הקטע הוא שאצלי כל מוצאש הופך למן שביזות יום א' שכזו...אני ממש מתבאסת לצאת מהבית, כל הזמן אני רוצה לנוח ולא לעשות דברים עד מאוחר, מן הרגשה כזו שכאילו זה הצ'אנס האחרון שלי ליהנות מה"חופש"...

מעוות קצת, אה?

ובאמת אחרי יום ראשון הכל זז...

למה אין לנו Sunday????????

גם לי אין כח לכל יום ראשון....

לא משנה כמה נחתי, מה עשיתי, אילו כוחות צברתי בסופ"ש, כמה קפה שתיתי בבוקר...

עדיין יום ראשון הוא יום מגעילללללללללללללללללללללללללללללללל!

ומבחינתי כאשר הוא נגמר....כל זאר השבוע זורם לי!

יש הצעות לייעל את היום המכוער הזה ? שאולי בהמשך החיים הוא יראה קצת יותר "נחמד"...?