כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (37)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      22/8/09 13:26:


    לדעתי לא מדובר כאן ב'שקיפות' אלא בפרסום מגמתי ומעוות. לו היתה שקיפות מלאה היינו יודעים עוד פרטים על מערכת החינוך וחוסר יכולתה להתמודד עם הבעיות החשובות.

     

    שקיפות כערך זה דבר חיובי וחיוני לקיימות של חברה בריאה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תאמץ את ערך השקיפות בכל מגזרי החיים וגם במערכת החינוך.



     

      16/8/09 18:45:

    צטט: היועץ המשפטי 2009-08-15 09:02:49


    צר לי אך אני לא מסכים למסקנות שלך . יחד עם זאת, אני בהחלט קונה בשתי ידיים את הכותרת שבחרת, שגם מבטאת היטב את השקפתך ביחס לפוסט, הויכוח ביננו הוא סביב ההשפעות הנובעות מפרסום כאמור.

     

    כירושלמי אני יכול להגיד לך, שאני זוכר היטב משנות לימודי התיכון שלי, כי העיר היתה מפולחת היטב לרמת בית הספר. היית אומרת מאיזה בית ספר תיכון את, וידעו לעשות בראש את החשבון כמה בוגרים יש לך מהבית ספר הזה. כיום הגבולות מטושטים ואולי לשם הענין הזה מתבקשת השקיפות שבחובת הגילוי, וגם כי עברו כמה עשרות שנים מאז שעזבתי את בית הספר התיכון.

     

    הסוגיות הערכיות שאת מעוררת כבודם במקומם מונח, אך לא תהיה תפארתם של אלה מחובת הגילוי והשקיפות. בתי ספר ערכים ימשיכו להיות כאלה למרות ואף על פי קיום תחרות שתתפתח להראות למי יש "יותר גדול".

     

    הסכנה היחידה היא שיהיו מוסדות שעלולים בהחלט לותר על יסודות חשובים של הקניית ערכים תמורת הרדיפה אחר הטבת הישגי הבגרות. אלא שאין לחשוש מאלה, משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שמוסדות כאלה ממילא לא נחשבים למוסדות היותר טובים והתוספת השולית של שיפור הישגי בגרות תחזיר אותם מהר מאד למקום שבו הם נמצאים, והשניה לא פחות חשובה מזו, שאם יש מוסדות חינוך שעשויים להתחרות על הגדלת הישגי הבגרות הרי שהם אלה שגם כיום אין להם שום הישג ממשי בהקנית ערכים. במילים פשוטות, יצא שכרו בהפסדו. ולכן אני לא מסכים לסכנות שאת מציגה כאן למקרה של שקיפות.

     

    מאידך לשקיפות יש יתרון ממשי כי הוא יעזור לפלח טוב יותר איפה בדיוק נמצאות הבעיות, ואם יש מוסדות, בעקר בישבוים קטנים שמתפארים בהישגים לא להם.

     

    בשוהם, עיר מגוריי יש בית ספר תיכון אחד, ושוהם אבדה את המקום הראשון לטובת כוכב יאיר, אין זה אומר שהבעיה היא של בית ספר התיכון בשוהם כי עדין יש כ 25% מהתלמידים של שוהם שלומדים במסגרות מחוץ לישוב, כמו בישיבות תורניות  או בתי ספר סמוכים.

    השקיפות תחשוף אם הבעיה היא של אותו מוסד מקומי או שבעצם הבעיה היא של מוסדות אחרים.

     

     

    כפי שאתה כותב, בעבר כולם ידעו מי בית ספר טוב ומי לא , למרות שלא פורסם כל מדד על אחוזי זכאות.

    המדד הזה - הוא לא מדד למצויינות חלילה, אלא מדד לבינוניות - זכאות פירושה 'כמה עברו את הבגרות עם ציון 55 "

    ולצערי גם זה לא מספר גבוה.

    אילו היו מפרסמים מדדים רבים, היו נותנים תמונה אמינה, ניחא.

    אבל אי אפשר!

    ראשית לא מעוניינים כנראה לפרסם את אחוזי המצויינות,

    שנית, אי אפשר וטוב שכך לפרסם את המצב הסוציואקונומי של באי בית הספר,

    ובינינו - זה המדד המרכזי שקובע את אחוזי הזכאות.

    לגבי שוהם וכוכב יאיר - בכוכב יאיר אין בכלל בית ספר תיכון!!!!

    תודה על תגובתך,

    שושי

    תלמידי כוכב יאיר לומדים בכלל בתיכונים בכפר סבא - הנה ראה נתון אחד מעוות.

    יש עוד הרבה אחרים.

     

      16/8/09 10:10:


    לו היינו נתונים בתוך הערך הנסתר של השקיפות היינו מזמן  מככבים את עצמנו , למה אנחנו נתונים כל הזמן במבט על שקיפותם של האחרים?

    אהבתי

      15/8/09 09:02:


    צר לי אך אני לא מסכים למסקנות שלך . יחד עם זאת, אני בהחלט קונה בשתי ידיים את הכותרת שבחרת, שגם מבטאת היטב את השקפתך ביחס לפוסט, הויכוח ביננו הוא סביב ההשפעות הנובעות מפרסום כאמור.

     

    כירושלמי אני יכול להגיד לך, שאני זוכר היטב משנות לימודי התיכון שלי, כי העיר היתה מפולחת היטב לרמת בית הספר. היית אומרת מאיזה בית ספר תיכון את, וידעו לעשות בראש את החשבון כמה בוגרים יש לך מהבית ספר הזה. כיום הגבולות מטושטים ואולי לשם הענין הזה מתבקשת השקיפות שבחובת הגילוי, וגם כי עברו כמה עשרות שנים מאז שעזבתי את בית הספר התיכון.

     

    הסוגיות הערכיות שאת מעוררת כבודם במקומם מונח, אך לא תהיה תפארתם של אלה מחובת הגילוי והשקיפות. בתי ספר ערכים ימשיכו להיות כאלה למרות ואף על פי קיום תחרות שתתפתח להראות למי יש "יותר גדול".

     

    הסכנה היחידה היא שיהיו מוסדות שעלולים בהחלט לותר על יסודות חשובים של הקניית ערכים תמורת הרדיפה אחר הטבת הישגי הבגרות. אלא שאין לחשוש מאלה, משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שמוסדות כאלה ממילא לא נחשבים למוסדות היותר טובים והתוספת השולית של שיפור הישגי בגרות תחזיר אותם מהר מאד למקום שבו הם נמצאים, והשניה לא פחות חשובה מזו, שאם יש מוסדות חינוך שעשויים להתחרות על הגדלת הישגי הבגרות הרי שהם אלה שגם כיום אין להם שום הישג ממשי בהקנית ערכים. במילים פשוטות, יצא שכרו בהפסדו. ולכן אני לא מסכים לסכנות שאת מציגה כאן למקרה של שקיפות.

     

    מאידך לשקיפות יש יתרון ממשי כי הוא יעזור לפלח טוב יותר איפה בדיוק נמצאות הבעיות, ואם יש מוסדות, בעקר בישבוים קטנים שמתפארים בהישגים לא להם.

     

    בשוהם, עיר מגוריי יש בית ספר תיכון אחד, ושוהם אבדה את המקום הראשון לטובת כוכב יאיר, אין זה אומר שהבעיה היא של בית ספר התיכון בשוהם כי עדין יש כ 25% מהתלמידים של שוהם שלומדים במסגרות מחוץ לישוב, כמו בישיבות תורניות  או בתי ספר סמוכים.

    השקיפות תחשוף אם הבעיה היא של אותו מוסד מקומי או שבעצם הבעיה היא של מוסדות אחרים.

     

     

      14/8/09 18:31:

    צטט: אור72 2009-08-13 09:31:52

    שושי

    אני אכן מסכימה איתך, כי במקרה דנן, שקיפות אינה ערך.

    השקיפות כאן היא אך ורק - רייטינג.

    אחוזי הבגרות כרוכים גם בהשקעה הכלכלית שיש באותו אזור.

    תלמיד שהתמזל ללמוד בעיריה בה יש ממון, מקבל תקציב נוסף לחינוך שלו. כנ"ל אם להוריו יש ממון.

    את הדברים הללו - לא מספרים בדו"ח השקיפות של אחוזי הבגרות.

    ואסיים באמירה שאינה פופולארית:

    למרות החשיבה של האמא היהודיה כי הבן/הבת שלה צריכים להיות פרופסורים, הרי שהחברה זקוקה גם לעובדים. מכונאי טוב - מרוויח נהדר, כנ"ל הספרית שלי.

    אז מספיק עם הנמכת הרף והפיכת הלמידה למשהו פופולארי וזול.

     


     

    מאחורי הזכאות והחינוך עומדים כל כך הרבה גורמים כך שאסור להתמקד בנתון אחד וזהו.

    תודה לך אורית.

     

     

      14/8/09 07:41:

    צטט: זהר צפוני 2009-08-13 09:55:17


    הי שושי,

    תודה על פוסט חשוב זה.

    אני תומכת במלוא מובן המילה בדבריו של the mentor .

    צריכה להשאל מה מטרת השקיפות.

    אני רואה בכך דבר מאוד חיובי.

    זה יפעיל בהחלט לחץ על המורים וההנהלות לשפר את הקיים.

    תחרות אינה דבר רע.

    בארצנו שהבגרות הוא הכלי היחידי השווה לכולם בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה

    חשוב שהציבור ידע.

    ואם זה עניין של רייטינג ,במקרה הזה אין לי בעייה עם כך.

    בהחלט אם כרגע הייתי הורה לתלמיד הייתי רוצה בשבילו את הטוב ביותר.

    בית ספר אשר לו אחוזי בגרות גבוהים יקבל אצלי עדיפות.

    ובאשר לחינוך לערכים.

    אם אינני טועה יש קורלציה חיובית.

    כאשר אני מביטה בנתוני הגיוסים לצה"ל, או לקרבי בפרט ,

    איני יכולה שלא לראות את הקשר.

    בעיני גיוס לצה"ל זה ערך של אהבת המדינה,נתינה,אזרחות טובה.

    דוגמה לשקיפות נוספת שחשובה בעיני.

    היישוב פרדיס. זה מעיד על עבודה ,השקעה כספית נכונה ונבונה.

    לזוהר הצפוני בוקר טוב,

    1.  בגרות זה חשוב, אבל בגרות היא לא חזות הכל, בוודאי כשהמדד היחיד הוא זכאות (בינוניות) ללא כל מדד אחר (כולל ללא אחוז מצטיינים)

    2.  יש קורלציה בין אחוז הזכאות לבגרות לבין המצב הסוציואקונומי. ייתכן שתיכון מסויים המגיע לאחוזי זכאות נמוכים יותר עושה עבודה חינוכית נהדרת, למרות שלא נמצא בחזית הרשימה.

    3.  אני לא בטוחה שאת צודקת באשר לקורלציה של התגייסות לקרבי ואחוזי זכאות.

    4.  כאשר הבחירה של בית הספר תהיה אך ורק על פי אחוז הזכאות, ומניעת נשירה, כי אלו הנתוני שיתפרסמו, יגדלו הפערים בין בתי הספר.

    5.  לא בכדי אמר מנכ"ל החינוך שהוא מקווה שלא תהיה תחרות שלילית, הוא יודע בדיוק למה הכוונה - לדוגמה , זילות במתן ציונים שנתיים כדי לשפר את הממוצע (כמובן במסגרת המותר..), וזו רק דוגמא אחת.

    6.  המטרה המוצהרת היא לספק את רצונם של המקומונים אשר פנו לבתי המשפט, אלו דבריו של המנכ"ל - האם את רואה בכך מסר חיובי?

     

     

      13/8/09 20:40:


    אני מסכימה עם מה שכתבת.

    הנתונים לא משקפים את מה שבאמת חשוב.

     

      13/8/09 17:28:

    צטט: the mentor 2009-08-13 12:15:23

    צטט: שושי פולטין 2009-08-13 07:40:14

    צטט: the mentor 2009-08-13 00:57:08

    שושי יקרה

     

    כמו תמיד את מעלה נושא ראוי ומציגה את טיעוניך בכל עוזם

    לצערי

    אינני מסכים אתך

    אני לא מאמין במערכות שאינן מודדות את התוצאות

    היו לי מורות נהדרות

    לשלושת בניי היה מזל גדול ולאורך דרכם החינוכית

    היו להם בדרך מורות מדהימות שעיצבו את דמותם

    אבל

    אלו אינן הרוב, לצערי

     

    את טוענת כי לא הכל מדיד

    זה נכון באופן חלקי בלבד

    אנחנו רוצים תלמידים ערכיים ואיכותיים

    ואכן בית הספר שלנו בטבעון מככב ברשימת בתי הספר עם שיעורי

    החיילים הקרביים בצה"ל

    כאשר בודקים את שיעור הבנות הלוחמות

    אנחנו בין 10 בתי הספר המובילים

     

    כאשר מסתכלים על תנועת הצופים - השבט שלנו גדול יחסית

    פי כמה משבטים אחרים בצפון

     

    ועוד מדדים שמלמדים אותנו על ה"תוצאות הסופיות" של מערכת החינוך

    שלנו ושל בית הספר היחיד שיש לנו

     

    מדינת ישראל מתדרדרת במהירות עם המערכת החינוכית שלנו

    ראי את מבחני המיצב במתמטיקה למשל

    חוסננו במדינה עומד בסכנה

     

    אנחנו צריכים להפסיק לפחד מעידוד מצויינות

    להתחיל לטפח ולעודד אותה

    והשקיפות היא רק חלק ממנה

     

    אני בטוח בתרומתך הסגולית האדירה כמורה ומחנכת בישראל

    אני בטוח שאת מביאה אתך שנים רבות של ניסיון אדיר

    אלא שלטעמי

    כאן טמון גם זרע הפורענות אצל מורות כדוגמתך

    שנים רבות מדי עבדתן בתוך מערכת שלא מדדה ולא שיקפה

    החוצה את תוצאות עבודתכן

    עכשיו

    זה מרתיע גם את הטובות והמעולות שבמורות שעם ישראל זכה להן

    אבל גם אתן תגלו שאין ברירה 

    חייבים להתניע את אלו שלצידכן

    או לסלקן מהמערכת ולהחליפן באחרות 

     

    אינני יכול לסיים את תגובתי מבלי לשוב ולהודות לך על הדיונים

    החשובים שאת מעלה כאן

    ועל העבודה החשובה שאת עושה

     

    בהערכה רבה, בועז 

    לבועז,

    ראשית תודה על התמיכה,

    כל מה שכתבת לא רק שלא סותר את דעתי , אלא אף מחזק אותה.

    ראשית , אני לא נגד מדידה. אני נגד התרכזות בנתון אחד 'זכאות לבגרות' אשר לא רק שלא מעודד למצויינות , אלא מעצים את השטחיות.

    הרי מהי זכאות?

    זה אומר שאותם תלמידים עברו בכל מקצועות הבגרות את הציון 55 (או אפילו נכשלו במקצוע אחד וקיבלו בו 50 ). האם זוהי מצויינות, האם זהו המדד היחיד אליו צריך לשאוף ואותו צריך לפרסם?

    אתה מביא מדדים אחרים, נוספים, אבל אלו לא עומדים על הפרק בפרסום.

    אני בטוחה שבית הספר בטבעון הוא בית ספר שמקנה ערכים נוספים, כפי שאכן כתבת, האם היית רוצה שהמדד היחיד בו ימדד הוא 'זכאות'?!

     

    אם כך

    את בעצם אינך טוענת (כמאמר הכותרת שלך) כנגד השקיפות

    אלא כנגד חד המימדיות של הבדיקה

    כאן אני מסכים אתך לחלוטין 

     

     

    לבועז,

    אני לא רואה בהתנגדות לשקיפות משהו עקרוני, אלא כאשר השקיפות מתבטאת במדד אחד בלבד , שטחי, חד מימדי - ולכך הכוונה כאן - אז אני מתנגדת.

      13/8/09 12:15:

    צטט: שושי פולטין 2009-08-13 07:40:14

    צטט: the mentor 2009-08-13 00:57:08

    שושי יקרה

     

    כמו תמיד את מעלה נושא ראוי ומציגה את טיעוניך בכל עוזם

    לצערי

    אינני מסכים אתך

    אני לא מאמין במערכות שאינן מודדות את התוצאות

    היו לי מורות נהדרות

    לשלושת בניי היה מזל גדול ולאורך דרכם החינוכית

    היו להם בדרך מורות מדהימות שעיצבו את דמותם

    אבל

    אלו אינן הרוב, לצערי

     

    את טוענת כי לא הכל מדיד

    זה נכון באופן חלקי בלבד

    אנחנו רוצים תלמידים ערכיים ואיכותיים

    ואכן בית הספר שלנו בטבעון מככב ברשימת בתי הספר עם שיעורי

    החיילים הקרביים בצה"ל

    כאשר בודקים את שיעור הבנות הלוחמות

    אנחנו בין 10 בתי הספר המובילים

     

    כאשר מסתכלים על תנועת הצופים - השבט שלנו גדול יחסית

    פי כמה משבטים אחרים בצפון

     

    ועוד מדדים שמלמדים אותנו על ה"תוצאות הסופיות" של מערכת החינוך

    שלנו ושל בית הספר היחיד שיש לנו

     

    מדינת ישראל מתדרדרת במהירות עם המערכת החינוכית שלנו

    ראי את מבחני המיצב במתמטיקה למשל

    חוסננו במדינה עומד בסכנה

     

    אנחנו צריכים להפסיק לפחד מעידוד מצויינות

    להתחיל לטפח ולעודד אותה

    והשקיפות היא רק חלק ממנה

     

    אני בטוח בתרומתך הסגולית האדירה כמורה ומחנכת בישראל

    אני בטוח שאת מביאה אתך שנים רבות של ניסיון אדיר

    אלא שלטעמי

    כאן טמון גם זרע הפורענות אצל מורות כדוגמתך

    שנים רבות מדי עבדתן בתוך מערכת שלא מדדה ולא שיקפה

    החוצה את תוצאות עבודתכן

    עכשיו

    זה מרתיע גם את הטובות והמעולות שבמורות שעם ישראל זכה להן

    אבל גם אתן תגלו שאין ברירה 

    חייבים להתניע את אלו שלצידכן

    או לסלקן מהמערכת ולהחליפן באחרות 

     

    אינני יכול לסיים את תגובתי מבלי לשוב ולהודות לך על הדיונים

    החשובים שאת מעלה כאן

    ועל העבודה החשובה שאת עושה

     

    בהערכה רבה, בועז 

    לבועז,

    ראשית תודה על התמיכה,

    כל מה שכתבת לא רק שלא סותר את דעתי , אלא אף מחזק אותה.

    ראשית , אני לא נגד מדידה. אני נגד התרכזות בנתון אחד 'זכאות לבגרות' אשר לא רק שלא מעודד למצויינות , אלא מעצים את השטחיות.

    הרי מהי זכאות?

    זה אומר שאותם תלמידים עברו בכל מקצועות הבגרות את הציון 55 (או אפילו נכשלו במקצוע אחד וקיבלו בו 50 ). האם זוהי מצויינות, האם זהו המדד היחיד אליו צריך לשאוף ואותו צריך לפרסם?

    אתה מביא מדדים אחרים, נוספים, אבל אלו לא עומדים על הפרק בפרסום.

    אני בטוחה שבית הספר בטבעון הוא בית ספר שמקנה ערכים נוספים, כפי שאכן כתבת, האם היית רוצה שהמדד היחיד בו ימדד הוא 'זכאות'?!

     

    אם כך

    את בעצם אינך טוענת (כמאמר הכותרת שלך) כנגד השקיפות

    אלא כנגד חד המימדיות של הבדיקה

    כאן אני מסכים אתך לחלוטין 

     

      13/8/09 09:55:


    הי שושי,

    תודה על פוסט חשוב זה.

    אני תומכת במלוא מובן המילה בדבריו של the mentor .

    צריכה להשאל מה מטרת השקיפות.

    אני רואה בכך דבר מאוד חיובי.

    זה יפעיל בהחלט לחץ על המורים וההנהלות לשפר את הקיים.

    תחרות אינה דבר רע.

    בארצנו שהבגרות הוא הכלי היחידי השווה לכולם בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה

    חשוב שהציבור ידע.

    ואם זה עניין של רייטינג ,במקרה הזה אין לי בעייה עם כך.

    בהחלט אם כרגע הייתי הורה לתלמיד הייתי רוצה בשבילו את הטוב ביותר.

    בית ספר אשר לו אחוזי בגרות גבוהים יקבל אצלי עדיפות.

    ובאשר לחינוך לערכים.

    אם אינני טועה יש קורלציה חיובית.

    כאשר אני מביטה בנתוני הגיוסים לצה"ל, או לקרבי בפרט ,

    איני יכולה שלא לראות את הקשר.

    בעיני גיוס לצה"ל זה ערך של אהבת המדינה,נתינה,אזרחות טובה.

    דוגמה לשקיפות נוספת שחשובה בעיני.

    היישוב פרדיס. זה מעיד על עבודה ,השקעה כספית נכונה ונבונה.

      13/8/09 09:31:

    שושי

    אני אכן מסכימה איתך, כי במקרה דנן, שקיפות אינה ערך.

    השקיפות כאן היא אך ורק - רייטינג.

    אחוזי הבגרות כרוכים גם בהשקעה הכלכלית שיש באותו אזור.

    תלמיד שהתמזל ללמוד בעיריה בה יש ממון, מקבל תקציב נוסף לחינוך שלו. כנ"ל אם להוריו יש ממון.

    את הדברים הללו - לא מספרים בדו"ח השקיפות של אחוזי הבגרות.

    ואסיים באמירה שאינה פופולארית:

    למרות החשיבה של האמא היהודיה כי הבן/הבת שלה צריכים להיות פרופסורים, הרי שהחברה זקוקה גם לעובדים. מכונאי טוב - מרוויח נהדר, כנ"ל הספרית שלי.

    אז מספיק עם הנמכת הרף והפיכת הלמידה למשהו פופולארי וזול.

     


     

      13/8/09 07:40:

    צטט: the mentor 2009-08-13 00:57:08

    שושי יקרה

     

    כמו תמיד את מעלה נושא ראוי ומציגה את טיעוניך בכל עוזם

    לצערי

    אינני מסכים אתך

    אני לא מאמין במערכות שאינן מודדות את התוצאות

    היו לי מורות נהדרות

    לשלושת בניי היה מזל גדול ולאורך דרכם החינוכית

    היו להם בדרך מורות מדהימות שעיצבו את דמותם

    אבל

    אלו אינן הרוב, לצערי

     

    את טוענת כי לא הכל מדיד

    זה נכון באופן חלקי בלבד

    אנחנו רוצים תלמידים ערכיים ואיכותיים

    ואכן בית הספר שלנו בטבעון מככב ברשימת בתי הספר עם שיעורי

    החיילים הקרביים בצה"ל

    כאשר בודקים את שיעור הבנות הלוחמות

    אנחנו בין 10 בתי הספר המובילים

     

    כאשר מסתכלים על תנועת הצופים - השבט שלנו גדול יחסית

    פי כמה משבטים אחרים בצפון

     

    ועוד מדדים שמלמדים אותנו על ה"תוצאות הסופיות" של מערכת החינוך

    שלנו ושל בית הספר היחיד שיש לנו

     

    מדינת ישראל מתדרדרת במהירות עם המערכת החינוכית שלנו

    ראי את מבחני המיצב במתמטיקה למשל

    חוסננו במדינה עומד בסכנה

     

    אנחנו צריכים להפסיק לפחד מעידוד מצויינות

    להתחיל לטפח ולעודד אותה

    והשקיפות היא רק חלק ממנה

     

    אני בטוח בתרומתך הסגולית האדירה כמורה ומחנכת בישראל

    אני בטוח שאת מביאה אתך שנים רבות של ניסיון אדיר

    אלא שלטעמי

    כאן טמון גם זרע הפורענות אצל מורות כדוגמתך

    שנים רבות מדי עבדתן בתוך מערכת שלא מדדה ולא שיקפה

    החוצה את תוצאות עבודתכן

    עכשיו

    זה מרתיע גם את הטובות והמעולות שבמורות שעם ישראל זכה להן

    אבל גם אתן תגלו שאין ברירה 

    חייבים להתניע את אלו שלצידכן

    או לסלקן מהמערכת ולהחליפן באחרות 

     

    אינני יכול לסיים את תגובתי מבלי לשוב ולהודות לך על הדיונים

    החשובים שאת מעלה כאן

    ועל העבודה החשובה שאת עושה

     

    בהערכה רבה, בועז 

    לבועז,

    ראשית תודה על התמיכה,

    כל מה שכתבת לא רק שלא סותר את דעתי , אלא אף מחזק אותה.

    ראשית , אני לא נגד מדידה. אני נגד התרכזות בנתון אחד 'זכאות לבגרות' אשר לא רק שלא מעודד למצויינות , אלא מעצים את השטחיות.

    הרי מהי זכאות?

    זה אומר שאותם תלמידים עברו בכל מקצועות הבגרות את הציון 55 (או אפילו נכשלו במקצוע אחד וקיבלו בו 50 ). האם זוהי מצויינות, האם זהו המדד היחיד אליו צריך לשאוף ואותו צריך לפרסם?

    אתה מביא מדדים אחרים, נוספים, אבל אלו לא עומדים על הפרק בפרסום.

    אני בטוחה שבית הספר בטבעון הוא בית ספר שמקנה ערכים נוספים, כפי שאכן כתבת, האם היית רוצה שהמדד היחיד בו ימדד הוא 'זכאות'?!

      13/8/09 07:27:

    צטט: בת יוסף 2009-08-12 22:58:09


    ברור שהדרישה לפרסום הנתונים מטרתה רייטינג.

    ולכן כשיפורסמו הנתונים והם אכן יפורסמו, כיון שיש לחץ רב לכך, יש לפרסם גם את השאלות שאת העלית. לפתוח זאת לדיון ציבורי, להביא את השלילה שבמרוץ הזה.

    אני מאמינה שהקוראים אינם טפשים ויבינו את המשמעות. בדיוק כמו הקוראים אותך כאן.

    לבת יוסף,

    זו בדיוק מטרתי , להעלות את הנושא לדיון ולהראות שהמדד שמפורסם 'זכאות לבגרות' הוא בעייתי ביותר ומסתיר מאחוריו שטחיות, פגיעה בערכים בסיסיים ועוד ועוד.

    אני מאמינה שהקוראים לא טיפשים וחשוב לכן להעלות את הנושא.

      13/8/09 06:55:

    צטט: irisoded 2009-08-12 22:54:39

    אכן, הפרסום יגביר את הלחץ על המורים שילחיצו את התלמידים שישמנו את מכונת ציוני הבגרות. את צודקת, זו "תרומה" נכבדה לשיווק בתי הספר ורייטינג זה שם המשחק.

    בדיוק זו הבעיה - ישמנו את מכונת ציוני הבגרות אבל יביאו לזילות של כל הערכים. כבר עלינו על הדרך הזו ויש להפסיק אותה.

      13/8/09 00:57:

    שושי יקרה

     

    כמו תמיד את מעלה נושא ראוי ומציגה את טיעוניך בכל עוזם

    לצערי

    אינני מסכים אתך

    אני לא מאמין במערכות שאינן מודדות את התוצאות

    היו לי מורות נהדרות

    לשלושת בניי היה מזל גדול ולאורך דרכם החינוכית

    היו להם בדרך מורות מדהימות שעיצבו את דמותם

    אבל

    אלו אינן הרוב, לצערי

     

    את טוענת כי לא הכל מדיד

    זה נכון באופן חלקי בלבד

    אנחנו רוצים תלמידים ערכיים ואיכותיים

    ואכן בית הספר שלנו בטבעון מככב ברשימת בתי הספר עם שיעורי

    החיילים הקרביים בצה"ל

    כאשר בודקים את שיעור הבנות הלוחמות

    אנחנו בין 10 בתי הספר המובילים

     

    כאשר מסתכלים על תנועת הצופים - השבט שלנו גדול יחסית

    פי כמה משבטים אחרים בצפון

     

    ועוד מדדים שמלמדים אותנו על ה"תוצאות הסופיות" של מערכת החינוך

    שלנו ושל בית הספר היחיד שיש לנו

     

    מדינת ישראל מתדרדרת במהירות עם המערכת החינוכית שלנו

    ראי את מבחני המיצב במתמטיקה למשל

    חוסננו במדינה עומד בסכנה

     

    אנחנו צריכים להפסיק לפחד מעידוד מצויינות

    להתחיל לטפח ולעודד אותה

    והשקיפות היא רק חלק ממנה

     

    אני בטוח בתרומתך הסגולית האדירה כמורה ומחנכת בישראל

    אני בטוח שאת מביאה אתך שנים רבות של ניסיון אדיר

    אלא שלטעמי

    כאן טמון גם זרע הפורענות אצל מורות כדוגמתך

    שנים רבות מדי עבדתן בתוך מערכת שלא מדדה ולא שיקפה

    החוצה את תוצאות עבודתכן

    עכשיו

    זה מרתיע גם את הטובות והמעולות שבמורות שעם ישראל זכה להן

    אבל גם אתן תגלו שאין ברירה 

    חייבים להתניע את אלו שלצידכן

    או לסלקן מהמערכת ולהחליפן באחרות 

     

    אינני יכול לסיים את תגובתי מבלי לשוב ולהודות לך על הדיונים

    החשובים שאת מעלה כאן

    ועל העבודה החשובה שאת עושה

     

    בהערכה רבה, בועז 

      12/8/09 23:30:

    צטט: levana feldman 2009-08-12 22:42:38

    שושי

    זה העולם שבו אנו חיים.

    הכל נמדד...

     

    כמה מתגייסים, כמה מהם לוחמים, כמה משתמטים

    וכמה מצליחים בבגרות.

     

     

    זה עולם שקוף !

    זהו לבנה שלא!

    רווח והפסד הם נתונים מדידים,

    גם כמה מצליחים בבגרות הוא נתון מדיד , אבל בעייתי,

    חינוך לערכים כדוגמא - לא מדיד.

    האם אין חשיבות בנתון זה?!

    בוודאי שיש. היכן הוא ייכנס בתוך השיקולים?

     

      12/8/09 23:20:

    צטט: ענת שניידר 2009-08-12 22:42:39


    שושי,

    אני מסכימה עם כל מילה שכתבת. לדעתי המהלך הזה לא רק יביא רייטינג כפי שכתבת, אלא יהיה זרז להפרטת מערכת החינוך.

    השוואת בתי הספר תחזק בתי ספר בעלי זכאות גבוהה, ותחסל בתי ספר שבהם הזכאות נמוכה. כל הורה יעדיף לרשום את ילדיו לבית ספר בעל זכאות גבוהה וימנע לרשום את ילדיו לבית ספר בעל זכאות נמוכה.

    כמובן שלאחר הפרסום, בית ספר שזכאות תלמידיו גבוהה ההרשמה אליו תגדל. בגלל מספר מקומות מוגבל והביקוש יוכל בית הספר להציג דרישות ותנאי קבלה,  באותם בתי ספר יוכלו לנפות את התלמידים החלשים ויהפכו להיות בתי ספר הליטיסטים. מה שיגרום לעליית הזכאות בבתי הספר האלה וירידת הזכאות באחרים.

    אנחנו הופכים את בתי הספר מבתי ספר לחינוך לבתי ספר לציונים!

    פרסום זכאויות הוא המשך לדרישה לפתיחת אזורי רישום.   אנחנו בדרך מהירה ביותר להפרטה של מערכת החינוך! הורים יעדיפו לרשום את ילדיהם לבתי ספר פרטיים שבהם יהיה מיון וכולם יעברו את הבגרות.

    מצב הזכאויות ביישובים לא ישתנה. ברשימת היישובים במקום הראשון כוכב יאיר, יישוב קטן ומבוסס, אין בו בית ספר תיכון, רק חטיבת ביניים....

    ענת תודה,

    אלו הם חלק מהתהליכים השליליים הנובעים מאותם 'שקיפות'.

     

     

      12/8/09 23:08:

    צטט: גיל_82 2009-08-12 22:17:55


    האמת שושי, אני לא מבין את מהות המחלוקת: הרי גם מיכאל כתב שהנתונים שפורסמו הם חלקיים ולפיכך מטעים.

    לפיכך שניכם מסכימים שאם היו מספקים מידע מהותי, מלא ובר-משמעות - היה בכך כדי לתרום לשיח ציבורי שכה חסר בתחום החינוך.

    כך, או שלא הבנתי?

     

    וברשותך: מה שמכעיס אותי יותר מכול הוא השקר שבפרסום אחוז הזכאים מתוך הניגשים, שהוא כמובן סילוף זדוני.

    הנתון החשוב הוא אחוז הזכאים מתוך השנתון! רק אז מתגלה התמונה העלובה, בממוצע ארצי - כ 50% מבני כל שנתון מסולקים ממעגל ההשכלה! ואם נזכור את היחס הישר שבין השכלה לבין מצב סוציו-אקונומי, ואת היחס הישר בין מצב סוציו אקונומי של ההורים להישגי הלימודים של ילדיהם, נקבל את הנורא מכול: אנו קובעים (צ"ל קוברים) את עתידם של מחצית מאזרחי ישראל לעשרות שנים קדימה.

    לגיל,

    מהות המחלוקת נובעת מכך שמיכאל מצדד בשקיפות, רק רוצה להרחיב את הנתונים ולא להתמקד בגימיקים. אני לעומת זאת טוענת שגם ההרחבה שנתן , המתמקדת כולה בזכאות לבגרות היא חסרת עומק, מתמקדת בגורם אחד - הזכאות לבגרות -  ולא יכולה להכיל נתונים בלתי מדידים כמו חינוך לערכים או לחילופין מדדים חברתיים כמו מצב סוציו-אקונומי של התלמידים.

    כפי שכתבת גם כאשר מפרסמים את הנתונים , השאלה מה בוחרים לפרסם, או מה משמעות הנתונים.

    כך למשל בני ברק במקום האחרון , כי לחרדים פשוט לא איכפת מנושא הבגרות. אז מה משקף הנתון הזה עבורם? כלום.

      12/8/09 22:58:


    ברור שהדרישה לפרסום הנתונים מטרתה רייטינג.

    ולכן כשיפורסמו הנתונים והם אכן יפורסמו, כיון שיש לחץ רב לכך, יש לפרסם גם את השאלות שאת העלית. לפתוח זאת לדיון ציבורי, להביא את השלילה שבמרוץ הזה.

    אני מאמינה שהקוראים אינם טפשים ויבינו את המשמעות. בדיוק כמו הקוראים אותך כאן.

      12/8/09 22:56:

    צטט: המספרית 2009-08-12 21:49:39


    שושי, יקירה, כמה נמאס לנו ללעוס את הנושא השחוק הזה של עגל הרייטינג השולט בתרבות המערב, שלו החליטה לסגוד גם ישראל, נציגת העם הנבחר, שכידוע, לא איכפת לו מהחומר, אלא רק מהרוח....

    נמאס, פשוט נמאס!!! אין לי מושג מנין את לוקחת עוד ועוד כוחות כדי לזעוק. גרוני שלי כבר ניחר...

    וגם נמאס להסכים עם כל מילה שלך בכל פוסט...

    *

    אלומה

    אלומה , אני מתנצלת! רגועחיוך

    למה אני מתמידה?

    כי דברים מחלחלים, וצריך לחזור עליהם שוב ושוב עד שיגיעו לתודעה!

    אני לא מרפה עד ש...

     

      12/8/09 22:54:
    אכן, הפרסום יגביר את הלחץ על המורים שילחיצו את התלמידים שישמנו את מכונת ציוני הבגרות. את צודקת, זו "תרומה" נכבדה לשיווק בתי הספר ורייטינג זה שם המשחק.
      12/8/09 22:51:

    צטט: רפאלה 2009-08-12 21:13:55

    שושי היקרה..

    את מלאה ברעיונות..התרשמתי מזאת כבר מזמן...היתי כל כך רוצה לראות אותך יו"ר ועדת הסתדרות המורים.

    יש לי הרושם שיש לך גם כושר מנהיגות.

    *


     

    תודה רפאלה על המחמאה!

    אני בכל מקרה בארגון המורים ולא בהסתדרות רגוע

     

      12/8/09 22:42:

    שושי

    זה העולם שבו אנו חיים.

    הכל נמדד...

     

    כמה מתגייסים, כמה מהם לוחמים, כמה משתמטים

    וכמה מצליחים בבגרות.

     

     

    זה עולם שקוף !

      12/8/09 22:42:

    שושי,

    אני מסכימה עם כל מילה שכתבת. לדעתי המהלך הזה לא רק יביא רייטינג כפי שכתבת, אלא יהיה זרז להפרטת מערכת החינוך.

    השוואת בתי הספר תחזק בתי ספר בעלי זכאות גבוהה, ותחסל בתי ספר שבהם הזכאות נמוכה. כל הורה יעדיף לרשום את ילדיו לבית ספר בעל זכאות גבוהה וימנע לרשום את ילדיו לבית ספר בעל זכאות נמוכה.

    כמובן שלאחר הפרסום, בית ספר שזכאות תלמידיו גבוהה ההרשמה אליו תגדל. בגלל מספר מקומות מוגבל והביקוש יוכל בית הספר להציג דרישות ותנאי קבלה,  באותם בתי ספר יוכלו לנפות את התלמידים החלשים ויהפכו להיות בתי ספר הליטיסטים. מה שיגרום לעליית הזכאות בבתי הספר האלה וירידת הזכאות באחרים.

    אנחנו הופכים את בתי הספר מבתי ספר לחינוך לבתי ספר לציונים!

    פרסום זכאויות הוא המשך לדרישה לפתיחת אזורי רישום.   אנחנו בדרך מהירה ביותר להפרטה של מערכת החינוך! הורים יעדיפו לרשום את ילדיהם לבתי ספר פרטיים שבהם יהיה מיון וכולם יעברו את הבגרות.

    מצב הזכאויות ביישובים לא ישתנה. ברשימת היישובים במקום הראשון כוכב יאיר, יישוב קטן ומבוסס, אין בו בית ספר תיכון, רק חטיבת ביניים....

      12/8/09 22:17:


    האמת שושי, אני לא מבין את מהות המחלוקת: הרי גם מיכאל כתב שהנתונים שפורסמו הם חלקיים ולפיכך מטעים.

    לפיכך שניכם מסכימים שאם היו מספקים מידע מהותי, מלא ובר-משמעות - היה בכך כדי לתרום לשיח ציבורי שכה חסר בתחום החינוך.

    כך, או שלא הבנתי?

     

    וברשותך: מה שמכעיס אותי יותר מכול הוא השקר שבפרסום אחוז הזכאים מתוך הניגשים, שהוא כמובן סילוף זדוני.

    הנתון החשוב הוא אחוז הזכאים מתוך השנתון! רק אז מתגלה התמונה העלובה, בממוצע ארצי - כ 50% מבני כל שנתון מסולקים ממעגל ההשכלה! ואם נזכור את היחס הישר שבין השכלה לבין מצב סוציו-אקונומי, ואת היחס הישר בין מצב סוציו אקונומי של ההורים להישגי הלימודים של ילדיהם, נקבל את הנורא מכול: אנו קובעים (צ"ל קוברים) את עתידם של מחצית מאזרחי ישראל לעשרות שנים קדימה.

      12/8/09 22:10:

    צטט: ריקי ogol 2009-08-12 19:16:14

    * כמו תמיד הפוסטים שלך עושים לי צביטה בלב בגלל האמת שבהם.*

     

    לריקי,

    המטרה שלי היא להביא את הדברים לתודעה , כדי שיחלחלו ואולי יביאו אנשים מעורבים לעשייה.

    במקרה זה חשוב שהורים יהיו מעורבים, אבל מידע לקוי עלול להביא לתופעות הרסניות.
      12/8/09 21:49:


    שושי, יקירה, כמה נמאס לנו ללעוס את הנושא השחוק הזה של עגל הרייטינג השולט בתרבות המערב, שלו החליטה לסגוד גם ישראל, נציגת העם הנבחר, שכידוע, לא איכפת לו מהחומר, אלא רק מהרוח....

    נמאס, פשוט נמאס!!! אין לי מושג מנין את לוקחת עוד ועוד כוחות כדי לזעוק. גרוני שלי כבר ניחר...

    וגם נמאס להסכים עם כל מילה שלך בכל פוסט...

    *

    אלומה

      12/8/09 21:36:

    צטט: פרודו 2009-08-12 17:23:07

    לדעתי את ממהרת לקפוץ בראש ולהוקיע בציניות הליכים שראשיתם אינה מעידה על סופם. למה הדבר דומה, לזה שישאלו אותי למה אני צמחוני? למה יש לי קבוצה בפייסבוק עם 30 אנשים שבה אני כותב נגד הפגיעה בחתולים - זה מה שישנה את העולם??? התשובה היא לא. זה לא מה שישנה את העולם אבל זו התחלה. אם כל אחד יעשה קצת בסוף נביא לשיפור. בחזרה למצב המתואר - אני מסכים איתך שנתון הניגשים והעוברים את הבגרות הוא חסר עומק. הייתי רוצה לדעת עוד דברים כמו למשל - מה הציון הממוצע של העוברים ומה סטיית התקן? עובר זה 60 בפעם האחרונה שבדקתי. מכתבתך משתמע שגם את היית רוצה לראות נתונים נוספים - היינו עם האוכל בא התיאבון. אז למה לקטול את הנתון הראשון שפורסם? כל מסע מתחיל בצעד קטן ונראה שאפילו כדי לפרסם את ה"נתון חסר העומק" הזה עבר משרד החינוך דרך ייסורים.

     

    אני צופה שבעקבות המהלך הזה יקבלו רבים שזה "לא מספיק" ו"לא מספק" וידרשו נתונים נוספים שמעידים קצת יותר על החינוך בבתי הספר.

     

    אגב, למה שלא תציעי מדדים כמותיים כדי לאמוד את מה שאת קוראת לו "חינוך?" במקום להתלונן שדבר כזה לא קיים. זה לא קיים כי אי אפשר לאמוד אותו כך שלא ניתן לפרסם דבר כזה. בארה"ב מפרסמות האוניברסיטאות את נתוני ההשמה של הבוגרים שלהם וכמה זמן לקח להם למצוא עבודה. ניתן למצוא מדדים מתאימים לבתי ספר אלא שהדבר כרוך בפיתוח שיטות אמידה מתאימות כיוון שעד היום אף אחד לא טרח לאסוף אותם. כך שדרישתך למה לא מפרסמים היא חסרת בסיס.

     

    מה שחשוב יותר הוא להתריע ולהסביר מה המשמעות האמיתית של המדדים שכן מפורסמים ואיך ניתן להמנע מהסקנות מסקנות חפוזות כפי שקרה בארה"ב.

    אני לא כל כך ממהרת וגם לא קופצת בראש.

    ברור על פי תגובתו של שושני שהסכנות בפרסום הנתונים ידועות לו. רק שהחשש מ...גורם לשינוי ההחלטה.

    האם הציבור ידע מה לעשות עם הנתונים?

    האם לא תגבר התחרות השלילית?

    האם אנחנו לא מכירים את התהליכים האלו - זכאות בכל מחיר - גם ללא הפרסום? מה יקרה אחריו?....

    האם אפשר לכמת כל תהליך חינוכי/ערכי?

    האם תוכל להעריך כמותית בית/בית ספר שממנו יוצאים 'בני אדם'?!

      12/8/09 21:13:

    שושי היקרה..

    את מלאה ברעיונות..התרשמתי מזאת כבר מזמן...היתי כל כך רוצה לראות אותך יו"ר ועדת הסתדרות המורים.

    יש לי הרושם שיש לך גם כושר מנהיגות.

    *


     

    צטט: דני פולטין 2009-08-12 16:02:07


    מיקלדה !

    לא תמיד ניתן לבחון את כולם על סמך אותם סטנדרטים, ובלא ספק, מדידה כזו ממצעת ומקפחת הן את החזקים (ועל כך מלינה גם שושי בפוסט שלה) ומקפחת גם את החלשים ש"נגררים" אחרי אותו "תקן" שאינם יכולים לעמוד בו מסיבות שונות, (או שאהתקן אינו מתאים להם).

     

    מה שצריך לעשות הוא - בחינה מקיפה של המערכת, מתן מסלולי לימוד טכנולוגיים , תגבור אמיתי נקודתי לאיזורים חלשים תלמידים חלשים, טיפוח המצויינות, ועוד.

    הבעיה הנה שכל אלה, יותר מסובכים מהפיכת תוצאות הבגרות לעוד "כוכב נולד" או "הבלוק".

     

    ישראל הנה חברה רב תרבותית ולכן אין אפשרות לעבוד לפי ממוצע או לפי תקן אחיד לכולם. 

    דוגמה טובה לכך , היתה  כתבה במוסף השבת  של גלובלס שהתפרסמה לפני מספר שבועות. בכתבה דובר על כך שכמעט לא התקבלו אתיופים לפקולטות לרפואה בארץ (פסיכומטרי נמוך), זאת בזמן שרבים מהנידחים התקבלו לפקולטות בחו"ל ולומדים שם בהצלחה. עוד סופר בכתבה  שגם בצה"ל שמו לב לאחוז קטן של אתיופים המשתלבים בתפקידים "איכותיים" . לכן, בליווי מקצועי חיצוני בנו מערכי איבחון נפרדים, שמזהים את הפוטנציאל האישי הגלום בקרב יוצאי אתיופיה, ושאינם באים לידי ביטוי באבחונים הפסיכוטכניים הרגילים. מאז הטמעת שיטות אלו , עלה בצורה ניכרת שעור המתקבלים לתפקידים "איכותיים" מבין יוצאי איתיופיה.

     

     

     

     

    כניסה למוסדות אקדמיים קשורה במדידה תקנית. בחינות הבגרות מבטיחות שוויון בסטנדרטים, נכון שישנן אוכלוסיות חזקות המדלגים מעל הסטנדרטים בקלילות, זה לא אמור למנוע התייחסות שונה לשונים, ובמידת הצורך לאפשר תיקון או העדפות מתקנות.

     

    אני חושב, בניגוד לשושי, שהחינוך המקצועי, שכשל בארץ ובעולם אינו הפתרון לקשיים ולשבר בחינוך.

     

    אני דוגל בכך שכל מוסד חינוכי ילמד מקצועות ליבה מוסכמים, שכל בוגר מערכת החינוך ילמד ויצוייד בהם.

     

    למרות כל האמור, אני חושב כמוך, יש מקום להעניק כלים ופתרונות ממוקדים לאוכלוסיות ומקומות.

    צטט: שושי פולטין 2009-08-12 16:38:00

    צטט: mikelda-ענייני חינוך 2009-08-12 15:25:56

    שושי,

     

    שקיפות אינה ערך היא סך הכל כלי.

     

    בתור כלי, השקיפות עשויה להתחיל תהליך שיוביל בהמשך לערכים מהותיים.

    נכון, שהיום שיעורי ההצלחה בבגרות הפכו לאורים ולתומים של מערכת החינוך.

    נכון שאין התייחסות, בנתיים, לרמת ואיכות ציוני הבגרות.

    נכון שאין התייחסות לערכים, מי הוא בוגר מערכת החינוך הציבורית...

     

    למרות כל זאת, השקיפות עשויה להתחיל תהליך חיובי, כמי שמאמין שהציבור: ההורים, התלמידים והמורים מסוגלים להוביל שינויים משמעותיים, אני חושב שצריך להעניק להם כלים.

    השקיפות היא כלי אדיר להבין את התוצאות, להבין מי "שיפר" ציונים, להבין כמה למדו בביה"ס, כמה ניגשו וכמה הצליחו וחשוב יותר איך הצליחו.

     

    כאשר ישנם נתונים טובים ואמיתיים ניתן לבצע שינויים, אין מה לחשוש מהתופעה הרעה שנקראת רייטינג.

     

    כיום בחינות הבגרות מהוות סטנדרט לפיו מתיישרת כל המערכת.

    הנתונים המוצלחים של ישובים חזקים כמו כוכב יאיר פחות מעניינים.

    יותר מעניין שבתי הספר בישובים "נידחים" של קבוצות אוכלוסיה " נידחות" יעמדו בסטנדרטים.

    מיכאל

     

     

    מיכאל,

    המידע ידוע למשרד החינוך, גם לרשויות. הן אלו שצריכות לטפל באותן קבוצות אוכלוסיה נידחות כדי שיעמדו בסטנדרטים. העובדה שהמידע יחשף לציבור לא ישנה כהוא זה. הציבור לא ידע מה לעשות עם המידע החלקי, לחילופין מסקנותיו לא יהיו נכונות.

    כדי לפתור את הבעייה לא צריך לקלקל לכל המערכת.

    חצי אמת גרועה מהכל. המידע שיינתן לגבי בתי הספר הוא גרוע מחצי אמת.

     

    אני לא מסכים איתך,

    הנתונים ידועים, אבל שינוי לא נראַה, העובדה שהחינוך הפך להיות נושא שיותר מדברים עליו, הובילה לחיזוק מגמות השקיפות.

     

    בחברה שבה אנו חיים, נדרשת אחריות אישית על כל פעולה שלנו כאזרחים, חשוב מאוד שיהיו נתונים שקופים ככל האפשר.

     

    אני מניח שיקומו פרשנים שינתחו את הנתונים, יבהירו אותם וישפרו את הכלי.

    המידע לא חייב להיות חלקי, החשש מהסקת מסקנות מוטעות אינו סיבה למנוע מכולנו את  הכלי החשוב.

     

    ידע הוא כוח.

      12/8/09 19:16:
    * כמו תמיד הפוסטים שלך עושים לי צביטה בלב בגלל האמת שבהם.*
      12/8/09 17:35:

    ראי גם תשובתי בפוסט הנוגע במשמעות הנתונים שפורסמו

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1172083

      12/8/09 17:23:

    לדעתי את ממהרת לקפוץ בראש ולהוקיע בציניות הליכים שראשיתם אינה מעידה על סופם. למה הדבר דומה, לזה שישאלו אותי למה אני צמחוני? למה יש לי קבוצה בפייסבוק עם 30 אנשים שבה אני כותב נגד הפגיעה בחתולים - זה מה שישנה את העולם??? התשובה היא לא. זה לא מה שישנה את העולם אבל זו התחלה. אם כל אחד יעשה קצת בסוף נביא לשיפור. בחזרה למצב המתואר - אני מסכים איתך שנתון הניגשים והעוברים את הבגרות הוא חסר עומק. הייתי רוצה לדעת עוד דברים כמו למשל - מה הציון הממוצע של העוברים ומה סטיית התקן? עובר זה 60 בפעם האחרונה שבדקתי. מכתבתך משתמע שגם את היית רוצה לראות נתונים נוספים - היינו עם האוכל בא התיאבון. אז למה לקטול את הנתון הראשון שפורסם? כל מסע מתחיל בצעד קטן ונראה שאפילו כדי לפרסם את ה"נתון חסר העומק" הזה עבר משרד החינוך דרך ייסורים.

     

    אני צופה שבעקבות המהלך הזה יקבלו רבים שזה "לא מספיק" ו"לא מספק" וידרשו נתונים נוספים שמעידים קצת יותר על החינוך בבתי הספר.

     

    אגב, למה שלא תציעי מדדים כמותיים כדי לאמוד את מה שאת קוראת לו "חינוך?" במקום להתלונן שדבר כזה לא קיים. זה לא קיים כי אי אפשר לאמוד אותו כך שלא ניתן לפרסם דבר כזה. בארה"ב מפרסמות האוניברסיטאות את נתוני ההשמה של הבוגרים שלהם וכמה זמן לקח להם למצוא עבודה. ניתן למצוא מדדים מתאימים לבתי ספר אלא שהדבר כרוך בפיתוח שיטות אמידה מתאימות כיוון שעד היום אף אחד לא טרח לאסוף אותם. כך שדרישתך למה לא מפרסמים היא חסרת בסיס.

     

    מה שחשוב יותר הוא להתריע ולהסביר מה המשמעות האמיתית של המדדים שכן מפורסמים ואיך ניתן להמנע מהסקנות מסקנות חפוזות כפי שקרה בארה"ב.

      12/8/09 16:38:

    צטט: mikelda-ענייני חינוך 2009-08-12 15:25:56

    שושי,

     

    שקיפות אינה ערך היא סך הכל כלי.

     

    בתור כלי, השקיפות עשויה להתחיל תהליך שיוביל בהמשך לערכים מהותיים.

    נכון, שהיום שיעורי ההצלחה בבגרות הפכו לאורים ולתומים של מערכת החינוך.

    נכון שאין התייחסות, בנתיים, לרמת ואיכות ציוני הבגרות.

    נכון שאין התייחסות לערכים, מי הוא בוגר מערכת החינוך הציבורית...

     

    למרות כל זאת, השקיפות עשויה להתחיל תהליך חיובי, כמי שמאמין שהציבור: ההורים, התלמידים והמורים מסוגלים להוביל שינויים משמעותיים, אני חושב שצריך להעניק להם כלים.

    השקיפות היא כלי אדיר להבין את התוצאות, להבין מי "שיפר" ציונים, להבין כמה למדו בביה"ס, כמה ניגשו וכמה הצליחו וחשוב יותר איך הצליחו.

     

    כאשר ישנם נתונים טובים ואמיתיים ניתן לבצע שינויים, אין מה לחשוש מהתופעה הרעה שנקראת רייטינג.

     

    כיום בחינות הבגרות מהוות סטנדרט לפיו מתיישרת כל המערכת.

    הנתונים המוצלחים של ישובים חזקים כמו כוכב יאיר פחות מעניינים.

    יותר מעניין שבתי הספר בישובים "נידחים" של קבוצות אוכלוסיה " נידחות" יעמדו בסטנדרטים.

    מיכאל

     

     

    מיכאל,

    המידע ידוע למשרד החינוך, גם לרשויות. הן אלו שצריכות לטפל באותן קבוצות אוכלוסיה נידחות כדי שיעמדו בסטנדרטים. העובדה שהמידע יחשף לציבור לא ישנה כהוא זה. הציבור לא ידע מה לעשות עם המידע החלקי, לחילופין מסקנותיו לא יהיו נכונות.

    כדי לפתור את הבעייה לא צריך לקלקל לכל המערכת.

    חצי אמת גרועה מהכל. המידע שיינתן לגבי בתי הספר הוא גרוע מחצי אמת.

      12/8/09 16:02:


    מיקלדה !

    לא תמיד ניתן לבחון את כולם על סמך אותם סטנדרטים, ובלא ספק, מדידה כזו ממצעת ומקפחת הן את החזקים (ועל כך מלינה גם שושי בפוסט שלה) ומקפחת גם את החלשים ש"נגררים" אחרי אותו "תקן" שאינם יכולים לעמוד בו מסיבות שונות, (או שאהתקן אינו מתאים להם).

     

    מה שצריך לעשות הוא - בחינה מקיפה של המערכת, מתן מסלולי לימוד טכנולוגיים , תגבור אמיתי נקודתי לאיזורים חלשים \ תלמידים חלשים, טיפוח המצויינות, ועוד.

    הבעיה הנה שכל אלה, יותר מסובכים מהפיכת תוצאות הבגרות לעוד "כוכב נולד" או "הבלוק".

     

    ישראל הנה חברה רב תרבותית ולכן אין אפשרות לעבוד לפי ממוצע או לפי תקן אחיד לכולם. 

    דוגמה טובה לכך , היתה  כתבה במוסף השבת  של גלובלס שהתפרסמה לפני מספר שבועות. בכתבה דובר על כך שכמעט לא התקבלו אתיופים לפקולטות לרפואה בארץ (פסיכומטרי נמוך), זאת בזמן שרבים מהנידחים התקבלו לפקולטות בחו"ל ולומדים שם בהצלחה. עוד סופר בכתבה  שגם בצה"ל שמו לב לאחוז קטן של אתיופים המשתלבים בתפקידים "איכותיים" . לכן, בליווי מקצועי חיצוני בנו מערכי איבחון נפרדים, שמזהים את הפוטנציאל האישי הגלום בקרב יוצאי אתיופיה, ושאינם באים לידי ביטוי באבחונים הפסיכוטכניים הרגילים. מאז הטמעת שיטות אלו , עלה בצורה ניכרת שעור המתקבלים לתפקידים "איכותיים" מבין יוצאי איתיופיה.

     

     

    שושי,

     

    שקיפות אינה ערך היא סך הכל כלי.

     

    בתור כלי, השקיפות עשויה להתחיל תהליך שיוביל בהמשך לערכים מהותיים.

    נכון, שהיום שיעורי ההצלחה בבגרות הפכו לאורים ולתומים של מערכת החינוך.

    נכון שאין התייחסות, בנתיים, לרמת ואיכות ציוני הבגרות.

    נכון שאין התייחסות לערכים, מי הוא בוגר מערכת החינוך הציבורית...

     

    למרות כל זאת, השקיפות עשויה להתחיל תהליך חיובי, כמי שמאמין שהציבור: ההורים, התלמידים והמורים מסוגלים להוביל שינויים משמעותיים, אני חושב שצריך להעניק להם כלים.

    השקיפות היא כלי אדיר להבין את התוצאות, להבין מי "שיפר" ציונים, להבין כמה למדו בביה"ס, כמה ניגשו וכמה הצליחו וחשוב יותר איך הצליחו.

     

    כאשר ישנם נתונים טובים ואמיתיים ניתן לבצע שינויים, אין מה לחשוש מהתופעה הרעה שנקראת רייטינג.

     

    כיום בחינות הבגרות מהוות סטנדרט לפיו מתיישרת כל המערכת.

    הנתונים המוצלחים של ישובים חזקים כמו כוכב יאיר פחות מעניינים.

    יותר מעניין שבתי הספר בישובים "נידחים" של קבוצות אוכלוסיה " נידחות" יעמדו בסטנדרטים.

    מיכאל

     

     

    'שקיפות' היא טעות ואין בה מסר חינוכי!

    40 תגובות   יום רביעי, 12/8/09, 14:57

    בצד פרסום על אחוזי הזכאות לבגרות , נודע כי  בקרוב יפורסמו אחוזי הזכאות לפי שם בית הספר  .

    מיכאל , חברי ל'קפה' חושב ש"השקיפות היא כורח מציאות, כדי לתקן, כדי להפעיל לחצים על בתי הספר, כדי לשנות יש צורך לראות את התמונה לאָָשוּרה. טוב עושה משרד החינוך שמתחיל, אמנם בלחץ בית המשפט, להבין שיש צורך לנהל דו שיח עם התלמידים, ההורים והמורים (בהתאמה)". 

    כדי להבין את התועלת מול הנזק מנקודת מבטו של התלמיד וה'ציבור', לראות האם מדובר ב'תמונה לאָָשוּרה' , ניסיתי למצוא בהודעה שיצאה בנושא מסר "חינוכי".  התקשיתי למצוא.

    אז מה המניע ?

    במילה אחת פשוטה - רייטינג!

     

    לפי דבריו של  מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני "מאחורי ההחלטה עומדות גם פניות רבות של עיתונים מקומיים לבתי המשפט, בדרישה לחשוף נתונים כאלה. חשוב לי לציין כי המטרה היא לא להגביר את התחרות השלילית בבתי הספר ואני מקווה שלניסוי יהיו תוצאות חיוביות, כמו מניעת נשירה וטוהר בחינות" .

    האם אלו האחרונים ישתנו כתוצאה מה'שקיפות'?

       

    המידע כפי שניתן כיום  לוקה בחסר רב וזו נקודת ההסכמה  המרכזית שלי עם מיכאל בנושא, אבל גם הנתונים שמבקש  מיכאל להציג לציבור  לוקים בחסר  ולכן עלולים להזיק!  

    מה לא ידע הציבור עם פרסום אחוזי הזכאות:

    *      מהו החינוך הערכי שמקבל הילד בבית הספר?

    *      מהי ההעשרה הכללית שמקבל התלמיד?

    *      מה יכולת ההבעה בעל פה של בוגר בית הספר (ולא רק 'כזה' 'כאילו' כפי שהתראיינה אתמול תלמידה מכוכב יאיר, בה אחוזי הזכאות הגבוהים ביותר...)

    *      מה מידת ההשקעה בלמידה נכונה  ובחינוך ללקיחת אחריות?

    *      באיזו מידה נפגע החינוך כאשר שימת הדגש היא על בינוניות (זכאות) בלבד.

    *      מה הרכב התלמידים מבחינה סוציו-אקונומית ומה מידת ההשקעה שהייתה כדי להגיע לאחוזי הזכאות .

    *      מהו אחוז הנשירה הסמויה בבית הספר?

    *      מה מידת הביטחון האישי של התלמיד בבית הספר?

    *      מהי הזילות שבה נוהג בית הספר בבואו לתת ציונים 'רק שיעברו' ומה המסר הלא חינוכי העובר לתלמידים    החלשים והמצטיינים כאחד.

    *      באיזו מידה מעביר התלמיד את האחריות להישגים לבית הספר ומסיר את האחריות מעצמו.

    *      ומהו אחוז המצטיינים? באיזו מידה יש חינוך למצויינות?

    ועוד כהנה וכהנה

    יוצא שהנתון היחיד שבו יתרכז  הציבור - 'זכאות לבגרות' - הוא נתון חסר עומק לחלוטין.

    בתגובה לרעיון 'יצירתי' ומרחיק לכת שהועלה בשנה שעברה - לתת מענק כספי לתלמידים כדי להעלות את אחוזי הזכאות,  כתבתי:  

    .....כולנו סוגדים ל "עגל הזהב' שנקרא 'זכאות לבגרות' , ואנחנו מוכנים לעשות הכל כדי לרצות את אותו עגל , כדי שבשנה הבאה יוכלו להכריז מעל דפי העיתונים , בטורים השונים, במסיבות העיתונאים, שאחוז הזכאות לבגרות עלה בחצי אחוז ולא שומו שמיים ירד בחצי אחוז.

    בדרך נמצאים התלמידים, הם ה 'כלי' להגיע לאותה מטרה, ומה עשינו להם? שמנו את כולם על אותה 'עגלה' שתביא אותם ליעד הנכסף, הזכאות הבגרות. לא חלילה הצטיינות, זכאות.

      אלא שלא כולם אוהבים את אותה 'נסיעה' , חלקם מנסים לרדת בדרך, ואנחנו מכריחים אותם לעלות על העגלה שוב , כי אנחנו חושבים שהדרך ל 'עגל הזהב' היא הדרך הטובה ביותר, ואם הם עדיין לא רוצים, אנחנו מרפדים את אותה עגלה בריפודים רכים יותר ויותר, והם עדיין לא רוצים, ואז אנחנו מתחננים לפניהם, שמים להם מדרגות נוחות יותר לעלות עליה, מורידים את הרף, נותנים להם קביים  והם עדיין לא רוצים.  אז עכשיו שמנו  לפני 'עגל הזהב' 6,000 שקלים כדי לפתות אותם.

     סוף סוף נשמנו לרווחה, הם היו מוכנים לעלות על אותה עגלה ולהגיע ל'עגל הזהב'.

    מה עשינו בדרך? השפלנו את עצמנו, התחננו כדי שיעלו, הראנו שאנחנו מאוד רוצים ב 'עגל הזהב', זה לא הרצון שלהם, האחריות היא שלנו. ואנחנו נעשה את הכל , אבל את הכל כדי להגיע לאותו עגל.

    ... האם בכל התהליך חינכנו לאחריות? לערכים? האם יש כאן שאיפה למצוינות חלילה?

    האם  חשב  מישהו שאולי זה לא טוב לסגוד ל'עגל הזהב'?!  "

     

    והאם לא ברור שהרייטינג יזיק ולכן  עדיף להלחם ולשכנע, גם את בית המשפט,  כי חלקי מידע גרועים משקיפות מלאה לכאורה ולכן יש לעצור את התהליך?!

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון