמיתי של תוצאות בחינות הבגרות, שם למדו להקים אגפים או מחלקות חינוך שהשכילו להתמודד טוב יותר ממשרד החינוך.

    היישובים הקטנים, שבהם יש תיכון אחד או שניים מפוקחים על ידי משרד החינוך והתוצאות ממש אינן מזהירות. לעומת זאת בתי הספר המפוקחים על ידי היישובים עצמם זוכים להצלחות טובות יותר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: mis d 2009-08-13 09:45:34


      טענתך נכונה, הנתונים אינם מציגים את תמונת המצב האמיתית. הם מציגים רק את אחוז הזכאים לבגרות ממספר התלמידים שניגשו למבחנים.

      הנתונים לא לוקחים בחשבון את כלל הילדים בשנתון הזכאים לגשת להיבחן בבחינות הבגרות. אם יעשו כן נראה כי אחוז הזכאים ירד פלאים.

      הנתונים המספריים, כטבעם של נתונים יבשים אינם מראים את הסינון המקדים שנעשה. לעיתים בתי הספר לא מגישים תלמיד למבחנים על מנת ש"לא יקלקל את הסטאטיסטיקה", ולעיתים מגישים אותו אך למספר יחידות נמוך יותר.

      לפעמים אפילו הדברים מכוונים ע"י הרשויות המקומיות. לדוג' בכפר סבא המדורגת במקום די מכובד עם 75%, ישנה הכוונה ללימוד שלוש יחידות בלבד במתמטיקה, רק במידה והתלמיד יראה התמדה והצלחה במידה רבה בית הספר ישקול האם להגישו ל-4 או 5 יחידות.

      לעומת ערים אחרות שבהן התלמידים מכוונים מראש לרף למידה גבוה יותר ורק במידה של חוסר הצלחה התלמיד יוגש לבחינת בגרות ב- 3 יחידות.

      נתונים אשר יכולים לתת תמונה אמיתית יותר על המצב צריכים לתת מידע על מספר הילדים בשנתון, אחוז הניגשים לבגרות, אחוז הזכאים ( מכלל הילדים וממספר הניגשים) ולא פחות חשוב, מה המקצעות ובאיזו רמת בחינה.

       

       

      אני מניח, שזה יהיה השלב הבא.

      מרגע שהנתונים יהיו מפולחים לפי רשות, לפי בית ספר ניתן יהיה להמשיך ולנתח את התוצאות, לעקוב אחרי פרמטרים נוספים.

       

      הצעד הראשון, הזה של משרד החינוך הוא מבורך, אבל הוא רק הצעד הראשון.

      מיכאל

        13/8/09 09:45:


      טענתך נכונה, הנתונים אינם מציגים את תמונת המצב האמיתית. הם מציגים רק את אחוז הזכאים לבגרות ממספר התלמידים שניגשו למבחנים.

      הנתונים לא לוקחים בחשבון את כלל הילדים בשנתון הזכאים לגשת להיבחן בבחינות הבגרות. אם יעשו כן נראה כי אחוז הזכאים ירד פלאים.

      הנתונים המספריים, כטבעם של נתונים יבשים אינם מראים את הסינון המקדים שנעשה. לעיתים בתי הספר לא מגישים תלמיד למבחנים על מנת ש"לא יקלקל את הסטאטיסטיקה", ולעיתים מגישים אותו אך למספר יחידות נמוך יותר.

      לפעמים אפילו הדברים מכוונים ע"י הרשויות המקומיות. לדוג' בכפר סבא המדורגת במקום די מכובד עם 75%, ישנה הכוונה ללימוד שלוש יחידות בלבד במתמטיקה, רק במידה והתלמיד יראה התמדה והצלחה במידה רבה בית הספר ישקול האם להגישו ל-4 או 5 יחידות.

      לעומת ערים אחרות שבהן התלמידים מכוונים מראש לרף למידה גבוה יותר ורק במידה של חוסר הצלחה התלמיד יוגש לבחינת בגרות ב- 3 יחידות.

      נתונים אשר יכולים לתת תמונה אמיתית יותר על המצב צריכים לתת מידע על מספר הילדים בשנתון, אחוז הניגשים לבגרות, אחוז הזכאים ( מכלל הילדים וממספר הניגשים) ולא פחות חשוב, מה המקצעות ובאיזו רמת בחינה.

       

        13/8/09 03:00:

      נראה כי נושא זה הוא רק חלק זעיר מתוך מכלול בעיות עמן מתמודד משרד החינוך ומערכת החינוך כולה,

      ובראשן החיבור הרופף למציאות, לרוח התקופה, לטכנולוגיה העכשווית ולמשמעויותיה התרבותיות והסוציולוגיות.

      ואלו לא ייפתרו גם בהשקעה של המון כסף במערכת (ולא שזה לא יהיה צעד מבורך...)

      פה דרושה יד מכוונת ותכנית אסטרטגית אמיצה שתבצע שינוי מעמיק ומשמעותי במערכת המאובנת והמסואבת הזאת מתוך הבנה כי מדובר כאן בהשקעה לאומית במשאב היקר ביותר למדינה, המשאב האנושי, חינוכו והכשרתו.

      צטט: שירגן 2009-08-12 20:33:02

      איך יכול להיות שראשון לציון לא מופיע בכל הסטטיסטיקה הזאת?

       

       


      צודק, עידכנתי את רשל"צ 63% הצלחה.

       

      סך הכל העיר הרביעית בגודלה בישראל

        12/8/09 20:35:

      צטט: פרודו 2009-08-12 20:32:40

      צטט: מיא 2009-08-12 20:21:23

      אני יביא לך שתי שקל על כל בוגר יב' שיודע להבדיל בין אם לבין אילו.

       

      לכתוב נוח ב 7 שגיאות... מה יהיה עם כל אלה שקובלים על העברית ובעצמם שוגים?

       

       מבצע בסופר באוגוסט - קנה חושומור, קבל שלוש נקודות מתנה!

        12/8/09 20:33:
      דרישות גבוהות, כמו רגשות חמות - ששמעתי אומרין כיום.
        12/8/09 20:33:
      איך יכול להיות שראשון לציון לא מופיע בכל הסטטיסטיקה הזאת?
        12/8/09 20:32:

      צטט: מיא 2009-08-12 20:21:23

      אני יביא לך שתי שקל על כל בוגר יב' שיודע להבדיל בין אם לבין אילו.

       

      לכתוב נוח ב 7 שגיאות... מה יהיה עם כל אלה שקובלים על העברית ובעצמם שוגים?

      צטט: מיא 2009-08-12 20:21:23

      אני יביא לך שתי שקל על כל בוגר יב' שיודע להבדיל בין אם לבין אילו.

       

       


      דרישות גבוהות יש לך, להבדיל בין אם לאילו, זה פשוט, אבל שתי שקל זה הרבה יותר קשה.
        12/8/09 20:21:
      אני יביא לך שתי שקל על כל בוגר יב' שיודע להבדיל בין אם לבין אילו.

      צטט: מיא 2009-08-12 20:04:56

      צטט: אורה לב-רון 2009-08-12 15:40:22

      צטט: mikelda-ענייני חינוך 2009-08-12 15:28:09

      צטט: אורה לב-רון 2009-08-12 14:27:03

      מה עם כתיבה? למה לא מלמדים

      לכתוב עבודה בגיאוגרפיה, מכתב אהבה, סיפור קצר, בקשה ממישהו, משהו, כתיבה.

      עם כללים, ועם ההרשאה לשבור את הכללים ולהמציא מחדש, לבוז להם, לאמץ אותם בהתלהבות, לחזק, להחליש. בקיצור, כתיבה.

       

       


      מבחני הבגרות מזמן הפכו לחזות הכל, כל שאר הדברים הטובים, שמנית הפסיקו לעניין את פקידי החינוך.

      זה כמעט פתטי. במקום קרוא וכתוב,

      לומדים COPY PASTE

       

      דילגו אפילו על שלב החשיבה לפני הכתיבה, כי לפני שכותבים, צריך לדעת מה. לפני שמעתיקים צריך רק לסמן.

       

       

      שילמדו קודם לדבר, אחר כך לכתוב - הבעה בעל פה וגם בכתב לא לומדים בכלל בבתי הספר. בוגרי מערכת החינוך עלגים כמו עולים חדשים. כאילו עברית אינה שפת אמם. 

       

       

      זו הכללה, אבל אינה מנותקת לגמרי מהמציאות.

        12/8/09 20:04:

      צטט: אורה לב-רון 2009-08-12 15:40:22

      צטט: mikelda-ענייני חינוך 2009-08-12 15:28:09

      צטט: אורה לב-רון 2009-08-12 14:27:03

      מה עם כתיבה? למה לא מלמדים

      לכתוב עבודה בגיאוגרפיה, מכתב אהבה, סיפור קצר, בקשה ממישהו, משהו, כתיבה.

      עם כללים, ועם ההרשאה לשבור את הכללים ולהמציא מחדש, לבוז להם, לאמץ אותם בהתלהבות, לחזק, להחליש. בקיצור, כתיבה.

       

       


      מבחני הבגרות מזמן הפכו לחזות הכל, כל שאר הדברים הטובים, שמנית הפסיקו לעניין את פקידי החינוך.

      זה כמעט פתטי. במקום קרוא וכתוב,

      לומדים COPY PASTE

       

      דילגו אפילו על שלב החשיבה לפני הכתיבה, כי לפני שכותבים, צריך לדעת מה. לפני שמעתיקים צריך רק לסמן.

       

       

      שילמדו קודם לדבר, אחר כך לכתוב - הבעה בעל פה וגם בכתב לא לומדים בכלל בבתי הספר. בוגרי מערכת החינוך עלגים כמו עולים חדשים. כאילו עברית אינה שפת אמם. 

       

      צטט: פרודו 2009-08-12 17:33:04

      אני לא מסכים לדעתך שהמדד הזה לא אומר כלום, הוא דווקא אומר המון. הוא מזכיר לנו את חשיבותו הגדולה של מדד פשוט שנקרא סטיית תקן. לפי מדד זה, יישובים בהם מספר הלומדים קטן יהיו בעלי סטיית תקן גבוהה יותר מיישובים בהם מספר הלומדים נמוך (בהנחה שיש קורלציה בין מספר התלמידים ביישוב לבין אלו שנבחנים בפועל). כלומר, בפועל הם יהיו בעלי ממוצע גבוה מאוד או נמוך מאוד. כך למשל פורדיס ויישובים אחרים עתידים להצמחי "גאונים" ו"נפלים" בהסתברות גבוהה יותר מתל אביב. אך האם זה נכון? אז זהו שלא. הסיבה שהממוצעים גבוהים יותר ביישובים קטנים, היא חריגים (outliers) שהקפיצו את הממוצע - כמו שציינת בעצמך, זהו מקרה חד פעמי שלא חזר על עצמו בשנים אחרות. לעומתם, השינוי ביישובים הגדולים קטן יותר כיוון שכשמסתכלים על כמות גדולה של תלמידים מקבלים דגימה הקרובה בגודלה לממוצע של האוכלוסיה. לכן, יישובים גדולים יהיו פחות מעניינים ויישובים קטנים יספקו את "ההפתעה הגדולה". למרבה הצער בגלל מאפיינים דמוגרפים של היישובים הגדולים ההשוואה ביניהם גם היא אינה מעשית כיוון שיש אוכלוסיות שהבגרות אינה מטרה עבורן ולכן יש להשמיט אותם מהחישוב כיוון שהנחת הייסוד שלנו היא שכל ישוב או אדם שואף להצליח בבגרות. כשקבוצת אוכלוסיה גדולה מחליטה להתנהג כמו משתנה אקראי (עם ממוצע נמוך) מאבד המדד את התוקף.

       

      מה עוד ניתן ללמוד מכך? שלא חשוב כמה שהמתמטיקה במקרה הזה היא פשוטה, תמיד יהיו כאלה שיקפצו ויגידו שבבתי ספר וישובים קטנים - סיכוי ההצלחה גבוהים יותר מאשר בישובים ובתי הספר הגדולים ולכן יש לפצל את בתי הספר הגדולים (או את היישובים). האחרון ששכח את משמעות סטיית התקן היה ביל גייטס ששפך את הונו כדי לפצל בתי ספר גדולים לקטנים ביותר ולא הבין איך זה שהממוצע הכולל לא השתנה.

       

       

      לא מדובר על ה מדד, מדובר על העמסת נתונים "נקיים" הגורמים ליצירת כותרות תקשורתיות, אבל בינן לבין הבנת הנתונים המרחק גדול מאוד.

       

      כאשר מתייחסים ל100 או ל 200 תלמידים "חריגים" שהישגיהם טובים במיוחד, מאבדים את התמונה הכוללת.

       

      בנוגע לפיצול בתי הספר ליחידות קטנות, המשמעות העיקריות היא באיכות החיים בבתי הספר, לא בהכרח ברמת ההישגים.

       

       

        12/8/09 17:33:

      אני לא מסכים לדעתך שהמדד הזה לא אומר כלום, הוא דווקא אומר המון. הוא מזכיר לנו את חשיבותו הגדולה של מדד פשוט שנקרא סטיית תקן. לפי מדד זה, יישובים בהם מספר הלומדים קטן יהיו בעלי סטיית תקן גבוהה יותר מיישובים בהם מספר הלומדים נמוך (בהנחה שיש קורלציה בין מספר התלמידים ביישוב לבין אלו שנבחנים בפועל). כלומר, בפועל הם יהיו בעלי ממוצע גבוה מאוד או נמוך מאוד. כך למשל פורדיס ויישובים אחרים עתידים להצמחי "גאונים" ו"נפלים" בהסתברות גבוהה יותר מתל אביב. אך האם זה נכון? אז זהו שלא. הסיבה שהממוצעים גבוהים יותר ביישובים קטנים, היא חריגים (outliers) שהקפיצו את הממוצע - כמו שציינת בעצמך, זהו מקרה חד פעמי שלא חזר על עצמו בשנים אחרות. לעומתם, השינוי ביישובים הגדולים קטן יותר כיוון שכשמסתכלים על כמות גדולה של תלמידים מקבלים דגימה הקרובה בגודלה לממוצע של האוכלוסיה. לכן, יישובים גדולים יהיו פחות מעניינים ויישובים קטנים יספקו את "ההפתעה הגדולה". למרבה הצער בגלל מאפיינים דמוגרפים של היישובים הגדולים ההשוואה ביניהם גם היא אינה מעשית כיוון שיש אוכלוסיות שהבגרות אינה מטרה עבורן ולכן יש להשמיט אותם מהחישוב כיוון שהנחת הייסוד שלנו היא שכל ישוב או אדם שואף להצליח בבגרות. כשקבוצת אוכלוסיה גדולה מחליטה להתנהג כמו משתנה אקראי (עם ממוצע נמוך) מאבד המדד את התוקף.

       

      מה עוד ניתן ללמוד מכך? שלא חשוב כמה שהמתמטיקה במקרה הזה היא פשוטה, תמיד יהיו כאלה שיקפצו ויגידו שבבתי ספר וישובים קטנים - סיכוי ההצלחה גבוהים יותר מאשר בישובים ובתי הספר הגדולים ולכן יש לפצל את בתי הספר הגדולים (או את היישובים). האחרון ששכח את משמעות סטיית התקן היה ביל גייטס ששפך את הונו כדי לפצל בתי ספר גדולים לקטנים ביותר ולא הבין איך זה שהממוצע הכולל לא השתנה.

        12/8/09 15:40:

      צטט: mikelda-ענייני חינוך 2009-08-12 15:28:09

      צטט: אורה לב-רון 2009-08-12 14:27:03

      מה עם כתיבה? למה לא מלמדים

      לכתוב עבודה בגיאוגרפיה, מכתב אהבה, סיפור קצר, בקשה ממישהו, משהו, כתיבה.

      עם כללים, ועם ההרשאה לשבור את הכללים ולהמציא מחדש, לבוז להם, לאמץ אותם בהתלהבות, לחזק, להחליש. בקיצור, כתיבה.

       

       


      מבחני הבגרות מזמן הפכו לחזות הכל, כל שאר הדברים הטובים, שמנית הפסיקו לעניין את פקידי החינוך.

      זה כמעט פתטי. במקום קרוא וכתוב,

      לומדים COPY PASTE

       

      דילגו אפילו על שלב החשיבה לפני הכתיבה, כי לפני שכותבים, צריך לדעת מה. לפני שמעתיקים צריך רק לסמן.

       

      צטט: שושי פולטין 2009-08-12 15:11:13

      מיכאל,

      כתבתי את דעתי בהרחבה, בפוסט המקושר

      'שקיפות' היא טעות ואין בה מסר חינוכי!

      שושי

       

      שושי,

      הגבתי אצלך בהרחבה.

      השקיפות היא רק כלי.

       

      עם זאת כלי חשוב העשוי להתחיל תהליך חיובי של שינוי ושיפור.

      מיכאל

      צטט: Ay123 2009-08-12 15:02:00

      המצב אפילו יותר מורכב מהכתוב בכתבה. בכוכב יאיר למשל, אין בכלל בי"ס תיכון, ילדי הישוב לומדים בכוכב יאיר ב-3 בתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים אחת, ובתיכון מתפזרים בין בתי ספר שונים בכ"ס ובבית הספר עמי-אסף בבית ברל.

      אז לזכות מי ניתן לזקוף את ההישג המרשים של מקום ראשון של כבוד ברשימה?

      בתור אחת שמגדלת שם את ילדי, דעתי היא שאין שום קשר לתפקוד המועצה ורמת בתי הספר היסודיים בישוב,אלא ההישג הוא למרות תפקודם הנמוך. 

       

      לך כאמא יש כוח אדיר להשפיע על מערכת החינוך או למצוא את בית הספר המתאים ביותר לילדייך.

      צטט: אטיוד5 2009-08-12 14:57:20

      "כמה ניגשים" אינו מדד לכלום. יש בתי ספר שמסננים את הניגשים ונותנים לאלו שהם חוזים להם הצלחה להבחן. כך הם מגדילים את אחוז הזכאים מתוך הניגשים. ויש בתי ספר שנותנים סיכוי שווה לכולם, ואז אחוז המצליחים יורד.

      מה שהרבה יותר מעניין ורלוונטי הוא - כמה תלמידים זכאים מכלל המחזור במקום היישוב שלהם.

      לצערי, הנתון הזה לא ניתן.

       

       

      מרבית הצגת הנתונים בדרך הנוכחית אינה תורמת מספיק, חוץ מ% מנותקים מכל הקשר.

       

      זו בדיוק הסיבה לחשיבות השקיפות.

      צטט: אורה לב-רון 2009-08-12 14:27:03

      מה עם כתיבה? למה לא מלמדים

      לכתוב עבודה בגיאוגרפיה, מכתב אהבה, סיפור קצר, בקשה ממישהו, משהו, כתיבה.

      עם כללים, ועם ההרשאה לשבור את הכללים ולהמציא מחדש, לבוז להם, לאמץ אותם בהתלהבות, לחזק, להחליש. בקיצור, כתיבה.

       

       


      מבחני הבגרות מזמן הפכו לחזות הכל, כל שאר הדברים הטובים, שמנית הפסיקו לעניין את פקידי החינוך.
        12/8/09 15:11:

      מיכאל,

      כתבתי את דעתי בהרחבה, בפוסט המקושר

      'שקיפות' היא טעות ואין בה מסר חינוכי!

      שושי

        12/8/09 15:02:

      המצב אפילו יותר מורכב מהכתוב בכתבה. בכוכב יאיר למשל, אין בכלל בי"ס תיכון, ילדי הישוב לומדים בכוכב יאיר ב-3 בתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים אחת, ובתיכון מתפזרים בין בתי ספר שונים בכ"ס ובבית הספר עמי-אסף בבית ברל.

      אז לזכות מי ניתן לזקוף את ההישג המרשים של מקום ראשון של כבוד ברשימה?

      בתור אחת שמגדלת שם את ילדי, דעתי היא שאין שום קשר לתפקוד המועצה ורמת בתי הספר היסודיים בישוב,אלא ההישג הוא למרות תפקודם הנמוך. העובדה שחתך האוכלוסיה שגר בישוב (כמו גם בשוהם) הוא עם פרופיל סוציו-אקונומי גבוה, אנשים שבחרו לחיות חיי קהילה וחיפשו מקום עם אוכלוסיה איכותית והיכולת הכלכלית של ההורים לתגבר את ילדיהם בשיעורי עזר, תגבורים, העשרות וכו' הם הגורם האמיתי.  כאשר מקום כמו בת-ים עם אוכלוסיה מגוונת מגיע לשיפור הישגים מרשים ברור מאליו שהייתה פה השקעה, תוכנית ואג'נדה ברורה של השלטון המקומי לקדם את הישגי התלמידים. כאשר זה קורה במקום כמו כוכב יאיר או שוהם, הנתון רק מלמד שבית הספר לא הצליח לפגום במה שהילדים הביאו איתם מהבית....

       

      ואפרופו שקיפות -  הגיע הזמן לדיון רציני בשקיפות של מיצבי משרד החינוך שנערכים בבתי ספר יסודים,ע"מ לאפשר להורים לדעת מה רמת ההישגים היחסית  בבית הספר אליו הם שולחים את ילדיהם. בארה"ב ,למשל ,חלו מהפיכות של ממש ברמתם של בתי ספר ממלכתיים ברגע שלמנהל בית הספר היתה מחויבות אמיתית לפעול למען מצוינות לא רק כסיסמה אלא גם כמשהו מדיד, מבוקר ופומבי.

      החשש מפני "תיוג" בתי ספר וכו' הוא נחלתם של אלא, בעיניי, שלא מאמינים באמת שבעבודה קשה, מסורה ומקצועית, ניתן לשנות מציאות ותדמיות  ומעדיפים להשאיר את הנתונים במגירתם של מנהל/ת ביה"ס והמפקח/ת ע"מ שלא יצטרכו לתת דו"ח אמיתי לנו, ההורים, כלקוחות המערכת, על הצבת יעדי שיפור ובניית תוכניות להשגתם

        12/8/09 14:57:

      "כמה ניגשים" אינו מדד לכלום. יש בתי ספר שמסננים את הניגשים ונותנים לאלו שהם חוזים להם הצלחה להבחן. כך הם מגדילים את אחוז הזכאים מתוך הניגשים. ויש בתי ספר שנותנים סיכוי שווה לכולם, ואז אחוז המצליחים יורד.

      מה שהרבה יותר מעניין ורלוונטי הוא - כמה תלמידים זכאים מכלל המחזור במקום היישוב שלהם.

      לצערי, הנתון הזה לא ניתן.

        12/8/09 14:27:

      מה עם כתיבה? למה לא מלמדים

      לכתוב עבודה בגיאוגרפיה, מכתב אהבה, סיפור קצר, בקשה ממישהו, משהו, כתיבה.

      עם כללים, ועם ההרשאה לשבור את הכללים ולהמציא מחדש, לבוז להם, לאמץ אותם בהתלהבות, לחזק, להחליש. בקיצור, כתיבה.